(Note: Check out today's Haveil Havalim, hosted at Rechovot.)
There, they point out that in the original version of Adir Hu, there is no kabbir hu, lamud hu, and at the end there was an acrostic of the author's name, Yaakov. I would note that lammud hu was one of the things which bothered Rabbi Shmuel Palagi.
How was lammud hu and kabbir hu added? They note that it was drawn from the lyrics of the associated song Ki Lo Naeh, which Rav Palagi also disliked. Thus:
יחיד במלוכה, כביר כהלכה, למודיו יאמרו לו:
לך ולך, לך כי לך, לך אף לך, לך יי הממלכה, כי לו נאה, כי לו יאה.
לך ולך, לך כי לך, לך אף לך, לך יי הממלכה, כי לו נאה, כי לו יאה.
In this song, while kabbir is describing Hashem, limmudav is a reference to people who will be taught of Hashem: Thus, in Yeshaya 54:13:
That phrase is fine in Ki Lo Naeh, but when transferred to Adir Hu the way it was, we suddenly have a problem. Now it is an appellation of Hashem, rather than those who will be taught about Hashem. And the best translation of it is "He is learned." Besides not having a basis in Mikra, this certainly implies a deficiency in the Creator! For to be learned implies that He, at some point, had something to learn. And rather than being All-Knowing, He is "learned." Artscroll gets around this theological difficulty by translating it as "He is all-wise," but this is indeed not the best translation. That would be something like Chacham Hu.
Someone suggested it should mean "he is the subject of study." That would work out nicely with Ki Lo Naeh, but I don't think it works out grammatically, nor is it one of the listed translations in the dictionary. (If you have other evidence, please help me out in the comment section.) Rather, if it were so, it should be limmud hu. Perhaps the paytan made a simple grammatical error, though?
They also note, in the JPS Haggadah, that the Chasam Sofer said that lamud hu is heretical. I haven't seen this inside. But if so, it is a good, and famous, voice backing up Rav Palagi's assertion.
On the other hand, consider this:
יג וְכָל-בָּנַיִךְ, לִמּוּדֵי ה'; וְרַב, שְׁלוֹם בָּנָיִךְ. | 13 And all thy children shall be taught of the LORD; and great shall be the peace of thy children. |
Someone suggested it should mean "he is the subject of study." That would work out nicely with Ki Lo Naeh, but I don't think it works out grammatically, nor is it one of the listed translations in the dictionary. (If you have other evidence, please help me out in the comment section.) Rather, if it were so, it should be limmud hu. Perhaps the paytan made a simple grammatical error, though?
They also note, in the JPS Haggadah, that the Chasam Sofer said that lamud hu is heretical. I haven't seen this inside. But if so, it is a good, and famous, voice backing up Rav Palagi's assertion.
On the other hand, consider this:
בראשית רבה (וילנא) פרשת וישב פרשה פז
ה וימאן ויאמר אל אשת אדוניו וגו', יהודה ב"ר אמר בדבר מצוה ממאנין, בדבר עבירה אין ממאנין, בדבר מצוה ממאנין מאן יבמי, בדבר עבירה אין ממאנין וימאן ויאמר הן אדוני וגו', אמר לה למוד הוא הקב"ה להיות בוחר מאהובי בית אבא לעולה, לאברהם (בראשית כב) קח נא את בנך, אשמע ליך ושמא אבחר לעולה ואפסל מן הקרבן, ד"א ויאמר אל אשת אדוניו, א"ל למוד הקב"ה להיות נגלה על אוהבי בית אבא בלילה, אברהם (שם /בראשית/ טו) אחר הדברים האלה היה דבר ה' אל אברם במחזה, יצחק (שם /בראשית/ כו) וירא ה' אליו בלילה ההוא, יעקב (שם /בראשית/ כח) ויחלום והנה סולם, אשמע ליך ושמא יגלה עלי הקב"ה וימצא אותי טמא
and
and
במדבר רבה (וילנא) פרשת במדבר פרשה ג
ד"א מבן חדש א"ר יהודה הלוי בר ר' שלום למוד הוא הקב"ה להיות מונה בשבט הזה בכל מקום עד שהם קטנים מנין בשעה שאמר הקב"ה ליעקב שירד למצרים אותה שעה ספר את בניו נמצאו כולם ס"ו שנאמר (בראשית מו) כל נפש ששים ושש ושני בניו של יוסף ויוסף הרי ס"ט והוא אומר כל הנפש לבית יעקב הבאה מצרימה שבעים
א"ר שמעון בר נחמן למוד הוא הקב"ה למנות השבט הזה עד שהם במעי אמן,
אוצר המדרשים (אייזנשטיין) ילמדנו
(י"ז) ויאמר יעקב לבניו למה תתראו (בראשית מ"ב א'), למה אתם מתייראים מן הרעב, אל תתייראו, למוד הוא הקב"ה לעשות נסים לצדיקים בימי הרעב, כבר עשה כך בימי אבותי אברהם ויצחק, כך הוא עושה לי, בשנת בצורת לא ידאג (ירמיה י"ז ח'), אף לעתיד לא ירעבו ולא יצמאו (ישעיה מ"ט י
This is not really the same thing, and is certainly an incidental attribute.ד"א מבן חדש א"ר יהודה הלוי בר ר' שלום למוד הוא הקב"ה להיות מונה בשבט הזה בכל מקום עד שהם קטנים מנין בשעה שאמר הקב"ה ליעקב שירד למצרים אותה שעה ספר את בניו נמצאו כולם ס"ו שנאמר (בראשית מו) כל נפש ששים ושש ושני בניו של יוסף ויוסף הרי ס"ט והוא אומר כל הנפש לבית יעקב הבאה מצרימה שבעים
א"ר שמעון בר נחמן למוד הוא הקב"ה למנות השבט הזה עד שהם במעי אמן,
אוצר המדרשים (אייזנשטיין) ילמדנו
(י"ז) ויאמר יעקב לבניו למה תתראו (בראשית מ"ב א'), למה אתם מתייראים מן הרעב, אל תתייראו, למוד הוא הקב"ה לעשות נסים לצדיקים בימי הרעב, כבר עשה כך בימי אבותי אברהם ויצחק, כך הוא עושה לי, בשנת בצורת לא ידאג (ירמיה י"ז ח'), אף לעתיד לא ירעבו ולא יצמאו (ישעיה מ"ט י
Sefas Emes explains:
שפת אמת ויקרא פסח
למוד הוא. פי' שצמצם כביכול כחו והלביש עצם קדושתו באותיות התורה כמ"ש הביט בתורה וברא כו'. וכדאיתא אדם יושב ושונה כביכול הקב"ה יושב ושונה כנגדו:
למוד הוא. פי' שצמצם כביכול כחו והלביש עצם קדושתו באותיות התורה כמ"ש הביט בתורה וברא כו'. וכדאיתא אדם יושב ושונה כביכול הקב"ה יושב ושונה כנגדו:
Perhaps, but it seems like a terutz.
Next up, an attempted defense of singing the songs after Hallel.
No comments:
Post a Comment