Does Oto HaIsh in the Haggadah (according to Yerushalmi) refer to Jesus?

This is an idea I've heard bandied about -- that in the course of the Haggadah, when we have

רשע מה הוא אומר: מה העבודה הזאת לכם? לכם ולא לו. ולפי שהוציא את עצמו מן הכלל כפר בעיקר. אף אתה הקהה את שיניו ואמור לו: בעבור זה עשה ה' לי בצאתי מארץ מצרים. לי ולא לו. ואילו היה שם לא היה נגאל.

it is really a rejection of Christianity. That is, why the extreme hakheh et shinav, which is not in line with our current values? One answer is:

The Jerusalem Talmud may provide us with a solution. The Jerusalem Talmud’s version of the Four Sons adjusts the text to read “if that man were here, he would not be redeemed.” “oto haish,” literally “that man” is often used in the Talmud to refer to the founder of Christianity.The Wicked Son believes that redemption is to be found in Oso Ha’ish. The Talmud is completely rejecting this tenet of early Christianity, and pulling the rug out from under the Wicked Son telling him he is relying on the future redemption of someone who himself would not have been redeemed.

Is such a perspective bigoted against Christians? I don't think so. If this is indeed the meaning of the text, then we should read it in the context of Jewish and Christian polemics. And even if it is bigoted, to explain this true intent in the text is limmud Torah and scholarship, and nothing to be ashamed of.

However, I have my extreme doubts that the claim is true. My concern is based on three points:

1. The derasha here is paramount. And in the derasha, there was a diyuk on lachem as opposed to himself. The biting response should be along the same lines, and it is li as opposed to you. The words oto haIsh can easily be a dialectical variant and mean "you," for various reasons. But adopting a meaning of Jesus thoroughly undermines the parallellism between the derashot.
   
   (Further, a meaning might be that if he did not participate in the avodah back then, and thus would not have the door on his doorposts, he would not have been redeemed.)
   
   
2. I don't think that hakheh et shinav is meant to be literal. It is rather a forceful response to someone denigrating and undermining our tradition even as we are engaged in it. That forceful response is the retort in the form of the derasha. Some questions are not questions, and don't really deserve patient response. On the other hand, of course chanoch lanaar al pi darko.
   
   
3. While oto haIsh certainly refers to Jesus in much post-Talmudic speech, I am not convinced that it does so in Tannaitic or Talmudic speech. Perhaps the examples of this have been redacted out. But still, I have encountered plenty of contrary examples, where Oto HaIsh has no such connotation; and rather, it often has a connotation and context which fits well with the addressee being the rasha: a reference to a person known elsewhere from context, though sometimes someone without a name, and in describing a negative thing to occur to that person. It is perhaps the Hebrew equivalent in Hahu Gavra in many cases. The aforementioned reasons (avoiding self-negativity, etc.) are sufficient to explain any perceived irregularity in apparently referring to the rasha in a direct address, first person, as oto haIsh.
   
   
4. We don't really care about Jesus that much. He is tangential to Jewish history, even as he is central to another religion. There is no reason to bring him in here. While it may be true that ""The yerushalmi was redacted in 425 CE and witnessed the Roman Empire’s adoption of Christianity and the widespread proselytization to Christianity," which would make them care more, that does not mean we should read it into every source. And anyway, this particular source in Yerushalmi is Rabbi Chiyya, redactor of braytot, who passed away in 230 CE, much earlier than the Roman Empire's adoption of Christianity.
   
   
5. And anyway, if you look in the actual text in Yerushalmi, it does not even use the words hakheh et shinav!!
   

Interestingly, in the Christian Bible, Jesus tells a story about a man, using the Greek equivalent of hahu gavra or Oto HaIsh. This man might be himself, or perhaps not, but a negative thing happens to this unidentified person, and as noted in the notes of this book, that it the likely cause for the choice of this expression.

After all this setup, we can turn to the actual evidence.

First, in Bavli.

1. In Shabbat 13a:
   Rab Judah said in Rab's name: In truth, that man, Hananiah son of Hezekiah by name, is to be remembered for blessing:16 but for him, the Book of Ezekiel would have been hidden,17 for its words contradicted the Torah.18 What did he do? Three hundred barrels of oil were taken up to him and he sat in an upper chamber and reconciled19 them.
   Surely this is not a reference to Jesus, for we are given the name, and anyway Jesus had no role in the canonization of our Scripture.
   
   
2. Perhaps it only means this if the name is not immediately given. Next, in Taanis:
   
   נזדמן לו אדם אחד שהיה מכוער ביותר אמר לו שלום עליך רבי ולא החזיר לו אמר לו ריקה כמה מכוער אותו האיש שמא כל בני עירך מכוערין כמותך אמר לו איני יודע אלא לך ואמור
   
   

   And here the name is not given. This is a very ugly man, whom he insults. Based on context, this is not Jesus.
   
   Perhaps it refers to someone who you don't want to identify by name, and therefore it could also refer to Jesus, who we do not want to name?
   
   Indeed, and that is likely the impetus for "Oto HaIsh" meaning Jesus in post-Talmudic speech, but if there are other reasons not to name the person, we should consider those first, or at least as well, rather than jumping to a Jesus identification.
   
   
3. The next example:
   
   דאמר רב יהודה אמר רב ברם זכור אותו האיש לטוב ויהושע בן גמלא שמו שאלמלא הוא נשתכח תורה מישראל שבתחלה מי שיש לו אב מלמדו תורה
   

   Here the person is identified, so it is the same as (1) above.
   
   
4. Next, in a halachic context:
   
   ש{וגוי} שעשה משתה לבנו אינו אסור אלא אותו היום ואותו האיש בלבד
   

   This is a different phrase, though using the same words. Compare with oto hayom. This is no idiom.
   
   
5. Another example in which the person is immediately identified:
   
   והאמר רב יהודה אמר רב ברם זכור אותו האיש לטוב ורבי יהודה בן בבא שמו
6. Also, אמר רב יהודה אמר רב זכור אותו האיש לטוב וחנינא בן חזקיה שמו שאלמלא
   
   
7. Next up is another non-Jesus example:
   שמואל ב יד) וישלח יואב תקועה ויקח משם אשה חכמה מאי שנא תקועה אמר רבי יוחנן מתוך שרגילין בשמן זית חכמה מצויה בהן: תנו רבנן (דברים לג) וטובל בשמן רגלו זה חלקו של אשר שמושך שמן כמעין אמרו פעם א' נצרכו להן אנשי לודקיא בשמן מינו להן פולמוסטוס אחד אמרו לו לך והבא לנו שמן במאה ריבוא הלך לירושלים אמרו לו לך לצור הלך לצור אמרו לו לך לגוש חלב הלך לגוש חלב אמרו לו לך אצל פלוני לשדה הלז ומצאו שהיה עוזק תחת זיתיו אמר לו יש לך שמן במאה ריבוא שאני צריך אמר לו המתן לי עד שאסיים מלאכתי המתין עד שסיים מלאכתו לאחר שסיים מלאכתו הפשיל כליו לאחוריו והיה מסקל ובא בדרך אמר לו יש לך שמן במאה ריבוא כמדומה אני ששחוק שחקו בי היהודים כיון שהגיע לעירו הוציאה לו שפחתו קומקמום של חמין ורחץ בו ידיו ורגליו הוציאה לו ספל של זהב מליאה שמן וטבל בו ידיו ורגליו לקיים מה שנאמר וטובל בשמן רגלו לאחר שאכלו ושתו מדד לו שמן במאה ריבוא אמר לו כלום אתה צריך ליותר אמר לו הן אלא שאין לי דמים אמר לו אם אתה רוצה ליקח קח ואני אלך עמך ואטול דמיו מדד לו שמן בשמונה עשר ריבוא אמרו לא הניח אותו האיש לא סוס ולא פרד ולא גמל ולא חמור בארץ ישראל שלא שכרו כיון שהגיע לעירו יצאו אנשי עירו לקלסו אמר להם לא לי קלסוני אלא לזה שבא עמי שמדד לי שמן במאה ריבוא והרי נושה בי בשמונה עשרה ריבוא לקיים מה שנאמר (משלי יג) יש מתעשר ואין כל מתרושש והון רב:
   
   
8. Finally, in Chullin: מיד פתח ריש לקיש ואמר ברם זכור אותו האיש לטוב שאמרו שמועה מפיו שמוטה ושחוטה כשרה שאי אפשר לשמוטה שתיעשה שחוטה
   
   This exhaust the list of examples from Bavli I was able to find, and there appears to be no reference to Jesus. Why should we assume that a variant text in Yerushalmi that uses this term should refer to Jesus?

However, we should also consider the Yerushalmis.
1) Yerushalmi Berachot 40a.ר' פינחס בשם ר' סימון כקורא תיגר על מדותיו של הקדוש ברוך הוא על קן ציפור הגיעו רחמיך ועל אותו האיש לא הגיעו רחמיך

This has some potential -- that Hashem did not have potential on Oto HaIsh. Considering the context carefully, it seems that this is rather that the person is praying and referring to himself: God, you have mercy on a nest of birds, and not on *me*? And indeed, in this case, it could well be used because one does not want to say negative things about oneself (that one would not receive Hashem's mercy.)

2) Next, Yerushalmi Berachot 60b
ואילו הן הסימנין אמר רבי יהודה כל שאזניו קטנות אמו סוס ואביו חמור. גדולות אמו חמורה ואביו סוס. רבי מנא מפקד לאילין דנשיאה אין בעיתון מיזבון מוליון תהון זבנין אילין דאודניהון דקיקין שאמו סוסה ואביו חמור. מה עשה צבעון וענה זימן חמורה והעלה עליה סוס זכר ויצא מהן פרדה. אמר הקב"ה להם אתם הבאתם לעולם דבר שהוא מזיקן אף אני מביא על אותו האיש דבר שהוא מזיקו
This is a reference to Tzivon, or whoever follows in his footsteps in crossbreeding, rather than a reference to Jesus.

3) Next, Yer Berachot 64a:
אמר ר' אחא בעון משכב זכר. אמר הקב"ה אתה זיעזעתה איברך על דבר שאינו שלך. חייך שאני מזעזע עולמי על אותו האיש
This is a reference to any person who likes to engage in sodomy, and not to Jesus in particular.

4) Yerushalmi Demai, 4a:
רבי חגי בשם רבי שמואל בר נחמן מעשה בחסיד אחד שהיה חופר בורות שיחין ומערות לעוברים ולשבים פעם אחת היתה בתו עוברת לינשא ושטפה נהר והוון כל עמא עללין לגבי' בעיין מנחמתיה ולא קביל עלוי מתנחמה. עאל רבי פינחס בן יאיר לגבי' בעי מנחמתיה ולא קביל עלוי מתנחמה. אמר לון דין הוא חסידכון. אמרו ליה רבי כך וכך היה עושה כך וכך אירעין. אמר אפשר שהיה מכבד את בוראו במים והוא מקפחו במים. מיד נפל קול הברה בעיר באת בתו של אותו האיש
This is about a certain chassid who dug wells, not a reference to Jesus. True, it refers to a person in the same story, without getting it from an outside source. But then, we can say the exact same thing in the hagadah, about the rasha. It refers to the same individual.

5) Yer. Sheviit 16a: רבי הוה בעכו חמי חד בר נש סלוק מן כיפתא ולעיל א"ל ולית את בריה דפלן כהנא לא הוה אבוך כהן א"ל עיניו של אבא היו גבוהות ונשא אשה שאינה הוגנת לו וחילל את אותו האיש
This is about a kohen leaving Eretz Yisrael, and not about Jesus. And וחילל את אותו האיש is a way of avoiding saying true negative things about himself. Akin to soneihem shel yisrael.

6) Next up, Yer. Sheviit 24b: עור שסכו בשמן מה אמר בו ר"א אמר רבי יוסי עצמותיו של אותו האיש ישרפו רבי חזיקה בשם רבי אחא אמר מותר
The context is one who anoints himself with shemen shel sheviis. And this is a negative consequence to that person, so the avoidance inherent in Oto HaIsh is in order.

7) Yer. Maaser Sheni 22b:
אמר רבי יוחנן הקדש שפדייו יותר על דמיו תפס את הכל מעשר שני שפדייו יותר על דמיו לא תפס את הכל. מה בין הקדש מה בין מעשר שני. אמר רבי אימי שכן אדם מצוי להיות מרבה בהקדישו. רבי זעירא בעי קומי רבי אימי נבדק אותו האיש ואמר לא לכך נתכוונתי. אמר ליה לכשיבדוק
That is, the person who erred said he only intended X. Again, not Jesus.

8) Finally, we get to the occurrence in Yerushalmi Pesachim, 70b:
בן רשע מהו אומר (שמות יב) מה העבודה הזאת לכם מה הטורח הזה שאתם מטריחין עלינו בכל שנה ושנה מכיון שהוציא את עצמו מן הכלל אף אתה אמור לו (שמות יב) בעבור זה עשה ה' לי לי עשה לאותו האיש לא עשה. אילו היה אותו האיש במצרים לא היה ראוי להגאל משם לעולם
Note it does not say hakheh et shinav. And all the objections I listed at the top apply, about how to parity in derashot collapses. Also note that it is a negative thing, so oso haish makes perfect sense in this context.

9) Next up, Yerushalmi Yoma 7a: מעשה באחד שהקטיר מבחוץ והכניס מבפנים וכשיצא אמר לאביו אף ע"פ שהייתם דורשין כל ימיכם לא עשיתם עד שעמד אותו האיש ועשה אמר לו אע"פ שהיינו דורשין כל ימינו אבל כרצון חכמים היינו עושין תמיה אני אם יאריך אותו האיש ימים בעולם אמרו לא באו ימים קלין עד שמת
This is the Sadducee speaking about himself, and he did something bad, and there will be negative consequences for him.

10) Next is Yerushalmi Shekalim 21b: פתחיה על הקינין. בא וראה מה גדול הוא כוחו של אותו האיש פותח דברים ודורשן: יודע בע' לשון:
This is a reference to Mordechai, not to Jesus.

11) Yer Shekalim 22a, by the fellow who dug wells to help pilgrims, whose daughter fell into a well.
עאל רבי פינחס בן יאיר לגביה בעי מנחמתיה ולא קיבל עלוי מתנחמא אמר לון דין הוא חסידכון אמרו ליה רבי כך וכך היה עושה וכך וכך אירע ליה אמר איפשר שהיה מכבד את בוראו במים והוא מקפחו במים מיד נפלה הברה בעיר באת בתו של אותו האיש אית דאמרי בסוכתא איתערית ואית דאמרי מלאך ירד כדמות ר' פינחס בן יאיר והצילה
This chassid was certainly not Jesus. But rather, than known, or aforementioned person.

12) Next, Yerushalmi Taanis 24b:
יהיב ליה חד בעוט וקטליה. מיד יצאת בת קול ואמרה (זכריה יא) הוי רעי האליל עזבי הצאן חרב על זרועו ועל עין ימינו זרועו יבוש תיבש ועין ימינו כהה תכהה הרגת את רבי אלעזר המודעי זרוען של כל ישראל ועין ימינם לפיכך זרועו של אותו האיש יבש תיבש ועין ימינו כהה תכהה. מיד נלכדה ביתר ונהרג בן כזובה אתין טעינון רישיה גבי אדריינוס
Here, we finally arrive at a reference to a messianic figure. But it is Bar Kochba who killed Rabbi Eleazar HaModai, and is cursed as a result. Thus, again with the negative aspects, and it is still not a reference to Jesus.

