Tu BeShvat: "For Man Is Like A Tree In The Field"

A Google search for The Torah tells us that man is like the tree of the field yields many, many results, many of which make no mention of the fact that the pashut peshat of the pasuk is as a rhetorical question, that of course a man is not a tree in a field. Or rather, of course a tree in a field is not a man, so why should you attack it.

I wonder how many people who state this benichusa know the simple intent of the pasuk.

As the pasuk reads {Devarim 20:19}:

יט כִּי-תָצוּר אֶל-עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ, לֹא-תַשְׁחִית אֶת-עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן--כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל, וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת: כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה, לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר.

19 When thou shalt besiege a city a long time, in making war against it to take it, thou shalt not destroy the trees thereof by wielding an axe against them; for thou mayest eat of them, but thou shalt not cut them down; for is the tree of the field man, that it should be besieged of thee?

Rashi writes:

Is the tree of the field a man, to go into the siege before you? The word כִּי here means“perhaps:” Is the tree of the field perhaps a man who is to go into the siege by you, that it should be punished by the suffering of hunger and thirst like the people of the city? Why should you destroy it?

And so others.

What in the pasuk makes it a rhetorical question? Rashi considers it the word ki in כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה.

Shadal notes two other possibilities, and maintains the last as correct:

רש " י אומר שהיא במילת כי , ומדקדק גדול ספרדי ( הביאו ראב " ע ) אמר שנשמטה הה " א ( על דרך שם כ " ז כ " ג אתה זה בני עשו , וזולתו ), והנכון כדברי בעל העקדה שהתמימה היא באות ה " א שבמילת האדם , ואע " פ שהיא קמוצה איננה לידיעה , אלא לתמימה , כמו ( שם י " ט ט ') האחד בא לגור , האיש אחד יחטא ( במדבר ט " ז כ " ב ); כן כתב בעל העקדה , וכן נכון בלא ספק , כי ( כל זמן שלא נרצה לפרש כראב " ע כי חיי האדם עץ השדה , פירוש אשר כבר נדחה ונתבטל ), אין כאן מקום לה " א הידיעה , כי אדם הוא כאן לדברי הכול נשוא , לא נושא , ושם דבר שהוא נשוא לא יקבל הידיעה , כמו ( שם כ " ג י " ט ) לא איש קל ויכזב , לא אדם הוא להנחם ( ש " א ט " ו כ " ט ); ואין לתמוה שתבוא ה " א השאלה ולפניה " כי ", כי הנה לנו דוגמתה כי התחת אלקים אני ( בראשית נ ' י " ט ), כי האמנם ישב אלקים על הארץ ( מלכים א ' ח ' כ " ז )

.

Thus, one possibility, cited by Ibn Ezra, is that there was a heh chataf patach designating a question, which elided. An example of this phenomenon is in parshat Toldot, in which Yitzchak asks: וַיֹּאמֶר, אַתָּה זֶה בְּנִי עֵשָׂו; וַיֹּאמֶר, אָנִי.

(Update: Though Ibn Ezra does take this as a statement rather than a question. See inside.)

But Shadal sides with the Baal haAkeida, who claims that the heh kametz of הָאָדָם is the heh hashe`ela, asking a question, rather than heh hayidia, the definite article. For the definite article has no place here. As to the kamatz, this is acceptable for the questioning heh, as we see in parshat Vayera:

וַיֹּאמְרוּ גֶּשׁ-הָלְאָה, וַיֹּאמְרוּ הָאֶחָד בָּא-לָגוּר וַיִּשְׁפֹּט שָׁפוֹט--עַתָּה, נָרַע לְךָ מֵהֶם; וַיִּפְצְרוּ בָאִישׁ בְּלוֹט מְאֹד, וַיִּגְּשׁוּ לִשְׁבֹּר הַדָּלֶת.

and also here:
וַיִּפְּלוּ עַל-פְּנֵיהֶם, וַיֹּאמְרוּ, אֵל, אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל-בָּשָׂר: הָאִישׁ אֶחָד יֶחֱטָא, וְעַל כָּל-הָעֵדָה תִּקְצֹף.

The upgrade of the chataf patach to kametz in this context presumably has to do with the aleph following it.

And in terms of heh hashe`eila following ki, we have examples of this, such as in the last perek of Bereishit, in parshat Vayechi:

יט וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יוֹסֵף, אַל-תִּירָאוּ: כִּי הֲתַחַת אֱלֹהִים, אָנִי.

19 And Joseph said unto them: 'Fear not; for am I in the place of God?