Overview: Maharik on Chukat Akum

Recently, I posted the Shu"t of Maharik on the definition of chukat akum as it applies to clothing. In this post, a bit of discussion of why this teshuva is important.

The parameters of Chukat Akum vis a vis clothing is discussed in Tur and in Shulchan Aruch, in Yoreh Deah 178. See Tur (and Beis Yosef, Bach, and Darkei Moshe) here and here. Both Rav Yosef Karo and Rav Moshe Isserles go on in Shulchan Aruch to lay down the halacha, in the same siman, here.

However, it is not enough to simply read Shulchan Aruch. To really understand what they are saying in shorthand in Shulchan Aruch, you need to read their words at length on the Tur. So you need to read Darkei Moshe and Beis Yosef. There, they discuss their sources and how they understand them. Otherwise, you may end up with an interpretation of their brief words in Shulchan Aruch in a way opposite to the true intent. (And indeed, I was recently in a discussion with someone who completely misinterpreted Rama because of this disconnect from Darkei Moshe. And it is possible that Rav Yosef actually agrees with Rama here, based on how he cites Maharik's reinterpretation of certain words of Rambam, and then goes on to use those same words of Rambam.)

But both Beis Yosef and Darkei Moshe cite a specific teshuva from the Maharik. They cite it at some length, but the teshuva is even longer. And it is also available online, here and here. And then, in seven parts, I provided a rough translation of that teshuva. (See part i, part ii, part iii, part iv, part v, and part vi, and part vii.) Reading the Maharik gives an even better picture of what was considered by Maharik to be chukat akum and what not, such that if we are going to apply the regulations to a broader range than that explicitly mentioned in Rama, we should first know the Maharik at this level of detail.

The specific question before the Maharik was whether a Jewish doctor wearing a specific garment worn only by gentile doctors, a cape of sorts, modified so that it would not require tzitzit, was a violation of chukat akum. And Maharik gives several reasons to permit the kapa specifically. In the process, though, he goes through various earlier Rishonim and through various Tannaitic and Talmudic sources, in order to explain the general regulation of chukat akum as it applies to clothing.

We see, e.g., that the discussion is about clothing that gentiles wear for excessive gaava, and that the Jews in general refrain from wearing this clothing for this reason. Then, if a particular Jew wears it, and not for a good alternate reason, he shows that he is being drawn after them, and this is a violation. And there are also the practices (and perhaps by extension certain clothing) which have no reasonable non-superstitious explanation for them, which is possibly darkei emori as superstitious practice rather than chukat akum -- though this might also show he is being drawn after them. And where specific conditions apply, there may be problems.

From the words of the Maharik, practically, the kapa is permitted. And practically speaking, it would seem that all sorts of Western style clothing, such as pants for men, are also entirely permitted, and do not constitute a violation of chukat akum.

But this quick survey, written al regel achat, does not do this teshuva justice. Do not rely upon my summary. Read it inside. Then see how Darkei Moshe and Beis Yosef use it. Then see how they summarize their words in Shulchan Aruch. Because halacha is not flat.

Note: As (almost) always, do not pasken based on blogs, or pasken for yourself. Consult your local Orthodox rabbi if you are thinking of changing your present halachically-based practice. Of course, you could perhaps show him these sources.

Shu"t Maharik 88 -- On The Definition of Chukat Akum, pt vii

See part i, part ii, part iii, part iv, part v, and part vi.

And furthermore, it is appropriate, in my humble opinion, to bring a proof from that which we learn in masechet Chullin (daf 106), in perek Kol Habasar: "When Rav Dimi came {from Eretz Yisrael}, he said 'because of mayim rishonim, they fed someone flesh of swine, etc.', until 'Rabbi Abba taught -- one of these and one of these {stories about mayim rishonim and acharonim and the impact of its lack} stringently.'"

That is to say, to emphasize the stringency of the prohibition of {avoiding} mayim rishonim and acharonim.

And Rashi explains there, and this is his language:

"They fed him flesh of swine, etc., that there was an Israelite shopkeeper who sold properly slaughtered meat to Israelites, and would cook it and would serve it, and when a gentile came into his store, he would feed him neveilot {not properly slaughtered meat, since it did not need to be kosher}. And an Israelite came to wat and he did not wash his hands {in the beginning}, and he {=the shopkeeper} thought that he was a gentile, and so he fed him something impure."

End quote. And if it were so that an Israelite needs to be separate in his clothing anyway, and that even if the gentile makes {uses, wears?} a clothing in the same way of the entire world, the Israelite would still be required to turn to the right or to the left {a reference to Avraham separating from Lot}, in order to distinguish his garment from the garment of the gentile, as those who forbid think, if so, why was the fault attributed to the stringency of mayim rishonim? Just the oppostite -- there is to attribute it to the fact that he violated "bechukoteihem lo teileichu," which is Biblical, and at the very least, is better that mayim rishonim which is only because of the concern of ruining trumah, and because of mitzvah. And it should have said that "because of the prohibition of "bechukoteihem lo teileichu," he fed him flesh of swine. For perforce, that Jew was wearing the clothing of gentiles. For if you do not say this, how did the shopkeeper err and think him to be a gentile, if he was wearing Jewish clothing, which the Cutheans {=gentiles} do not wear? It would be more likely that he would think that he is denigrating netilat yadayim. Rather, certainly one needs to say that even if the Israelite wears clothing like the clothing of the gentiles, and that clothing is not distinct for the gentiles more than it is for an Israelite, that there is no basis for concern. And therefore, the Talmud attributed the fault of eating the flesh of swine or of the neveilah only in the prohibition of mayim rishonim.

And furthermore, aside from this, and aside from that, I am confounded what entered the mind of those who prohibited the kapa because of it being the garment of the gentiles. For what is your desire {mah nafshach}? If it is made in a way that it is exempt from tzitzit, as the upright, the scholar Rabbi Shmuel of Modina {known as Maharashdam, Rabbi Shmuel de Modina} wrote, then it is obvious, and indeed obvious that there is no basis for concern at all, for behold, it is quite different from them, for all who see it will recognze that this is Jewish garb, for there will be there this fix of connecting the corners of the garment in order to exempt it from tzitzit. And how can we forbid because of the garb of the gentiles, for just the opposite, it is a Jewish garb, for they only make the like for Israelites. It is quite a simple matter, more than an egg in kutach {a dairy-based dip}, that there is not to hesitate in the matter. And {the other side of the mah nafshach} if it is about a kapa which is not exempt from tzitzit that those who are forbidding are speaking about {J: and yet they are not placing tzitzit on it, which would clearly make it a Jewish garment, but rather without tzitzit even though it is required}, what is it to them {to deal} with this light matters which will not be successful, to forbid because of "bechukoteihem..."? Let them go to the weighty matters, and forbid the kapa because of nullifying the positive commandment of tzitzit, which matches up {shekulah} to all the commandments! And why do they waste their breath and speech with such utterances? And also upon those who wear the golden ornaments and golden straps they set out to speak, and cast them as those who consult to ovot {in violation of Vayikra 19:31}. And I, in my poverty, do not know what they saw {problematic} about this -- and specifically, those who are close to the royalty. And already, Rav Messer Leon has broadened the words in this matter, and it is sufficient that which he has already done.

