The Parsing and Meaning of Et Kol Ir Metim; Targum vs. Trup

The pasuk in parshat Devarim, in Devarim 2:34, reads:

לד וַנִּלְכֹּד אֶת-כָּל-עָרָיו, בָּעֵת הַהִוא, וַנַּחֲרֵם אֶת-כָּל-עִיר מְתִם, וְהַנָּשִׁים וְהַטָּף: לֹא הִשְׁאַרְנוּ, שָׂרִיד.

34 And we took all his cities at that time, and utterly destroyed every city, the men, and the women, and the little ones; we left none remaining;

How should we understand וַנַּחֲרֵם אֶת-כָּל-עִיר מְתִם, וְהַנָּשִׁים וְהַטָּף?

Targum Onkelos renders it:

ב,לד וַנִּלְכֹּד אֶת-כָּל-עָרָיו, בָּעֵת הַהִוא, וַנַּחֲרֵם אֶת-כָּל-עִיר מְתִם, וְהַנָּשִׁים וְהַטָּף: לֹא הִשְׁאַרְנוּ, שָׂרִיד.

וּכְבַשְׁנָא יָת כָּל קִרְווֹהִי, בְּעִדָּנָא הַהוּא, וְגַּמַּרְנָא יָת כָּל קִרְוַיָּא גֻּבְרַיָּא, וּנְשַׁיָּא וְטַפְלָא: לָא אַשְׁאַרְנָא, מְשֵׁיזֵיב.

such that kirvaya is not in the construct form, and such that it stands apart from "men, women and children."

But as Shadal notes in Ohev Ger, his supercommentary on Onkelos, this is against the trup. Now, in later versions of Onkelos (the acharonim rather than all the rishonim), this statement is emended to be kirvei, just as we have it in our Mikraos Gedolos. But that this is incorrect, and we should preserve the original reading of Onkelos, who is arguing with the trup here.

I would add that we have additional confirmation, in that Targum Yonatan even in our Mikraos Gedolos has it in the non-construct form.

We can readily see what Shadal means that it is against the trup. Look at the munach under ir and the zakef katon under metim. The former is a mesharet, conjunctive trup, while the latter is a melech, disjunctive trup. Thus, it is:

Ir Metim || veHanashim veHataf.

It happens to accord well with the simplest sense of the pasuk, which makes us wonder just what the composer of the trup intended here. What does it mean, with the trup?

Shadal (and here) actually deals with this entire question at length in his commentary on Chumash. He writes:

לד] את כל עיר מתם והנשים והטף : וכן למטה ג' ו': החרם כל עיר מתם הנשים והטף , ייתכן כתרגומו וכתרגום המכונה ליונתן בן עוזיאל ונגד הטעמים : החרמנו את כל עיר , כלומר הגברים והנשים והטף , ובאיוב ( כ"ד י"ב ) מעיר מתים ינאקו ונפש חללים תשוע , ייתכן כתרגום סורי : מתים בציר"י , והכוונה שהנוספים ינאקו מתוך העיר , כמו שכתוב אחריו ונפש חללים תשוע , וכן מצאנו ( יחזקאל ל' כ"ד ) נאקות חלל .

את כל עיר מתם והנשים והטף -- and so too below, in Devarim 3:6:

ו וַנַּחֲרֵם אוֹתָם--כַּאֲשֶׁר עָשִׂינוּ, לְסִיחֹן מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן: הַחֲרֵם כָּל-עִיר מְתִם, הַנָּשִׁים וְהַטָּף.

6 And we utterly destroyed them, as we did unto Sihon king of Heshbon, utterly destroying every city, the men, and the women, and the little ones.

{with again a munach zakef-katon, as we can see here in Mikraos Gedolos.} It is possible that it is in accordance with its Targum {Onkelos} and in accordance with the Targum which is ascribed {incorrectly} to Yonatan ben Uziel, and against the trup: "We have utterly destroyed every city, that is to say the men and the women and the little ones." And in Iyov 24:12:

יב מֵעִיר מְתִים, יִנְאָקוּ-- וְנֶפֶשׁ-חֲלָלִים תְּשַׁוֵּעַ: וֶאֱלוֹהַּ, לֹא-יָשִׂים תִּפְלָה.

