Wednesday, March 26, 2008

Shemini: Why The Koteres? And What Foreign Fire?

I've covered some related suggestions on this topic in previous posts on Shemini, but Shadal's take was interesting. He reverses his opinion of 20 years in this matter. He writes:

א ויקריבו לפני ה' אש זרה: לא היתה כוונתם להקטיר קטורת של שחר (כדעת רשב"ם וכמו שהאמנתי גם אני זה עשרים שנה, עיין "בכורי העתים" תקפ"ח עמוד קמ"ה), שאם כן, מה מקום לשתי מחתות (ועיין במבאר עוד ראיות אחרות), אבל הקריבו קטורת שלא ציוה ה' והיה חטאתם מפני גאווה; כי לא הספיק להם להיות משרתים לאביהם, ככתוב (למעלה ט' י"ב) וימציאו בני אהרן את הדם אליו, וביקשו להראות שגם הם כהני ה' כאהרן, והואיל משה לא ציוה אותם לעשות שום עבודה פרטית, בחרו הם לעצמם עבודה יקרה והקריבו לפני ה' אש זרה, ולא אמר קטורת זרה, כי באמת לא היתה הקטורת זרה (עיין במבאר), אבל האש היתה זרה, ואם היתה ההקטרה ההיא ממצוות משה, היה משה מודיעם שלא ייקחו אש, כי מאת ה' תבוא האש, כמו שבא לאכול העולה; אבל הם עשו מדעת עצמם, ובהיותם בלתי בטוחים שתצא אש ה' לאכול את הקטורת אשר לא ציוה, הוצרכו להביא אש זרה.

ב ותצא אש: אש אחרת, לא האש שאכלה העולה (כשעת רשב"ם), שאם כדבריו ותצא "האש" היה לו לומר, ועיין רנ"ה וייזל בפסוק הקודם.

So why did these two sons of Aharon bring the ketoret? Rashbam, and initially Shadal, thought that this was the standard offering of ketores in the morning. But Shadal reverses himself on this, for we see in pasuk 1:
א וַיִּקְחוּ בְנֵי-אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אִישׁ מַחְתָּתוֹ, וַיִּתְּנוּ בָהֵן אֵשׁ, וַיָּשִׂימוּ עָלֶיהָ, קְטֹרֶת; וַיַּקְרִיבוּ לִפְנֵי ה, אֵשׁ זָרָה--אֲשֶׁר לֹא צִוָּה, אֹתָם. 1 And Nadab and Abihu, the sons of Aaron, took each of them his censer, and put fire therein, and laid incense thereon, and offered strange fire before the LORD, which He had not commanded them.
And if each took his censer, then there were two censers, and obviously only one would be required for the morning offering of incense. And there are apparently other proofs, but I did not look up his cited source. Rather, Shadal says that they sinned because of haughtiness. They did not want to merely serve under their father, as assistants, as we see them perform in the previous perek:
יב וַיִּשְׁחַט, אֶת-הָעֹלָה; וַיַּמְצִאוּ בְּנֵי אַהֲרֹן אֵלָיו, אֶת-הַדָּם, וַיִּזְרְקֵהוּ עַל-הַמִּזְבֵּחַ, סָבִיב. 12 And he slew the burnt-offering; and Aaron's sons delivered unto him the blood, and he dashed it against the altar round about.
As he explains elsewhere, the ketoret was not foreign, but the fire was; since Moshe did not command it, they did not trust that fire would come from heaven to consume it, so they provided their own.

The fire that consumed them was a fire from heaven, rather than their own fire, and other than the fire than consumed the Olah, like Rashbam (and as I, Josh) suggested. That pasuk was the last of the previous perek (that is, perek 9):
כד וַתֵּצֵא אֵשׁ, מִלִּפְנֵי ה, וַתֹּאכַל עַל-הַמִּזְבֵּחַ, אֶת-הָעֹלָה וְאֶת-הַחֲלָבִים; וַיַּרְא כָּל-הָעָם וַיָּרֹנּוּ, וַיִּפְּלוּ עַל-פְּנֵיהֶם. 24 And there came forth fire from before the LORD, and consumed upon the altar the burnt-offering and the fat; and when all the people saw it, they shouted, and fell on their faces.
Shadal claims that were it the same fire, it would have used the definite article, haEsh, rather than esh, in pasuk 2.
ב וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה, וַתֹּאכַל אוֹתָם; וַיָּמֻתוּ, לִפְנֵי ה. 2 And there came forth fire from before the LORD, and devoured them, and they died before the LORD.
I am not convinced.

No comments:


Blog Widget by LinkWithin