END TESHUVA

{The actual Hebrew text of Maharik:

ועוד נלע"ד להביא ראיי' ממה דגרסינן בחולין (דף קו) פ' כל הבשר כי אתא רב דימי אמר מים ראשוני' האכילו בשר חזיר וכו'. עד ר' אבא מתני חדא מהני וחדא מהני לחומרא כלומ' להרבו' בחומר איסו' מים ראשוני' ואחרוני' ופי' שם רש"י וז"ל האכילו בשר חזיר וכו' שהיה חנוני ישראל מוכר בשר שחוט' לישראלים ומבשל ומאכיל וכשהגוי בא בחנותו מאכילו נבלו' ובא יהודי אחד לאכול ולא נטל ידיו וכסבור שגוי היה והאכילו דבר טמא עכ"ל. ואם אית' שהישראל יצטרך להיו' מובדל במלבושיו עכ"פ ואפי' יעש' הגוי מלבוש כדרך כל הארץ יצטרך הישראל להימין או להשמאיל כדי לשנו' לבושו מלבוש הגוי כאשר חשבו האוסרי' א"כ למה תלה התקל' בחומר מים הראשוני' אדרב' יש לתלותו באשר עבר על בחקותיהם לא תלכו דהוי מדאורייתא ולכל הפחות עדיפא ממים ראשונים דלא הווין אלא משום סרך תרומ' ומשום מצו' והוי ליה למימר דאיסו' בחקותיהם לא תלכו האכיל בשר חזיר דהא ע"כ היהודי ההוא היה לבוש בלבושי הגוים דאלת"ה היאך טעה בו החנוני ויחשבהו לגוי אם היה לבוש ישראל אשר אין הכותים לובשים אותם יותר היה לו לחשוב שהיה מזלזל בנטילת ידים אלא ודאי צריך לומ' דאפי' ילבש הישראל לבושי' כלבושי הגוים ואין הלבוש ההוא מיוחד לגוי יותר מלישראל דאין כאן בית מיחוש ולכך תלה התלמוד התקלה דאכילת בשר חזיר או נבילה באיסור דמים ראשוני' לבדו. ועוד בר מן דין ובר מן דין נבהלתי מה עלה על דעת האוסרי' הקאפ"ה משום לבושי הגוים דממה נפשך אם היא עשויה בדרך שתהי' פטור' מן הציצית כאשר כתב הוותיק הח"ר שמואל דמודינה יצ"ו א"כ פשיט' ופשיטא דאין כאן בית מיחוש כלל ועיקר שהרי מובדל הוא הרב' מהם שכל רואיו יכירו שזה לבוש יהודי בהיו' שם אותו תיקון המחבר כנפי הכסות כדי להפטר מן הציצית והיאך תאסרנו משום מלבושי הגוים דאדרב' מלבוש ישראל הוא דלא יעש' בכיוצא בו כי אם ישראל לבדו דבר פשוט הוא יותר מביעותא בכותחא שאין לגמגם בדבר ואם על הקאפ"א שלא נפטר' בציצי' דברו האוסרי' מה להם אצל קלות דברי' אשר אין בם מועיל לאסור משום בחקותיה' וכולי ילכו אצל חמורו' יאסו' הקאפ"א משום בטול עשה דציצי' שהיא שקולה נגד כל המצוה /המצות/ ולמה זה הבל יבהלו /יהבלו/ ולשונם יהגה הוות. וגם על נושאי עדי הזהב ורצועו' המוזהבות הפליגו לדבר ושמו אותם כדורש אל האובו' ואני בעניותי לא ידעתי מה ראו על ככה ובפרט לאותם הקרובים אל הממלכה וכבר הרחיב בזה הדבור הרב מסי"ר ליאון יצ"ו ודי מה שבבר /שכבר/ עשה:

}

Shu"t Maharik 88 -- On The Definition of Chukat Akum, pt vi

See part i, part ii, part iii, part iv, and part v.

And that which those who prohibit rely upon the words of Rabbi Moshe {=Rambam} who wrote that "the Israelite should be separated from them in his clothing and the rest of his actions, etc.," there is no proof from there at all, for it is obvious that Rabbi Moshe did not obligate to make oneself distinct from the gentile at any rate, from the fact that he wrote after that, and this is his language:

"He should not dress in a garment which is distinct {hameyuchad} for them."

And why should he say hameyuchad for them? Let him say "He should not dress in a garment which is similar to their garments." Rather, it is clear that he only forbids in a garment which was already designated specifically to them, and the Israelites separated from it because of modesty {tzniut}, and like the explanation of Rashi in perek Ben Sorer Umoreh, or because of another reason. And it is appropriate there that it be forbidden, since it is distinct {nityached} to them because of its gentile nature, and the Israelites separate from it because of their Jewish nature, then, when the Israelites wear it, they appear as if admitting to them and being drawn after them. And this reason is only applicable by a garment which is distinct to their general population {of gentiles} because of its gentile nature, and as I have explained. But this kapa, which is not something distinct to their entire populace, but rather to their scholars because of their wisdon, and there is no gentile permitted to wear it if he is not a scholar; and also that is is not pacticed {noheget} by all the scholars of their faith, as Rav Messer Leon testified; and also I have heard that in France, no one wears it, not even the scholars -- it is obvious, indeed obvious, that this is not a garment distinct to them, since it is only distinct to scholars, and as I have written.

And you {two} have written well, that if an Israelite were to need to differentiate his clothing from the gentiles in every case, if so, there is no man righteous in the land, and this is a generation which is entirely liable, for there is no person in this generation who does not wear a garment similar to the clothing of their elders or to the clothing of their children -- and how will a person open his mouth to forbid that which all Israel practices {shenahagu} openly? At the very least, they should fear, and say, "if Israel are not prophets, they are the sons of prophets." And a kal vachomer son of a kal vachomer since they have what to rely upon from the words of our Sages, za"l, and an Israelite is not obligated to differentiate from the gentile at all, except that it should not be a garment which is distinct to them, as I have explained.

