Wednesday, November 09, 2011

Peshita Bereishit perek 18


Masoretic Text
Onkelos
English for MT
Peshitta
Bereishit 18:


Interesting changes marked in bold red.

א וַיֵּרָא אֵלָיו יְהוָה, בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא; וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח-הָאֹהֶל, כְּחֹם הַיּוֹם.  
וְאִתְגְּלִי לֵיהּ יְיָ, בְּמֵישְׁרֵי מַמְרֵא; וְהוּא יָתֵיב בִּתְרַע מַשְׁכְּנָא, כְּמֵיחַם יוֹמָא.
1 And the LORD appeared unto him by the terebinths of Mamre, as he sat in the tent door in the heat of the day; 
ואתגלי עלוהי מריא בית בלוטא דממרא והו יתב בתרעא דמשכנא כד חם יומא:

ב וַיִּשָּׂא עֵינָיו, וַיַּרְא, וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים, נִצָּבִים עָלָיו; וַיַּרְא, וַיָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל, וַיִּשְׁתַּחוּ, אָרְצָה.  
וּזְקַף עֵינוֹהִי, וַחֲזָא, וְהָא תְּלָתָא גֻּבְרִין, קָיְמִין עִלָּווֹהִי; וַחֲזָא, וּרְהַט לְקַדָּמוּתְהוֹן מִתְּרַע מַשְׁכְּנָא, וּסְגֵיד, עַל אַרְעָא.
2 and he lifted up his eyes and looked, and, lo, three men stood over against him; and when he saw them, he ran to meet them from the tent door, and bowed down to the earth, 
וארים עינוהי וחזא והא תלתא גברין קימין לעל מנה וחזא אנון ורהט לאורעהון מן תרעא דמשכנא וסגד על ארעא:

ג וַיֹּאמַר:  אֲדֹנָי, אִם-נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ--אַל-נָא תַעֲבֹר, מֵעַל עַבְדֶּךָ.  
וַאֲמַר:  יְיָ, אִם כְּעַן אַשְׁכַּחִית רַחֲמִין קֳדָמָךְ--לָא כְּעַן תִּעְבַּר, מֵעַל עַבְדָּךְ.
3 and said: 'My lord, if now I have found favour in thy sight, pass not away, I pray thee, from thy servant. 
ואמר מריא אן אשכחת רחמא בעיניך לא תעבר מן עבדך:

ד יֻקַּח-נָא מְעַט-מַיִם, וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם; וְהִשָּׁעֲנוּ, תַּחַת הָעֵץ.  
יִסְּבוּן כְּעַן זְעֵיר מַיָּא, וְאַסְחוֹ רַגְלֵיכוֹן; וְאִסְתְּמִיכוּ, תְּחוֹת אִילָנָא.
4 Let now a little water be fetched, and wash your feet, and recline yourselves under the tree. 
אסב קליל מיא ואשיג רגליכון ואסתמכו תחית אילנא:

ה וְאֶקְחָה פַת-לֶחֶם וְסַעֲדוּ לִבְּכֶם, אַחַר תַּעֲבֹרוּ--כִּי-עַל-כֵּן עֲבַרְתֶּם, עַל-עַבְדְּכֶם; וַיֹּאמְרוּ, כֵּן תַּעֲשֶׂה כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ.  
וְאֶסַּב פִּתָּא דְּלַחְמָא וּסְעוּדוּ לִבְּכוֹן, בָּתַר כֵּין תִּעְבְּרוּן--אֲרֵי עַל כֵּין עֲבַרְתּוּן, עַל עַבְדְּכוֹן; וַאֲמַרוּ, כֵּין תַּעֲבֵיד כְּמָא דְּמַלֵּילְתָּא.
5 And I will fetch a morsel of bread, and stay ye your heart; after that ye shall pass on; forasmuch as ye are come to your servant.' And they said: 'So do, as thou hast said.' 
וסבו פתתא דלחמא וסמוכו לבכון ובתרכן תעברון מטל דהכנא עברתון על עבדכון ואמרו הכנא תעבד איך דאמרת:


ו וַיְמַהֵר אַבְרָהָם הָאֹהֱלָה, אֶל-שָׂרָה; וַיֹּאמֶר, מַהֲרִי שְׁלֹשׁ סְאִים קֶמַח סֹלֶת--לוּשִׁי, וַעֲשִׂי עֻגוֹת.  
וְאוֹחִי אַבְרָהָם לְמַשְׁכְּנָא, לְוָת שָׂרָה; וַאֲמַר, אוֹחַא תְּלָת סָאוָן קִמְחָא סֻלְתָּא--לוּשִׁי, וַעֲבִידִי גְּרִיצָן.
And Abraham hastened into the tent unto Sarah, and said: 'Make ready quickly three measures of fine meal, knead it, and make cakes.'
ואסתרהב אברהם ורהט למשכנא לות סרא ואמר בעגל תלת סאין קמחא נשיפא לושי ועבדי רעפא:

ז וְאֶל-הַבָּקָר, רָץ אַבְרָהָם; וַיִּקַּח בֶּן-בָּקָר רַךְ וָטוֹב, וַיִּתֵּן אֶל-הַנַּעַר, וַיְמַהֵר, לַעֲשׂוֹת אֹתוֹ.  
וּלְבֵית תּוֹרֵי, רְהַט אַבְרָהָם; וּנְסֵיב בַּר תּוֹרֵי רַכִּיךְ וְטָב, וִיהַב לְעוּלֵימָא, וְאוֹחִי, לְמֶעֱבַד יָתֵיהּ.
7 And Abraham ran unto the herd, and fetched a calf tender and good, and gave it unto the servant; and he hastened to dress it. 
ולבקרא רהט אברהם ונסב עגלא חד דשמין וטב ויהבה לטליא וסרהב דנעבדיוהי:

ח וַיִּקַּח חֶמְאָה וְחָלָב, וּבֶן-הַבָּקָר אֲשֶׁר עָשָׂה, וַיִּתֵּן, לִפְנֵיהֶם; וְהוּא-עֹמֵד עֲלֵיהֶם תַּחַת הָעֵץ, וַיֹּאכֵלוּ.  
וּנְסֵיב שְׁמַן וַחֲלַב, וּבַר תּוֹרֵי דַּעֲבַד, וִיהַב, קֳדָמֵיהוֹן; וְהוּא מְשַׁמֵּישׁ עִלָּוֵיהוֹן תְּחוֹת אִילָנָא, וַאֲכַלוּ.
8 And he took curd, and milk, and the calf which he had dressed, and set it before them; and he stood by them under the tree, and they did eat. 
ונסב חאותא וחלבא ועגלא דעבד וסם קדמיהון והו קאם הוא לעל מנהון תהית אילנא ואכלו:

ט וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו, אַיֵּה שָׂרָה אִשְׁתֶּךָ; וַיֹּאמֶר, הִנֵּה בָאֹהֶל.  
וַאֲמַרוּ לֵיהּ, אָן שָׂרָה אִתְּתָךְ; וַאֲמַר, הָא בְּמַשְׁכְּנָא.
9 And they said unto him: 'Where is Sarah thy wife?' And he said: 'Behold, in the tent.' 
ואמרו לה איכא הי סרא אנתתך ואמר הא במשכנא:

י וַיֹּאמֶר, שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה, וְהִנֵּה-בֵן, לְשָׂרָה אִשְׁתֶּךָ; וְשָׂרָה שֹׁמַעַת פֶּתַח הָאֹהֶל, וְהוּא אַחֲרָיו. 
וַאֲמַר, מְתָב אֲתוּב לְוָתָךְ כְּעִדָּן דְּאַתּוּן קַיָּמִין, וְהָא בְּרָא, לְשָׂרָה אִתְּתָךְ; וְשָׂרָה שְׁמַעַת בִּתְרַע מַשְׁכְּנָא, וְהוּא אֲחוֹרוֹהִי.
10 And He said: 'I will certainly return unto thee when the season cometh round; and, lo, Sarah thy wife shall have a son.' And Sarah heard in the tent door, which was behind him.-- 
ואמר לה מהפך אהפוך לותך לזבנא הנא כד הי חיא ונהוא ברא לסרא אנתתך וסרא שמעת בתרעא דמשכנא והו בסתרה:

