The Torah of Rabbi Meir

Summary: What are we to make of the midrashic reference to the variants found in the Torah of Rabbi Meir? In Vayigash, it is uven Dan Chushim. Are these commentaries in a separate book? Explanations written on the side of the sefer Torah? A variant reading? Deliberate variants to accord with midrash, or with what seems to be good peshat. It is unclear. But it is still something to consider. In the end, I side with the idea that it was a variant text to our accepted Masoretic text, and that our Masoretic text is preferable.

Post: In Midrash Rabba on Vayigash, we encounter a reference to the sefer Torah of Rabbi Meir, which had a different text than we have in Chumash. Where we have  וּבְנֵי-דָן חֻשִׁים, he had וּבֶן-דָן חֻשִׁים. Or so it would seem. The midrash in question, discussing the identity of the 70th of those who went down to Egypt:

ויש אומרים:
חושים בן דן השלים עמהן את המנין.

בתורתן של רבי מאיר מצאו כתוב:
ובן דן חושים, הה"ד: (שמואל ב כד)ויבואו הגלעדה ואל ארץ תחתים חדשי וגו'. 
בית ירח, ירח סינים, מדה כנגד מדה. דן נכנס בצלמוניתו אצל אביו, ומתברך בשבעים אלף. ובנימין נכנס בעשרה, ומתברך בארבעים אלף.

What is meant by the Torah of Rabbi Meir? I don't know, but we do find other references to it in Rabbinic literature. Thus,

"בתורתו של רבי מאיר מצאו כתוב, "והנה טוב מאד" (בראשית א, לא) - "והנה טוב מות". אמר רבי שמואל בר נחמן רכוב הייתי על כתפו של זקני ועולה מעירו לכפר חנן דרך בית שאן, ושמעתי את ר' שמעון בן אלעזר יושב ודורש בשם רבי מאיר, הנה טוב מאד הנה טוב מות". (בראשית רבה וילנא, ט, ה)ש

and

"ויעש ה' אלקים לאדם ולאשתו כותנות עור וילבישם" (בראשית ג, כא). בתורתו של ר' מאיר מצאו כתוב: "כותנות אור". (ומהן אותן כותנות אור:) אלו בגדי אדם הראשון שדומין לפנס, רחבים מלמטן וצרים מלמעלן. יצחק רבייה אמר: חלקים כציפורן ונאים כמרגלית. אמר ר' יוחנן: ככלי פשתן הדקים הבאין מבית שאן". (בראשית רבה תיאודור-אלבק, כ, כא)ש

There is another instance of the sefer of Rabbi Meir, though this is a sefer of Yeshaya. In Yerushalmi Taanit 3a, we see:

אמר רבי חנינה בריה דרבי אבהו בספרו של רבי מאיר מצאו כתוב (ישעיהו כא) משא דומה משא רומי

Each of these variant words are written, or pronounced, similar to our standard text. At the same time, many of these would strike us as midrashic. Tov Meod is what we would expect, but there is a deep lesson in calling death good. And death was created on that day. And it is less miraculous to be granted clothing of animal hide than clothing of light, although regardless, Hashem created it. And we would not expect an explicit reference to Rome (rather than, say, Edom, which is interpreted as Romi) in sefer Yeshayahu. Ben dan Chushim might be better peshat, but I would say that it is unlikely to be the original text; our own Masoretic text is much better. Even though I could see the urge towards a correction to make all the sons of Yaakov have "benei", it seems more probable that someone would correct bnei towards ben since Chushim is only one. And bnei simply is structure before giving the descendants of a particular tribe. And see what Ralbag says about Dinah being called Yaakov's daughters. No; I think our Masoretic text is correct, uvenei is original, and uven was a correction. (Except perhaps for the idea of vowel letters being originally absent in the consonantal text of the Torah.)

I have seen several suggestions as to just what Rabbi Meir's sefer, or sefer Torah, was. It could be aggadic comments written on the side (so Matnas Kehunah). It could have been a separate book of derashot -- after all, some darshen these ideas in his name. It could have been that his sefer Torah differed with our Masoretic text -- something not at all impossible, and indeed we see other examples in Bavli and Yerushalmi of this, where they had a different text than we have.

Here is Eliakam Goetzel Samiler, arguing with Zunz, on the meaning of this sefer Torah of Rabbi Meir,

See also Minchas Shai, who writes:
ובמסורת

ד׳ סבירין ובן וקריין ובני וסימן ובני דן חשים • ובני פלוא
אליאב• ובני איתן עזריה(ד"ה א' ב׳)- ובני אילם בדן( ד"ה א' ו'.)•ש
ובגמרא פרק מי שמת
{Bava Batra 143b:
Once a certain [person] said. 'My estate [shall be given] to my sons' — He had a son and a daughter. [Do] people call a son. 'sons';11  or perhaps, they do not call a son. 'sons', and his intention was12  to include13  his daughter in the gift? — Abaye said, Come and hear: And the sons of Dan: Hushim,14  Raba said to him: Perhaps [this is to be explained]. in accordance with the Tanna of the School of Hezekiah, that they were as numerous as the leaves15  of a reed! But, said Raba. And the sons of Paliu: Eliab.16  R. Joseph said, And the sons of Ethan: Azariah.17
}
 ההוא דאמר להו נכסיי לבני
[LEVANAY]
 הוה ליה
ברא וברתא מי קרו אינשי לברא בני
[BANAY]
ולסלוקי לברתא מעשור
נכסי קאתי או דלמא לא קרו אינשי לברא בני ולמושכא לברתא
במתנה קאתי ת״ש ובני דן חשים ת״נ רנא דילמא נדתנא ר׳
מזקיה מלמד שהיו גניו מרוגיס כתושיס של קנה אלא אמר רבא
ובני פלוא אליאב רב יוסף אמר ובני איתן עזריה ע״כ • ויש
להקשות אמאי שביק רב יוסף קרא דאורייתא ונקיט קרא דדברי
קבלה ־ עוד קשה אמאי לא אדכרו קרא אחרינא דובני אילם
בדן • ונראה לי נתרץ דרב יוסף אמר לך דלמא שאני התם
דכתיב בתריה וגבי אליאב נמואל ודתן וכו׳ ומלת ובני קמייתא
קאי אף על נמואל ודתן ואבירם דבני בנים הרי הס כבנים
ועדיף ליה קרא דובני איתן עזריה לליכא בתריה זרעא אחרא
ולהכי לא נקט ובני אונס דדן דדכיתיה הוא ־ ובב״ר פ׳ צ"ד
סימן ס' י״א חשים בן דן השלים מנין שבעים ־ ופי׳ נעל
מתנות כהונה אע״פ שכבר נמנה במנין השאר מדכתיב בני דן
לשון רביס הורה לנו כיון שיצא ממנו משפחה רבה שעל שם
כך נקרא חושים כחושים של קנה כדאיתא במסכת ב"ב היה
נחשב לשנים וכן כתב האב״ח •


ותו איכא התם במדרש רבתי
בתורתו של ר״מ מצאו כתוב ובן דן חשים וכן צריך לגרום
באגדי שמואל ופירש האב״א בתורתו של ר״מ שהיה מדקדק
לכתוב פרט הדברי' כהוייתן בלי שום דרש מצאו כתוב ובן דן
חשים וכתב בעל מתנות כהונה דהא פליג אדלעיל ולא ס״ל
שחושים השלים המנין ולפיכך דקזק לכתוב ובן דן ועיין מ״ש
בפרשת בראשית אצל והנה טוב מאד:

Several modern scholars understand Rabbi Meir's sefer Torah, and sefer Yeshaya, as a parallel vulgar text, even as the codified the Masoretic text. Thus, see this summary of Leiberman's position. Other scholars follow him in this:

Emanual Tov equates the Severus scroll with Rabbi Meir's Torah, notes the differences with our Masoretic texts (and similarity to the Qumran scroll of Isaiah, 1QIsa^a), and notes features which distinguish it, namely the weakening of gutturals, the writing of non-final letters in final position, and the interchange of similar letters.

And he presents an interesting table of examples:

Here, by the way, is Rabbi Dr. Shnayer Leiman's review of Siegel's article on the Severus scroll.

If this is indeed so, that the Severus scroll is of the same family as, or akin to, the sefer Torah of Rabbi Meir, and that certain manuscripts actually parallel it in its peculiar features, then it would certainly seem that this is not commentary by Rabbi Meir in the margins, or in a separate book, but rather some alternative girsa found in the hands of Rabbi Meir, who was a scribe. And even as Chazal did not (appear) accept these variant readings as halachically what should be in our Torah scrolls, for it is specifically in the scrolls of Rabbi Meir, they did see fit to use it as fodder for derashot, which is all well and good.