And yet, from this in perek seder Taaniyot (Taanit daf 22), there is not to prove that it is not necessary to make even the slightest change. And even though R' Benaah only took exception to the sandals, which implies that the other garments were similar to those of the gentiles, we are able to say that in that era, they {=the Jews} were only accustomed to differentiate their sandals, or even the straps of their sandals, acccording to Rabbenu Tam, and that for them it was sufficient for them since there was some minor differentiation. For according to all the commentaries, it it obvious that it did not entire the mind of the Rambam to say that he needs to differentiate all of his clothing -- for once it is recognizable that he is differentiating between Israel and the nations, it is obvious that he does not need more, and this is why he {=R' Benaah} was only insistent upon the sandals.

{J: This is thus no proof one way, but it is not a proof the other way. The point was that one could not bring a solid proof from this source that one need not distinguish at all.}

However, there is somewhat to bring a proof from this in masechet Me'ila (daf 17) in perek Kodshei Mizbeach: One time they decreed shmad {religiously oppressive decrees} upon Israel, etc., until ... Reuven ben Itzraboli cut his hair in front and went and sat amongst them, etc. {pretending to be a gentile, in order to persuade the gentiles to rescind the decrees}. And this implies that all he needed to do was cut the front hair, in order to appear as a gentile to them {the gentile legislators}. And if it were so that an Israelite needs to be different in his clothing from the gentiles in any event, it should have related {note: a different meaning of lesaper here} that he donned the garments that a gentile wears in new peace {?}, just as it related that he cut the front hair.

{The actual Hebrew text of Maharik:

ואשר נשענו האוסרי' על דברי רבי' משה שכ' שיהיה הישראל מובדל מהם במלבושיו ושאר מעשיו וכו' אין משם ראיי' כלל דפשיטא דר' משה לא חייב להשתנות מן הגוי עכ"פ מדכתב אח"כ וז"ל לא ילבש במלבוש המיוחד להם ולמה לו לומר המיוחד להם לימא לא ילבוש במלבוש הדומה למלבוש' אלא ודאי דלא נאסר אלא במלבוש שכבר נתייחד אליהם ופרשו הישראלים ממנו משום צניעות וכדפי' רש"י בפ' בן סורר ומורה אי משום טעם אחר ודין הוא התם שיאסר דכיון שנתייחד להן מפני גיותה ופרשו הישראלי' ממנו מפני יהדות' אז כשלובשים הישראלי' נרא' כמודה להם ונמשך אחריה' וטעם זה לא שייך אלא בלבוש שנתייחד לכלל אומת' מחמת גיותן כדפי' אבל הקאפ"א הזאת שלא נתייחד' לכלל אומתן אלא לחכמי' מפני חכמתן ואין שום נכרי רשאי לישאנה אם לא יהיה חכם וגם אינה נוהגת בכל חכמי דתן כמו שהעיד הרב מסיר ליאון יצ"ו וגם שמעתי כי בצרפת אין נושאין אות' אפי' חכמי' פשיטא ופשיט' דאין זו מלבוש המיוחד להם מאחר שלא נתייחד אלא לחכמי' וכדפירש' ויפה כתבתם שאם כן הוא שיצטרך הישראל לשנו' מלבושיו ממלבושי הגוים עכ"פ א"כ אין אדם צדיק בארץ ודור שכולו חייב הוא זה שאין אדם בדור הזה שלא ילבש לבוש הדומי' ללבוש זקניה' או ללבוש ילדיהן והיאך יפצה אדם פה מצפנף לאסור מה שנהגו כל ישראל בפומבי לכל הפחות היה להם לירא ולומר אם אין ישראל נביאי' בני נביאי' הם וק"ו בן ק"ו שיש להם על מי יסמכו מתוך דברי רבותינו ז"ל ואין הישראל מחוייב להשתנו' מן הגוי כלל ועיקר רק שלא יהא מלבוש מיוחד להם וכדפי' ואולם מההיא דפ' סדר תעניות (דף כב) אין להוכיח שלא יצטרך איזה שינוי קצת ואע"ג דר' בנאה לא הקפיד אלא על המנעלים דמשמע דשאר בגדים היו דומים לשל גוים נוכל לומר דבאותו זמן לא היו נוהגי' לשנו' רק המנעלים או אפילו רצועו' המנעלי' לר"ת והיה להם די בזה כיון דאיכ' שינוי קצת. דלכל הפירושי' פשיט' שלא עלה על דעת הרמב"ם לומ' שיצטרך לשנות כל המלבושים כי מאחר שניכר הוא מובדל בין ישראל לעמי' פשיט' דאין צריך יות' וזה הוא שלא הקפיד אלא על המנעלי'. אמנם קצת יש להביא ראיי' מההיא דמסכת מעילה (דף יז) בפרק קדשי מזבח פעם אחת גזרו שמד על ישראל כו' עד הלך ראובן בן אצטרבולי וספר קומי והלך וישב עמה' וכו' משמע שלא הוצרך אלא לספר קומי כדי להתנכר אליהם ואם איתא דצריך הישראל להיות משתנה בלבושו מן הגוי עכ"פ היה לו לספר שלבש לבוש נכרי נתכסה בשלמה חדשה כאשר ספר שספר קומי.

}

Shu"t Maharik 88 -- On The Definition of Chukat Akum, pt v

See part i, part ii, part iii, and part iv.

Furthermore, it appears fitting, in my humble opinion, to bring a proof to permit from the language of Rashi in perek Ben Sorer Umoreh (page 74) for behold, he explained there on that "even to change the strap of the shoe is forbidden," and this is his language:
"If it is the way of the gentiles to tie it in such a way and the way of the Israelites to tie it in another way, such that there is an aspect of Judaism in the matter, and it is the way of the Israelites to be modest {tzenuim}, even this change, to which there is not a precept {mitzvah} but rather merely a changing of custom, he should sanctify the Most High Name in the presence of his fellow Jew." End quote.

The implication is that even if the Israelites are accustomed to one clothing and the gentiles in another clothing, if the clothing of the Israelite does not inform upon the Judaism or the modesty more than that which the gentiles are accustomed to, there is no prohibition for an Israelite to wear the clothing customarily worn by gentiles since it is in a way of fitness and modesty just as that of the Israelites. For if you say that even in such a situation it is forbidden, since Israelites did not customarily wear it, it so, why should he comment and explain that specifically where there is an aspect of Judaism in the matter, etc. Let him say that even if there is no aspect of Judaism in the matter in this way over that way, even so, it is forbidden and he should sanctify the Name before his fellow Jew, since it is prohibited because of "not walking in their ordinances {chukoteihem}." Rather, certainly it is obvious that there is no prohibition in wearing a garment which they are used to, even if Israelites are not accustomed to wearing them, since they {=the Israelites} did not refrain in wearing it because of an aspect of Judaism or modesty, as Rashi explained.

