Wednesday, December 09, 2009

Is Tzadeka Mimeni one statement or two? Pashtanim arguing on midrash

Summary: Once again, midrashim vs. many pashtanim about how to explain a specific pasuk. In this instance, it is something that seems midrashic in the first place, whether tzadeka mimeni is one statement, or two separate statements. Onkelos, Targum Pseudo-Yontan, the gemara, Bereishit Rabba, and Rashi all treat it as two separate statements, either both by Yehuda, or the latter by Hashem. But many of the other meforshim explain it otherwise, as a single statement, that she is more righteous than I. And more interesting that pashtanim arguing on midrash is Ibn Caspi's point, that the derash is at odds with the trup, and that since trup is from Anshei Knesset HaGedolah and reflects Hashem's intent, we cannot argue on it.

Post: In Bereishit 38:26,

כו  וַיַּכֵּר יְהוּדָה, וַיֹּאמֶר צָדְקָה מִמֶּנִּי, כִּי-עַל-כֵּן לֹא-נְתַתִּיהָ, לְשֵׁלָה בְנִי; וְלֹא-יָסַף עוֹד, לְדַעְתָּהּ.
26 And Judah acknowledged them, and said: 'She is more righteous than I; forasmuch as I gave her not to Shelah my son.' And he knew her again no more.

what is meant by tzadekah mimeni? This is not much of a question -- on a peshat level, it most clearly means that "she is more righteous than I." But Onkelos and Rashi say otherwise. Onkelos:

לח,כו וַיַּכֵּר יְהוּדָה, וַיֹּאמֶר צָדְקָה מִמֶּנִּי, כִּי-עַל-כֵּן לֹא-נְתַתִּיהָ, לְשֵׁלָה בְנִי; וְלֹא-יָסַף עוֹד, לְדַעְתָּהּ.
וְאִשְׁתְּמוֹדַע יְהוּדָה, וַאֲמַר זַכָּאָה מִנִּי מְעַדְּיָא, אֲרֵי עַל כֵּין לָא יְהַבְתַּהּ, לְשֵׁלָה בְּרִי; וְלָא אוֹסֵיף עוֹד, לְמִדְּעַהּ.

That is, Onkelos places a pause -- tzadeka, she is righteous and correct in her words; mimeni -- she is pregnant from me.

Rashi as well puts in a pause between the two words. Thus:

She is right: in what she said.

צדקה: בדבריה:
from me: she is pregnant (Targum Onkelos). Our Sages, however, explained this midrashically to mean that a “bath-kol” came forth and declared,“From Me and from within Me these matters have emerged. Since she was modest in her father-in-law’s house, I decreed that kings should be descended from her, and from the tribe of Judah I [already] decreed to raise up kings in Israel.” [from Sotah 10b]

ממני: היא מעוברת. ורבותינו ז"ל דרשו שיצאה בת קול ואמרה ממני ומאתי יצאו הדברים, לפי שהיתה צנועה בבית חמיה גזרתי שיצאו ממנה מלכים, ומשבט יהודה גזרתי להעמיד מלכים בישראל:

Either just as Onkelos, or as in Sotah 10b. Even in the latter case, there is division. She is right in her words, and "It is from Me", as Hashem's interjection. (Ibn Ezra doesn't object, I think, which makes me believe that he agrees with Rashi's first explanation.)

And this is also in Bereishit Rabba:
בבית דינו של שם, ויכר יהודה ויאמר צדקה ממני. 
מהו ממני?
רבי ירמיה בשם ר' יצחק:
אמר הקדוש ברוך הוא: אתם תהיו מעידים מה שבגלוי, ואני מעיד עליו מה שבסתר. 

I would guess that Rashi presents two explanations here because he regards the first one as peshat and the second one as derash. And so he would consider, on a peshat level, for there to be a pause. Yehuda says: She is righteous; it is from me.

But Ramban does not consider this nachon, correct. He writes:

(כו): צדקה ממני -

צדקה, בדבריה. ממני, היא מעוברת. ורבותינו דרשו (סוטה י ב): שיצאה בת קול ואמרה ממני ומאתי יצאו הדברים, לשון רש"י.
והנכון שהוא כמו צדיקים וטובים ממנו (מ"א ב לב), ויאמר אל דוד צדיק אתה ממני כי אתה גמלתני הטובה ואני גמלתיך הרעה (ש"א כד יז), צדקה במעשיה יותר ממני, כי היא הצדקת ואני החוטא אליה שלא נתתיה לשלה בני.
והטעם כי שלה הוא היבם ואם לא יחפוץ לקחת את יבמתו, אביו הוא הגואל אחריו, כאשר פירשתי למעלה (בפסוק ח): בדין היבום:

Sforno also takes it to mean that she is more righteous/correct than Yehuda:
פסוק כו
צָדְקָה מִמֶנִּי. אַף עַל פִּי שֶׁהִיא בָּאָה אֵלַי בְּמִרְמָה, וַאֲנִי לא רְאִיתִיהָ כְּלָל, כִּי שָׁלַחְתִּי הַגְּדִי, מִכָּל מָקום הִיא צָדְקָה בְּמִרְמָתָהּ, שֶׁהָיְתָה לְתַכְלִית טוב וְרָצוּי לָאֵל יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא קִיּוּם הַזֶּרַע לא לַהֲנָאת עַצְמָהּ, שֶׁהֲרֵי חָזְרָה לְאַלְמְנוּתָהּ תֵּכֶף, יותֵר מִמַּה שֶּׁצָּדַקְתִּי אֲנִי בְּקִיּוּם אֱמוּנָתִי, שֶׁהָיְתָה הַכַּוָּנָה בּו לִכְבודִי וּלְהַשִּׂיג עֵרְבונִי, שֶׁהוּא תַּכְלִית נִפְסָד וְגָרוּעַ. כְּאָמְרָם זִכְרונָם לִבְרָכָה: גְּדולָה עֲבֵרָה לִשְׁמָהּ מִמִּצְוָה שֶׁלּא לִשְׁמָהּ (נזיר כג, ב). 

and so too Rashbam:
פסוק כו 
צדקה ממני -
יותר ממני, שאני צויתיה לשבת בית אביה עד יגדל שלה, היא השלימה תנאי שצויתיה, אבל אני לא השלמתי לה תנאי שהתניתי לה כי לא נתתיה לשלה בני.
וכן: על צדקו נפשו מאלהים, יותר מאלהים.
וכן בשאול: ויאמר אל דוד צדיק אתה ממני. יותר ממני. 

And so too Bechor Shor:

כו) צדקה ממני. יותר ממני, כי אני
כזבתי לה. שלא נתתיה לשלה- והיא עשתה בדין

And Radak, who mentions both possibilities:

כו) צדקה ממני, יותר ממני שאמרתי לשרפה כי אינה חייבת שריפה כי ממני מעוברת. וארז״ל בשלשת מקומות הופיע רות הקודש -- בבית דינו של שם דכתיב ממני, יצאה בת קול ואמרה ממני יצאו הדברים, בבית דינו של שמואל ובבית דינו של שלמה, וראיתי בתשובה לגאון וששאלתם מהו ממני יצאו כבושים לא כך אנו גורסים בישיבת בית דינו של.שם דכתיב ויכר יהודה ויאמר צדקה ממני, מנא ידע, דלמא כי היכי דאפקרה נפשה לגביה הכי נמי אפקרה נפשה לגבי אחריני, יצאת בת קול ואמרה ממך יצאו, כבושים, וליהודה אמרה, והלין נינהו דקא כביש ודחיק חד לחבריה...

though in the first, about degree of righteousness, he works in that she became pregnant mimeni.

And Shadal as well:
צדקה ממני: יותר ממני. (רשב"ם, ר"י בכור שור, רמב"ן, רד"ק ורמבמ"ן).ש

The pasuk, with trup, from a Mikraos Gedolos, is pictured to the right. Note that there is a munach under tzadeka, and a zakef katon on mimeni. The former is a mesharet, a conjunctive accent, while the latter is a melech, a disjunctive accent. Therefore, the trup does not assign any pause between the two words, but treats it as a single phrase. If the author of trup had agreed with Rashi, Onkelos, etc., then we might have expected some melech on tzadeka.

Rabbi Yosef Ibn Caspi makes this point.
כו) צדקה ממני. אנשי כנסת הגדולה הודיעונו פרושו כפי
כונת נותן התורה ומה יש עוד, כי אנחנו לא נעשה התורה

She is more righteous than I -- the Men of the Great Assembly informed us of its explanation in accordance with the intent of the Giver of the Torah. And what is there more, for we have not made the Torah.
It appears, at least from this quote, that  he regards trup as being composed by the Anshei Knesset Hagedolah. I don't know that this is any different from Sinaitic tradition, as he maintains that this is in accordance with the intent of Hashem, so perhaps they knew the meaning all along. And he maintains that one cannot argue on trup. This fits in nicely with a point discussed earlier on parshablog, about how the standard meforshim maintained that one can argue with trup. See Shadal's discussion of this regarding Rashi, Rashbam, Ibn Ezra, Ramban, Rabbenu Bachya, Abarbanel and Radak.Yet here, at least, Ibn Caspi maintains that the trup is the last word.

I would point out three things. First, trup is indeed a commentary, and a pretty old one at that, but meforshim can argue on trup just as on Onkelos or on a midrashic explanation. Second, who says the trup must reflect the peshat as opposed to the derash. Third, this is not as stark a contrast as we might hope for. After all, this is a lack of disjunctive accent, such that the words flow together. This is not the same as a trup chart, or else a disjunctive accent, firmly separating two words which we would require to stand together.

Finally, I am not so certain that the midrash itself does not acknowledge that this is the parse. But there is this thematic fit into Yehuda's admission and the acceptance of the embarrassment. And a bat kol is an echo, literally. Even if the text on a peshat level means X, if there is a slight echo of the idea Y, and the text resonates in a certain way, it can be understood as a deliberate ambiguity or resonance. And this on the peshat level.

No comments:


Blog Widget by LinkWithin