Masoretic Text
Onkelos
English for MT
Peshitta
Bereishit 15:
Interesting changes marked in bold red.
א אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, הָיָה דְבַר-יְהוָה אֶל-אַבְרָם, בַּמַּחֲזֶה, לֵאמֹר: אַל-תִּירָא אַבְרָם, אָנֹכִי מָגֵן לָךְ--שְׂכָרְךָ, הַרְבֵּה מְאֹד.
בָּתַר פִּתְגָמַיָּא הָאִלֵּין, הֲוָה פִּתְגָמָא דַּייָ עִם אַבְרָם, בִּנְבוּאָה, לְמֵימַר: לָא תִּדְחַל אַבְרָם, מֵימְרִי תְּקוֹף לָךְ--אַגְרָךְ, סַגִּי לַחְדָּא.
1 After these things the word of the LORD came unto Abram in a vision, saying: 'Fear not, Abram, I am thy shield, thy reward shall be exceeding great.'
בתר פתגמא הלין הוא פתגמה דמריא על אברם בחזוא ואמר לה לא תדחל אברם אנא אסיעך אגרך טב סגי:
ב וַיֹּאמֶר אַבְרָם, אֲדֹנָי יְהוִה מַה-תִּתֶּן-לִי, וְאָנֹכִי, הוֹלֵךְ עֲרִירִי; וּבֶן-מֶשֶׁק בֵּיתִי, הוּא דַּמֶּשֶׂק אֱלִיעֶזֶר.
וַאֲמַר אַבְרָם, יְיָ אֱלֹהִים מָא תִּתֵּין לִי, וַאֲנָא, אָזֵיל דְּלָא וְלַד; וּבַר פַּרְנָסָא הָדֵין דִּבְבֵּיתִי, הוּא דְּמַשְׂקָאָה אֱלִיעֶזֶר.
2 And Abram said: 'O Lord GOD, what wilt Thou give me, seeing I go hence childless, and he that shall be possessor of my house is Eliezer of Damascus?'
ואמר אברם מריא אלהא מנא תתל לי דאנא אזל אנא דלא בנין ואליעזר דרמוסקיא בר ביתי הו ירת ליי:
וַאֲמַר אַבְרָם--הָא לִי, לָא יְהַבְתְּ וְלַד; וְהָא בַּר בֵּיתִי, יָרֵית יָתִי.
3 And Abram said: 'Behold, to me Thou hast given no seed, and, lo, one born in my house is to be mine heir.'
ואמר אברם הא לי לא יהבת ברא והא בר ביתי ירת לי:
ד וְהִנֵּה דְבַר-יְהוָה אֵלָיו לֵאמֹר, לֹא יִירָשְׁךָ זֶה: כִּי-אִם אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֵּעֶיךָ, הוּא יִירָשֶׁךָ.
וְהָא פִּתְגָמָא דַּייָ עִמֵּיהּ לְמֵימַר, לָא יֵירְתִנָּךְ דֵּין: אֱלָהֵין בַּר דְּתוֹלֵיד, הוּא יֵירְתִנָּךְ.
4 And, behold, the word of the LORD came unto him, saying: 'This man shall not be thine heir; but he that shall come forth out of thine own bowels shall be thine heir.'
ואמר לה מריא לא נארתך הנא אלא ברך דנפק מן חצך הו נארתך:
ה וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה, וַיֹּאמֶר הַבֶּט-נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים--אִם-תּוּכַל, לִסְפֹּר אֹתָם; וַיֹּאמֶר לוֹ, כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ.
וְאַפֵּיק יָתֵיהּ לְבָרָא, וַאֲמַר אִסְתַּכִי כְּעַן לִשְׁמַיָּא וּמְנִי כּוֹכְבַיָּא--אִם תִּכּוֹל, לְמִמְנֵי יָתְהוֹן; וַאֲמַר לֵיהּ, כְּדֵין יְהוֹן בְּנָךְ.
5 And He brought him forth abroad, and said: 'Look now toward heaven, and count the stars, if thou be able to count them'; and He said unto him: 'So shall thy seed be.'
ואפקה לבר ואמר לה חור בשמיא ומני כוכבא אן משכח אנת לממנא אנון ואמר לה הכנא נהוא זרעך:
וְהֵימִין, בְּמֵימְרָא דַּייָ; וְחַשְׁבַּהּ לֵיהּ, לְזָכוּ.