And if one should say "did not Rav Alfes {=Rif} in perek Ben Sorer Umoreh, and this is has language:

"Even the shoe-strap is prohibited.
To explain, the gentiles in that specific time made their straps of their shoes red, and of Israelites, they made them red, so that they would not wear the garment of a gentile."

End quote. That it is implied from his words that there is to insist in the matter of wearing gentile clothing. In my humble opinion, it appears that where the gentiles made it red, etc., while the Israelites black, etc., it is specifically in this situation that there is to insist, for it is not the way of the modest {tznuim} to wear red and the color black is the way of modesty and humility. And as we say, "one whose inclination gets the better of him should don black, and cover himself with black, etc." And because of this they were accustomed with black clothes, so as not to wear a gentile garment, which was dyed red, for it {red} is the abomination of the Israelites. And even today, it is a tradition in our hands to insist about the wearing of red to the members of our nation. But if the Cutheans made their straps black, the Israelites would not change from them. For if you do not say this, Rav Alfes would not have been able to say "for the gentiles are accustomed to red, etc." Rather, he should have said "even the shoe-straps it is forbidden {to change} -- such as where the gentiles make the straps of their sandals of one color and the Israelites of another color." Rather, certainly, from the fact that it was necessary to explain the {particular} colors, we derive that he chose specifically black and red, and as we have explained. And now it is settled that Rabbenu Alfes does not argue with Rashi, who explains specifically that there is an aspect of Judaism and modesty, and the words of Rashi are the same as the words of Rabbenu Alfes.

And so wrote the Aruch in the entry of "Karbel," and this is his language --

"in perek Mi sheMetu, etc., this woman who was wearing a karbalta in the market -- to explain, a red garment such as the karbalta {crest} of a rooster, which it is not the way of daughters of Israel to cover themselves therewith, for it is pritzut, and brings to the hand of sin."

End quote.

The implication is that wearing red is pritzut, and because of this, Rabbenu Alfes attributed the red to the gentiles and the black to the Jews.

{The original Hebrew text of Maharik:

עוד נלע"ד להביא ראי' להתיר מלשון רש"י פרק בן סורר ומורה (דף עד) שהרי פי' שם ההיא דאפי' לשנויי ערקת' דמסאנא אסור וז"ל אם דרך הגוים לקשור דרך כך ודרך ישראל לקשור בדרך אחר כגון שיש צד יהדות בדבר ודרך ישראל להיו' צנועים אפי' שינוי זה שאין כאן מצוה אלא שינוי מנהגא בעלמא יקדש את השם יתעל' בפני ישראל חבירו עכ"ל. משמע דאפילו הנהיגו ישראל במלבוש אחד והגוים במלבוש אחר אם אין מלבוש הישראלי מורה על היהדות או על הצניעו' יותר מאותו שהגוים נוהגים בו אין שום איסו' לישראל ללבוש לבוש הנהוג בין הגוים מאחר שהוא בדרך כשרו' וצניעו' כאותו של ישראל דאי אמרת אפילו כה"ג אסור כיון שלא נהגו בה ישראל א"כ מה לו לפרש ולומ' דדווק' כגון שיש צד יהדות בדבר וכו' נימא דאפילו אין צד יהדות בזה מבזה מ"מ אסו' בפרהסיא ויקדש את השם בפני ישראל חבירו כיון שהוא אסו' משום בחקותיה' לא תלכו אלא ודאי פשיטא דאין איסו' בלביש' לבוש אשר הם רגילי' בו ואפי' אין ישראלי' רגילי' בו כיון שלא נמנעו בלבישתן משום צד יהדות וצניעו' כדפירש"י ואם יאמר האומר הלא כ' רב אלפס בפ' בן סורר ומורה וז"ל אפי' ערקת' דמסאנא אסו' פי' הגוים שבאותו זמן היו עושי' רצועו' במנעליהן אדומות ושל ישראל עושין שלהן שחורות כדי שלא ילבשו מלבוש נכרי עכ"ל דמשמע מתוך דבריו דיש להקפיד בלבישת נכרי נלע"ד דמפרש שהגוים היו עושי' אדומו' וכו' והיהודי' שחורות וכו' דדווק' בכה"ג הוא דיש להקפיד שאין דרך הצנועים להיו' אדום ללבושם וצבע השחור הוא דרך צניעו' והכנעה וכדאמרינן מי שיצרו מתגבר עליו ילבש שחורים ויתכס' שחורי' וכו' ומשום כך היו נוהגי' בשחורי' שלא ילבשו מלבוש נכרי דהיינו צבע אדו' כי תועב' ישראל הוא: (ג) ועוד היום מסורת בידינו להקפיד על לבישת האדום לבני עמינו. אבל אם היו הכותי' עושים רצועותיהן שחורו' לא היו הישראלים משנים מהם דאלת"ה לא היה לרב אלפס לומר לפי שהגוים הם נוהגי' באדום וכו' אלא הכי הוי ליה למימר אפילו ערקת' דמסאנא אסור כגון שהגוים עושי' רצועו' סנדליהם בצבע אחד והישראלי' מצבע אחר אלא ודאי מדהוצרך לפרש הצבעי' ש"מ דנקט דווק' שחור ואדום וכדפירש' וניחא השת' שלא יחלוק רבינו אלפס על רש"י שפי' דווק' שיש בו צד יהדות וצניעו' והן דברי רש"י הן הן דברי רבינו אלפס וכן כתב הערוך בערך כרבל וז"ל בפ' מי שמתו וכו' הך איתתא דלבש' כרבלתא בשוק' פי' בגד אדום כגון כרבלתא דתרנגול שאין דרך בנות ישראל להתכסו' בו שהוא פריצות ומביא לידי עביר' עכ"ל משמע דלביש' אדום פריצו' היא ומשום כך תלה רבינו אלפס האדום בגוי' והשחור ביהודי'.
}

Shu"t Maharik 88 -- On The Definition of Chukat Akum, pt iv

See part i, part ii, and part iii.

It {thus} implies that he only forbids because of the reason of the prohibition of kilaim, and not because of the reason of marit ayin. And this is obvious to one who understands.