יא וְאַבְרָהָם וְשָׂרָה זְקֵנִים, בָּאִים בַּיָּמִים; חָדַל לִהְיוֹת לְשָׂרָה, אֹרַח כַּנָּשִׁים.  
וְאַבְרָהָם וְשָׂרָה סִיבוּ, עָאלוּ בְּיוֹמִין; פְּסַק מִלְּמִהְוֵי לְשָׂרָה, אוֹרַח כִּנְשַׁיָּא.
11 Now Abraham and Sarah were old, and well stricken in age; it had ceased to be with Sarah after the manner of women.-- 
ואברהם וסרא סאבו ועלו בשניא עבר מן דלמהוא לסרא אורחא דנשא

יב וַתִּצְחַק שָׂרָה, בְּקִרְבָּהּ לֵאמֹר:  אַחֲרֵי בְלֹתִי הָיְתָה-לִּי עֶדְנָה, וַאדֹנִי זָקֵן.  
וְחַיֵּיכַת שָׂרָה, בִּמְעַהָא לְמֵימַר:  בָּתַר דְּסֵיבִית תְּהֵי לִי עוּלֵימוּ, וְרִבּוֹנִי סִיב.
12 And Sarah laughed within herself, saying: 'After I am waxed old shall I have pleasure, my lord being old also?' 
וגחכת סרא בלבה ואמרת מן בתר דבלית הויא עלימתא ומרי סאב:

יג וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל-אַבְרָהָם:  לָמָּה זֶּה צָחֲקָה שָׂרָה לֵאמֹר, הַאַף אֻמְנָם אֵלֵד--וַאֲנִי זָקַנְתִּי.  
וַאֲמַר יְיָ, לְאַבְרָהָם:  לְמָא דְּנָן חַיֵּיכַת שָׂרָה לְמֵימַר, הַבְּקֻשְׁטָא אוֹלֵיד--וַאֲנָא סֵיבִית.
13 And the LORD said unto Abraham: 'Wherefore did Sarah laugh, saying: Shall I of a surety bear a child, who am old? 
  ואמר מריא לאברהם למנא גחכת סרא ואמרת שריראית אילד אנא דסאבת:

יד הֲיִפָּלֵא מֵיְהוָה, דָּבָר; לַמּוֹעֵד אָשׁוּב אֵלֶיךָ, כָּעֵת חַיָּה--וּלְשָׂרָה בֵן.  
הֲיִתְכַּסַּא מִן קֳדָם יְיָ, פִּתְגָמָא; לִזְמַן אֲתוּב לְוָתָךְ, כְּעִדָּן דְּאַתּוּן קַיָּמִין--וּלְשָׂרָה בַּר.
14 Is any thing too hard for the LORD. At the set time I will return unto thee, when the season cometh round, and Sarah shall have a son.' 
 רבאהי צבותא מן מריא דלזבנא הנא אהפוך לותך כד  הי חיא ונהוי ברא לסרא אנתתך:

טו וַתְּכַחֵשׁ שָׂרָה לֵאמֹר לֹא צָחַקְתִּי, כִּי יָרֵאָה; וַיֹּאמֶר לֹא, כִּי צָחָקְתְּ.  
וְכַדֵּיבַת שָׂרָה לְמֵימַר לָא חַיֵּיכִית, אֲרֵי דְּחֵילַת; וַאֲמַר לָא, בְּרַם חַיֵּיכְתְּ.
15 Then Sarah denied, saying: 'I laughed not'; for she was afraid. And He said: 'Nay; but thou didst laugh.' 
וכפרת סרא ואמרת לא גחנת מטל דדחלת ואמר לא ברם גחכתי:

טז וַיָּקֻמוּ מִשָּׁם הָאֲנָשִׁים, וַיַּשְׁקִפוּ עַל-פְּנֵי סְדֹם; וְאַבְרָהָם--הֹלֵךְ עִמָּם, לְשַׁלְּחָם.  
וְקָמוּ מִתַּמָּן גֻּבְרַיָּא, וְאִסְתַּכִיאוּ עַל אַפֵּי סְדוֹם; וְאַבְרָהָם--אָזֵיל עִמְּהוֹן, לְאַלְווֹאֵיהוֹן.
16 And the men rose up from thence, and looked out toward Sodom; and Abraham went with them to bring them on the way.  
וקמו מן תמן גברא וחרו לאפי סדום ואברהם אזל עמהון דנלוא אנון:

יז וַיהוָה, אָמָר:  הַמְכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם, אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה.  
וַייָ, אֲמַר:  הַמְכַסֵּי אֲנָא מֵאַבְרָהָם, דַּאֲנָא עָבֵיד.
17 And the LORD said: 'Shall I hide from Abraham that which I am doing; 
ומריא אמר מכסא אנא מן עבדי אברהם מדם דעבד אנא:

יח וְאַבְרָהָם--הָיוֹ יִהְיֶה לְגוֹי גָּדוֹל, וְעָצוּם; וְנִבְרְכוּ-בוֹ--כֹּל, גּוֹיֵי הָאָרֶץ.  
וְאַבְרָהָם--מִהְוָה יִהְוֵי לְעַם סַגִּי, וְתַקִּיף; וְיִתְבָּרְכוּן בְּדִילֵיהּ--כֹּל, עַמְמֵי אַרְעָא.
18 seeing that Abraham shall surely become a great and mighty nation, and all the nations of the earth shall be blessed in him?
ואברהם מהוא נהוא לעמא רבא וסגיאא ונתברכון בה כלהין עממא דארעא:

יט כִּי יְדַעְתִּיו, לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת-בָּנָיו וְאֶת-בֵּיתוֹ אַחֲרָיו, וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ יְהוָה, לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט--לְמַעַן, הָבִיא יְהוָה עַל-אַבְרָהָם, אֵת אֲשֶׁר-דִּבֶּר, עָלָיו.  
אֲרֵי גְּלֵי קֳדָמַי, בְּדִיל דִּיפַקֵּיד יָת בְּנוֹהִי וְיָת אֲנָשׁ בֵּיתֵיהּ בָּתְרוֹהִי, וְיִטְּרוּן אוֹרְחָן דְּתָקְנָן קֳדָם יְיָ, לְמֶעֱבַד צְדַקְתָּא וְדִינָא--בְּדִיל, דְּיַיְתֵי יְיָ עַל אַבְרָהָם, יָת דְּמַלֵּיל, עֲלוֹהִי.
19 For I have known him, to the end that he may command his children and his household after him, that they may keep the way of the LORD, to do righteousness and justice; to the end that the LORD may bring upon Abraham that which He hath spoken of him.' 
מטל דידע אנא לה דמפקד לבנוהי ולבני ביתה מן בתרה דנטרון אורחתה דמריא למעבד זדיקותא ודינא מטל דניתא מריא על אברהם מדם דאמר עלוהי:

כ וַיֹּאמֶר יְהוָה, זַעֲקַת סְדֹם וַעֲמֹרָה כִּי-רָבָּה; וְחַטָּאתָם--כִּי כָבְדָה, מְאֹד.  
וַאֲמַר יְיָ, קְבִילַת סְדוֹם וַעֲמוֹרָה אֲרֵי סְגִיאַת; וְחוֹבַתְהוֹן--אֲרֵי תְּקֵיפַת, לַחְדָּא.
20 And the LORD said: 'Verily, the cry of Sodom and Gomorrah is great, and, verily, their sin is exceeding grievous. 
 ואמר מריא געתא דסדום ודעמורא עלת קדמי וחטהיהון טב עשנו:

כא אֵרְדָה-נָּא וְאֶרְאֶה, הַכְּצַעֲקָתָהּ הַבָּאָה אֵלַי עָשׂוּ כָּלָה; וְאִם-לֹא, אֵדָעָה.  
אֶתְגְּלֵי כְּעַן וַאֲדוּן, הֲכִקְבִילַתְהוֹן דְּעַאלַת לִקְדָמַי עֲבַדוּ אַעֲבֵיד עִמְּהוֹן גְּמֵירָא אִם לָא תָּיְבִין; וְאִם תָּיְבִין, לָא אֶתְפְּרַע.
21 I will go down now, and see whether they have done altogether according to the cry of it, which is come unto Me; and if not, I will know.' 
אחות אחזא אן איך געתא דעלת לותי עבדו ושלמיו ואן לא אדע:

כב וַיִּפְנוּ מִשָּׁם הָאֲנָשִׁים, וַיֵּלְכוּ סְדֹמָה; וְאַבְרָהָם--עוֹדֶנּוּ עֹמֵד, לִפְנֵי יְהוָה.  
וְאִתְפְּנִיאוּ מִתַּמָּן גֻּבְרַיָּא, וַאֲזַלוּ לִסְדוֹם; וְאַבְרָהָם--עַד כְּעַן מְשַׁמֵּישׁ בִּצְלוֹ, קֳדָם יְיָ.
22 And the men turned from thence, and went toward Sodom; but Abraham stood yet before the LORD.
ואתפניו מן תמן גברא ואזלו לסדום ואברהם עדכיל קאם הוא קדם מריא:

כג וַיִּגַּשׁ אַבְרָהָם, וַיֹּאמַר:  הַאַף תִּסְפֶּה, צַדִּיק עִם-רָשָׁע.  
וּקְרֵיב אַבְרָהָם, וַאֲמַר:  הֲבִרְגַז תְּשֵׁיצֵי, זַכָּאָה עִם חַיָּבָא.
23 And Abraham drew near, and said: 'Wilt Thou indeed sweep away the righteous with the wicked? 
וקרב אברהם ואמר בחד רוגזא מיבד אנת זדיקא עם חטיא:

כד אוּלַי יֵשׁ חֲמִשִּׁים צַדִּיקִם, בְּתוֹךְ הָעִיר; הַאַף תִּסְפֶּה וְלֹא-תִשָּׂא לַמָּקוֹם, לְמַעַן חֲמִשִּׁים הַצַּדִּיקִם אֲשֶׁר בְּקִרְבָּהּ.  
מָאִם אִית חַמְשִׁין זַכָּאִין, בְּגוֹ קַרְתָּא; הֲבִרְגַז תְּשֵׁיצֵי וְלָא תִּשְׁבּוֹק לְאַתְרָא, בְּדִיל חַמְשִׁין זַכָּאִין דִּבְגַוַּהּ.
24 Peradventure there are fifty righteous within the city; wilt Thou indeed sweep away and not forgive the place for the fifty righteous that are therein? 
אן אית חמשין זדיקין בגו קריתא ברוגזא חד מובד אנת ולא שבק אנת לאתרא מטל  חמשין זדיקין דבגוה.

כה חָלִלָה לְּךָ מֵעֲשֹׂת כַּדָּבָר הַזֶּה, לְהָמִית צַדִּיק עִם-רָשָׁע, וְהָיָה כַצַּדִּיק, כָּרָשָׁע; חָלִלָה לָּךְ--הֲשֹׁפֵט כָּל-הָאָרֶץ, לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט.  
קֻשְׁטָא אִנּוּן דִּינָךְ מִלְּמֶעֱבַד כְּפִתְגָמָא הָדֵין, לְשֵׁיצָאָה זַכָּאָה עִם חַיָּבָא, וִיהֵי זַכָּאָה, כְּחַיָּבָא; קֻשְׁטָא אִנּוּן דִּינָךְ--הֲדַיָּן כָּל אַרְעָא, בְּרַם יַעֲבֵיד דִּינָא.
25 That be far from Thee to do after this manner, to slay the righteous with the wicked, that so the righteous should be as the wicked; that be far from Thee; shall not the Judge of all the earth do justly?' 
חס לך דתעבד פתגמא הנא דתקטול זכיא עם חיבא ונהוא זכיא איך חיבא חס לך דינא דכל ארעא לא נתעבד דינא הנא:

כו וַיֹּאמֶר יְהוָה, אִם-אֶמְצָא בִסְדֹם חֲמִשִּׁים צַדִּיקִם בְּתוֹךְ הָעִיר--וְנָשָׂאתִי לְכָל-הַמָּקוֹם, בַּעֲבוּרָם.  
וַאֲמַר יְיָ, אִם אַשְׁכַּח בִּסְדוֹם חַמְשִׁין זַכָּאִין בְּגוֹ קַרְתָּא--וְאֶשְׁבּוֹק לְכָל אַתְרָא, בְּדִילְהוֹן.
26 And the LORD said: 'If I find in Sodom fifty righteous within the city, then I will forgive all the place for their sake.' 
 ואמר מריא אן אשכח בסדום חמשין זדיקין בגו קריתא אשבוק לכלה אתרא מטלתהון:

כז וַיַּעַן אַבְרָהָם, וַיֹּאמַר:  הִנֵּה-נָא הוֹאַלְתִּי לְדַבֵּר אֶל-אֲדֹנָי, וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר.  
וַאֲתֵיב אַבְרָהָם, וַאֲמַר:  הָא כְּעַן שָׁרִיתִי לְמַלָּלָא קֳדָם יְיָ, וַאֲנָא עֲפַר וּקְטַם.
27 And Abraham answered and said: 'Behold now, I have taken upon me to speak unto the LORD, who am but dust and ashes.
וענא אברהם ואמר הא שרית למללו קדם מריא ואנא עפרא אנא וקטמא:

כח אוּלַי יַחְסְרוּן חֲמִשִּׁים הַצַּדִּיקִם, חֲמִשָּׁה--הֲתַשְׁחִית בַּחֲמִשָּׁה, אֶת-כָּל-הָעִיר; וַיֹּאמֶר, לֹא אַשְׁחִית, אִם-אֶמְצָא שָׁם, אַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה.  
מָאִם יַחְסְרוּן חַמְשִׁין זַכָּאִין, חַמְשָׁא--הַתְחַבֵּיל בְּחַמְשָׁא, יָת כָּל קַרְתָּא; וַאֲמַר, לָא אֲחַבֵּיל, אִם אַשְׁכַּח תַּמָּן, אַרְבְּעִין וְחַמְשָׁא.
28 Peradventure there shall lack five of the fifty righteous; wilt Thou destroy all the city for lack of five?' And He said: 'I will not destroy it, if I find there forty and five.' 
ואן חסירין מן  חמשין זדיקין חמשא מחבל אנת מטל חמשא כלה קריתא ואמר לא אחבל אן אשכח תמן ארבעין וחמשא:

כט וַיֹּסֶף עוֹד לְדַבֵּר אֵלָיו, וַיֹּאמַר, אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם, אַרְבָּעִים; וַיֹּאמֶר לֹא אֶעֱשֶׂה, בַּעֲבוּר הָאַרְבָּעִים.  
וְאוֹסֵיף עוֹד לְמַלָּלָא קֳדָמוֹהִי, וַאֲמַר, מָאִם יִשְׁתַּכְחוּן תַּמָּן, אַרְבְּעִין; וַאֲמַר לָא אַעֲבֵיד גְּמֵירָא, בְּדִיל אַרְבְּעִין.
29 And he spoke unto Him yet again, and said: 'Peradventure there shall be forty found there.' And He said: 'I will not do it for the forty's sake.' 
  ואוסף תוב אברהם למאמר לה ואן משתכחין תמן ארבעין ואמר לא אחבל אן אשכח תמן ארבעין:

ל וַיֹּאמֶר אַל-נָא יִחַר לַאדֹנָי, וַאֲדַבֵּרָה--אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם, שְׁלֹשִׁים; וַיֹּאמֶר לֹא אֶעֱשֶׂה, אִם-אֶמְצָא שָׁם שְׁלֹשִׁים.  
וַאֲמַר לָא כְּעַן יִתְקַף רֻגְזָא דַּייָ, וַאֲמַלֵּיל--מָאִם יִשְׁתַּכְחוּן תַּמָּן, תְּלָתִין; וַאֲמַר לָא אַעֲבֵיד גְּמֵירָא, אִם אַשְׁכַּח תַּמָּן תְּלָתִין.
30 And he said: 'Oh, let not the LORD be angry, and I will speak. Peradventure there shall thirty be found there.' And He said: 'I will not do it, if I find thirty there.' 
ואמר לא נתבאש למריא ואמלל ואן משתכחין תמן תלתין ואמר לא אחבל אן אשכח תמן תלתין:

לא וַיֹּאמֶר, הִנֵּה-נָא הוֹאַלְתִּי לְדַבֵּר אֶל-אֲדֹנָי--אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם, עֶשְׂרִים; וַיֹּאמֶר לֹא אַשְׁחִית, בַּעֲבוּר הָעֶשְׂרִים.  
וַאֲמַר, הָא כְּעַן אַסְגֵּיתִי לְמַלָּלָא קֳדָם יְיָ--מָאִם יִשְׁתַּכְחוּן תַּמָּן, עַסְרִין; וַאֲמַר לָא אֲחַבֵּיל, בְּדִיל עַסְרִין.
31 And he said: 'Behold now, I have taken upon me to speak unto the LORD. Peradventure there shall be twenty found there.' And He said: 'I will not destroy it for the twenty's sake.' 
ואמר הא שרית לממללו קדם מריא ואן משתכחין תמן עסרין ואמר לא אחבל מטל עסרין:

לב וַיֹּאמֶר אַל-נָא יִחַר לַאדֹנָי, וַאֲדַבְּרָה אַךְ-הַפַּעַם--אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם, עֲשָׂרָה; וַיֹּאמֶר לֹא אַשְׁחִית, בַּעֲבוּר הָעֲשָׂרָה.  
וַאֲמַר לָא כְּעַן יִתְקַף רֻגְזָא דַּייָ, וַאֲמַלֵּיל בְּרַם זִמְנָא הָדָא--מָאִם יִשְׁתַּכְחוּן תַּמָּן, עַסְרָא; וַאֲמַר לָא אֲחַבֵּיל, בְּדִיל עַסְרָא.
32 And he said: 'Oh, let not the LORD be angry, and I will speak yet but this once. Peradventure ten shall be found there.' And He said: 'I will not destroy it for the ten's sake.' 
ואמר לא נתבאש למריא ואמלל בלחוד זבנתא הדא ואן משתכחין תמן עסרא ואמר לא אחבל מטל עסרא:

לג וַיֵּלֶךְ יְהוָה--כַּאֲשֶׁר כִּלָּה, לְדַבֵּר אֶל-אַבְרָהָם; וְאַבְרָהָם, שָׁב לִמְקֹמוֹ.
וְאִסְתַּלַּק יְקָרָא דַּייָ--כַּד שֵׁיצִי, לְמַלָּלָא עִם אַבְרָהָם; וְאַבְרָהָם, תָּב לְאַתְרֵיהּ.
33 And the LORD went His way, as soon as He had left off speaking to Abraham; and Abraham returned unto his place.
ואזל מריא כד שלם לממללו עם אברהם ואברהם הפך לאתרה:

No comments:

LinkWithin

Blog Widget by LinkWithin