6 And he believed in the LORD; and He counted it to him for righteousness.
והימן אברם באלהא ואתחשבת לה לזדיקו:
ז וַיֹּאמֶר, אֵלָיו: אֲנִי יְהוָה, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאוּר כַּשְׂדִּים--לָתֶת לְךָ אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת, לְרִשְׁתָּהּ.
וַאֲמַר, לֵיהּ: אֲנָא יְיָ, דְּאַפֵּיקְתָּךְ מֵאוּר דְּכַשְׂדָּאֵי--לְמִתַּן לָךְ יָת אַרְעָא הָדָא, לְמֵירְתַהּ.
7 And He said unto him: 'I am the LORD that brought thee out of Ur of the Chaldees, to give thee this land to inherit it.'
ואמר לה אנא אנא מריא דאפקתך מן אור דכלדיא למתל לך ארעא הדא למארתה:
וַאֲמַר: יְיָ אֱלֹהִים, בְּמָא אֶדַּע אֲרֵי אֵירְתִנַּהּ.
8 And he said: 'O Lord GOD, whereby shall I know that I shall inherit it?'
ואמר אבדם מריא אלהא במנא אדע דירת אנא לה:
ט וַיֹּאמֶר אֵלָיו, קְחָה לִי עֶגְלָה מְשֻׁלֶּשֶׁת, וְעֵז מְשֻׁלֶּשֶׁת, וְאַיִל מְשֻׁלָּשׁ; וְתֹר, וְגוֹזָל.
וַאֲמַר לֵיהּ, קָרֵיב קֳדָמַי עִגְלִין תְּלָתָא, וְעִזִּין תְּלָתָא, וְדִכְרִין תְּלָתָא; וְשַׁפְנִינָא, וּבַר יוֹנָה.
9 And He said unto him: 'Take Me a heifer of three years old, and a she-goat of three years old, and a ram of three years old, and a turtle-dove, and a young pigeon.'
ואמר לה סב לך עגלא תולתא ודכרא תולתא ועזא תולתא ושופנינא ובר יונא:
יוַיִּקַּח-לוֹ אֶת-כָּל-אֵלֶּה, וַיְבַתֵּר אֹתָם בַּתָּוֶךְ, וַיִּתֵּן אִישׁ-בִּתְרוֹ, לִקְרַאת רֵעֵהוּ; וְאֶת-הַצִּפֹּר, לֹא בָתָר.
וְקָרֵיב קֳדָמוֹהִי יָת כָּל אִלֵּין, וּפַלֵּיג יָתְהוֹן בִּשְׁוֵי, וִיהַב פַּלְגַּיָּא פֵּילַג, לָקֳבֵיל חַבְרֵיהּ; וְיָת עוֹפָא, לָא פַּלֵּיג.
10 And he took him all these, and divided them in the midst, and laid each half over against the other; but the birds divided he not.
ונסב לה הלין כלהון ופלג אנון שויאית וסם הדמא לוקבל חברה ופרחתא לא פלג:
וּנְחַת עוֹפָא, עַל פַּלְגַיָּא; וְאַפְרַח יָתְהוֹן, אַבְרָם.
11 And the birds of prey came down upon the carcasses, and Abram drove them away.
ונחתא הות טירא על פגרא ומכש הוא לה אברם:
יב וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ לָבוֹא, וְתַרְדֵּמָה נָפְלָה עַל-אַבְרָם; וְהִנֵּה אֵימָה חֲשֵׁכָה גְדֹלָה, נֹפֶלֶת עָלָיו.
וַהֲוָה שִׁמְשָׁא לְמֵיעַל, וְשִׁינְתָא נְפַלַת עַל אַבְרָם; וְהָא אֵימָה קְבַל סַגִּי, נְפַלַת עֲלוֹהִי.
12 And it came to pass, that, when the sun was going down, a deep sleep fell upon Abram; and, lo, a dread, even a great darkness, fell upon him.
והוא שמשא למערב ושליא נפל על אברם והא דחלתא וחשוכא רבא נפל עלוהי:
יג וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם, יָדֹעַ תֵּדַע כִּי-גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, וַעֲבָדוּם, וְעִנּוּ אֹתָם--אַרְבַּע מֵאוֹת, שָׁנָה.
וַאֲמַר לְאַבְרָם, מִדָּע תִּדַּע אֲרֵי דַּיָּרִין יְהוֹן בְּנָךְ בַּאֲרַע לָא דִּילְהוֹן, וְיִפְלְחוּן בְּהוֹן, וִיעַנּוֹן יָתְהוֹן--אַרְבַּע מְאָה, שְׁנִין.
13 And He said unto Abram: 'Know of a surety that thy seed shall be a stranger in a land that is not theirs, and shall serve them; and they shall afflict them four hundred years;
ואמר לאברם מדע תדע דעמורא נהוא זרעך בארעא דלא דילהון ונפלחון בהון ונשעבדון אנון ארבעמאא שנין:
וְאַף יָת עַמָּא דְּיִפְלְחוּן בְּהוֹן, דָּאֵין אֲנָא; וּבָתַר כֵּין יִפְּקוּן, בְּקִנְיָנָא סַגִּי.
14 and also that nation, whom they shall serve, will I judge; and afterward shall they come out with great substance.
ואף לעמא דנפלחון דאן אנא ובתרבן נפקון בקנינא רבא:
וְאַתְּ תִּתְכְּנֵישׁ לְוָת אֲבָהָתָךְ, בִּשְׁלָם: תִּתְקְבַר, בְּסֵיבוּ טָבָא.
15 But thou shalt go to thy fathers in peace; thou shalt be buried in a good old age.
ואנת תתחמל לות אבהיך בשלמא ותתקבר בסיבותא טבתא:
וְדָרָא רְבִיעָאָה, יְתוּבוּן הָלְכָא: אֲרֵי לָא שְׁלִים חוֹבָא דֶּאֱמוֹרָאָה, עַד כְּעַן.
ודרא רביעיא נהפכון להרכא מטל דלא עדכיל שלמו חוביהון דאמוריא:
יז וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ בָּאָה, וַעֲלָטָה הָיָה; וְהִנֵּה תַנּוּר עָשָׁן, וְלַפִּיד אֵשׁ, אֲשֶׁר עָבַר, בֵּין הַגְּזָרִים הָאֵלֶּה.
וַהֲוָה שִׁמְשָׁא עַאלַת, וְקַבְלָא הֲוָה; וְהָא תַּנּוּר דְּתָנַן, וּבָעוֹר דְּאִישָׁא, עֲדָא, בֵּין פַּלְגַּיָּא הָאִלֵּין.
17 And it came to pass, that, when the sun went down, and there was thick darkness, behold a smoking furnace, and a flaming torch that passed between these pieces.
והוא שמשא למערב ועמטנא הוא והא תנורא דתאן ולמפידא מורא דעבר בית פלגא הלין:
יח בַּיּוֹם הַהוּא, כָּרַת יְהוָה אֶת-אַבְרָם--בְּרִית לֵאמֹר: לְזַרְעֲךָ, נָתַתִּי אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת, מִנְּהַר מִצְרַיִם, עַד-הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר-פְּרָת.
בְּיוֹמָא הַהוּא, גְּזַר יְיָ עִם אַבְרָם--קְיָם לְמֵימַר: לִבְנָךְ, יְהַבִית יָת אַרְעָא הָדָא, מִנַּהְרָא דְּמִצְרַיִם, עַד נַהְרָא רַבָּא נַהְרָא פְּרָת.
18 In that day the LORD made a covenant with Abram, saying: 'Unto thy seed have I given this land, from the river of Egypt unto the great river, the river Euphrates;
ביומא הו אקים מריא עם אברם קימא ואמר לה לזרעך אתליה ארעא הדא מן נהרא דמצרין ועדמא לנהרא רבא נהרא פרת:
יָת שָׁלְמָאֵי, וְיָת קְנִזָּאֵי, וְיָת, קַדְמוֹנָאֵי.
19 the Kenite, and the Kenizzite, and the Kadmonite,
לקיניא ולקנזיא ולקדמוניא:
וְיָת חִתָּאֵי וְיָת פְּרִזָּאֵי, וְיָת גִּבָּרַיָּא.
20 and the Hittite, and the Perizzite, and the Rephaim,
ולחיתיא ולפרזיא ולגנבראן
וְיָת אֱמוֹרָאֵי, וְיָת כְּנַעֲנָאֵי, וְיָת גַּרְגִּישָׁאֵי, וְיָת יְבוּסָאֵי.
21 and the Amorite, and the Canaanite, and the Girgashite, and the Jebusite.' {S}
ולאמוריא ולכנעניא ולגרגוסיא וליבוסיא:
No comments:
Post a Comment