And it is also obvious that there is to say that perforce, they only argue, etc., as I explained above. {See previous paragraph.} But in such a case as this, where there is no aspect of prohibition at all, even though the Jews are not used to wearing this, it is obvious that everyone agrees {that it is permitted}, according to the position of those who explain that this "to chase away the tax" is to make it appear that he is not an Israelite. And even according to the one who argues on them and explains that this "to chase away the tax" is that they do not pay a tax upon the clothing that a man wears, but to show {falsely} that he is not an Israelite, it is forbidden, it is obvious, and indeed obvious, that until here he did not forbid except there, for specifically his clothing proved upon him that he was a non-Israelite, since he is wearing something which is forbidden for Israelites, and also since he intends {exactly} this, that they not recognize him that he is an Israelite -- there is where it one could compare it to that case in perek Ben Sorer Umoreh {in Sanhedrin}, that even to change the shoe-strap is forbidden. But in this case, it is obvious that it is permitted, according to everyone, for behold this clothing is not forbidden to Israelites.

And know that this is so, for if you do not say this, it will be difficult, when it comes down to it, how it is permitted to wear such a garment in order to chase away the tax, for even if there is no prohibition in it of kilaim, for he holds that something which is not intended is permitted, even so, it should be prohibited because of the garments of gentiles, for behold, there is no greater clothing of the gentiles {levush hagoyim} than this one, since this garment is prohibited to Israelites by its own nature. Rather, it is certain that he did not intend towards the prohibition at all, except to profit money -- and the matters prove it so, by the fact that he only wears it in the place of the tax -- he is permitted, and they did not decree upon him because of the clothing of the gentiles. All the more so, indeed all the more so, in such an instance, as I have explained.

And furthermore, it appears that one should bring a proof to the permission from that which I found in the great glosses which they wrote as glosses on the Semak, and this is its language:
And say that this which it said, that even the shoe-strap is forbidden, etc., until this is specifically where the gentiles tell him "do such in order to desecrate the Name," then it is forbidden, even to change one's shoe-strap, but so as not to be recognized that he is an Israelite, such as to wear the garments of a gentile which they call a ra'yey or to conduct oneself in such a manner so that he is not recognized {as a Jew}, it is permitted -- or in order to evade the tax. For this is what it means to say: A person should not wear kilaim in order to evade the tax, but {to wear} something else, it is permitted. End quote of the language of the gloss in the old sefer.

Thus it is for you explicit that it is permitted to wear the clothing of gentiles, even where his intent is not to be recognized {as Jewish}, etc. All the more so, indeed all the more so here, as we have explained.

And even though there is one who argues there in the gloss and forbids the garment they call a rayey in Laaz {whichever foreign language it is}, and this is his language:
"And this that you asked if it is permitted to wear clothing of rayey in Laaz, so that they do not recognize him as a Jew in these ways {?}, it appears that it is forbidden from this of perek Ben Sorer Umoreh {of changing one's shoe-strap}."

Even so, it is obvious that with the wearing of the kapa, all would agree, as we have explained above, for it is not relevant at all that which is in the end of perek Ben Sorer Umoreh, as we have explained, and they only forbid because it is similar to that of perek ben Sorer Umoreh.

{The Hebrew text of Maharik:

משמע דלא אסור אלא משום טעם דאיסור כלאים ולא מטעם מראית העין וזה פשוט למבין וגם פשיטא די"ל דע"כ לא קא מפלגי אלא וכו' כדפי' לעיל אבל בכה"ג שאין בו משום נדנוד איסור כלל אע"ג דלא הורגלו בה היהודי' ללובשו פשיטא דמודו כ"ע לפי דעת המפרשים דהאי להבריח בו את המכס דהיינו להראו' בו שאינו יהודי ואפילו למאן דפליג עלייהו ומפרש דהאי להבריח בו את המכס דהיינו משום שאין פורעים מכס משום בגדי' שהאדם לובש בהם אבל להראות בו שא"י אסור פשיטא ופשיטא דע"כ לא קא אסר אלא התם דווק' שלבושו מוכיח עליו שא"י מאחר שהוא לבוש האסור ליהודים וגם מתכוין הוא בכך שלא יכירוהו שהוא יהודי התם הוא דיש לדמותו לההיא דפ' בן סורר ומורה דאפילו לשנויי ערקתא דמסאנא אסור אבל בכה"ג פשיטא דשרי לכולי עלמא שהרי אין הלבוש הזה אסור ליהודי' כלל ותדע דכן הוא דאלת"ה יקשה לך סוף סוף היאך מות' ללבוש אותו הבגד כדי להבריח בו את המכם /המכס/ נהי דאין בו משום איסור כלאי' דקסבר דבר שאינו מתכוין מותר מ"מ ליתסר משום מלבושי הגוי שהרי אין לך לבוש הגוים גדולה מזו מאחר שאותו לבוש אסו' לישראל מצד עצמו אלא ודאי שאין מתכוין לאיסו' אלא להרויח ממון והדברי' מוכיחי' כן בלובשו אותו במקו' המכס מותר הוא ולא גזרו עליו משום מלבושי הגוי כ"ש וכ"ש בכי האי גוונא כדפירש' ועוד נרא' להביא ראיי' להתי' ממה שמצאתי כתוב בהגהות הגדולו' אשר הוגהו על הסמ"ק וז"ל ואו' דהא דאמר אפילו ערקתא דמסאנא אסו' וכו'. עד היינו דווק' כשהגוים אומרים לו עשה כך כדי לחלל השם אז הוא אסו' אפי' בשנויי ערקת' אבל כדי שלא יהא ניכר שהו' יהודי כגון ללבוש בגדי נכרי שקורי' רא"יי או להתנהג בדבר שלא יהא ניכר מות' או כדי להעביר המכס דה"ק לא ילבש אדם כלאים כדי להעביר בו את המכס אבל ד"א מות' עכ"ל ההגהות בספר ישן. הרי לך בהדי' דמותר ללבוש בגדי נכרי ואפי' במכוין שלא יהא ניכר וכו' כ"ש וכ"ש הכא כדפרישית ואע"ג דאיכ' דפליג שם בהג"ה ואוסר בגד שקורין רא"יי בלעז וז"ל וששאלת אם מותר ללבוש בגדי רא"יי בלעז שלא יכירוהו ביהודי בדרכים נרא' דאסו' מההיא דפרק בן סורר ומורה. מ"מ דבר פשוט הוא דבלבישת הקאפ"א מודו כ"ע כדפירש' לעיל דהא לא שייכי כלל לההיא דסוף פרק בן סורר ומורה כדפי' ואינהו לא אסרו אלא משום דדמי להא דפ' בן סורר ומורה.

