Halachic Sources on visiting Kivrei Tzadikim and praying there, pt ii

There is what to discuss about this topic, but first I wanted to provide a source dump of many halachic sources on the matter. In the previous post in this series, I presented quite a number of sources on visiting and praying at kivrei tzaddikim, and whether it is a good or bad thing. Next, I might want to provide some rough translations of some of the halachic discussions. Finally, if I get around to it, my own take on it. But before starting any of this, we should have as many source texts as possible. There were two I omitted last time, and so I present them here.

The first is Aruch Hashulchan, YD chelek 3, siman 217, seif 72. It is not online either as a wikisource or at Hebrew Books, as far as I can tell, so I had to scan it in.













Another source is a halacha yomit from Rav Ovadiah Yosef:

הליכה לבית הקברות בערב ראש השנה ובראש השנה

יש נוהגים ללכת בערב ראש השנה לבית הקברות. ואמרו בגמרא במסכת תענית (דף טז.) למה יוצאים לבית הקברות בתענית ציבור? לומר, הרי אנו נחשבים כמו מתים, וכדי שהמתים יבקשו עלינו רחמים. ועוד אמרו רבותינו, מפני מה נסתתר קברו של משה רבינו מעיני בשר ודם? מפני שגלוי וידוע לפני הקדוש ברוך הוא שבית המקדש עתיד להחרב וישראל יגלו מארצם, ואם יבאו לקברו של משה רבינו ויעמדו בבכיה ויתחננו למשה לעמוד בתפילה בעדם, יעמוד משה ויבטל את הגזירה, מפני שחביבים צדיקים במתתם יותר מבחייהם. ולפיכך יש נוהגים להתפלל אצל קברי הצדיקים, ובפרט בערב ראש השנה. וכן כתב הרמ"א בהלכות ראש השנה, שבערב ראש השנה הולכים לבית הקברות להרבות שם בתפילות. אלא שכתב מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, שההולך לבית הקברות, לא ישים מגמתו נגד המתים, שכאילו הם יושיעו אותו ויעזרו לו, אלא יבקש רחמים מהשם יתברך בזכות הצדיקים שוכני עפר. ואם ירצה יוכל לבקש מן הנפטר שיהיה לו למליץ טוב, לבקש עליו רחמים מהשם יתברך. ומכל מקום צריך שיעשה הכל במידה הנכונה, כי לפעמים הנזק היוצא מכניסה לבית הקברות הוא רב על התועלת שבו, מפני שידוע על פי דברי המקובלים, שהנכנס לבית הקברות יכולות להדבק בו כל מיני טומאות רעות. וידוע שהגאון רבי אליהו מוילנא זצ"ל, היה נמנע מהליכה לבית הקברות, וכשהגיע יום האזכרה של אמו, שכנודע היה מכבדה מאד, בקשוהו שילך לקברה כנהוג ביום אזכרתה, שבודאי דבר זה יגרום לה נחת רוח, והגאון סירב ללכת לשם, באמרו, שאף שבודאי בואו לקברה יעשה לה נחת רוח, מכל מקום הוא ינזק מכך מאד. וכן נהג מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, שביום האזכרה של פטירת אביו ע"ה, נמנע מללכת לקברו, ואמר שטוב יותר אם ילמד יותר בביתו, ובזה יגרום יותר נחת רוח לאביו (אולם ביום האזכרה של אשתו נוהג ללכת לקברה). ומכל מקום במקום שקבורים שם רק צדיקים, כמו קבר הרמב"ם וכדומה, נראה שלא שייך כל זה, והכל כתורה יעשה. אך ביום ראש השנה עצמו, דעת מרן הרב שליט"א, שאין לאדם ללכת הרחק מביתו בכדי לשהות בסמוך לקברי צדיקים, אפילו אם נודעת סגולה לבא אצלם ביום זה, שהרי יום ראש השנה יום טוב הוא, וחייב אדם לשמוח עם בני ביתו ביום זה, ולשמח גם אותם כדין כל יום טוב, ועל כן ברור אין לדחות את פשטי הדינים ודרך הישר מפני איזו סגולה שתהיה ביום מן הימים, אפילו יפליגו בגדולתה וחשיבותה לאין קץ, וכדרכם של רוב ככל רבותינו מצוקי ארץ בכל הדורות כולם, שלא טרחו ללכת למרחקים לקברי הקדמונים בימי ראש השנה, ואף אצל עדות החסידים למקהלותם, לא נשמע כדבר הזה שיהיו ממהרים להתפלל בימי הדין על קבר צדיק. ובפרט תושבי ארץ ישראל, אשר כנודע עיקר בחינת קברי הצדיקים היא שמעלתה כמעלת ארץ ישראל, ואיככה יעזבו הם את העיקר וילכו לנדמה לו. (והנה אף על פי שמתחילה לא רצינו לגעת בנקודה זו, בכדי שלא לגרום חלילה לפגיעה באף אחד, ובפרט שבדרך כלל הנוסעים לקברי צדיקים בימים אלו עושים כן לשם שמים ועל פי הוראת רבותיהם, מכל מקום, האמת חביבה מן הכל, וזו שיטת מרן רבן של ישראל רבינו עובדיה יוסף שליט"א, וה' לא ימנע טוב להולכים בתמים).

Also, see this, from Nodah Biyhuda Umishnato.

This is certainly not comprehensive, but it is a good start. Perhaps some translation and / or discussion in later posts.