Shu"t Maharik 88 -- On The Definition of Chukat Akum, pt iii

See part i and part ii.

And all the more so, in the wearing of this kapa, that there is no prohibition in the matter. For it is not comparable to those things taught in the Tosefta. For behold, the purpose of its wearing is known, as a sign that they are accredited in that particular science, and one should only attribute its wearing to the purpose which extends from it, whether it is because of the honor or because of the monetary profit. From out of this, there will come out for him renown in this science, such that one who has an ache will go to him. And in such a situation, it is not applicable to forbid, since the matter itself proves that he does not wish to make himself resemble them, and even they do not conduct themselves so except for their honor, and for a purpose, and as I have explained.

Amd more than this, they say in the end of perk BaMeh Isha (daf 67), and so too in Chulin, in the end of perek Beheima Hamekasheh (daf 77) that any thing which has a purpose of healing, there is not in it darkei haEmori, and even though the Amorites were used to doing it -- from the fact that it was necessary to say that there is no issue of darkei haEmori to it. And so too we learned in the Tosefta {in Shabbat}: "One who says 'do not pass between us, lest our affection be severed,' there is a problem of darkei Emori. But if it is done out of honor {deference}, it is permitted." End the language of the Tosefta.

Behold for yourself, that whatever is for a purpose, or for honor, it is permitted -- and even though the Amorites were accustomed to doing it as their chok, even so, since he only intends for honor, it is permitted. All the more so here, where he only intends for a purpose and for honor, and even they only are typically make use of the kappa for a purpose and for honor, and not because of a chok at all in any way.

It further appears to me, in my humble opinion, to bring a proof to permit from that which they learn in a brayta, and which is brought down in perek hagozel batra (Bava Kamma 113a) regarding a garment of kilaim {forbidden mixtures}, it is forbidden to make use of it to chase away the tax, etc.. Rabbi Akiva says that it is permitted to chase away the tax, etc.

And I have seen in one gloss of the Semak {Sefer Mitzvot Ketanot} "and there are those who explain that the one who permits to chase away, which is to make it appear with it that he is not a Jew, and such as by a tax which is only incumbent upon Jews; and upon this the disputant argues and said that in such a situation, it is forbidden, just as is the case by the changing of one's shoe-strap, at the end of perek Ben Sorer Umoreh (Sanhedrin 74b)."

And from the words of the one who permits, we make learn a kal vachomer to the case in which we are standing upon, for now, even in a place where he appears to be a kofer, forfend, when he wears clothing which are Biblically forbidden to Israelites to wear, even so, it is permitted where he does not intend to wear it, and there is not in it a prohibition of kilaim. And even though he is wearing garments which are forbidden to Israelites, even so, in place of loss of money, they did not decree, such as to chase away the tax. And even though it is obvious that they are not talking about an instance of danger at all, from the fact that they ask on it {in the gemara, Bava Kamma 113a} "but Shmuel said that the law of the land is the law?" {and answer:} Even so, it is permitted because of profiting money, according to the one who says that something which is not intended {wearing the kilaim} is permitted, as exists there.

{Note: See the gemara carefully inside, that we are dealing with a tax collector bound by no limit, or one acting on his own authority. Maharik is not saying revach mammon as the only reason, or the reason for cheating, but rather as a motivation for wearing it as opposed to wanting to wear kilayim, so as to link it to the kapa, where there is also financial cause for wearing it.}

{And now, the other end of the kal vachomer:} All the more so, and even all the more so here, that there is to permit the wearing of the kapa in an instance of profit of money, for behold, there is not in at any concern of prohibition, not Biblically nor Rabbinically. And it is not appropriate to say that he appears as if a kofer, forfend, as is appropriate there by kilaim.

And it is obvious that perforce, the Tanna Kamma and Rabbi Akiva do not argue except that one authority forbade it because of the prohibition of kilaim itself, and one authority permitted it, because he maintained that something which was not intended is permitted. However, if there was not in it the prohibition of kilaim itself, even though it is relevant to it the concern of marit ayin {giving a bad impression of doing something prohibited}, such that he appears like a kofer, forfend, even so it is permitted, as is implied their explicitly, as it states "This is all well and good to the matter of kilaim -- in that they argue, that one authority held that something which was not intended is {nevertheless} forbidden, etc."

{The text of the Maharik in Hebrew:

וכ"ש בלבישת הקאפ"א שאין איסור בדבר ופשיטא דלא דמי לאותן השנוין בתוספ' שהרי טעם לבישתה ידוע בסימן היותם ממשיגים בחכמ' ההיא ואין לתלות לבישתה כ"א לתועלת הנמשך ממנו הן מחמת הכבו' הן מחמת ריוח ממון שמתוך כך יצא לו שם באות' חכמ' ומאן דכאיב ליה כיבא ליזיל לוותיה ובכה"ג לא שייך לאסור מאחר שהדבר מוכיח שאין מתכוין להתדמו' אליה' וגם הם לא הנהיגו זאת אלא לכבוד' ולתועלת' וכדפי' וגדולה מזו אמרו בשילהי פרק במה אשה (דף סז) וכן בחולין בשלהי פרק בהמ' המקשה (דף עז) דכל דבר שיש בו משום רפואה אין בו משום דרכי האמירי /האמורי/ ואע"ג שהרגילו בו האמוריי' מדהוצרך לומר דאין בו משום דרכי האמורי וכן שנינו בתוספתא האומר אל תפסוק בינינו פן תפסוק אהבתינו יש בו משום דרכי האמורי ואם מפני הכבוד מותר עכ"ל התוספתא הרי לך דכל שהוא משום תועלת וכבוד מותר ואע"ג דהרגילו בו אמוריים משום חוקם אפילו הכי כיון שאינו מתכוין אלא מפני הכבוד מותר כ"ש הכא שאין מתכוין אלא לתועל' וכבוד וגם הם לא הרגילו בלביש' הקאפ"א ההוא אלא לתועלת' ולכבוד' לא משום חק כלל ועיקר עוד נלע"ד להביא ראיה להתיר מדתניא בבריית' ומייתי לה בפרק הגוזל בתרא (דף קיג) גבי בגד של כלאים אסור להבריח בו את המכס וכו' רבי עקיבא אומר מותר להבריח את המכס וכו' וראיתי בהגהת סמ"ק אחד ויש מפרשים דמאן דשרי להבריח בו דהיינו להראו' בו שאיני יהודי וכגון במכס שאינו מוטל אלא ליהודי' וע"ז נחלק החולק ואמר דבכי האי גוונא אסו' מידי דהוה אשינוי ערקתא דמסאנא דשילהו /דשילהי/ פרק בן סורר ומורה (דף עד) ומדברי המתיר נלמוד ק"ו לנדון שאנו עומדי' עליו (ב) דהשת' אפי' במקו' שנרא' ככופר ח"ו בלבשו בגדים האסורי' לישראל דבר תור' אפ"ה מותר היכ' שאינו מתכוין ללובשו ואין בה משום איסו' כלאים ואע"ג דלובש בגדים האסורי' לישראל מ"מ במקו' הפסד ממון לא גזרי כגון להבריח בו את המכס ואע"ג דפשיט' דלא מיירי במקו' סכנה כלל מדפריך עלה והא אמר שמואל דד"ד אפ"ה מותר משום ריוח ממון למ"ד דבר שאין מתכוין מותר כדאית' התם כ"ש וכ"ש הכ' שיש להתיר לבישת הקפ"א במקו' ריוח ממון שהרי אין בה משום חשש איסור ולא דאוריית' ולא דרבנן: ולא שייך למימר דנראה ככופר ח"ו כדשייך התם לגבי כלאים ופשיטא דע"כ לא קמפלגי תנא קמא ור"ע אלא דמר אסר משום איסור כלאים עצמו ומר שרי דקסבר דבר שאין מתכוין מותר אבל אי לא הוה ביה משום איסו' כלאי' עצמו אע"ג דהוה שייך ביה משום מראית העין דנראה ככופר ח"ו אפ"ה שרי כדמשמע שם בהדי' כדקאמר בשלמ' לענין כלאים בהא פליגי דמר סבר דבר שאין מתכוין אסור וכו'

}