Gemara:This derasha appears in the Rif, but not in our version of the gemara. How do we know it refers to nachrim? The derasha does not make it explicit, but this is why it is so important to look up every pasuk used for a derasha. The context of the previous pasuk, I believe, provides the context:תניא שמע מבית דין שהיו אומרים איש פלוני מת איש פלוני נהרג ישיאו את אשתוThey learnt {in a brayta}: If he heard {a report} from Bet Din that they were saying "a man, Ploni, died"; "a man, Ploni, was killed"; they allow his wife to marry.
מקומנטריסין של עובדי כוכבים איש פלוני מת איש פלוני נהרג לא ישיאו את אשתו
ואע"ג דקי"ל דכל מסיח לפי תומו הימוני מהימן ה"מ במילתא דלא שייך בה אבל במילתא דשייך בה לא מהימנא דכתיב אשר פיהם דיבר שוא וגו':ש
If from heathen jailers that "a man, Ploni, died"; "a man, Ploni, was killed", they do not allow his wife to marry.
And even though we establish that any time one is speaking in all innocent, they are believed, these words are by something with which they did not participate. But with something which which they participated, they are not believed, for it is written {Tehillim 144:8}
ח אֲשֶׁר פִּיהֶם, דִּבֶּר-שָׁוְא; וִימִינָם, יְמִין שָׁקֶר. 8 Whose mouth speaketh falsehood, and their right hand is a right hand of lying.
While it does not appear in our version of the gemara, the pasuk does appear in two other gemaras. The first is one of the solutions the stama digmara applies to a contradiction between Chazal's science and the testimony of Justinia, a non-Jewish woman, about the age a woman can safely give birth.
Niddah 45a:
ת"ר מעשה ביוסטני בתו של אסוירוס בן אנטנינוס שבאת לפני רבי אמרה לו רבי אשה בכמה ניסת אמר לה בת ג' שנים ויום אחד ובכמה מתעברת אמר לה בת י"ב שנה ויום אחד אמרה לו אני נשאתי בשש וילדתי בשבע אוי לשלש שנים שאבדתי בבית אבא ומי מעברה והתני רב ביבי קמיה דרב נחמן ג' נשים משמשות במוך קטנה מעוברת ומניקה קטנה שמא תתעבר ותמות מעוברת שמא תעשה עוברה סנדל מניקה שמא תגמול את בנה וימות ואיזוהי קטנה מבת י"א שנה ויום אחד ועד י"ב שנה ויום אחד פחות מכאן או יתר על כן משמשת והולכת דברי ר"מ וחכ"א אחת זו ואחת זו משמשת כדרכה והולכת ומן השמים ירחמו שנאמר (תהילים קטז) שומר פתאים ה' איבעית אימא (יחזקאל כג) אשר בשר חמורים בשרם ואיבעית אימא (תהילים קמד) אשר פיהם דבר שוא וימינם ימין שקר
The two (not three, it should be stressed) solutions given are that non-Jewish women are more sturdy, or that Justinia was lying, as it states in that pasuk in Tehillim.
The other gemara which makes reference to the pasuk makes it a derasha about וימינם ימין שקר rather than about אשר פיהם דבר שוא. Thus, in Bava Batra 45a:
We see this derasha made explicitly in reference to heathen jailers in Yerushalmi Pesachim 51b, an excellent parallel to our gemara:
The other gemara which makes reference to the pasuk makes it a derasha about וימינם ימין שקר rather than about אשר פיהם דבר שוא. Thus, in Bava Batra 45a:
האי בר ישראל דזבין ליה חמרא לישראל חבריה וקא אתי {נכרי} ואניס ליה מיניה דינא הוא דמפצי ליה מיניה ולא אמרן אלא שאינו מכיר בה שהיא בת חמורו אבל מכיר בה שהיא בת חמורו לא ולא אמרן אלא דלא אניס ליה לדידיה ולאוכפא אבל אניס ליה לדידיה ולאוכפא לא אמימר אמר אפי' ליכא כל הני לא מאי טעמא מידע ידע דסתם {נכרי} אנס הוא שנא' (תהילים קמד) אשר פיהם דבר שוא וימינם ימין שקר:
"Anis" in this case means "grabber," and the idea is that their right hand grabs not in truth. So this does not really have anything to do with our derasha, though of course the context of the previous pasuk also is important for this derasha.We see this derasha made explicitly in reference to heathen jailers in Yerushalmi Pesachim 51b, an excellent parallel to our gemara:
דף סא, ב פרק ח הלכה ו משנה האונן והמפקח בגל וכן מי שהבטיחוהו להוציאו מבית האסורין החולה והזקן שהן יכולין לוכל כזית שוחטין עליהן ועל כולן אין שוחטין עליהן בפני עצמן שלא יביאוהו את הפסח לידי פסול לפיכך אם אירע בהן פסול פטורין מלעשות פסח שני חוץ מן המפקח בגל שהיה טמא מתחילתו:
דף סא, ב פרק ח הלכה ו גמרא ר' יוסי בי ר' בון אבא בר בר חנה בשם ר' יוחנן מתניתא בשחבשוהו ישראל אבל אם חבשוהו עכו"ם (תהילים קמד) אשר פיהם דבר שוא וימינם ימין שקר. בנתון חוץ לירושלם אבל בנתון בתוך ירושלם אפילו לא הבטיחו כמי שהבטיחו
דף סא, ב פרק ח הלכה ו גמרא ר' יוסי בי ר' בון אבא בר בר חנה בשם ר' יוחנן מתניתא בשחבשוהו ישראל אבל אם חבשוהו עכו"ם (תהילים קמד) אשר פיהם דבר שוא וימינם ימין שקר. בנתון חוץ לירושלם אבל בנתון בתוך ירושלם אפילו לא הבטיחו כמי שהבטיחו
Thus, if Jewish jailers promise to release him, we can shecht with him in mind. But not if they are heathen jailers.
No comments:
Post a Comment