12 From out of the populous city men groan, and the soul of the wounded crieth out; {N} yet God imputeth it not for unseemliness.

It is possible like the Syriac Targum {Peshita?}, with a tzeirei, meitim {corpses}, and the intent is that they additional ones {? killed ones? } groan from within the city, just as is written after it ונפש חללים תשוע {also referring to the slain}. And so do we find in Yechezkel 30:24:

כד וְחִזַּקְתִּי, אֶת-זְרֹעוֹת מֶלֶךְ בָּבֶל, וְנָתַתִּי אֶת-חַרְבִּי, בְּיָדוֹ; וְשָׁבַרְתִּי אֶת-זְרֹעוֹת פַּרְעֹה, וְנָאַק נַאֲקוֹת חָלָל לְפָנָיו.

24 And I will strengthen the arms of the king of Babylon, and put My sword in his hand; but I will break the arms of Pharaoh, and he shall groan before him with the groanings of a deadly wounded man.

רק בשופטים ( כ' מ"ח ) מצאנו ויכום לפי חרב מעיר מתם עד בהמה , ושם לא יתכן להפריד עיר ממתום ; ואע"פ שכאן מתם ושם מתם , מכל מקום הוא סיוע גדול לדעת בעלי הטעמים שתהיה גם כאן מילת עיר סמוכה למילת מתם . והנה כאן כתוב " והנשים " בוי"ו , וזה מסייע לדעת בעלי התרגומים , ולמטה ג' ו' כתוב " הנשים " בלא וי"ו . והוא קשה מעט לפירושם . וגזניוס באוצרו ( עמוד 830) מקיים דעה בעלי הטעמים , אך הוא מפרש עיר מתים : המון בני אדם , וזה רחוק בעיני מאד . להוציא מילת עיר ממשמעה

However, in Shofetim (20:48), we find

מח וְאִישׁ יִשְׂרָאֵל שָׁבוּ אֶל-בְּנֵי בִנְיָמִן, וַיַּכּוּם לְפִי-חֶרֶב, מֵעִיר מְתֹם עַד-בְּהֵמָה, עַד כָּל-הַנִּמְצָא; גַּם כָּל-הֶעָרִים הַנִּמְצָאוֹת, שִׁלְּחוּ בָאֵשׁ. {פ}

48 And the men of Israel turned back upon the children of Benjamin, and smote them with the edge of the sword, both the entire city, and the cattle, and all that they found; moreover all the cities which they found they set on fire. {P}

and there it is not possible to separate Ir from Metom. And even though here it is מְתִם {with a chirik} and there מְתֹם {with a cholam}, still it is a great support to the position of the composer of the trup, that here as well the word Ir should be connected / adjacent {/construct} to the word Metim.

And behold, here {in Devarim 2:34} it is written vehanashim with a vav, and this supports the position of the Targumists. And below, in Devarim 3:6, it is simply written hanashim without the vav, and that is a bit difficult to their explanation.

{To interject: Because with a vav, it is "the entire city: men and women and children." Without the vav, it is "the entire city: men, women, and children." In Hebrew, perhaps, we should expect to see this connecting vav for every member in a list, and without it, it may seem that there is a new topic.}

And Gesenius in his Otzar (page 830) establishes the position of the authors of the trup, except that he explains Ir Metim as a throng of people (turba hominum) {but see Gesenius here}, and this is very farfetched in my eyes, to take the word ir {usually city} from its typical implication {and to instead mean throng; or a city and thus throng of people}.

