Friday, April 17, 2009

Another take on minei zemer

Revisiting the Yerushalmi which defined Afikoman as minei zemer. In a prior post I showed how different meforshim handled that definition, and suggested that some of the interpretation might be due to the irregularity posed by the fact that we Ashkenazim do sing songs after Hallel.

Another interesting data point, and perhaps even the answer, can be found in Jastrow. On page 405 he writes what is pictured to the right.

His Biblical parallel is to Bereshit 43:11, from the gifts of the brothers to the man they do not know is Yosef:
יא וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יִשְׂרָאֵל אֲבִיהֶם, אִם-כֵּן אֵפוֹא זֹאת עֲשׂוּ--קְחוּ מִזִּמְרַת הָאָרֶץ בִּכְלֵיכֶם, וְהוֹרִידוּ לָאִישׁ מִנְחָה: מְעַט צֳרִי, וּמְעַט דְּבַשׁ, נְכֹאת וָלֹט, בָּטְנִים וּשְׁקֵדִים. 11 And their father Israel said unto them: 'If it be so now, do this: take of the choice fruits of the land in your vessels, and carry down the man a present, a little balm, and a little honey, spicery and ladanum, nuts, and almonds;
Zimrat haAretz is thus the fruits of the land. Perhaps we might even note the various sweets and nuts at the end of the pasuk?

Jastrow claims it means the same in Rabbinic language, in Yerushalmi Pesachim, where we have:
דף עא, א פרק י הלכה ו משנה מזגו לו כוס שלישי מברך על מזונו רביעית גומר עליו את ההלל ואומר עליו ברכת השיר בין הכוסות הללו אם רצה לשתות ישתה בין שלישי לרביעי לא ישתה אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן:

דף עא, א פרק י הלכה ו גמרא
מאי אפיקומן רבי סימון בשם רבי אינייני בר רבי סיסיי מיני זמר
ר"י אמר מיני מתיקה
שמואל אמר כגון ערדילי וגוזליא דחנניא בר שילת
He does make a good, valid point, though it is not so explicit in his own short dictionary entry. In Tosefta Pesachim, we have:

י,ח אין מפטירין אחר הפסח [אפיקומן] כגון [אגוזים] תמרים [וקליות]ט
though he has (perhaps correctly -- note the square brackets) temarim; and in Bavli Pesachim, we have:

דף קיט, ב משנה אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן:
דף קיט, ב גמרא
מאי אפיקומן
אמר רב שלא יעקרו מחבורה לחבורה
ושמואל אמר כגון אורדילאי לי וגוזלייא לאבא ורב חנינא בר שילא
ורבי יוחנן אמר כגון תמרים קליות ואגוזים
תניא כוותיה דרבי יוחנן אין מפטירין אחר הפסח כגון תמרים קליות ואגוזים

Thus this does find its parallel in the two other sources.

I would contrast it, however. If minei zemer are dessert fruits, which should include temarim, then do we really have a dispute between Rabbi Yochanan and Rabbi Simon? For in Yerushalmi, Rabbi Simon says minei zemer while Rabbi Yochanan says minei metika, and in Bavli, Rabbi Yochanan says kegon temarim, kelayot and egozim, and is supported by the brayta, which matches the Tosefta. Now, perhaps Rabbi Simon and Rabbi Yochanan are not arguing; or maybe dessert fruits are something slightly different, such that we maintain this dispute.

Regardless, this is somewhat akin to Pnei Moshe, who found a good Biblical parallel (that it meant vessels of eating). Where is the parallel within the language of either Bavel of Eretz Yisrael, aside from this one instance under discussion. It is certainly interesting,and somewhat compelling, and it works, because it obviously can now mean a type of food, which we would expect, but it is not (IMHO) entirely convincing without any shred of doubt.

(Also compare to Gittin 7a, where music, zimra, at banquets was forbidden, post-Churban.)

No comments:


Blog Widget by LinkWithin