}

Shu"t Maharik 88 -- On The Definition of Chukat Akum, pt iii

See part i and part ii.

And all the more so, in the wearing of this kapa, that there is no prohibition in the matter. For it is not comparable to those things taught in the Tosefta. For behold, the purpose of its wearing is known, as a sign that they are accredited in that particular science, and one should only attribute its wearing to the purpose which extends from it, whether it is because of the honor or because of the monetary profit. From out of this, there will come out for him renown in this science, such that one who has an ache will go to him. And in such a situation, it is not applicable to forbid, since the matter itself proves that he does not wish to make himself resemble them, and even they do not conduct themselves so except for their honor, and for a purpose, and as I have explained.

Amd more than this, they say in the end of perk BaMeh Isha (daf 67), and so too in Chulin, in the end of perek Beheima Hamekasheh (daf 77) that any thing which has a purpose of healing, there is not in it darkei haEmori, and even though the Amorites were used to doing it -- from the fact that it was necessary to say that there is no issue of darkei haEmori to it. And so too we learned in the Tosefta {in Shabbat}: "One who says 'do not pass between us, lest our affection be severed,' there is a problem of darkei Emori. But if it is done out of honor {deference}, it is permitted." End the language of the Tosefta.

Behold for yourself, that whatever is for a purpose, or for honor, it is permitted -- and even though the Amorites were accustomed to doing it as their chok, even so, since he only intends for honor, it is permitted. All the more so here, where he only intends for a purpose and for honor, and even they only are typically make use of the kappa for a purpose and for honor, and not because of a chok at all in any way.

It further appears to me, in my humble opinion, to bring a proof to permit from that which they learn in a brayta, and which is brought down in perek hagozel batra (Bava Kamma 113a) regarding a garment of kilaim {forbidden mixtures}, it is forbidden to make use of it to chase away the tax, etc.. Rabbi Akiva says that it is permitted to chase away the tax, etc.

And I have seen in one gloss of the Semak {Sefer Mitzvot Ketanot} "and there are those who explain that the one who permits to chase away, which is to make it appear with it that he is not a Jew, and such as by a tax which is only incumbent upon Jews; and upon this the disputant argues and said that in such a situation, it is forbidden, just as is the case by the changing of one's shoe-strap, at the end of perek Ben Sorer Umoreh (Sanhedrin 74b)."

And from the words of the one who permits, we make learn a kal vachomer to the case in which we are standing upon, for now, even in a place where he appears to be a kofer, forfend, when he wears clothing which are Biblically forbidden to Israelites to wear, even so, it is permitted where he does not intend to wear it, and there is not in it a prohibition of kilaim. And even though he is wearing garments which are forbidden to Israelites, even so, in place of loss of money, they did not decree, such as to chase away the tax. And even though it is obvious that they are not talking about an instance of danger at all, from the fact that they ask on it {in the gemara, Bava Kamma 113a} "but Shmuel said that the law of the land is the law?" {and answer:} Even so, it is permitted because of profiting money, according to the one who says that something which is not intended {wearing the kilaim} is permitted, as exists there.

{Note: See the gemara carefully inside, that we are dealing with a tax collector bound by no limit, or one acting on his own authority. Maharik is not saying revach mammon as the only reason, or the reason for cheating, but rather as a motivation for wearing it as opposed to wanting to wear kilayim, so as to link it to the kapa, where there is also financial cause for wearing it.}

{And now, the other end of the kal vachomer:} All the more so, and even all the more so here, that there is to permit the wearing of the kapa in an instance of profit of money, for behold, there is not in at any concern of prohibition, not Biblically nor Rabbinically. And it is not appropriate to say that he appears as if a kofer, forfend, as is appropriate there by kilaim.

And it is obvious that perforce, the Tanna Kamma and Rabbi Akiva do not argue except that one authority forbade it because of the prohibition of kilaim itself, and one authority permitted it, because he maintained that something which was not intended is permitted. However, if there was not in it the prohibition of kilaim itself, even though it is relevant to it the concern of marit ayin {giving a bad impression of doing something prohibited}, such that he appears like a kofer, forfend, even so it is permitted, as is implied their explicitly, as it states "This is all well and good to the matter of kilaim -- in that they argue, that one authority held that something which was not intended is {nevertheless} forbidden, etc."

{The text of the Maharik in Hebrew:

וכ"ש בלבישת הקאפ"א שאין איסור בדבר ופשיטא דלא דמי לאותן השנוין בתוספ' שהרי טעם לבישתה ידוע בסימן היותם ממשיגים בחכמ' ההיא ואין לתלות לבישתה כ"א לתועלת הנמשך ממנו הן מחמת הכבו' הן מחמת ריוח ממון שמתוך כך יצא לו שם באות' חכמ' ומאן דכאיב ליה כיבא ליזיל לוותיה ובכה"ג לא שייך לאסור מאחר שהדבר מוכיח שאין מתכוין להתדמו' אליה' וגם הם לא הנהיגו זאת אלא לכבוד' ולתועלת' וכדפי' וגדולה מזו אמרו בשילהי פרק במה אשה (דף סז) וכן בחולין בשלהי פרק בהמ' המקשה (דף עז) דכל דבר שיש בו משום רפואה אין בו משום דרכי האמירי /האמורי/ ואע"ג שהרגילו בו האמוריי' מדהוצרך לומר דאין בו משום דרכי האמורי וכן שנינו בתוספתא האומר אל תפסוק בינינו פן תפסוק אהבתינו יש בו משום דרכי האמורי ואם מפני הכבוד מותר עכ"ל התוספתא הרי לך דכל שהוא משום תועלת וכבוד מותר ואע"ג דהרגילו בו אמוריים משום חוקם אפילו הכי כיון שאינו מתכוין אלא מפני הכבוד מותר כ"ש הכא שאין מתכוין אלא לתועל' וכבוד וגם הם לא הרגילו בלביש' הקאפ"א ההוא אלא לתועלת' ולכבוד' לא משום חק כלל ועיקר עוד נלע"ד להביא ראיה להתיר מדתניא בבריית' ומייתי לה בפרק הגוזל בתרא (דף קיג) גבי בגד של כלאים אסור להבריח בו את המכס וכו' רבי עקיבא אומר מותר להבריח את המכס וכו' וראיתי בהגהת סמ"ק אחד ויש מפרשים דמאן דשרי להבריח בו דהיינו להראו' בו שאיני יהודי וכגון במכס שאינו מוטל אלא ליהודי' וע"ז נחלק החולק ואמר דבכי האי גוונא אסו' מידי דהוה אשינוי ערקתא דמסאנא דשילהו /דשילהי/ פרק בן סורר ומורה (דף עד) ומדברי המתיר נלמוד ק"ו לנדון שאנו עומדי' עליו (ב) דהשת' אפי' במקו' שנרא' ככופר ח"ו בלבשו בגדים האסורי' לישראל דבר תור' אפ"ה מותר היכ' שאינו מתכוין ללובשו ואין בה משום איסו' כלאים ואע"ג דלובש בגדים האסורי' לישראל מ"מ במקו' הפסד ממון לא גזרי כגון להבריח בו את המכס ואע"ג דפשיט' דלא מיירי במקו' סכנה כלל מדפריך עלה והא אמר שמואל דד"ד אפ"ה מותר משום ריוח ממון למ"ד דבר שאין מתכוין מותר כדאית' התם כ"ש וכ"ש הכ' שיש להתיר לבישת הקפ"א במקו' ריוח ממון שהרי אין בה משום חשש איסור ולא דאוריית' ולא דרבנן: ולא שייך למימר דנראה ככופר ח"ו כדשייך התם לגבי כלאים ופשיטא דע"כ לא קמפלגי תנא קמא ור"ע אלא דמר אסר משום איסור כלאים עצמו ומר שרי דקסבר דבר שאין מתכוין מותר אבל אי לא הוה ביה משום איסו' כלאי' עצמו אע"ג דהוה שייך ביה משום מראית העין דנראה ככופר ח"ו אפ"ה שרי כדמשמע שם בהדי' כדקאמר בשלמ' לענין כלאים בהא פליגי דמר סבר דבר שאין מתכוין אסור וכו'

}

Shu"t Maharik 88 -- On The Definition of Chukat Akum, pt ii

See previous segment here.

And the Ramban wrote, and these are his words:

The chukim are the decrees of the King which he decrees in his kingdom without revealing their purpose to them.

Thus, both of them are of accord that the language of chok implies a thing whose reason is hidden away. Except that Rashi seized in his words as if their was no reason at all, neither hidden nor revealed, and the Ramban seized upon him for this and said that there is a reason, except that it is not revealed.

And similar to this is that which the Torah mentioned not to go in their chukot. For since he does something irregular which has no revealed reason, except that they conduct themselves so, therefore it is certainly apparent as if he is drawn after them and admits to them {and their idolatrous positions}. For if not so, why would he e act like these strange actions of theirs. And know that this is so, for behold, it is written in the Smag {Sefer Mitzvot Gedolot} in the commandment of Chukat HaGoyim, and this is his language:

In masechet Shabbat, it lists all that it a tradition in hands of the sages of their chukim and ways of the Amorites, and there I delved into the Tosefta of Shabbat, and there is not found there even one which is not divination of some baffling thing whose reason is not known, such as the Talmud brings in the end of perek BeMeh Isha, such as {Shabbat 67b} "Gad Gedi veSinok Lo" {which makes little sense, but which Soncino offers as a conjectured translation, "Be lucky, my luck [gad gedi] and tire not by day or night"}; and one who says to the raven "Scream." And so too, that they slaughter the rooster since it crowed in the evening, etc. {All examples there.} And many more, doubled, that these, and all of them are similar, in that they lack reason or known logic. And a few of them I will mention, and like them, the number is many before me, etc. {From Tosefta Shabbat 7:1 and on.}

A woman who tows her son between the dead, etc., {Book of Legends renders this as "reviving a [dead] child by dragging it around the cemetery"} one who counts and tosses stones into the sea or the river, and one who strikes hips, claps hands {our Tosefta has "and dances"} before a flame {Book of Legends: "[in order to extinguish it]"}. And so too one who plugs up a hole in the window {with thorns, perhaps in the room of a woman in labor}, etcetera, and a great many like this. And all of them are means of augury or baffling things. And this is what is written in Semag, that he learned in the Tosefta "chukoteihem and darkei Emori" -- "chukoteihem" are the baffling things, while the darkei Emori are the auguries. And if it be so that in all of them it teaches there {in Tosefta} that "behold this is of the ways of the Amorites," therefore the Semag explained to us that there are two types of darkei Emori -- one is because of augury and one is because of chukat hagoyim {=referring to the something baffling}.

And the second matter there is to forbid because of chukat hagoyim according to what is mentioned, in my humble opinion, is the matter to which is relevant an aspect of breaking down the fence of tzniut {modest} and humility, whihc the gentiles conduct themselves -- this too, is forbidden. And this if the halacha is like the Tanna of the brayta in the Sifrei, who teaches that one should not say "since they go out with argaman {purple, a mark of nobility}, I will also go out with argaman, etc. Since they go out with kilusin {praises} so will I, etc." For things like this are things of boastfulness and pride, and not in these things is the portion of Israel. Rather, the things of Israel, and their way, is to be modest {tzenuim}, and the humble {anavim} shall inherit the land {/earth}, and not in the presence of God are the prideful.

And even so, it appears that this is specifically when he does this in order to appear similar to them, and not for a known purpose, as is implied by the language, which states , "that one should not say since they go out, etc.," and it does not state plainly that one should not go out with argaman or with kelivasin like they go out. Rather, it is certainly apparent that it is not fitting to forbid because of going after their chukoteihem except where the matters demonstrate that the Israel is {deliberately} making himself similar to them, such as where he does a baffling action, where one cannot attribute the reason to its performance, except that it is their chok, as I explained above, to attribute. And so too "one who says 'since they go out etc.,'" that he intends to make himself similar to them, as I explained. But in another matter, no.

