Peshitta for Bereishit perek 20

Masoretic Text

Onkelos

English for MT

Peshitta

Bereishit 20:

Interesting changes marked in bold red.

א וַיִּסַּע מִשָּׁם אַבְרָהָם אַרְצָה הַנֶּגֶב, וַיֵּשֶׁב בֵּין-קָדֵשׁ וּבֵין שׁוּר; וַיָּגָר, בִּגְרָר.  

וּנְטַל מִתַּמָּן אַבְרָהָם לַאֲרַע דָּרוֹמָא, וִיתֵיב בֵּין רְקַם וּבֵין חַגְרָא; וְאִתּוֹתַב, בִּגְרָר.
1 And Abraham journeyed from thence toward the land of the South, and dwelt between Kadesh and Shur; and he sojourned in Gerar.  
ושקל אברהם מן תמן לארעא דתימנא ויתב בית רקם לבית גדר ועמר אברהם בגדר:

ב וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל-שָׂרָה אִשְׁתּוֹ, אֲחֹתִי הִוא; וַיִּשְׁלַח, אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ גְּרָר, וַיִּקַּח, אֶת-שָׂרָה.  
וַאֲמַר אַבְרָהָם עַל שָׂרָה אִתְּתֵיהּ, אֲחָת הִיא; וּשְׁלַח, אֲבִימֶלֶךְ מַלְכָּא דִּגְרָר, וּדְבַר, יָת שָׂרָה.
2 And Abraham said of Sarah his wife: 'She is my sister.' And Abimelech king of Gerar sent, and took Sarah. 
ואמר אברהם על סרא אנתתה דחתי הי ושדר אבימלך מלכא דגדר ודברה לסרא:

ג וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל-אֲבִימֶלֶךְ, בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה; וַיֹּאמֶר לוֹ, הִנְּךָ מֵת עַל-הָאִשָּׁה אֲשֶׁר-לָקַחְתָּ, וְהִוא, בְּעֻלַת בָּעַל.  
וַאֲתָא מֵימַר מִן קֳדָם יְיָ לְוָת אֲבִימֶלֶךְ, בְּחֶלְמָא דְּלֵילְיָא; וַאֲמַר לֵיהּ, הָאַתְּ מָאִית עַל עֵיסַק אִתְּתָא דִּדְבַרְתָּא, וְהִיא, אִתַּת גְּבַר.
3 But God came to Abimelech in a dream of the night, and said to him: 'Behold, thou shalt die, because of the woman whom thou hast taken; for she is a man's wife.'
ואתא אלהא על אבימלך בחלמא דלליא ואמר לה הא מאת אנת על אפי אנתתא דדברת מטל דאנתת גברא הי:

ד וַאֲבִימֶלֶךְ, לֹא קָרַב אֵלֶיהָ; וַיֹּאמַר--אֲדֹנָי, הֲגוֹי גַּם-צַדִּיק תַּהֲרֹג.  
וַאֲבִימֶלֶךְ, לָא קְרֵיב לְוָתַהּ; וַאֲמַר--יְיָ, הֲעַם אַף זַכַּאי תִּקְטוֹל.
 4 Now Abimelech had not come near her; and he said: 'LORD, wilt Thou slay even a righteous nation?
ואבימלך לא קרב לה ואמר אבימלך מריא אף עמא זכיא קטל אנת:

ה הֲלֹא הוּא אָמַר-לִי אֲחֹתִי הִוא, וְהִיא-גַם-הִוא אָמְרָה אָחִי הוּא; בְּתָם-לְבָבִי וּבְנִקְיֹן כַּפַּי, עָשִׂיתִי זֹאת.  
הֲלָא הוּא אֲמַר לִי אֲחָת הִיא, וְהִיא אַף הִיא אֲמַרַת אֲחִי הוּא; בְּקַשִּׁיטוּת לִבִּי וּבְזַכָּאוּת יְדַי, עֲבַדִית דָּא.
 5 Said he not himself unto me: She is my sister? and she, even she herself said: He is my brother. In the simplicity of my heart and the innocency of my hands have I done this.' 
הא הו אמר דחתי הי ואף הי אמרת דאחי הו בתמימותא דלבי ובדכיותא דאידי עבדת הדא:

ו וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָאֱלֹהִים בַּחֲלֹם, גַּם אָנֹכִי יָדַעְתִּי כִּי בְתָם-לְבָבְךָ עָשִׂיתָ זֹּאת, וָאֶחְשֹׂךְ גַּם-אָנֹכִי אוֹתְךָ, מֵחֲטוֹ-לִי; עַל-כֵּן לֹא-נְתַתִּיךָ, לִנְגֹּעַ אֵלֶיהָ.  
וַאֲמַר לֵיהּ יְיָ בְּחֶלְמָא, אַף קֳדָמַי גְּלֵי אֲרֵי בְּקַשִּׁיטוּת לִבָּךְ עֲבַדְתְּ דָּא, וּמְנַעִית אַף אֲנָא יָתָךְ, מִלְּמִחְטֵי קֳדָמָי; עַל כֵּין לָא שְׁבַקְתָּךְ, לְמִקְרַב לְוָתַהּ.
6 And God said unto him in the dream: 'Yea, I know that in the simplicity of thy heart thou hast done this, and I also withheld thee from sinning against Me. Therefore suffered I thee not to touch her. 
ואמר לה אלהא בחלמא אף אנא ידע אנא דבתמימות לבך עבדת הדא וחסכתך אף אנא דלא תחטא לי מטל הנא לא שבקתך למקרב לה:

ז וְעַתָּה, הָשֵׁב אֵשֶׁת-הָאִישׁ כִּי-נָבִיא הוּא, וְיִתְפַּלֵּל בַּעַדְךָ, וֶחְיֵה; וְאִם-אֵינְךָ מֵשִׁיב--דַּע כִּי-מוֹת תָּמוּת, אַתָּה וְכָל-אֲשֶׁר-לָךְ.  
וּכְעַן, אֲתֵיב אִתַּת גֻּבְרָא אֲרֵי נְבִיָּא הוּא, וִיצַלֵּי עֲלָךְ, וְתֵיחֵי; וְאִם לָיְתָךְ מְתִיב--דַּע אֲרֵי מְמָת תְּמוּת, אַתְּ וְכָל דְּלָךְ.
7 Now therefore restore the man's wife; for he is a prophet, and he shall pray for thee, and thou shalt live; and if thou restore her not, know thou that thou shalt surely die, thou, and all that are thine.'  
השא אהפך אנתת גברא מטל דנביא הו ונצלא עליך ותאחא ואן לא מהפך אנת דע דממת מאת אנת אנת וכל דאית לך:

ח וַיַּשְׁכֵּם אֲבִימֶלֶךְ בַּבֹּקֶר, וַיִּקְרָא לְכָל-עֲבָדָיו, וַיְדַבֵּר אֶת-כָּל-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, בְּאָזְנֵיהֶם; וַיִּירְאוּ הָאֲנָשִׁים, מְאֹד.  
וְאַקְדֵּים אֲבִימֶלֶךְ בְּצַפְרָא, וּקְרָא לְכָל עַבְדּוֹהִי, וּמַלֵּיל יָת כָּל פִּתְגָמַיָּא הָאִלֵּין, קֳדָמֵיהוֹן; וּדְחִילוּ גֻּבְרַיָּא, לַחְדָּא.
8 And Abimelech rose early in the morning, and called all his servants, and told all these things in their ears; and the men were sore afraid.
וקדם אבימלך בשפרא וקרא לכלהון עבדוהי ומלל כלהין מלא הלין באדניהון ודחלו אנשא טב:

ט וַיִּקְרָא אֲבִימֶלֶךְ לְאַבְרָהָם, וַיֹּאמֶר לוֹ מֶה-עָשִׂיתָ לָּנוּ וּמֶה-חָטָאתִי לָךְ, כִּי-הֵבֵאתָ עָלַי וְעַל-מַמְלַכְתִּי, חֲטָאָה גְדֹלָה:  מַעֲשִׂים אֲשֶׁר לֹא-יֵעָשׂוּ, עָשִׂיתָ עִמָּדִי.  
וּקְרָא אֲבִימֶלֶךְ לְאַבְרָהָם, וַאֲמַר לֵיהּ מָא עֲבַדְתְּ לַנָא וּמָא חֲטֵית לָךְ, אֲרֵי אֵיתִיתָא עֲלַי וְעַל מַלְכוּתִי, חוֹבָא רַבָּא:  עוּבָדִין דְּלָא כָּשְׁרִין לְאִתְעֲבָדָא, עֲבַדְתְּ עִמִּי.
9 Then Abimelech called Abraham, and said unto him: 'What hast thou done unto us? and wherein have I sinned against thee, that thou hast brought on me and on my kingdom a great sin? thou hast done deeds unto me that ought not to be done.'  
וקרא אבימלך לאברהם ואמר לה  מנא עבדת לך ומנא חטית לך דאיתית עלי ועל מלכותי חטהא רבא עבדא דלא מתעבדין עבדת עמי:

י וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ, אֶל-אַבְרָהָם:  מָה רָאִיתָ, כִּי עָשִׂיתָ אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה.  
וַאֲמַר אֲבִימֶלֶךְ, לְאַבְרָהָם:  מָא חֲזֵיתָא, אֲרֵי עֲבַדְתָּא יָת פִּתְגָמָא הָדֵין.
10 And Abimelech said unto Abraham: 'What sawest thou, that thou hast done this thing?'
ואמר אבימלך לאברהם מנא חזית דעבדת פתגמא הנא:

יא וַיֹּאמֶר, אַבְרָהָם, כִּי אָמַרְתִּי רַק אֵין-יִרְאַת אֱלֹהִים, בַּמָּקוֹם הַזֶּה; וַהֲרָגוּנִי, עַל-דְּבַר אִשְׁתִּי.  
וַאֲמַר, אַבְרָהָם, אֲרֵי אֲמַרִית לְחוֹד לֵית דַּחְלְתָא דַּייָ, בְּאַתְרָא הָדֵין; וְיִקְטְלוּנַּנִי, עַל עֵיסַק אִתְּתִי.
11 And Abraham said: 'Because I thought: Surely the fear of God is not in this place; and they will slay me for my wife's sake.
ואמר אברהם מטל דאמרת דלמא לית דחלתה דאלהא באתרא הנא ונקטלונני על אפי אנתתי:

יב וְגַם-אָמְנָה, אֲחֹתִי בַת-אָבִי הִוא--אַךְ, לֹא בַת-אִמִּי; וַתְּהִי-לִי, לְאִשָּׁה.  
וּבְרַם בְּקֻשְׁטָא, אֲחָתִי בַּת אַבָּא הִיא--בְּרַם, לָא בַּת אִמָּא; וַהֲוָת לִי, לְאִתּוּ.
12 And moreover she is indeed my sister, the daughter of my father, but not the daughter of my mother; and so she became my wife. 
ברם שריראית חתי הי ברת אבי ולא ברת אמי והות לי אנתתא:

יג וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִתְעוּ אֹתִי, אֱלֹהִים מִבֵּית אָבִי, וָאֹמַר לָהּ, זֶה חַסְדֵּךְ אֲשֶׁר תַּעֲשִׂי עִמָּדִי:  אֶל כָּל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר נָבוֹא שָׁמָּה, אִמְרִי-לִי אָחִי הוּא.  
וַהֲוָה כַּד טְעוֹ עַמְמַיָּא בָּתַר עוּבָדֵי יְדֵיהוֹן, יָתִי קָרֵיב יְיָ לְדַחְלְתֵיהּ מִבֵּית אַבָּא, וַאֲמַרִית לַהּ, דָּא טֵיבוּתִיךְ דְּתַעְבְּדִין עִמִּי:  לְכָל אֲתַר דִּנְהָךְ לְתַמָּן, אֵימַרִי עֲלַי אֲחִי הוּא.
13 And it came to pass, when God caused me to wander from my father's house, that I said unto her: This is thy kindness which thou shalt show unto me; at every place whither we shall come, say of me: He is my brother.'
והוא דכד אפקני אלהא מן בית אבי אמרת לה הדא טיבותא דתעבדין עמי בכל אתר דאזלינן לתמן אמרי עלי דאחי הו:

יד וַיִּקַּח אֲבִימֶלֶךְ צֹאן וּבָקָר, וַעֲבָדִים וּשְׁפָחֹת, וַיִּתֵּן, לְאַבְרָהָם; וַיָּשֶׁב לוֹ, אֵת שָׂרָה אִשְׁתּוֹ.  
וּדְבַר אֲבִימֶלֶךְ עָן וְתוֹרִין, וְעַבְדִּין וְאַמְהָן, וִיהַב, לְאַבְרָהָם; וַאֲתֵיב לֵיהּ, יָת שָׂרָה אִתְּתֵיהּ.
14 And Abimelech took sheep and oxen, and men-servants and women-servants, and gave them unto Abraham, and restored him Sarah his wife.
ודבר אבימלך ענא ותורא ועבדא ואמהתא ויהב לאברהם ופני לה לסרא אנתתה:

טו וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ, הִנֵּה אַרְצִי לְפָנֶיךָ:  בַּטּוֹב בְּעֵינֶיךָ, שֵׁב.  
וַאֲמַר אֲבִימֶלֶךְ, הָא אַרְעִי קֳדָמָךְ:  בִּדְתָקֵין בְּעֵינָךְ, תִּיב.
15 And Abimelech said: 'Behold, my land is before thee: dwell where it pleaseth thee.' 
ואמר אבימלך לאברהם הא ארעי קדמיך כד דשפר בעיניך תב:

טז וּלְשָׂרָה אָמַר, הִנֵּה נָתַתִּי אֶלֶף כֶּסֶף לְאָחִיךְ--הִנֵּה הוּא-לָךְ כְּסוּת עֵינַיִם, לְכֹל אֲשֶׁר אִתָּךְ; וְאֵת כֹּל, וְנֹכָחַת.  
וּלְשָׂרָה אֲמַר, הָא יְהַבִית אֶלֶף סִלְעִין דִּכְסַף לַאֲחוּיִיךְ--הָא הוּא לִיךְ כְּסוּת דִּיקָר, חֲלָף דִּשְׁלַחִית דְּבַרְתִּיךְ וַחֲזֵית יָתִיךְ וְיָת כֹּל דְּעִמִּיךְ; וְעַל כֹּל מָא דַּאֲמַרְתְּ, אִתּוֹכָחְתְּ.
16 And unto Sarah he said: 'Behold, I have given thy brother a thousand pieces of silver; behold, it is for thee a covering of the eyes to all that are with thee; and before all men thou art righted.' 
ולסרא אמר הא יהבת אלף דכסף לאהוכי והא אף הו יהיב לכי חלף דחפיתי עינא דכל דעמי ועל כלמדם אכסתיני:

יז וַיִּתְפַּלֵּל אַבְרָהָם, אֶל-הָאֱלֹהִים; וַיִּרְפָּא אֱלֹהִים אֶת-אֲבִימֶלֶךְ וְאֶת-אִשְׁתּוֹ, וְאַמְהֹתָיו--וַיֵּלֵדוּ.  
וְצַלִּי אַבְרָהָם, קֳדָם יְיָ; וְאַסִּי יְיָ יָת אֲבִימֶלֶךְ וְיָת אִתְּתֵיהּ, וְאַמְהָתֵיהּ--וְאִתְרְוַחוּ.
17 And Abraham prayed unto God; and God healed Abimelech, and his wife, and his maid-servants; and they bore children.
וצלי אברהם קדם אלהא ואסי אלהא לאבימלך ולאנתתה ולאמהתה וילדי:

יח כִּי-עָצֹר עָצַר יְהוָה, בְּעַד כָּל-רֶחֶם לְבֵית אֲבִימֶלֶךְ, עַל-דְּבַר שָׂרָה, אֵשֶׁת אַבְרָהָם.  {ס
אֲרֵי מֵיחָד אֲחַד יְיָ, בְּאַפֵּי כָּל פָּתַח וַלְדָא לְבֵית אֲבִימֶלֶךְ, עַל עֵיסַק שָׂרָה, אִתַּת אַבְרָהָם.
18 For the LORD had fast closed up all the wombs of the house of Abimelech, because of Sarah Abraham's wife. {S}
מטל דמאחד אחד מריא באפי כל מרבעא דבית אבימלך מטל סרא אנתתה דאברהם: