Though I saw this idea elsewhere, I neglected to mention that part of Rashi's motivation in saying it was Og's cubit might have been the midrashim found in the gemara concerning Og's height. It is difficult to resolve the pasuk, if it is the cubit of a man, with the idea of Og lifting a mountain, or of the bone of Og extending more than three parsangs, or of an 10 cubit Moshe jumping 10 cubits and hitting of with a sword 10 cubits high, and only hitting Og's ankle.
"in the cubit of a man: in the cubit of Og": and not in the cubit of a typical human, for if so, his height would only be twice that of a typical human; while the midrashim that he uprooted a mountain and the like contradict this.But Rabbi Avraham Ibn Ezra asks and says that it is not possible for it {=the measure} to be in his own cubit, for then what is the verse coming to teach?And this is no valid complaint, for there is to say that it comes to teach that he was different in his height, that the height of each person was four cubits of his own cubit-measurement, while this one {=Og} had his cubit as 8 cubits of his cubits; {Mizrachi changes this from the 9 cubits of the pasuk}, for the bed of every person is a cubit or more than the measure of his stature.
Though he does not make this immediately clear, Mizrachi is cleverly using Ibn Ezra's words against Ibn Ezra. For Ibn Ezra made two points, the first that the pasuk is not informing us of anything, and the second that if so, Og would not be in the tzurah of an adam at all. And so Mizrachi is taking that second point, about the relative proportions, and making it into what the pasuk would be telling us, according to Rashi.
I am not certain that this is what is influencing Rashi. One can put forth other motivations, such as that Onkelos seems to say this (though Onkelos might be motivated by the above reason), or that it says the otherwise seemingly unnecesary beamat-ish, or that ish conveys a special ish, or that that he is thinking that you can measure Og by looking at the actual bed and extrapolating to Og himself, now that you know 9 cubits and thus know one Og-cubit.
But Ibn Ezra of course knows what Mizrachi is saying, and does not think it plausible. The pasuk, after all, seems to be coming to tell Og's might and thus his height, rather than his strange proportions. Og might be only a tefach tall but with weird proportions, according to this interpretation. Nor does he think such weird proportions would be in the form of a human at all. I think I would side with Ibn Ezra in this.
It seems that Mizrachi takes the midrashim in the gemara describing Og as literal. And perhaps Rashi does as well.
Now Rambam considers as fools those who take certain impossible midrashim in perek Chelek in and Masechet Brachot literally. He writes in his introduction to perek chelek:
| הראשונה והוא רוב מה שראיתי, ואשר ראיתי חיבוריו ומה ששמעתי עליו הם מאמינים אותם על פשטם, ואין סוברין בהם פירוש נסתר בשום פנים. והנמנעות כולם הם אצלם מחויבות המציאות. ואמנם עושים כן, לפי שלא הבינו החוכמה והם רחוקים מן התבונות, ואין בהם מן השלמות כדי שיתעוררו מאליהם, ולא מצאו מעורר שיעורר אותם. סוברין שלא כוונו החכמים ז"ל בכל דבריהם הישרים והמתוקנים, אלא מה שהבינו לפי דעתם מהם, ושהם על פשטם. ואע"פ שהנראה מקצת דבריהם יש בהם מן הדיבה והריחוק מן השכל, עד שאילו סופר על פשוטו לעמי הארץ - כל שכן לחכמים - היו תמהים בהתבוננתם בהם, והם אומרים היאך יתכן שיהיה בעולם אדם שיחשוב בזה או שיאמין שהיא אמונה נכונה, ק"ו שייטיב בעיניו. וזו הכת עניי הדעת, יש להצטער עליהם לסכלותם, לפי שהם מכבדין ומנשאין החכמים כפי דעתם, והם משפילים אותם בתכלית השפלות, והם אינם מבינין זה. וחי השם יתברך כי הכת הזה מאבדים הדרת התורה ומאפילים זהרה, ומשימים תורת ה' בהיפך המכוון בה. לפי שהשם יתברך אמר בתורה התמימה "אשר ישמעון את כל החוקים האלה ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה", והכת הזאת מספרים משפטי דברי החכמים ז"ל מה שכששומעים אותו שאר האומות, אומרים "רק עם סכל ונבל הגוי הקטן הזה". ורוב מה שעושים זה הדרשנים שהם מפרשים ומודיעים להמון העם מה שאינם יודעים. ומי יתן אחר שלא ידעו ולא הבינו שיהיו שותקים. כמו שאמר "מי יתן החרש תחרישון ותהי להם לחכמה". או שיהיו אומרים אין אנו מבינים כוונת החכמים בזה המאמר ולא היאך יתפרש. אבל הם מחשבים שהם מבינים אותו ומשתדלים להודיעו לפרש לעם מה שהבינו הם עצמם, כפי דעתם החלושה, לא מה שאמרו חכמים, ודורשים בראשי העם דרשות ממסכת ברכות ופרק חלק וזולתם על פשטם מלה במלה . |
and the stone that Og intended to throw is mentioned in a brayta in Brachot 54a:
תנו רבנן הרואה מעברות הים ומעברות הירדן מעברות נחלי ארנון אבני אלגביש במורד בית חורון ואבן שבקש לזרוק עוג מלך הבשן על ישראל ואבן שישב עליה משה בשעה שעשה יהושע מלחמה בעמלק ואשתו של לוט וחומת יריחו שנבלעה במקומה על כולן צריך שיתן הודאה ושבח לפני המקום
אבן שבקש עוג מלך הבשן לזרוק על ישראל גמרא גמירי לה אמר מחנה ישראל כמה הוי תלתא פרסי איזיל ואיעקר טורא בר תלתא פרסי ואישדי עלייהו ואיקטלינהו אזל עקר טורא בר תלתא פרסי ואייתי על רישיה ואייתי קודשא בריך הוא עליה קמצי ונקבוה ונחית בצואריה הוה בעי למשלפה משכי שיניה להאי גיסא ולהאי גיסא ולא מצי למשלפה והיינו דכתיב (תהילים ג) שני רשעים שברת וכדר' שמעון בן לקיש דא"ר שמעון בן לקיש מאי דכתיב (תהילים ג) שני רשעים שברת אל תקרי שברת אלא שרבבת משה כמה הוה עשר אמות שקיל נרגא בר עשר אמין שוור עשר אמין ומחייה בקרסוליה וקטליה.
Even so, Rambam must not take this particular gemara literally -- despite the fact that a blessing is made on a certain sight, and then the gemara describes the mountain and associates the two! He writes in Moreh Nevuchim, chelek 2, perek 47 (which is towards the end of the chelek) as follows:
Thus, that the bed was 1/3 larger than him such that he was only 6 cubits, which is twice a normal person or perhaps a bit smaller. This is very large, but not impossibly so.
And he agrees with Ibn Ezra that if it were his own cubits, his proportions would not be those of a normal human.
Rambam writes this as part of a general idea that certain pesukim are meshalim or else exaggeration, and gives other examples. I'll reproduce the beginning of the perek, up to this point, to provide a bit of context. From HebrewBooks.org, while has Moreh Nevuchim together with a commentary:
Thus, many pesukim are written poetically in a language of guzma, such as in Amos 2:9:
| ט וְאָנֹכִי הִשְׁמַדְתִּי אֶת-הָאֱמֹרִי, מִפְּנֵיהֶם, אֲשֶׁר כְּגֹבַהּ אֲרָזִים גָּבְהוֹ, וְחָסֹן הוּא כָּאַלּוֹנִים; וָאַשְׁמִיד פִּרְיוֹ מִמַּעַל, וְשָׁרָשָׁיו מִתָּחַת. | 9 Yet destroyed I the Amorite before them, whose height was like the height of the cedars, and he was strong as the oaks; yet I destroyed his fruit from above, and his roots from beneath. |
and others should be understood in their proper context. It seems safe to say that Rambam would deem one who understands an enormously large Og as literal to be a fool.
In danger of being lumped in with Rambam's second group, I would note that I am not convinced that Chazal meant their midrashim allegorically. Given that this description of the mountain Og lifted is juxtaposed to the blessing one must say at seeing the rock Og lifted; and given Abba Shaul falling into Og's skull or chasing a deer three parsangs across Og's thigh-bone, juxtaposed with trying to prove the (apparently) literal shrinking of generations, I think it quite possible that Chazal intended this literally. This would not necessarily compel us to believe the same, since we have access to medical and scientific knowledge they did not, which would render this physically impossible. Perhaps in their days it was eminently plausible.
I will close by noting that although I have not read it, Rabbi Slifkin has a book called Sacred Monsters and he addresses this topic of Og's height at length in his chapter on giants. If interested in this topic, this would be a place to learn more.
No comments:
Post a Comment