13) Next, Yerushalmi Megilla 33a. This is a repeat of the kan tzipor so needs not be addressed independently.

14) In Yer. Megillah 33b:
אין מפטירין במרכבה ור' יהודה מתיר ר' אליעזר אומר אין מפטירין בהודע את ירושלם את תועבותיה מעשה באחד שהפטיר בהודע את ירושלם את תועבותיה אמר לו ר"א ילך אותו האיש וידע בתועבותיה של אמו ובדקו אחריו ונמצאו ממזר

With the negative reference to finding him a bastard, perhaps one can read in negative attitudes towards Jesus. But no, this seems unlikely. The context is surely someone in shul, and not the founder of Christianity.

15) Next, Yer. Chagiga 9a: וה אמר מה אילין יתבין עבדין הכא אומנותיה דהן בנאי אומנותיה דהן נגר אומנותיה דהן צייד אומנותיה דהן חייט וכיון דהוון שמעין כן הוון שבקין ליה ואזלין לון עליו הכתוב אומר (קוהלת ה) אל תתן את פיך לחטיא את בשרך וגו' שחיבל מעשה ידיו של אותו האיש אוף בשעת עקתא הוון מטענין לון מטילין והוון מתכוונין מיטעון תרי חד מטול משום שנים שעשו מלאכה אחת אמר אטעוננון
This seems a reference to Elisha ben Avuya, but it is no proof of the general case, since he is named in context.

16) Next, in Yerushalmi Moed Katan 10a: חד כהן אתא לגבי ר' חנינה א"ל מהו לצאת לצור לעשות דבר מצוה לחלוץ או לייבם א"ל אחיו של אותו האיש יצא ברוך המקום שנגפו ואת מבקש לעשות כיוצא בו
This is dealing with an unnamed person who died, and the possibility of yibbum or chalitza. This is a case of the negative, and an unknown person, and is certainly not a reference to Jesus.

17) Yerushalmi Yevamot 3a: לוי בר סוסיי בעא קומי רבי ניתני שש עשרה נשים אמו אנוסת אביו נשואה לאחיו מאביו אמר ליה ניכר אותו האיש שאין לו מוח בקדקדו ולמה אמר ליה בגין דר' יודה דר' יודה אוסר באנוסת אביו ובמפותת אביו ולא מודי ר' יודה שאם קידש שתפסו בה קידושין
This is talking negative about the questioner, not about Jesus.

18) Yerushalmi Gittin 5a, we already encountered, about the kohen leaving eretz yisrael.

19) Yerushalmi Gittin 8a: הולך מנה זה לפלוני בפקדון שיש לו בידי א רצה להחזיר לא יחזיר. וחייב האיש באחריותו עד שיקבל אותו האיש את שלו
This is dealing with a pikadon, and is not talking about Jesus.

20) Yerushalmi Sanhedrin 6b is a repeat from before about the intent of the person who vowed.

That ends the list of Yerushalmis.

1) I also found one Tosefta, with a fellow emptying out his field from stones, into the public road, and the negative repercussions which follow.
מפני מה אתה מסקל מתוך שאינו שלך ונותן לתוך שלך שחק עליו לאחר זמן נצטרך אותו האיש ומכר את שדהו והיה מהלך באותו מקום ונתקל אמר לא לחנם אמר לי אותו חסיד הרי את מסקל מתוך שאינו שלך ונותן לתוך שלך

This is anonymous and negative, but not a reference to Jesus. Ad Kan.

Now, it is possible that I missed some sources in my search, if there are slight variants of my search words. Or that all the relevant texts have been redacted by censors.

However, we seem to have here plenty of precedent for the term not referring to Jesus, and the explanation in all those cases fits equally well for the Haggadah. Plus saying it is not a reference to the rasha undermines the parity of the derashot. And so, in conclusion, I strongly doubt it to be the case.