Masoretic Text
Onkelos
English for MT
Peshitta
Bereishit 2:
Some interesting changes marked in bold red.
א וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, וְכָל-צְבָאָם.
וְאִשְׁתַּכְלַלוּ שְׁמַיָּא וְאַרְעָא, וְכָל חֵילֵיהוֹן.
1 And the heaven and the earth were finished, and all the host of them.
ושלמו שמיא וארעא וכלה חילהון:
ב וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה; וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, מִכָּל-מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה.
וְשֵׁיצִי יְיָ בְּיוֹמָא שְׁבִיעָאָה, עֲבִידְתֵיהּ דַּעֲבַד; וְנָח בְּיוֹמָא שְׁבִיעָאָה, מִכָּל עֲבִידְתֵיהּ דַּעֲבַד.
2 And on the seventh day God finished His work which He had made; and He rested on the seventh day from all His work which He had made.
ושלם אלהא ביומא שתיתיא עבדוהי דעבד
ואתתניה ביומא שביעיא מן כלהון עבדוהי דעבד:
ג וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת-יוֹם הַשְּׁבִיעִי, וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ: כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל-מְלַאכְתּוֹ, אֲשֶׁר-בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת. {פ}
וּבָרֵיךְ יְיָ יָת יוֹמָא שְׁבִיעָאָה, וְקַדֵּישׁ יָתֵיהּ: אֲרֵי בֵּיהּ נָח מִכָּל עֲבִידְתֵיהּ, דִּבְרָא יְיָ לְמֶעֱבַד.
וברך אלהא ליומא שביעיא וקדשה
מטל דבה אתתניח מן כלהון עבדוהו דברא אלהא למעבד:
ד אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, בְּהִבָּרְאָם: בְּיוֹם, עֲשׂוֹת יְהוָה אֱלֹהִים--אֶרֶץ וְשָׁמָיִם.
אִלֵּין תּוֹלְדָת שְׁמַיָּא וְאַרְעָא, כַּד אִתְבְּרִיאוּ: בְּיוֹמָא, דַּעֲבַד יְיָ אֱלֹהִים--אַרְעָא וּשְׁמַיָּא.
4 These are the generations of the heaven and of the earth when they were created, in the day that the LORD God made earth and heaven.
הלין תולדתא דשמיא
ודארעא כד אתבריו ביומא דעבד מריא אלהא שמיא וארעא :
ה וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה, טֶרֶם יִהְיֶה בָאָרֶץ, וְכָל-עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה, טֶרֶם יִצְמָח: כִּי לֹא הִמְטִיר יְהוָה אֱלֹהִים, עַל-הָאָרֶץ, וְאָדָם אַיִן, לַעֲבֹד אֶת-הָאֲדָמָה.
וְכֹל אִילָנֵי חַקְלָא, עַד לָא הֲווֹ בְּאַרְעָא, וְכָל עִסְבָּא דְּחַקְלָא, עַד לָא צְמַח: אֲרֵי לָא אַחֵית יְיָ אֱלֹהִים מִטְרָא, עַל אַרְעָא, וַאֲנָשׁ לֵית, לְמִפְלַח יָת אֲדַמְתָּא.
5 No shrub of the field was yet in the earth, and no herb of the field had yet sprung up; for the LORD God had not caused it to rain upon the earth, and there was not a man to till the ground;
וכלהון אילנא דחקלא
עדכיל לא הוו בארעא וכלה עסבא דחקלא עדכיל לא יעא מטל דלא אחת מריא אלהא
מטרא על אפי ארעא ואדם לית למפלח בארעא:
וַעֲנָנָא, הֲוָה סָלֵיק מִן אַרְעָא, וּמַשְׁקֵי, יָת כָּל אַפֵּי אֲדַמְתָּא.
6 but there went up a mist from the earth, and watered the whole face of the ground.
ומבועא סלק הוא מן ארעא ומשקא
הוא לכל אפי ארעא:
ז וַיִּיצֶר יְהוָה אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם, עָפָר מִן-הָאֲדָמָה, וַיִּפַּח בְּאַפָּיו, נִשְׁמַת חַיִּים; וַיְהִי הָאָדָם, לְנֶפֶשׁ חַיָּה.
וּבְרָא יְיָ אֱלֹהִים יָת אָדָם, עַפְרָא מִן אַרְעָא, וּנְפַח בְּאַפּוֹהִי, נִשְׁמְתָא דְּחַיֵּי; וַהֲוָת בְּאָדָם, לְרוּחַ מְמַלְּלָא.
7 Then the LORD God formed man of the dust of the ground, and breathed into his nostrils the breath of life; and man became a living soul.
ונבל מריא אלהא לאדם עפרא מן אדמתא ונפח באפוהי נשמתא
דחיא והוא אדם לנפש חיא:
וּנְצַב יְיָ אֱלֹהִים, גִּנְּתָא בְּעֵדֶן--מִלְּקַדְמִין; וְאַשְׁרִי תַּמָּן, יָת אָדָם דִּבְרָא.