ואם היה אפשר לפרש עיר מתים כמו הפוך : מתי עיר ( על דרך המילות המורכבות בלשון יון ורומי ואשכנז ) היה הכול עולה יפה , ואולי ייתכן להסתייע ממילות ירק עשב ( בראשית א' ל') שענינן עשב של ירק , כלומר עשב ירוק; להט החרב ( שם ג' כ"ד ) חרב של להט , כלומר חרב לוהטת ; ונחת שלחנך ( איוב ל"ו ט"ז ) שולחנך שהוא שולחן של נחת : ורצוי לרב אחיו ( אסתר י' ג') לאחיו המרובים , וזולתם

And if it were possible to explain Ir Metim as if it were reversed, metei ir (in the manner of juxtaposed words in Greek, Latin, and German), all would emerge perfectly {that it would be the people of the city}. And perhaps it is possible to find support from the words ירק עשב in Bereishit 1:30:

ל וּלְכָל-חַיַּת הָאָרֶץ וּלְכָל-עוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל רוֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-בּוֹ נֶפֶשׁ חַיָּה, אֶת-כָּל-יֶרֶק עֵשֶׂב, לְאָכְלָה; וַיְהִי-כֵן.

30 and to every beast of the earth, and to every fowl of the air, and to every thing that creepeth upon the earth, wherein there is a living soul, [I have given] every green herb for food.' And it was so.

whose import is herb of green, that is to say a green herb. And lahat hacherev in Bereishit 3:24:

כד וַיְגָרֶשׁ, אֶת-הָאָדָם; וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן-עֵדֶן אֶת-הַכְּרֻבִים, וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת, לִשְׁמֹר, אֶת-דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים. {ס}

24 So He drove out the man; and He placed at the east of the garden of Eden the cherubim, and the flaming sword which turned every way, to keep the way to the tree of life. {S}

"a sword of flame", that is to say a flaming sword. And ונחת שלחנך in Iyov 36:16:

טז וְאַף הֲסִיתְךָ, מִפִּי-צָר-- רַחַב, לֹא-מוּצָק תַּחְתֶּיהָ; וְנַחַת שֻׁלְחָנְךָ, מָלֵא דָשֶׁן.

16 Yea, He hath allured thee out of distress into a broad place, where there is no straitness; {N} and that which is set on thy table is full of fatness;

"your table which is a table of nachat." And ורצוי לרב אחיו in Esther 10:3:

ג כִּי מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי, מִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, וְגָדוֹל לַיְּהוּדִים, וְרָצוּי לְרֹב אֶחָיו--דֹּרֵשׁ טוֹב לְעַמּוֹ, וְדֹבֵר שָׁלוֹם לְכָל-זַרְעוֹ. {ש}

3 For Mordecai the Jew was next unto king Ahasuerus, and great among the Jews, and accepted of the multitude of his brethren; seeking the good of his people and speaking peace to all his seed. {P}

to his many brethren, and similar examples to these.

ואם תאמר : ומהיכן תבא למילת מתים הוראת גברים דוקא ? נ"ל כי מילת מתים יש בה קצת הוראה על הכוח והגבורה , כגון אל תיראי תולעת מתי ישראל ( ישעיה מ"א י"ד ) אצל תולעת אמר יעקב שהוא שם בלתי נכבד , ואצל ישראל שהוא שם כבוד כי שרית עם אלקים ועם אנשים ותוכל (בראשית ל"ב כ"ט ) אמר מתי , לשון גבורה , אינכם תולעת , אבל אתם גבורים ונכבדים ; וכן ( ישעיה ג' כ"ה ) מתיך בחרב יפלו וגבורתך במלחמה , וכבודו מתי רעב ( שם ה' י"ג ), דרך התנגדות הזכיר אצל הרעב מילת מתי . וכן ממתים ידך ה' ממתים מח לד ( תהלים י"ז י"ד ), אמר פלטה נפשי מרשע שהוא חרבך , וגם פלטני ממתים ( אנשים גבורים ומצליחים שהשעה משחקת להם ) שהם ידך ה' על דרך ( ישעיה י' ה') הוי אשור שבט אפי , וכפירוש רד"ק , והם מתים ומצליחים מחלד , חלקם בחיים וגו'.

And if you say, "and from where will you bring evidence that the word Metim refers to men specifically?" It appears to me that the word Metim has in it some reference to force and power, such as in Yeshayah 41:14:

יד אַל-תִּירְאִי תּוֹלַעַת יַעֲקֹב, מְתֵי יִשְׂרָאֵל; אֲנִי עֲזַרְתִּיךְ נְאֻם-יְהוָה, וְגֹאֲלֵךְ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל.

14 Fear not, thou worm Jacob, and ye men of Israel; I help thee, saith the LORD, and thy Redeemer, the Holy One of Israel.

where juxtaposed to Yaakov, which is not a language of honor, it says "worm", while juxtaposed to Israel, which is a name of honor, because of "for you have grappled with God and man and prevailed" (Bereishit 32:29) it says Metei, a language of strength -- you are not a worm, but rather you are strong and honored ones.

And so too in Yeshaya 3:35

כה מְתַיִךְ, בַּחֶרֶב יִפֹּלוּ; וּגְבוּרָתֵךְ, בַּמִּלְחָמָה.

25 Thy men shall fall by the sword, and thy mighty in the war.

{where it is placed opposite geviratech}, and Yeshaya 5:13:

יג לָכֵן גָּלָה עַמִּי, מִבְּלִי-דָעַת; וּכְבוֹדוֹ מְתֵי רָעָב, וַהֲמוֹנוֹ צִחֵה צָמָא.

13 Therefore My people are gone into captivity, for want of knowledge; and their honourable men are famished, and their multitude are parched with thirst.

where in a manner of opposition, it mentions next to the famine the word Metei. And so too (Tehillim 17:14):

יד מִמְתִים יָדְךָ ה', מִמְתִים מֵחֶלֶד-- חֶלְקָם בַּחַיִּים, וצפינך (וּצְפוּנְךָ) תְּמַלֵּא בִטְנָם: יִשְׂבְּעוּ בָנִים-- וְהִנִּיחוּ יִתְרָם, לְעוֹלְלֵיהֶם.

14 From men, by Thy hand, O LORD, from men of the world, {N} whose portion is in this life, and whose belly Thou fillest with Thy treasure; {N} who have children in plenty, and leave their abundance to their babes.

It states {previous verse}:

יג קוּמָה ה'-- קַדְּמָה פָנָיו, הַכְרִיעֵהוּ; פַּלְּטָה נַפְשִׁי, מֵרָשָׁע חַרְבֶּךָ.

13 Arise, O LORD, confront him, cast him down; {N} deliver my soul from the wicked, by Thy sword;

and also {in the continuation into verse 14}, save me from Metim (mighty warriors who succeed, for the hour smiles upon them), for they are your hand, O God. After the manner of (Yeshaya 10:5):

ה הוֹי אַשּׁוּר, שֵׁבֶט אַפִּי; וּמַטֶּה-הוּא בְיָדָם, זַעְמִי.

5 O Asshur, the rod of Mine anger, in whose hand as a staff is Mine indignation!

and in accordance with the commentary of Radak, "and they are Metim and successful from cheled {the world?} their portion in life.

ולא אכחיש שלפעמים אמרו " מתי " בלי שום השקפה על גבורה או על חלישות , כגון מתי מעט ( למטה כ"ו ה') מתי מספר ( בראשית ל"ד ל'); ודבר זה מצוי מאד בלשונות , וכמו שתראה גם במילת גבר , שאע"פ שתחילת הנחתה היתה בהשקפה על הגבורה , הנה בלשון ארמית יאמרו תמיד גבר ובלי שום השקפה על הגבורה , וכן בלה"ק גבר לא יצלח בימיו ( ירמיה כ"ב ל'), נחשבתי עם יורדי בור הייתי כגבר אין איל ( תהלים פ"ח ה'), גבר מחליק על רעהו ( משלי כ"ט ה'), וזולתם , שבאה בהם מילת גבר בלי שיהיה מכוון שום ענין גבורה

And I will not deny that at times they say "Metei" without any connotation at all on might or weakness, such as below {Devarim 26:5, and also similarly in 28:62}:

ה וְעָנִיתָ וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ, אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי, וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה, וַיָּגָר שָׁם בִּמְתֵי מְעָט; וַיְהִי-שָׁם, לְגוֹי גָּדוֹל עָצוּם וָרָב.

5 And thou shalt speak and say before the LORD thy God: 'A wandering Aramean was my father, and he went down into Egypt, and sojourned there, few in number; and he became there a nation, great, mighty, and populous.

and in Bereshit 34:30:

ל וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל-שִׁמְעוֹן וְאֶל-לֵוִי, עֲכַרְתֶּם אֹתִי, לְהַבְאִישֵׁנִי בְּיֹשֵׁב הָאָרֶץ, בַּכְּנַעֲנִי וּבַפְּרִזִּי; וַאֲנִי, מְתֵי מִסְפָּר, וְנֶאֶסְפוּ עָלַי וְהִכּוּנִי, וְנִשְׁמַדְתִּי אֲנִי וּבֵיתִי.

30 And Jacob said to Simeon and Levi: 'Ye have troubled me, to make me odious unto the inhabitants of the land, even unto the Canaanites and the Perizzites; and, I being few in number, they will gather themselves together against me and smite me; and I shall be destroyed, I and my house.'

And this matter is quite common in languages, and just as you see as well by the word גבר, that even though its initial purpose was to inform on might, behold in Aramaic they say all the time gevar {with a sheva under the gimel} without any connotation of might. And so too in the Holy Tongue {Hebrew}, in Yirmiyah 22:30:

ל כֹּה אָמַר ה', כִּתְבוּ אֶת-הָאִישׁ הַזֶּה עֲרִירִי--גֶּבֶר, לֹא-יִצְלַח בְּיָמָיו: כִּי לֹא יִצְלַח מִזַּרְעוֹ, אִישׁ יֹשֵׁב עַל-כִּסֵּא דָוִד, וּמֹשֵׁל עוֹד, בִּיהוּדָה. {פ}

30 Thus saith the LORD: Write ye this man childless, a man that shall not prosper in his days; for no man of his seed shall prosper, sitting upon the throne of David, and ruling any more in Judah. {P}

and in Tehillim 88:5:

ה נֶחְשַׁבְתִּי, עִם-יוֹרְדֵי בוֹר; הָיִיתִי, כְּגֶבֶר אֵין-אֱיָל.

5 I am counted with them that go down into the pit; I am become as a man that hath no help;

and in Mishlei 29:5:

ה גֶּבֶר, מַחֲלִיק עַל-רֵעֵהוּ; רֶשֶׁת, פּוֹרֵשׂ עַל-פְּעָמָיו.

5 A man that flattereth his neighbour spreadeth a net for his steps.

and similar ones, in which the word "gever" comes without it having any connotation of strength.

ועדיין יש לשאול : אם " מתים " דבק עם הנשים והטף , למה הנשים והטף בה"א , ומתים בלא ה"א ? ולזאת אשיב כי מתים היא מילה קדומה ונושנת , והיא בלה"ק כמעט כמילה זרה ונכרית , ורוב שימושה אינו אלא במליצת השיר ; כאשר הן מילות אנוש , חמר , מלה , תבל , והמילות הללו אינן מקבלות ה"א הידיעה , יען הלשון הקדומה ( ואחריה גם לשון ארמית , שאיננה הלשון הראשונה , אבל היא קדומה מן העברית ) לא היה בה ה"א הידיעה , וכשעבדו העברים וחידשו להם ה"א הידיעה , שמו אותה במילות הנוהגות אצלם בפי כל העם , אבל המילות הנושנות אשר לא היו נוהגות בדיבור ההמוני נשארו בלא ה"א כאשר היו מתחילתן

And there still is to ask: If Metim connects with the women and the children, why do the women and the children have a heh, while metim is without a heh? And to this I answer that Metim is an archaic, early word, and it is in the Holy Tongue {Hebrew} almost like a strange and foreign word, and most of its usage is only in poetry; just like the words anosh, cheimar, and teivel. And these words do not take the heh of the definite article, since the early language (and after it as well Aramaic, which is not the first language, but which is earlier than Hebrew) did not have in it the heh of the definite article. And when the Hebrews constructed and innovated for themselves the heh of the definite article, they placed it in the words which were accustomed by them in the mouth of the entire nation. But the archaic words, which were not accustomed to be in the speech of the common populace, they left without the heh just as they were at their start.