Masoretic Text
Onkelos
English for MT
Peshitta
Bereishit 4:
Some interesting changes marked in bold red
א וְהָאָדָם, יָדַע אֶת-חַוָּה אִשְׁתּוֹ; וַתַּהַר, וַתֵּלֶד אֶת-קַיִן, וַתֹּאמֶר, קָנִיתִי אִישׁ אֶת-יְהוָה.
וְאָדָם, יְדַע יָת חַוָּה אִתְּתֵיהּ; וְעַדִּיאַת, וִילֵידַת יָת קַיִן, וַאֲמַרַת, קְנֵיתִי גֻּבְרָא מִן קֳדָם יְיָ.
1 And the man knew Eve his wife; and she conceived and bore Cain, and said: 'I have gotten a man with the help of the LORD.'
ואדם חכם לחוא אנתתה ובטנת וילדת לקאין ואמרת קנית גברא למריא :
ב וַתֹּסֶף לָלֶדֶת, אֶת-אָחִיו אֶת-הָבֶל; וַיְהִי-הֶבֶל, רֹעֵה צֹאן, וְקַיִן, הָיָה עֹבֵד אֲדָמָה.
וְאוֹסֵיפַת לְמֵילַד, יָת אֲחוּהִי יָת הָבֶל; וַהֲוָה הֶבֶל, רָעֵי עָנָא, וְקַיִן, הֲוָה פָּלַח בְּאַרְעָא.
2 And again she bore his brother Abel. And Abel was a keeper of sheep, but Cain was a tiller of the ground.
ואוספת למאלד לאחוהי הביל והוא הביל רעא ענא וקאין הוא פלח בארעא:
ג וַיְהִי, מִקֵּץ יָמִים; וַיָּבֵא קַיִן מִפְּרִי הָאֲדָמָה, מִנְחָה--לַיהוָה.
וַהֲוָה, מִסּוֹף יוֹמִין; וְאַיְתִי קַיִן מֵאִבָּא דְּאַרְעָא, קֻרְבָּנָא--קֳדָם יְיָ.
3 And in process of time it came to pass, that Cain brought of the fruit of the ground an offering unto the LORD.
והוא מן בתר יומתא ואיתי קאין מן פארא דארעה קורבנא למריא:
ד וְהֶבֶל הֵבִיא גַם-הוּא מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ, וּמֵחֶלְבֵהֶן; וַיִּשַׁע יְהוָה, אֶל-הֶבֶל וְאֶל-מִנְחָתוֹ.
וְהֶבֶל אַיְתִי אַף הוּא מִבַּכִּירֵי עָנֵיהּ, וּמִשַּׁמִּינֵיהוֹן; וַהֲוָת רַעֲוָא מִן קֳדָם יְיָ, בְּהֶבֶל וּבְקֻרְבָּנֵיהּ.
4 And Abel, he also brought of the firstlings of his flock and of the fat thereof. And the LORD had respect unto Abel and to his offering;
והביל איתי אף הו מן בוכרא דענה ומן שמיניהון ואצטבי מריא בהביל ובקורבנה:
הוְאֶל-קַיִן וְאֶל-מִנְחָתוֹ, לֹא שָׁעָה; וַיִּחַר לְקַיִן מְאֹד, וַיִּפְּלוּ פָּנָיו.
וּבְקַיִן וּבְקֻרְבָּנֵיהּ, לָא הֲוָת רַעֲוָא; וּתְקֵיף לְקַיִן לַחְדָּא, וְאִתְכְּבִישׁוּ אַפּוֹהִי.
5 but unto Cain and to his offering He had not respect. And Cain was very wroth, and his countenance fell.
ובקאין ובקורבנה לא אעטבי ואתבאש לקאין טב ואתכמרי אפוהי:
ו וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל-קָיִן: לָמָּה חָרָה לָךְ, וְלָמָּה נָפְלוּ פָנֶיךָ.
וַאֲמַר יְיָ, לְקָיִן: לְמָא תְּקֵיף לָךְ, וּלְמָא אִתְכְּבִישׁוּ אַפָּךְ.
6 And the LORD said unto Cain: 'Why art thou wroth? and why is thy countenance fallen?
ואמר מריא לקאין למנא אתבאש לך ולמנא אתכמרי אפיך:
ז הֲלוֹא אִם-תֵּיטִיב, שְׂאֵת, וְאִם לֹא תֵיטִיב, לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ; וְאֵלֶיךָ, תְּשׁוּקָתוֹ, וְאַתָּה, תִּמְשָׁל-בּוֹ.
הֲלָא אִם תּוֹטֵיב עוּבָדָךְ, יִשְׁתְּבֵיק לָךְ, וְאִם לָא תּוֹטֵיב עוּבָדָךְ, לְיוֹם דִּינָא חֶטְאָךְ נְטִיר; עֲתִיד לְאִתְפְּרָעָא מִנָּךְ, אִם לָא תְּתוּב, וְאִם תְּתוּב, יִשְׁתְּבֵיק לָךְ.
7 If thou doest well, shall it not be lifted up? and if thou doest not well, sin coucheth at the door; and unto thee is its desire, but thou mayest rule over it.'
הא אן תשפר קבלת ואן לא תשפר על תרעא חטהא רביע אנת תתפנא לותה והו נשתלט בך
ח וַיֹּאמֶר קַיִן, אֶל-הֶבֶל אָחִיו; וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה, וַיָּקָם קַיִן אֶל-הֶבֶל אָחִיו וַיַּהַרְגֵהוּ.
וַאֲמַר קַיִן, לְהֶבֶל אֲחוּהִי; וַהֲוָה בְּמִהְוֵיהוֹן בְּחַקְלָא, וְקָם קַיִן עַל הֶבֶל אֲחוּהִי וְקַטְלֵיהּ.
8 And Cain spoke unto Abel his brother. And it came to pass, when they were in the field, that Cain rose up against Abel his brother, and slew him.
ואמר קאין להביל אחוהי נרדא לפקעתא והוא דכד הנון בפקעתא קם קאין על הביל אהוהי וקטלה:
ט וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-קַיִן, אֵי הֶבֶל אָחִיךָ; וַיֹּאמֶר לֹא יָדַעְתִּי, הֲשֹׁמֵר אָחִי אָנֹכִי.
וַאֲמַר יְיָ לְקַיִן, אָן הֶבֶל אֲחוּךְ; וַאֲמַר לָא יָדַעְנָא, הֲנָטַר אֲחִי אֲנָא.
9 And the LORD said unto Cain: 'Where is Abel thy brother?' And he said: 'I know not; am I my brother's keeper?'
ואמר מריא לקאין איכו הביל אחוך ואמר לא ידע אנא נטורה אנא גיר דאחי:
י וַיֹּאמֶר, מֶה עָשִׂיתָ; קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ, צֹעֲקִים אֵלַי מִן-הָאֲדָמָה.
וַאֲמַר, מָא עֲבַדְתָּא; קָל דַּם זַרְעֲיָן דַּעֲתִידִין לְמִפַּק מִן אֲחוּךְ, קָבְלָן קֳדָמַי מִן אַרְעָא.
10 And He said: 'What hast thou done? the voice of thy brother's blood crieth unto Me from the ground.
ואמר לה מריא מנא עבדת קלא דדמה דאחוך געא לותי מן ארעא:
יא וְעַתָּה, אָרוּר אָתָּה, מִן-הָאֲדָמָה אֲשֶׁר פָּצְתָה אֶת-פִּיהָ, לָקַחַת אֶת-דְּמֵי אָחִיךָ מִיָּדֶךָ.
וּכְעַן, לִיט אַתְּ, מִן אַרְעָא דִּפְתַחַת יָת פֻּמַּהּ, וְקַבֵּילַת יָת דְּמָא דַּאֲחוּךְ מִן יְדָךְ.
11 And now cursed art thou from the ground, which hath opened her mouth to receive thy brother's blood from thy hand.
מכיל ליט אנת מן ארעא דפתחת פומה וקבלת דמה דאחוך מן אידיך:
יב כִּי תַעֲבֹד אֶת-הָאֲדָמָה, לֹא-תֹסֵף תֵּת-כֹּחָהּ לָךְ; נָע וָנָד, תִּהְיֶה בָאָרֶץ.
אֲרֵי תִּפְלַח בְּאַרְעָא, לָא תּוֹסֵיף לְמִתַּן חֵילַהּ לָךְ; מְטֻלְטַל וְגָלֵי, תְּהֵי בְּאַרְעָא.
12 When thou tillest the ground, it shall not henceforth yield unto thee her strength; a fugitive and a wanderer shalt thou be in the earth.'
כד תפלוח בארעא לא תוסף תתלי לך חילה זאע ונאד תהוא בארעא:
יג וַיֹּאמֶר קַיִן, אֶל-יְהוָה: גָּדוֹל עֲוֹנִי, מִנְּשֹׂא.
וַאֲמַר קַיִן, קֳדָם יְיָ: סַגִּי חוֹבִי, מִלְּמִשְׁבַּק.
13 And Cain said unto the LORD: 'My punishment is greater than I can bear.
ואמר קאין למריא רבא הי סכלותי מן דלמשבק:
יד הֵן גֵּרַשְׁתָּ אֹתִי הַיּוֹם, מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וּמִפָּנֶיךָ, אֶסָּתֵר; וְהָיִיתִי נָע וָנָד, בָּאָרֶץ, וְהָיָה כָל-מֹצְאִי, יַהַרְגֵנִי.
הָא תָּרֵיכְתָּא יָתִי יוֹמָא דֵּין, מֵעַל אַפֵּי אַרְעָא, וּמִן קֳדָמָךְ, לֵית אִפְשָׁר לְאִטְּמָרָא; וְאֵיהֵי מְטֻלְטַל וְגָלֵי, בְּאַרְעָא, וִיהֵי כָּל דְּיַשְׁכְּחִנַּנִי, יִקְטְלִנַּנִי.
14 Behold, Thou hast driven me out this day from the face of the land; and from Thy face shall I be hid; and I shall be a fugitive and a wanderer in the earth; and it will come to pass, that whosoever findeth me will slay me.'
הא אפקתני יומנא מן אפי ארעא ומן קדמיך אתטשא ואהוא זאע ונאד בארעא וכלמן דנשכחני נקטלני:
טו וַיֹּאמֶר לוֹ יְהוָה, לָכֵן כָּל-הֹרֵג קַיִן, שִׁבְעָתַיִם, יֻקָּם; וַיָּשֶׂם יְהוָה לְקַיִן אוֹת, לְבִלְתִּי הַכּוֹת-אֹתוֹ כָּל-מֹצְאוֹ.
וַאֲמַר לֵיהּ יְיָ, לָכֵין כָּל קָטוֹלַיָּא קַיִן, לְשִׁבְעָא דָּרִין, יִתְפְּרַע מִנֵּיהּ; וְשַׁוִּי יְיָ לְקַיִן אָתָא, בְּדִיל דְּלָא לְמִקְטַל יָתֵיהּ כָּל דְּיַשְׁכְּחִנֵּיהּ.
15 And the LORD said unto him: 'Therefore whosoever slayeth Cain, vengeance shall be taken on him sevenfold.' And the LORD set a sign for Cain, lest any finding him should smite him.
ואמר לה מריא לא הכנא כל קטולא דקאין חד בשבעא נתפרע וסם מריא אתא בקאיך דלא נקטליוהי כלמן דמשכה לה:
טז וַיֵּצֵא קַיִן, מִלִּפְנֵי יְהוָה; וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ-נוֹד, קִדְמַת-עֵדֶן.
וּנְפַק קַיִן, מִן קֳדָם יְיָ; וִיתֵיב בַּאֲרַע גָּלֵי וּמְטֻלְטַל דַּהֲוָת עֲבִידָא עֲלוֹהִי, מִלְּקַדְמִין כְּגִנְּתָא דְּעֵדֶן.
16 And Cain went out from the presence of the LORD, and dwelt in the land of Nod, on the east of Eden.
ונפק קאין מן קדם מריא ויתב בארעא דנוד מן מדנחה דעדן:
יז וַיֵּדַע קַיִן אֶת-אִשְׁתּוֹ, וַתַּהַר וַתֵּלֶד אֶת-חֲנוֹךְ; וַיְהִי, בֹּנֶה עִיר, וַיִּקְרָא שֵׁם הָעִיר, כְּשֵׁם בְּנוֹ חֲנוֹךְ.
וִידַע קַיִן יָת אִתְּתֵיהּ, וְעַדִּיאַת וִילֵידַת יָת חֲנוֹךְ; וַהֲוָה, בָּנֵי קַרְתָּא, וּקְרָא שְׁמַהּ דְּקַרְתָּא, כְּשׁוֹם בְּרֵיהּ חֲנוֹךְ.
17 And Cain knew his wife; and she conceived, and bore Enoch; and he builded a city, and called the name of the city after the name of his son Enoch.
וחכם קאין לאנתתה ובטנת וילדת לחנוך והוא בנא קריתא וקרא שמה דקריתא על שם ברה חנוך:
יח וַיִּוָּלֵד לַחֲנוֹךְ, אֶת-עִירָד, וְעִירָד, יָלַד אֶת-מְחוּיָאֵל; וּמְחִיָּיאֵל, יָלַד אֶת-מְתוּשָׁאֵל, וּמְתוּשָׁאֵל, יָלַד אֶת-לָמֶךְ.
וְאִתְיְלֵיד לַחֲנוֹךְ, יָת עִירָד, וְעִירָד, אוֹלֵיד יָת מְחוּיָאֵל; וּמְחִיָּיאֵל, אוֹלֵיד יָת מְתוּשָׁאֵל, וּמְתוּשָׁאֵל, אוֹלֵיד יָת לָמֶךְ.
18 And unto Enoch was born Irad; and Irad begot Mehujael; and Mehujael begot Methushael; and Methushael begot Lamech.
ואתילד לחנוך עידר ועידר אולר למחואיל ומחואיל אולד למתושיל ומתושיל אולד ללמך:
יט וַיִּקַּח-לוֹ לֶמֶךְ, שְׁתֵּי נָשִׁים: שֵׁם הָאַחַת עָדָה, וְשֵׁם הַשֵּׁנִית צִלָּה.
וּנְסֵיב לֵיהּ לֶמֶךְ, תַּרְתֵּין נְשִׁין: שׁוֹם חֲדָא עָדָה, וְשׁוֹם תִּנְיֵיתָא צִלָּה.
19 And Lamech took unto him two wives; the name of one was Adah, and the name of the other Zillah.
ולמך נסב תרתין נשין שמה דחדא עדא ושמה דאחרתא צלא:
כ וַתֵּלֶד עָדָה, אֶת-יָבָל: הוּא הָיָה--אֲבִי, יֹשֵׁב אֹהֶל וּמִקְנֶה.
וִילֵידַת עָדָה, יָת יָבָל: הוּא הֲוָה--רִבְּהוֹן, דְּיָתְבֵי מַשְׁכְּנִין וּמָרֵי בְּעִיר.
20 And Adah bore Jabal; he was the father of such as dwell in tents and have cattle.
וילדת עדא ליבל הו הוא אבא לעמרי משכנא וקניי קנינא:
כא וְשֵׁם אָחִיו, יוּבָל: הוּא הָיָה--אֲבִי, כָּל-תֹּפֵשׂ כִּנּוֹר וְעוּגָב.
וְשׁוֹם אֲחוּהִי, יוּבָל: הוּא הֲוָה--רִבְּהוֹן, דְּכָל דִּמְנַגַּן עַל פֹּם נִבְלָא יָדְעֵי זְמָר כִּנָּרָא וַאֲבוּבָא.
21 And his brother's name was Jubal; he was the father of all such as handle the harp and pipe.
ושמא דאחוהי יובל הו הוא אבא לכל דאחיד קיתרא וכנרא:
כב וְצִלָּה גַם-הִוא, יָלְדָה אֶת-תּוּבַל קַיִן--לֹטֵשׁ, כָּל-חֹרֵשׁ נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל; וַאֲחוֹת תּוּבַל-קַיִן, נַעֲמָה.
וְצִלָּה אַף הִיא, יְלֵידַת יָת תּוּבַל קַיִן--הוּא הֲוָה רִבְּהוֹן, דְּכָל דְּיָדְעֵי עֲבִידַת נְחָשָׁא וּבַרְזְלָא; וַאֲחָתֵיהּ דְּתוּבַל קַיִן, נַעֲמָה.
22 And Zillah, she also bore Tubal-cain, the forger of every cutting instrument of brass and iron; and the sister of Tubal-cain was Naamah.
וצלא אף הי ילדת לתובלקין אומן בכל עבד דנחשא ודפרזלא וחתה דתובלקין נעמא;
כג וַיֹּאמֶר לֶמֶךְ לְנָשָׁיו, עָדָה וְצִלָּה שְׁמַעַן קוֹלִי--נְשֵׁי לֶמֶךְ, הַאְזֵנָּה אִמְרָתִי: כִּי אִישׁ הָרַגְתִּי לְפִצְעִי, וְיֶלֶד לְחַבֻּרָתִי.
וַאֲמַר לֶמֶךְ לִנְשׁוֹהִי, עָדָה וְצִלָּה שְׁמַעָא קָלִי--נְשֵׁי לֶמֶךְ, אַצִּיתָא לְמֵימְרִי: לָא גֻּבְרָא קְטֵילִית דִּבְדִילֵיהּ אֲנָא סָבֵיל חוֹבִין לִמְמָת, וְאַף לָא עוּלֵימָא חַבֵּילִית דִּבְדִילֵיהּ יִשְׁתֵּיצֵי זַרְעִי.
23 And Lamech said unto his wives: Adah and Zillah, hear my voice; ye wives of Lamech, hearken unto my speech; for I have slain a man for wounding me, and a young man for bruising me;
ואמר למך לנשוהי עדא וצלא שמעין קלי נשי למך צותין למאמרי מטל דגברא קטלת בצולפתי וטליא בשוקפי:
כד כִּי שִׁבְעָתַיִם, יֻקַּם-קָיִן; וְלֶמֶךְ, שִׁבְעִים וְשִׁבְעָה.
אֲרֵי שִׁבְעָא דָּרִין, אִתְּלִיאוּ לְקָיִן; הֲלָא לְלֶמֶךְ בְּרֵיהּ, שִׁבְעִין וְשִׁבְעָא.
24 If Cain shall be avenged sevenfold, truly Lamech seventy and sevenfold.
מטל דחד בשבעא נתפרע קאין ולמך לשבעין ושבעא:
כה וַיֵּדַע אָדָם עוֹד, אֶת-אִשְׁתּוֹ, וַתֵּלֶד בֵּן, וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ שֵׁת: כִּי שָׁת-לִי אֱלֹהִים, זֶרַע אַחֵר--תַּחַת הֶבֶל, כִּי הֲרָגוֹ קָיִן.
וִידַע אָדָם עוֹד, יָת אִתְּתֵיהּ, וִילֵידַת בַּר, וּקְרָת יָת שְׁמֵיהּ שֵׁת: אֲרֵי אֲמַרַת יְהַב לִי יְיָ, בַּר אָחֳרָן--חֲלַף הֶבֶל, דְּקַטְלֵיהּ קָיִן.
25 And Adam knew his wife again; and she bore a son, and called his name Seth: 'for God hath appointed me another seed instead of Abel; for Cain slew him.'
וחכם אדם תוב לחוא אנתתה ובטנת וילדת ברא וקרת שמה שית מטל דיהב לי אלהא זרעא אחרנא חלף הביל
דקטלה קאין:
כו וּלְשֵׁת גַּם-הוּא יֻלַּד-בֵּן, וַיִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ אֱנוֹשׁ; אָז הוּחַל, לִקְרֹא בְּשֵׁם יְהוָה. {ס}
וּלְשֵׁת אַף הוּא אִתְיְלֵיד בַּר, וּקְרָא יָת שְׁמֵיהּ אֱנוֹשׁ; בְּכֵין בְּיוֹמוֹהִי חָלוּ בְּנֵי אֲנָשָׁא, מִלְּצַלָּאָה בִּשְׁמָא דַּייָ
26 And to Seth, to him also there was born a son; and he called his name Enosh; then began men to call upon the name of the LORD. {S}
ולשית אף לה אתילד לה ברא וקרא שמה אנוש הידין שרי למקרא בשמה דמריא:
וְאָדָם, יְדַע יָת חַוָּה אִתְּתֵיהּ; וְעַדִּיאַת, וִילֵידַת יָת קַיִן, וַאֲמַרַת, קְנֵיתִי גֻּבְרָא מִן קֳדָם יְיָ.
1 And the man knew Eve his wife; and she conceived and bore Cain, and said: 'I have gotten a man with the help of the LORD.'
ואדם חכם לחוא אנתתה ובטנת וילדת לקאין ואמרת קנית גברא למריא :
ב וַתֹּסֶף לָלֶדֶת, אֶת-אָחִיו אֶת-הָבֶל; וַיְהִי-הֶבֶל, רֹעֵה צֹאן, וְקַיִן, הָיָה עֹבֵד אֲדָמָה.
וְאוֹסֵיפַת לְמֵילַד, יָת אֲחוּהִי יָת הָבֶל; וַהֲוָה הֶבֶל, רָעֵי עָנָא, וְקַיִן, הֲוָה פָּלַח בְּאַרְעָא.
2 And again she bore his brother Abel. And Abel was a keeper of sheep, but Cain was a tiller of the ground.
ואוספת למאלד לאחוהי הביל והוא הביל רעא ענא וקאין הוא פלח בארעא:
ג וַיְהִי, מִקֵּץ יָמִים; וַיָּבֵא קַיִן מִפְּרִי הָאֲדָמָה, מִנְחָה--לַיהוָה.
וַהֲוָה, מִסּוֹף יוֹמִין; וְאַיְתִי קַיִן מֵאִבָּא דְּאַרְעָא, קֻרְבָּנָא--קֳדָם יְיָ.
3 And in process of time it came to pass, that Cain brought of the fruit of the ground an offering unto the LORD.
והוא מן בתר יומתא ואיתי קאין מן פארא דארעה קורבנא למריא:
ד וְהֶבֶל הֵבִיא גַם-הוּא מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ, וּמֵחֶלְבֵהֶן; וַיִּשַׁע יְהוָה, אֶל-הֶבֶל וְאֶל-מִנְחָתוֹ.
וְהֶבֶל אַיְתִי אַף הוּא מִבַּכִּירֵי עָנֵיהּ, וּמִשַּׁמִּינֵיהוֹן; וַהֲוָת רַעֲוָא מִן קֳדָם יְיָ, בְּהֶבֶל וּבְקֻרְבָּנֵיהּ.
4 And Abel, he also brought of the firstlings of his flock and of the fat thereof. And the LORD had respect unto Abel and to his offering;
והביל איתי אף הו מן בוכרא דענה ומן שמיניהון ואצטבי מריא בהביל ובקורבנה:
הוְאֶל-קַיִן וְאֶל-מִנְחָתוֹ, לֹא שָׁעָה; וַיִּחַר לְקַיִן מְאֹד, וַיִּפְּלוּ פָּנָיו.
וּבְקַיִן וּבְקֻרְבָּנֵיהּ, לָא הֲוָת רַעֲוָא; וּתְקֵיף לְקַיִן לַחְדָּא, וְאִתְכְּבִישׁוּ אַפּוֹהִי.
5 but unto Cain and to his offering He had not respect. And Cain was very wroth, and his countenance fell.
ובקאין ובקורבנה לא אעטבי ואתבאש לקאין טב ואתכמרי אפוהי:
ו וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל-קָיִן: לָמָּה חָרָה לָךְ, וְלָמָּה נָפְלוּ פָנֶיךָ.
וַאֲמַר יְיָ, לְקָיִן: לְמָא תְּקֵיף לָךְ, וּלְמָא אִתְכְּבִישׁוּ אַפָּךְ.
6 And the LORD said unto Cain: 'Why art thou wroth? and why is thy countenance fallen?
ואמר מריא לקאין למנא אתבאש לך ולמנא אתכמרי אפיך:
ז הֲלוֹא אִם-תֵּיטִיב, שְׂאֵת, וְאִם לֹא תֵיטִיב, לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ; וְאֵלֶיךָ, תְּשׁוּקָתוֹ, וְאַתָּה, תִּמְשָׁל-בּוֹ.
הֲלָא אִם תּוֹטֵיב עוּבָדָךְ, יִשְׁתְּבֵיק לָךְ, וְאִם לָא תּוֹטֵיב עוּבָדָךְ, לְיוֹם דִּינָא חֶטְאָךְ נְטִיר; עֲתִיד לְאִתְפְּרָעָא מִנָּךְ, אִם לָא תְּתוּב, וְאִם תְּתוּב, יִשְׁתְּבֵיק לָךְ.
7 If thou doest well, shall it not be lifted up? and if thou doest not well, sin coucheth at the door; and unto thee is its desire, but thou mayest rule over it.'
הא אן תשפר קבלת ואן לא תשפר על תרעא חטהא רביע אנת תתפנא לותה והו נשתלט בך
ח וַיֹּאמֶר קַיִן, אֶל-הֶבֶל אָחִיו; וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה, וַיָּקָם קַיִן אֶל-הֶבֶל אָחִיו וַיַּהַרְגֵהוּ.
וַאֲמַר קַיִן, לְהֶבֶל אֲחוּהִי; וַהֲוָה בְּמִהְוֵיהוֹן בְּחַקְלָא, וְקָם קַיִן עַל הֶבֶל אֲחוּהִי וְקַטְלֵיהּ.
8 And Cain spoke unto Abel his brother. And it came to pass, when they were in the field, that Cain rose up against Abel his brother, and slew him.
ואמר קאין להביל אחוהי נרדא לפקעתא והוא דכד הנון בפקעתא קם קאין על הביל אהוהי וקטלה:
ט וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-קַיִן, אֵי הֶבֶל אָחִיךָ; וַיֹּאמֶר לֹא יָדַעְתִּי, הֲשֹׁמֵר אָחִי אָנֹכִי.
וַאֲמַר יְיָ לְקַיִן, אָן הֶבֶל אֲחוּךְ; וַאֲמַר לָא יָדַעְנָא, הֲנָטַר אֲחִי אֲנָא.
9 And the LORD said unto Cain: 'Where is Abel thy brother?' And he said: 'I know not; am I my brother's keeper?'
ואמר מריא לקאין איכו הביל אחוך ואמר לא ידע אנא נטורה אנא גיר דאחי:
י וַיֹּאמֶר, מֶה עָשִׂיתָ; קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ, צֹעֲקִים אֵלַי מִן-הָאֲדָמָה.
וַאֲמַר, מָא עֲבַדְתָּא; קָל דַּם זַרְעֲיָן דַּעֲתִידִין לְמִפַּק מִן אֲחוּךְ, קָבְלָן קֳדָמַי מִן אַרְעָא.
10 And He said: 'What hast thou done? the voice of thy brother's blood crieth unto Me from the ground.
ואמר לה מריא מנא עבדת קלא דדמה דאחוך געא לותי מן ארעא:
יא וְעַתָּה, אָרוּר אָתָּה, מִן-הָאֲדָמָה אֲשֶׁר פָּצְתָה אֶת-פִּיהָ, לָקַחַת אֶת-דְּמֵי אָחִיךָ מִיָּדֶךָ.
וּכְעַן, לִיט אַתְּ, מִן אַרְעָא דִּפְתַחַת יָת פֻּמַּהּ, וְקַבֵּילַת יָת דְּמָא דַּאֲחוּךְ מִן יְדָךְ.
11 And now cursed art thou from the ground, which hath opened her mouth to receive thy brother's blood from thy hand.
מכיל ליט אנת מן ארעא דפתחת פומה וקבלת דמה דאחוך מן אידיך:
יב כִּי תַעֲבֹד אֶת-הָאֲדָמָה, לֹא-תֹסֵף תֵּת-כֹּחָהּ לָךְ; נָע וָנָד, תִּהְיֶה בָאָרֶץ.
אֲרֵי תִּפְלַח בְּאַרְעָא, לָא תּוֹסֵיף לְמִתַּן חֵילַהּ לָךְ; מְטֻלְטַל וְגָלֵי, תְּהֵי בְּאַרְעָא.
12 When thou tillest the ground, it shall not henceforth yield unto thee her strength; a fugitive and a wanderer shalt thou be in the earth.'
כד תפלוח בארעא לא תוסף תתלי לך חילה זאע ונאד תהוא בארעא:
יג וַיֹּאמֶר קַיִן, אֶל-יְהוָה: גָּדוֹל עֲוֹנִי, מִנְּשֹׂא.
וַאֲמַר קַיִן, קֳדָם יְיָ: סַגִּי חוֹבִי, מִלְּמִשְׁבַּק.
13 And Cain said unto the LORD: 'My punishment is greater than I can bear.
ואמר קאין למריא רבא הי סכלותי מן דלמשבק:
יד הֵן גֵּרַשְׁתָּ אֹתִי הַיּוֹם, מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וּמִפָּנֶיךָ, אֶסָּתֵר; וְהָיִיתִי נָע וָנָד, בָּאָרֶץ, וְהָיָה כָל-מֹצְאִי, יַהַרְגֵנִי.
הָא תָּרֵיכְתָּא יָתִי יוֹמָא דֵּין, מֵעַל אַפֵּי אַרְעָא, וּמִן קֳדָמָךְ, לֵית אִפְשָׁר לְאִטְּמָרָא; וְאֵיהֵי מְטֻלְטַל וְגָלֵי, בְּאַרְעָא, וִיהֵי כָּל דְּיַשְׁכְּחִנַּנִי, יִקְטְלִנַּנִי.
14 Behold, Thou hast driven me out this day from the face of the land; and from Thy face shall I be hid; and I shall be a fugitive and a wanderer in the earth; and it will come to pass, that whosoever findeth me will slay me.'
הא אפקתני יומנא מן אפי ארעא ומן קדמיך אתטשא ואהוא זאע ונאד בארעא וכלמן דנשכחני נקטלני:
טו וַיֹּאמֶר לוֹ יְהוָה, לָכֵן כָּל-הֹרֵג קַיִן, שִׁבְעָתַיִם, יֻקָּם; וַיָּשֶׂם יְהוָה לְקַיִן אוֹת, לְבִלְתִּי הַכּוֹת-אֹתוֹ כָּל-מֹצְאוֹ.
וַאֲמַר לֵיהּ יְיָ, לָכֵין כָּל קָטוֹלַיָּא קַיִן, לְשִׁבְעָא דָּרִין, יִתְפְּרַע מִנֵּיהּ; וְשַׁוִּי יְיָ לְקַיִן אָתָא, בְּדִיל דְּלָא לְמִקְטַל יָתֵיהּ כָּל דְּיַשְׁכְּחִנֵּיהּ.
15 And the LORD said unto him: 'Therefore whosoever slayeth Cain, vengeance shall be taken on him sevenfold.' And the LORD set a sign for Cain, lest any finding him should smite him.
ואמר לה מריא לא הכנא כל קטולא דקאין חד בשבעא נתפרע וסם מריא אתא בקאיך דלא נקטליוהי כלמן דמשכה לה:
טז וַיֵּצֵא קַיִן, מִלִּפְנֵי יְהוָה; וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ-נוֹד, קִדְמַת-עֵדֶן.
וּנְפַק קַיִן, מִן קֳדָם יְיָ; וִיתֵיב בַּאֲרַע גָּלֵי וּמְטֻלְטַל דַּהֲוָת עֲבִידָא עֲלוֹהִי, מִלְּקַדְמִין כְּגִנְּתָא דְּעֵדֶן.
16 And Cain went out from the presence of the LORD, and dwelt in the land of Nod, on the east of Eden.
ונפק קאין מן קדם מריא ויתב בארעא דנוד מן מדנחה דעדן:
יז וַיֵּדַע קַיִן אֶת-אִשְׁתּוֹ, וַתַּהַר וַתֵּלֶד אֶת-חֲנוֹךְ; וַיְהִי, בֹּנֶה עִיר, וַיִּקְרָא שֵׁם הָעִיר, כְּשֵׁם בְּנוֹ חֲנוֹךְ.
וִידַע קַיִן יָת אִתְּתֵיהּ, וְעַדִּיאַת וִילֵידַת יָת חֲנוֹךְ; וַהֲוָה, בָּנֵי קַרְתָּא, וּקְרָא שְׁמַהּ דְּקַרְתָּא, כְּשׁוֹם בְּרֵיהּ חֲנוֹךְ.
17 And Cain knew his wife; and she conceived, and bore Enoch; and he builded a city, and called the name of the city after the name of his son Enoch.
וחכם קאין לאנתתה ובטנת וילדת לחנוך והוא בנא קריתא וקרא שמה דקריתא על שם ברה חנוך:
יח וַיִּוָּלֵד לַחֲנוֹךְ, אֶת-עִירָד, וְעִירָד, יָלַד אֶת-מְחוּיָאֵל; וּמְחִיָּיאֵל, יָלַד אֶת-מְתוּשָׁאֵל, וּמְתוּשָׁאֵל, יָלַד אֶת-לָמֶךְ.
וְאִתְיְלֵיד לַחֲנוֹךְ, יָת עִירָד, וְעִירָד, אוֹלֵיד יָת מְחוּיָאֵל; וּמְחִיָּיאֵל, אוֹלֵיד יָת מְתוּשָׁאֵל, וּמְתוּשָׁאֵל, אוֹלֵיד יָת לָמֶךְ.
18 And unto Enoch was born Irad; and Irad begot Mehujael; and Mehujael begot Methushael; and Methushael begot Lamech.
ואתילד לחנוך עידר ועידר אולר למחואיל ומחואיל אולד למתושיל ומתושיל אולד ללמך:
יט וַיִּקַּח-לוֹ לֶמֶךְ, שְׁתֵּי נָשִׁים: שֵׁם הָאַחַת עָדָה, וְשֵׁם הַשֵּׁנִית צִלָּה.
וּנְסֵיב לֵיהּ לֶמֶךְ, תַּרְתֵּין נְשִׁין: שׁוֹם חֲדָא עָדָה, וְשׁוֹם תִּנְיֵיתָא צִלָּה.
19 And Lamech took unto him two wives; the name of one was Adah, and the name of the other Zillah.
ולמך נסב תרתין נשין שמה דחדא עדא ושמה דאחרתא צלא:
כ וַתֵּלֶד עָדָה, אֶת-יָבָל: הוּא הָיָה--אֲבִי, יֹשֵׁב אֹהֶל וּמִקְנֶה.
וִילֵידַת עָדָה, יָת יָבָל: הוּא הֲוָה--רִבְּהוֹן, דְּיָתְבֵי מַשְׁכְּנִין וּמָרֵי בְּעִיר.
20 And Adah bore Jabal; he was the father of such as dwell in tents and have cattle.
וילדת עדא ליבל הו הוא אבא לעמרי משכנא וקניי קנינא:
כא וְשֵׁם אָחִיו, יוּבָל: הוּא הָיָה--אֲבִי, כָּל-תֹּפֵשׂ כִּנּוֹר וְעוּגָב.
וְשׁוֹם אֲחוּהִי, יוּבָל: הוּא הֲוָה--רִבְּהוֹן, דְּכָל דִּמְנַגַּן עַל פֹּם נִבְלָא יָדְעֵי זְמָר כִּנָּרָא וַאֲבוּבָא.
21 And his brother's name was Jubal; he was the father of all such as handle the harp and pipe.
ושמא דאחוהי יובל הו הוא אבא לכל דאחיד קיתרא וכנרא:
כב וְצִלָּה גַם-הִוא, יָלְדָה אֶת-תּוּבַל קַיִן--לֹטֵשׁ, כָּל-חֹרֵשׁ נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל; וַאֲחוֹת תּוּבַל-קַיִן, נַעֲמָה.
וְצִלָּה אַף הִיא, יְלֵידַת יָת תּוּבַל קַיִן--הוּא הֲוָה רִבְּהוֹן, דְּכָל דְּיָדְעֵי עֲבִידַת נְחָשָׁא וּבַרְזְלָא; וַאֲחָתֵיהּ דְּתוּבַל קַיִן, נַעֲמָה.
22 And Zillah, she also bore Tubal-cain, the forger of every cutting instrument of brass and iron; and the sister of Tubal-cain was Naamah.
וצלא אף הי ילדת לתובלקין אומן בכל עבד דנחשא ודפרזלא וחתה דתובלקין נעמא;
כג וַיֹּאמֶר לֶמֶךְ לְנָשָׁיו, עָדָה וְצִלָּה שְׁמַעַן קוֹלִי--נְשֵׁי לֶמֶךְ, הַאְזֵנָּה אִמְרָתִי: כִּי אִישׁ הָרַגְתִּי לְפִצְעִי, וְיֶלֶד לְחַבֻּרָתִי.
וַאֲמַר לֶמֶךְ לִנְשׁוֹהִי, עָדָה וְצִלָּה שְׁמַעָא קָלִי--נְשֵׁי לֶמֶךְ, אַצִּיתָא לְמֵימְרִי: לָא גֻּבְרָא קְטֵילִית דִּבְדִילֵיהּ אֲנָא סָבֵיל חוֹבִין לִמְמָת, וְאַף לָא עוּלֵימָא חַבֵּילִית דִּבְדִילֵיהּ יִשְׁתֵּיצֵי זַרְעִי.
23 And Lamech said unto his wives: Adah and Zillah, hear my voice; ye wives of Lamech, hearken unto my speech; for I have slain a man for wounding me, and a young man for bruising me;
ואמר למך לנשוהי עדא וצלא שמעין קלי נשי למך צותין למאמרי מטל דגברא קטלת בצולפתי וטליא בשוקפי:
כד כִּי שִׁבְעָתַיִם, יֻקַּם-קָיִן; וְלֶמֶךְ, שִׁבְעִים וְשִׁבְעָה.
אֲרֵי שִׁבְעָא דָּרִין, אִתְּלִיאוּ לְקָיִן; הֲלָא לְלֶמֶךְ בְּרֵיהּ, שִׁבְעִין וְשִׁבְעָא.
24 If Cain shall be avenged sevenfold, truly Lamech seventy and sevenfold.
מטל דחד בשבעא נתפרע קאין ולמך לשבעין ושבעא:
כה וַיֵּדַע אָדָם עוֹד, אֶת-אִשְׁתּוֹ, וַתֵּלֶד בֵּן, וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ שֵׁת: כִּי שָׁת-לִי אֱלֹהִים, זֶרַע אַחֵר--תַּחַת הֶבֶל, כִּי הֲרָגוֹ קָיִן.
וִידַע אָדָם עוֹד, יָת אִתְּתֵיהּ, וִילֵידַת בַּר, וּקְרָת יָת שְׁמֵיהּ שֵׁת: אֲרֵי אֲמַרַת יְהַב לִי יְיָ, בַּר אָחֳרָן--חֲלַף הֶבֶל, דְּקַטְלֵיהּ קָיִן.
25 And Adam knew his wife again; and she bore a son, and called his name Seth: 'for God hath appointed me another seed instead of Abel; for Cain slew him.'
וחכם אדם תוב לחוא אנתתה ובטנת וילדת ברא וקרת שמה שית מטל דיהב לי אלהא זרעא אחרנא חלף הביל
דקטלה קאין:
כו וּלְשֵׁת גַּם-הוּא יֻלַּד-בֵּן, וַיִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ אֱנוֹשׁ; אָז הוּחַל, לִקְרֹא בְּשֵׁם יְהוָה. {ס}
וּלְשֵׁת אַף הוּא אִתְיְלֵיד בַּר, וּקְרָא יָת שְׁמֵיהּ אֱנוֹשׁ; בְּכֵין בְּיוֹמוֹהִי חָלוּ בְּנֵי אֲנָשָׁא, מִלְּצַלָּאָה בִּשְׁמָא דַּייָ
26 And to Seth, to him also there was born a son; and he called his name Enosh; then began men to call upon the name of the LORD. {S}
ולשית אף לה אתילד לה ברא וקרא שמה אנוש הידין שרי למקרא בשמה דמריא:
No comments:
Post a Comment