8 And the LORD God planted a garden eastward, in Eden; and there He put the man whom He had formed.
ונצב מריא אלהא פרדיסא בעדן מן קדים וסם תמן
לאדם תבל:
ט וַיַּצְמַח יְהוָה אֱלֹהִים, מִן-הָאֲדָמָה, כָּל-עֵץ נֶחְמָד לְמַרְאֶה, וְטוֹב לְמַאֲכָל--וְעֵץ הַחַיִּים, בְּתוֹךְ הַגָּן, וְעֵץ, הַדַּעַת טוֹב וָרָע.
וְאַצְמַח יְיָ אֱלֹהִים, מִן אַרְעָא, כָּל אִילָן דִּמְרַגַּג לְמִחְזֵי, וְטָב לְמֵיכַל--וְאִילָן חַיַּיָּא, בִּמְצִיעוּת גִּנְּתָא, וְאִילָן, דְּאָכְלֵי פֵּירוֹהִי חָכְמִין בֵּין טָב לְבִישׁ.
9 And out of the ground made the LORD God to grow every tree that is pleasant to the sight, and good for food; the tree of life also in the midst of the garden, and the tree of the knowledge of good and evil.
ואועי מריא אלהא מן ארעא כל אילן דרגיג למחזא ושפיר למאכל
ואילנא דחיא במצעתה דפרדיסא ואילנא דידעתא דטבתא ודבישתא:
י וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן, לְהַשְׁקוֹת אֶת-הַגָּן; וּמִשָּׁם, יִפָּרֵד, וְהָיָה, לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים.
וְנַהְרָא הֲוָה נָפֵיק מֵעֵדֶן, לְאַשְׁקָאָה יָת גִּנְּתָא; וּמִתַּמָּן, מִתְפָּרַשׁ, וְהָוֵי, לְאַרְבְּעָא רֵישֵׁי נַהְרִין.
10 And a river went out of Eden to water the garden; and from thence it was parted, and became four heads.
ונהרא נפק
הוא מן עדן למשקיותה לפרדיסא ומן תמן פרש והוא לארבעא רישין:
שׁוֹם חַד, פִּישׁוֹן--הוּא דְּמַקֵּיף, יָת כָּל אֲרַע חֲוִילָה, דְּתַמָּן, דַּהְבָּא.
11 The name of the first is Pishon; that is it which compasseth the whole land of Havilah, where there is gold;
שמה דחד
פישון הו דחדר לכלה ארעא דחוילא דתמן דהבא:
וְדַהְבָּא דְּאַרְעָא הַהִיא, טָב; תַּמָּן בְּדֻלְחָא, וְאַבְנֵי בֻּרְלָא.
12 and the gold of that land is good; there is bdellium and the onyx stone.
ודהבה דארעא הי טב תמן
בדולחא וכאפא דברולא:
וְשׁוֹם נַהְרָא תִּנְיָנָא, גִּיחוֹן--הוּא דְּמַקֵּיף, יָת כָּל אֲרַע כּוּשׁ.
13 And the name of the second river is Gihon; the same is it that compasseth the whole land of Cush.
ושמה דנהרא תנינא גיחון הו דחדר לכלה ארעא דכוש:
יד וְשֵׁם הַנָּהָר הַשְּׁלִישִׁי חִדֶּקֶל, הוּא הַהֹלֵךְ קִדְמַת אַשּׁוּר; וְהַנָּהָר הָרְבִיעִי, הוּא פְרָת.
וְשׁוֹם נַהְרָא תְּלִיתָאָה דִּגְלָת, הוּא דִּמְהַלֵּיךְ לְמַדְנְחָא דְּאַתּוּר; וְנַהְרָא רְבִיעָאָה, הוּא פְּרָת.
14 And the name of the third river is Tigris; that is it which goeth toward the east of Asshur. And the fourth river is the Euphrates.
ושמה דנהרא דתלתא דקלת הו דאזל לוקבל אתור ונהרא דארבעא הו פרת:
וּדְבַר יְיָ אֱלֹהִים, יָת אָדָם; וְאַשְׁרְיֵיהּ בְּגִנְּתָא דְּעֵדֶן, לְמִפְלְחַהּ וּלְמִטְּרַהּ.
15 And the LORD God took the man, and put him into the garden of Eden to dress it and to keep it.
ודבר מריא אלהא לאדם ושבקה בפרדיסא דעדן דנפלחיוהי ונטריוהי:
וּפַקֵּיד יְיָ אֱלֹהִים, עַל אָדָם לְמֵימַר: מִכֹּל אִילָן גִּנְּתָא, מֵיכָל תֵּיכוֹל.
16 And the LORD God commanded the man, saying: 'Of every tree of the garden thou mayest freely eat;
ופקד מריא אלהא
לאדם ואמר לה מן כלהון אילנא דבפרדיסא מאכל תאכול:
יז וּמֵעֵץ, הַדַּעַת טוֹב וָרָע--לