Wednesday, June 09, 2010

Ibn Ezra on deflecting curses

Summary: I think that Rashi is absolutely correct in his explanation of העיני האנשים ההם, that it means Datan and Aviram, but that they are deflecting negative language towards others. Ibn Caspi agrees. Ibn Ezra does not, though lists it as one of several possibilities. Still, the way that he describes it seems to suggest that he does not "buy" into the idea that there is any point to such deflection.

Post: When Datan and Aviram refuse to come up before Moshe, they say as follows:

יד  אַף לֹא אֶל-אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, הֲבִיאֹתָנוּ, וַתִּתֶּן-לָנוּ, נַחֲלַת שָׂדֶה וָכָרֶם; הַעֵינֵי הָאֲנָשִׁים הָהֵם, תְּנַקֵּר--לֹא נַעֲלֶה.14 Moreover thou hast not brought us into a land flowing with milk and honey, nor given us inheritance of fields and vineyards; wilt thou put out the eyes of these men? we will not come up.'

On that pasuk, Rashi explains:

Even if you gouge out the eyes of those men…: Even if you send [messengers] to gouge out our eyes if we do not go up to you, we will not go up.העיני האנשים ההם תנקר וגו': אפילו אתה שולח לנקר את עינינו אם לא נעלה אליך, לא נעלה:
those men: Like a person who attributes his own curse to his fellow.האנשים ההם: כאדם התולה קללתו בחבירו:

We find a slight parallel to this in Midrash Aggada on Korach:

האנשים ההם תנקר לא נעלה. למה תשלוט עלינו תרצה תנקר עינינו בדבריך לא
תוכל לפתותינו עוד בדבריך שנאמין לך :

There, they are referring to themselves in third person, yet it does not mean to physically gouge out their eyes; rather, to mislead them with his words. Midrash Aggadah continues:

ד״א העיני האנשים ההם. על יוצאי
מצרים נאמר, שנקרת עיניהם, שאמרת שתעלה אותם אל ארץ זבת חלב ודבש, לפיכך
נמשכו אחריך ׳ ואתה לא קיימת דבריך, ורוצה א ת ה לפתותינו כמו שפתית אותם׳
לא תוכל לפתותינו , לפיכך  לא נעלה ולא נלך אצלך עוד :

Again, it means mislead, but it is indeed speaking of a third party, namely those who left Egypt.

Other than that, I don't see any midrashic source to this idea. If so, Rashi would be suggesting it himself, and as peshat. And it is good peshat. It is a legitimate pattern of speech, using a euphemism in instances of something bad. Much like כנוגע בבבת עינו rather than עיני.

And Rabbi Yosef Ibn Caspi, quite the pashtan, thinks so as well:

חנבחר אצלי
שפרושו התחשוב לנקר עינינו שלא נראה הרעות האלה שעשית לנו.
ואמר ההם שלא רצה ליחס הנקור לעצמם, וכן כי אם בראשי
האנשים ההם (ש"א כ"ט ד׳),ג

A slightly different understanding of the "threat", but regardless, still attributing negative events to others. He points us to a good parallel, in I Shmuel 29:4, where the Plishtim are careful with their speech in this regard:

ד  וַיִּקְצְפוּ עָלָיו שָׂרֵי פְלִשְׁתִּים, וַיֹּאמְרוּ לוֹ שָׂרֵי פְלִשְׁתִּים הָשֵׁב אֶת-הָאִישׁ וְיָשֹׁב אֶל-מְקוֹמוֹ אֲשֶׁר הִפְקַדְתּוֹ שָׁם, וְלֹא-יֵרֵד עִמָּנוּ בַּמִּלְחָמָה, וְלֹא-יִהְיֶה-לָּנוּ לְשָׂטָן בַּמִּלְחָמָה; וּבַמֶּה, יִתְרַצֶּה זֶה אֶל-אֲדֹנָיו--הֲלוֹא, בְּרָאשֵׁי הָאֲנָשִׁים הָהֵם.4 But the princes of the Philistines were wroth with him; and the princes of the Philistines said unto him: 'Make the man return, that he may go back to his place where thou hast appointed him, and let him not go down with us to battle, lest in the battle he become an adversary to us; for wherewith should this fellow reconcile himself unto his lord? should it not be with the heads of these men?

We find a parallel in the language of Chazal. Thus:

במגילה יב
"שאלו תלמידיו את רשב"י: מפני מה נתחייבו שונאיהן של ישראל שבאותו הדור כליה? אמר להם: אמרו אתם. אמרו לו: מפני שנהנו מסעודתו של אותו רשע. אמר להם: אם כן שבשושן יהרגו, שבכל העולם כולו אל יהרגו! אמרו לו: אמור אתה. אמר להם: מפני שהשתחוו לצלם..."

Ibn Ezra lists several ways of understanding this :
העיני האנשים ההם -טעמו: תרצה לנקר עיני האנשים ההם רמז ליוצאים ממצרים, כאילו אמר: תרצה לנקר העינים שלא תראינה, כי זה שעשית לנו נראה הוא לעינים, ודרך משל לומר: סגורות הן עיני פלוני על כן לא יראה, על כן לא נעלה.

ויש אומרים:
התרצה להחשיך העינים שלא תראינה, כלומר אחיזת עינים אתה עושה לנו, לא נעלה.

ויש אומרים:
אילו היית מנקר עינינו לא נעלה.
ואמר האנשים ההם על דרך בני אדם חסרי דעת שלא ירצו לדבר על נפשם בגנאי.
והנכון בעיני: שמלת האנשים ההם רמז לזקנים שהיו עם משה, כי כן כתוב: וילכו אחריו זקני ישראל.
He does not prefer Rashi's reading, but does list it. What caught my attention, however, was his description of those who would deflect the negative sayings upon others:
ויש אומרים:
אילו היית מנקר עינינו לא נעלה.
ואמר האנשים ההם על דרך בני אדם חסרי דעת שלא ירצו לדבר על נפשם בגנאי.

What does it mean that this is על דרך בני אדם חסרי דעת שלא ירצו לדבר על נפשם בגנאי? Does he believe it superstitious? This would seem to be the simplest reading. If so, does he differ with Chazal on this theological matter?


Devorah said...

Deflecting curses....
in Sydney there is a rabbi visiting from Israel. Nothing new about that..... except this one says he can remove "ayin haras".
$100 for an ayin hara to be removed.
and they are lining up to see him....

joshwaxman said...


Eric said...

I wondered if you saw R. Elchanan Samet's essay in Iyunim second series. He brings the literal and figurative interpretations and then "paskens" that Rashi's explanation fits better on the basis of context and other uses of this idiom in Tanach.

Thanks as always for the interesting material.

joshwaxman said...

thanks. i'll see if i can check into that.

without looking at his discussion, i would still say that i agree with him. intuitively, rashi's explanation seems the most straightforward to me...



Blog Widget by LinkWithin