In the middle of Ki Teitzei, we get a rather strange reason not to marry (male) converts of Ammon and Moav. Devarim 23:
I can understand the bit about hiring Bilaam to curse them. But that they did not go out to greet you with bread and water? This is a shev veAl taaseh. And they did not do an action. For that minor lack of action, they should have this pegam?
Rashi seems to skip over this. Well, not precisely; he takes the al devar from the beginning strange reason and applies it to the end of the pasuk:
The first comment adds a reason. The second perhaps is explaining why it was such a bad thing that they did not greet you with these things.
| Because: Heb. עַל-דְּבַר [lit., “because of the word,” i.e.,] because of the [word of] advice they gave you (sic), to cause you to sin. — [Sifrei 23:114] | על דבר: על העצה שיעצו אתכם להחטיאכם: | |
| on the way: when you were in [a state of] extreme exhaustion. — [Sifrei 23:114] | בדרך: כשהייתם בטירוף: | |
The first comment adds a reason. The second perhaps is explaining why it was such a bad thing that they did not greet you with these things.
Ramban summarizes various opinions and why he disagrees with them. I mostly agree with his conclusions. He writes:
I don't think that this pertains to either selling them food and water, or refusing them even that. And I don't think that they were somehow chayav to greet them with food and water.
Rather, I would assert that all this is an idiom, or used to stress the offense mentioned in the second half of the pasuk. It is exaggeration. Because of the close historical and familial bond, by all rights the proper thing to do would have been to bake you a cake when you got out of Egypt -- to make a ticker-tape parade, and welcome you to the neighborhood. That should have been their attitude -- not their actions. But they took an action which was the opposite of what their attitude should have been. They hired Bilaam to curse you. (This is not the same as Ramban, but approaches it.)
Of course, this non-literal peshat might eliminate some of the reasoning given for Ammoni velo Amonit, but that is beside the point.
(ה): על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים -
מצינו (לעיל ב כח כט): אכל בכסף תשבירני ואכלתי ומים בכסף תיתן לי ושתיתי כאשר עשו לי בני עשו היושבים בשעיר והמואבים היושבים בער. ורבים אמרו שהם לא קדמו אותם אבל ישראל קנו מהם.
וזה הבל, כי די למחנה שימכרו להם כאשר ירצו לקנות.
ועוד כי ישראל לא באו בגבול מואב, והמואבים הוציאו להם לחם ומים בכסף, והכתוב יספר שעשו המואבים כאשר עשו בני עשו, ולמה ירחיק המואבי לעולם בעבור זה ולא יתעב האדומי:
ור"א אמר (לעיל ב כט:כי טעם כאשר עשו לי בני עשו והמואבים, על אעברה בארצך בדרך (שם פסוק כז), אבל לא מכרו להם לחם ומים. כי הם עברו בהר שעיר ובער, רק מלך אדום לא הניחם לעבור דרך מדינתו אשר הוא יושב בה, והוא מה שאמר (במדבר כ יח): לא תעבר בי.גם זה הבל, כי הם אמרו אל מלך אדום אעברה בארצך, וימאן אדום נתן את ישראל עבור בגבולו (שם פסוק כא), הנה לא נכנסו כלל בגבול אדום. וכן כתוב (שם כא ד): ויסעו מהר ההר דרך ים סוף לסבב את ארץ אדום, כי הוצרכו לשוב לאחור דרך ים סוף מהר ההר שהוא על גבול ארץ אדום, ולא באו בארץ אדום עצמה כלל. ויפתח אמר בביאור (שופטים יא טז - יח): כי בעלותם ממצרים וילך ישראל במדבר עד ים סוף ויבא קדשה וישלח ישראל מלאכים אל מלך אדום לאמר אעברה נא בארצך ולא שמע מלך אדום וגם אל מלך מואב שלח ולא אבה וישב ישראל בקדש וילך במדבר ויסב את ארץ אדום ואת ארץ מואב וגו' ויחנון בעבר ארנון ולא באו בגבול מואב, הנה זה מפורש שלא באו כלל בארץ אדום ולא בארץ מואב. ואלו באו שם היו מוכרין להם לחם ומים, כי אין המנהג לנותן רשות לעם הצבא לעבור בארצו שלא ימכר להם לחם ומים:
והנראה אלי כי הכתוב הרחיק שני האחים האלה שהיו גמולי חסד מאברהם, שהציל אביהם ואמם מן החרב והשבי (בראשית יד טז), ובזכותו שלחם השם מתוך ההפכה (שם יט כט). והיו חייבין לעשות טובה עם ישראל, והם עשו עימהם רעה. האחד שכר עליו בלעם בן בעור והם המואבים, והאחד לא קדם אותו בלחם ובמים כאשר קרבו למולו, כמו שכתוב (לעיל ב יח יט): אתה עובר היום את גבול מואב את ער וקרבת מול בני עמון. והנה הכתוב הזהירם (שם פסוק יט): אל תצורם ואל תתגר בם, והם לא קדמו אותם כלל, כי היה הכתוב אומר "כאשר עשו לי בני עשו המואבים והעמונים", אבל לא הזכיר עמון, שלא קדמו אותם:
והנה עמון הרשיע בזה יותר מכולם, כי בני עשו והמואבים כאשר ידעו שהוזהרו ישראל שלא יתגרו בהם הוציאו לחם ומים חוץ לגבולם, ועמון לא אבה לעשות כן, וזה טעם "אשר לא קדמו", שלא יצאו לקראתם בלחם ובמים כאשר עשו האחרים. ולכך הקדים הכתוב "עמוני" והקדים להזכיר פשעו על דבר אשר לא קדמו אתכם, ואחרי כן הזכיר "מואבי" וחטאתו.
Rather, I would assert that all this is an idiom, or used to stress the offense mentioned in the second half of the pasuk. It is exaggeration. Because of the close historical and familial bond, by all rights the proper thing to do would have been to bake you a cake when you got out of Egypt -- to make a ticker-tape parade, and welcome you to the neighborhood. That should have been their attitude -- not their actions. But they took an action which was the opposite of what their attitude should have been. They hired Bilaam to curse you. (This is not the same as Ramban, but approaches it.)
Of course, this non-literal peshat might eliminate some of the reasoning given for Ammoni velo Amonit, but that is beside the point.
No comments:
Post a Comment