What does this mean "I will know"?! And what is meant that Hashem needs to go down to check whether it is so or not?! This is mystifying!
Rashi is troubled by this, and so says:
I will descend now: This teaches judges that they should not decide capital punishment cases unless they see it [i.e., they must go to the site of the crime and investigate the matter.]- [Divrei David]) Everything is as I explained in the chapter dealing with the dispersion (Tan. Noah 18). Another explanation: I will descend to the end of their deeds (to fathom the results thereof). - [Be’er Mayim Chayim]). | ארדה נא ואראה: למד לדיינים שלא יפסקו דיני נפשות אלא בראיה, הכל כמו שפירשתי בפרשת הפלגה (לעיל יא ז). דבר אחר ארדה נא לסוף מעשיהם: |
and also
which has come to Me, they have done: And [if] they remain in their state of rebellion, I will wreak destruction upon them, but if they do not remain in their state of rebellion, I will know what I will do, to punish them with suffering, but I will not destroy them. Similar to this we find elsewhere (Exod. 33:5):“But now, leave off your ornament from yourself, so that I may know what to do to you.” Therefore, there is a pause marked by the cantillation sign of a פּסִיק (|) between עָשָׂוּ and כָּלָה, in order to separate one word from another. | הבאה אלי עשו: ואם עומדים במרדם כלה אני עושה בהם. ואם לא יעמדו במרדן, אדעה מה אעשה להפרע מהן ביסורין ולא אכלה אותן. וכיוצא בו מצינו במקום אחר (שמות לג ה) ועתה הורד עדיך מעליך ואדעה מה אעשה לך, ולפיכך יש הפסק נקודת פסיק בין עשו לכלה, כדי להפריד תיבה מחברתה. |
Thus, though Hashem of course knows, he still must go through the motions of a formal investigation, because is the right order of judgement. And it is not to see whether they have done in the past, but rather whether they will stand in their evil ways and will continue into the future. Thus, He is giving them one more chance.
Ibn Ezra also gives this some thought. First he cites others, who say:
יח, כא]ויש אומרים:הכצעקתה הבאה אלי -א"כ עשו - אעשה בהם כלה.ואם לא אדעה -ארחם אותם.וכן יפרשו: וידע אלהים
Thus, אדעה itself does not imply sudden knowledge.
But then he writes:
ועל דעתי פירושו: אראה אם עשו כולם כרעה הזאת, כי האמת שהכל ידע כל חלק, על דרך כל. ולא על דרך חלק והעד כי זה הפירוש הוא האמת ואם הוא סוד גדול שאמר אברהם: האף תספה.
And according to me, its interpretation: I will see if all of them do like this evil. For the reality is that the All {=the Sechel HaPoel, Active Intellect} knows everything in a general manner, and not a particular manner. And the proof that this explanation is correct, even if it be a great secret, is that Avraham said Haaf Tispeh {implying that Hashem might be killing the righteous with the wicked, sweeping them away without considering the merit of individuals.}
Much of the translation above is my expansion, in curly brackets. Perhaps it is interpretable in other ways. But at least at first glance, I believe that what Ibn Ezra is saying is that Hashem limits the way He typically interacts with, and views the world. There is a difference between knowing the general overview and the particular parts. Just as Avraham said, in arguing about Sodom,
כג וַיִּגַּשׁ אַבְרָהָם, וַיֹּאמַר: הַאַף תִּסְפֶּה, צַדִּיק עִם-רָשָׁע. | 23 And Abraham drew near, and said: 'Wilt Thou indeed sweep away the righteous with the wicked? |
Thus, it is possible that there would be tzadikim among them who hadn't been considered, who would have been swept away in the general judgement. And Hashem will now see, in response, whether there are indeed tzaddikim, and will either save the entire town on their merits or else save the individual (such as by Lot).
This is not to imply lack of ability to Hashem, chas veshalom, but rather the way He chooses to interact with the world. And to investigate, He needs but focus His Divine Attention to the matter. Ibn Ezra is not saying, I am pretty certain, that the angels are their to investigate, or that some Divine Avatar needs to go down in person to check up on matters.
Tzafnas Paneach, a supercommentary on Ibn Ezra, writes as follows:
ש[ועל דעתי שיהיה פירושו ואראה אם עשו כלם כרעההזאת , ואם לא אדעה] . פירוש: עתה אני רוצה לרדת כדי להתבונןולראות אם עשו כלם כמו זאת הרעה כדי שאביא עליהם עת פקודתם. אבל אםלא עשו ככה אשגית עליהם מהיום הזה והלאה על פי הרוב. אם הרוב צדיקים תנצלכל העיר, ואם הרוב רעים יאבדו כלם. ואם יש שם צדיק גמור ינצל לבדו בצדקוכדברי יחזקאל, נח, דניאל ואיוב. ויתכן לפרש דביריו בדרך אחרת,והיא זאת,ואראה אם עשוכלם כרעה הזאת אף על פי שלא אדעה כלומר אראה ואשגיח בפרטאף על פי שאינני משגיח תמיד בפרטים. ולפי דעתי זאת היא דעת ר׳ אברהם.
ש[ כי האמת שהכל ידע כל חלק על דרך כל ולא על דרך חלק], פירוש: כיהשכל הפועל שנקרא כל יודע כל הנמצאים בעולם השפל ומשגיח עליהםבדרך כלל, רצה לומר שהוא משגיח על כל המינים שיעמדו תמיד ולא יאבדו.ואינו משגיח על הפרטים. ועל זה אמר ר׳ אברהם במקומות רבים כי חכמי לב דמוהפרטים לצל עץ עומד על מים רצים תמיד.ש[ והעד כי זה הפירוש הוא האמת ואם הוא סוד גדול שאמר אברהם האף תספה] .שפירוש: בפרשת בראשית בפסוק והאדם ידע (בראשית ד. א׳) הודעתיך מה שפירש בתחלת•פירוש קהלת . ומשם תבין דעתו בכאן. ועוד אוסיף לך ביאוד. אמר כי אם תרצהלדעת שזה הפירוש הוא האמת אף על פי שהוא סוד גדול יביא לך ראיה מפסוקהאף תספה צדיק עם רשע (י־ח. כ"ג) כי מה שכתוב ארדה נא ואראה הנה ממלתנא משמע כי עתה ישגיח עליהם ועד עתה לא היה משגיח. ועוד שאם רובםרשעים יביא על כלם עת פקודתם. ועת הפקודה אבארהו לך בפרשת כי תשאבפסוק וביום פקדי (שמות ל"ב. ל"ד). והנה הצדיקים יאבדו עם הרשעים בעבור היותהרוב רשעים. ובעבור זה שב אברהם אבינו לאמור לשם ית׳ אתה שופט כל הארץאיך אמרת שתשגיח עליהם מעתה. וכי עד עתה לא היית משגיח עליהם •ועוד כילא תשגיח עליהם בפרט כי אם בכלל. ואם זה אמת הנה הייתי מכלה צדיק עםרשע. כי אם תפקוד על הגוי ועל הממלכה לא יבחין המלאך המשחית בין צדיקלרשע. וזה חלול שמך הקדוש שישמעו ברואיך כי החכמים ימתו עם הרשעים והיהכצדיק כרשע. ומה תועיל צדקת הצדיק. ועל זה השיב לו השם אם יש צדיקיםנמורים בתוך העיר אפילו חמשים תועיל צדקתם להם גם תועיל לכל אנשי העירשינצלו בעבורם בעבור היותם דבקים בו כי הוא יודע את הדבקים בו ומשגיח עליהם,כי בהדבקים ישובו להיות כל ויוכל כל אחד ואחד מהם לקבל כח מהשם כמוהכח שיקבלו המינים שהם הכללים אך אם אינם צדיקים גמרים לא תועיל זכותםלבטל הגזירה כי אם בהיות רוב העיר צדיקים. ובעבור כי לא היו צדיקים כללבסדום על כן היו תלויים במזל ולא היה משניח השם בהם בתחלה ועל כן אמרארדה נא ואראה כאשר פירשתי
I don't know that I agree with all of it, but certainly that it has to do with levels of Hashgacha, and that Hashem was not prior to this looking closely at the conduct of the people of Sodom.
Mechokekei Yehuda summarizes Ibn Ezra's position as:
הח׳ ז׳׳ל לא שלל בזהידיעת החלק מידיעת ה׳ , כי הכל יכול לא יבצר ממנומזימה , אבל ידיעת ה׳ והשגחתו הוא רק על כללותהברואים כפי חק ומשפט אשר שם לקץ ולגבול טבע האשיםוברצות ד׳ דרכי איש פרטי לרוממהו ולנשאהו להיות לנסעמים ולתכלית הכלליות נאמר עליו לשון ידיעהכי הפרט יצא אז מן הכלל, ושב החלק לכל, ובפירושוש(לתהלים א ו) כתב ,אין ספק כי השם הנכבד יודעהכללים והפרטים, הכללים הם נפש כל חי לכלהברואים, והפרטים הם כל מין ומין בפני עצמו, אואפילו כל בריה ובריה בפני עצמה, כי מעשה ידיו כולםרק דעת הפרע לכל אחד בדרך כלל הן לצדק, והןלרשע ידענו, ולעולם ידע אומנות,הנודעות, ובעבורשתעמודנה נפשות הצדיקים ותהיינה קיימת לעולם ע״כידע אותם״והנה למעלה (ד, א) בפי ,והאדם ידע,פי׳ הח' ז"ל כי מלת טוב כלל ורע חלק, כי מלתטוב מרמז על הכללים שהם המינים, בעבור שהם שמוריםועומדים , ומלת רע רומז על הפרטים שהם אובדיםונפסדים, והפרט הוא החלק , ולפייז יפרש בעל א״ישהכל ידע כל חלק , ר״ל שהשם יודע כל הנמצאים בעולםהשפל, ומשגיח עליהם בדרך כלל, ר״ל שהוא משגיח עלכל המינים שיעמדו תמיד, ולא יאבדו, ואינו משגיחבפרטים, וכן כתב הח׳ ז״ל(יסוד מורא שער העשירי).ש״כי השם לבדו בורא הכל ויודע חלקי הכל, בדרך כל:כי החלקים משתנים" ,׳ועיין בפי׳ (לתהליפ עג יב)ששכתב שם וז"ל ״הטעם שצדיקים יודעים דעת אמת,.שיש אלוה נשגב מדעת אדם , והיא חכם לב שידע-הכללים שהם עומדים והחלקים שהם הפרטיםהם משתנים בכל עת״ :
And further writes about the sod gadol of Ibn Ezra:
כלומר אחר שהוא יודע כל חלק , למה תכלההאף אותם , אחר שידעת הצדיקיםשבהם
and further, regarding the proof from HaAf Tispeh:
פי׳ כי אם לא תשגיח עליהם בפרט כיאם בכלל, הנה היית מכלה צדיק אם רשע
Thus, of course Hashem has the ability, but this is a self-imposed limitation of how He interacts with the world, one which he can choose to override in particular cases.
However, Avi Ezer will have none of it. He does not like those heretics who read their own ideas into Ibn Ezra and make him say such kefirah, so that they can point to him as a solid basis. And he even points out a contrary Ibn Ezra, which demonstrates that Ibn Ezra couldn't have meant this here.
ש(ואם לא אדעהגו'). כבר צוחו קמאי על דברי הרב שנתן מקום לטעות בדבריו. גםאנשים אשר מבעטים אורחותם למדו מתוכה לשקר. וכאן עלה להשחיתדבריו . ותולין דבריהם הנשחתים באילן גדול . ע״כ אמרתי עת לדברולפרש. שמעו נא וראו . כי אין רעיה , ודעת כוזבת במחשבותיו .הביטו בספר (קהלת אי) וז״ל היוצר לבם יודט ההלל וסרט. [עייןבדבריו (תהלים.) כי יודע ה׳ צדיקים) עתה אשכילך בינה ואמשוללך משל. כי גביע כסף מחובר מחלקים דקיס לאין מספר. וגביעשלם הוא כלל כל החלקים כילם. ואם נחלק לחלקים נקראו כל אחדמהס חלק. ואם הגביע שלם אז ידעים כולם שהיא גביע מחובר .מחלקים. ואם נשבר לשנים. אף שאבד שם הכלל. ושם שני חלקים•יוכר קצת במראה ובתבניתו שהיה מקדם בהתחברו יחדיו גביעשלם. ואם נשבר לארבע חלקים . הרואה חלק רביע מהן. אם הואאומן או יודע בין. מבין ג״כ את הכלל שהיה גביע. אולם אם נשברלחלקים דקים. אין איש בארץ אשר ראה חלק מהן כחוט השערה.או גדל מעט מנהם. ויבן את הכלל. שאלו חלקים היו מחובריםבדרך כלל והיה גביע בראשונה. ברם לא ידע. חס היה גביע אוקערה או סכין או שאר דבר. הרי לפניך דליתאינש ביבשתא, אשררואה חלק ויודע כללות הדבר. ועתה אשכילך בינה. אם אנו רואיםאיש אחד נוהג במדה טובה לעינינו או עשה מצוה אחת. אין אנויודעים כללית האיש הלזה . אם תמים היא במצוה זו בלבד או גםבשאר מצוות. לא כן אנשי ביתו הסובבים סביביו תמיד. המה רואיםחלקים יותר בסתר ובגלוי, אך המה ידעו לשפיט יותר כללית האיש ההוא.כי בראות חלקים הרבה. ושפוט השכל להכיר את הכלל.לא כן הקב׳׳ה בוחן לבות. יודע כל חלק בדרך כלל.כי היא בוחן לבות. ילא על דרך חלק. ועתה נחקרה נא. שאמר אברהם האףתספה וג' כאלי מוחלט אצלו שיש שם צדיקים בבירור ואמאי לא אמר אולי יש בםצדיקים יצילו המה את עצמם . אולם אברהם אבינו ע״ה בצדקתו ובתמימותלבו ראה או שמע כמה אנשים אוחזים מדה אחת טובה לעיני השמשוחשב זאת לוודאי שהמה צדיקים לפי ראות אדם כאשר הקדמנו. כי האדם ידע כל חלק כדרך פרטולא ידע כללות הדבר. אבל הקב"ה ידע בדרך כלל כי כל מעשיהם תוהו
Thus, Avraham was looking with his limited perspective, and thought based on seeing only parts of these people's actions that there were tzadikim. But Hashem, when he sees the parts, sees them as part of an overall whole, and can put it into perspective. And so, when Avraham said "HaAf Tispeh", this is from Avraham's limited perspective, that he thought that there would be tzadikim in there who were swept up.
While I admire Avi Ezer's creative streak, I seriously doubt that he is correct here. He repeatedly and creatively reinterprets Ibn Ezra's words in order to eliminate any seeming hashkafic problems. And here, Ibn Ezra is fairly mainstream for a Rishon, though it is not necessarily "frum" by modern standards.
The "contradiction" he found with Ibn Ezra's peirush in Kohelet does not convince me that the standard interpretation of Ibn Ezra is incorrect. Indeed, other suoercommentators make mention of this commentary in Kohelet. And the answer is either that this is not what Ibn Ezra meant by perat over there (rather, species), or else that of course Ibn Ezra does not think Hashem incapable of paying attention to the perat, but rather that this is the way Hashem chooses to typically interact with His world. So his disproof, before reinterpretation, I do not find convincing.
What about his reinterpretation? Well, he is exceptionally creative and skillful, and Avi Ezer manages to make all of Ibn Ezra's words fit. This could be evidence that he is correct, or else just evidence of Avi Ezer's brilliance. But if the motivation for reinterpretation is absent, I would not adopt the reinterpretation.
What about his reinterpretation? Well, he is exceptionally creative and skillful, and Avi Ezer manages to make all of Ibn Ezra's words fit. This could be evidence that he is correct, or else just evidence of Avi Ezer's brilliance. But if the motivation for reinterpretation is absent, I would not adopt the reinterpretation.
But it is more than that. All the words fit, and Ibn Ezra is saying a frum thing about how Hashem knows everything. But it doesn't work in context. The pasuk had just stated, on a simple level that Hashem said that He wanted to know whether their evil was as the cry that reached Him; and if not, He would know. And others interpreted "I will know" as that He would have mercy. And before the quasi-cryptic language, Ibn Ezra states אראה אם עשו כולם כרעה הזאת, written in future tense and with the word אם, "if". And this after erda na. The reinterpreted Ibn Ezra makes a statement opposite to what we might simply deduce from the verse, but it does not explain the difficulty raised by the Biblical text. What do the words in the pasuk mean?! I could come up with an forced explanation, but in the end, I don't believe the reinterpretation to be justified, think the contradiction is no contradiction, think the reinterpretation stems from Avi Ezer's discomfort with the ideas, and think that with the reinterpretation, Ibn Ezra no longer is explaining the pasuk.
All in all, I would side with the other supercommentators on this one.
1 comment:
Just something you might find interesting-http://www.torahimderecheretz.org
I like the Choshen Mishpat section
Post a Comment