{The actual text in Hebrew of Maharik:

והרמב"ן כתב וז"ל החקי' הם גזרו' המלך אשר יחוק במלכותו בלי שיגל' תועלת' להם עכ"ל. הרי שהושוו שניה' דלשון חק משמע דבר אשר טעמו נעלם אלא שרש"י תפס בלשונו כאלו אין בו טעם כלל לא נסתר ולא נגלה והרמב"ן תפס עליו בכך ואמר שיש טעם אלא שאין נגלה ובכיוצא בזה הוא שהזכיר' תור' שלא לילך בחקותיה' דכיון שהוא עוש' דבר משונה אשר אין בו טעם נגל' אלא שהם נוהגי' כן אז נרא' ודאי כנמשך אחריה' ומודה להם דאל"כ למה יעשה כדברים התמוהים האלה ותדע דכן הוא שהרי כתוב בסמ"ג במצו' חקת הגוים וז"ל במסכת שבת מונה כל מה שהית' קבלה ביד חכמי' מחקותיה' ודרכי האמורי' ושם עיינתי מתוספת' דשבת ולא תמצא שם אפילו אחד שלא היה ניחוש או דבר תימה אשר לא יודע טעמו כאותם שמביא התלמוד בסוף פרק במה אש' כגון גד גדי וסינוק לא. והאומר לעורב צרח וכן שחטו את התרנגול שקרא ערבית וכו' ויותר מהמה כפליים וכולם כיוצא בהם שאין בהם לא טעם ולא סברא ידוע ומעט מהם אזכיר וכהנה רבות המספר קומי וכו' המגררת בנה בין המתי' וכו' המונה ומשליך צרורו' לים או לנהר והמספק והמטפח לשלהבת וכו' וכן הפוקק את החלון וכולי וכהנה רבות מאד וכולם דבר נחוש או דבר תימה וזה שכתוב בסמ"ג ששנה בתוספת' חקותיה' ודרכי האמורי חקותיה' הם דברי' התמוהי' ודרכי האמורי הם הנחושים ואם כי בכולם שנה שם הרי זה מדרכי האמורי או פירש לנו הסמ"ג ששני דרכי האמורי יש אחד משום נחוש ויש אחד משום חוקו' הגוים. וענין השני יש לאסור משום חקו' הגוים לפי הנז' לע"ד הוא הדבר אשר שייך בו נדנוד פריצת גדר הצניעו' והענו' ינהגו בו הגוים גם זה אסור ואם הלכ' בתנא דבריית' דספרי דקתני שלא תאמר הואיל ויוצאין בארגמן אף אני יוצא בארגמן וכו'. הואיל ויוצאין בקלוסין אף אני וכו' שדברו' הללו דברי שחץ וגאוה הם ולא באל' חלק יעקב אלא דברי ישראל ודרכם להיות' צנועי' וענוים ירשו ארץ ולא לפנות אל רהבי' ואף גם זאת נרא' דהיינו דווק' כשהוא עושה כדי להדמות אליהם ולא לתועל' ידוע' כדמשמע הלשון דקאמר שלא תאמר הואיל והם יוצאי' וכו'. ולא קאמר סתם שלא יצא בארגמן או בקלוסן כמו שהם יוצאי' אלא ודאי נרא' דלא שייך לאסו' משום הולך אחר חקותיה' אלא היכ' שהדברי' מראים שהישראל מתדמה אליה' כגון שעושה מעש' התמיה אשר אין לתלות טעם בעשייתן אלא מפני חקם כדפי' לעיל לתלו' וכן האומר הואיל והן יוצאין וכו' שהוא מכוין להתדמו' אליה' כדפי' אבל בענין אחר לא.

}

Shu"t Maharik 88 -- On The Definition of Chukat Akum, pt i

88:

Officers of thousands and officers of hundreds, officers of the hosts of Israel, Rabbi {Yehuda} Messer Leon and my dear friend the sage Rabbi Shmuel, much peace.

{Note: Rabbi Messer Leon was the son of a doctor, and studied medicine, and was licensed to practice medicine. Since this kapa is what doctors wear, it makes sense that he would be discussing whether one could wear this garment. Based on a later reference in this teshuva, I would guess that Rabbi Shmuel is Rabbi Shmuel de Modena, that is Maharshdam.}

I have seen your words, and upon them I reply briefly, for two reaons. First, for you have already written sufficient for performing the labor, and more. Second, because of bittul of the study hall, as we are now learning a difficult sugya in the company of colleagues who seek and volunteer their travelings to learn and teach Torah, if, forfend, my presence among them is missing, I bring upon myself guilt.

And yet I run to relate to you my opinion, even if {Yeshayahu 28:1o} it is a little here and a little there, about the kapa {cape} about which you have written -- and it is long, reaching until the ground, going both in front and in back, and is lacking on the sides, and yet they have made a fitting fix such that it is exempt from tzitzit. And yet a few men have murmured according to their words, saying that there is in this a violation of {Vayikra 18:3}:

ג כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ-מִצְרַיִם אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם-בָּהּ, לֹא תַעֲשׂוּ; וּכְמַעֲשֵׂה אֶרֶץ-כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה, לֹא תַעֲשׂוּ, וּבְחֻקֹּתֵיהֶם, לֹא תֵלֵכוּ.

3 After the doings of the land of Egypt, wherein ye dwelt, shall ye not do; and after the doings of the land of Canaan, whither I bring you, shall ye not do; neither shall ye walk in their statutes.

In my humble opinion, it appears that it is an obvious thing that one should not prohibit something as being a chok except in one of two ways. The first one is the thing whose matter is not revealed, as is implied from the language of chok.

And as Rashi comments in his commentary on Chumash in parshat Kedoshim, and these are his words:

You shall observe My statutes They are the following: “You shall not crossbreed your livestock with different species, etc.” [The term] חֻקִּים, “statutes,” refers to the decrees of the Divine King, which have no rationale.

{Or, the Hebrew original:

שרי אלפי' ושרי מאות שרי צבאות ישראל הר"ר מסי"ר ליאון וידיד נפשי הח"ר שמואל שלום רב. ראה ראיתי את דבריכם ועליהם אשיב לקצרה לשני טעמים. ראשונה כי כבר כתבתם די המלאכה לעשות אותה והותר. שני' מפני בטול בית המדרש כאשר אנו לומדי' עתה סוגיא חמורה בחבורת חברי' המקשיבי' המתנדבי' לכתת רגליה' ללמוד וללמד תור' אם ח"ו יפקד מושבי מביניה' והבאתי עלי אשם. ואולם למצותיכם ארוצה לחוות דעי ואם כי זער שם זער שם ע"ד הקפ"א אשר כתבת' והיא ארוכה עד לארץ הולכת פנים ואחור ופתוח' מן הצדדין ואמנם מתוקנת תקון הגון להיות פטור' מציצית ועמעמו עליה קצת אנשי' לפי דבריכם באמר' היות בזה משום ובחקותיה' לא תלכו. לע"ד נראה דדבר (א) פשוט דלא לאסור משום חק אלא בא' משני חלקים האחד הוא הדבר אשר אין טעמו נגלה כדמשמע לשון חק. וכד פי' /וכדפי'/ רש"י בפי' חומש בפרש' קדושי' וז"ל חקים אלו גזרו' המלך שאין להם טעם לדבר עכ"ל
}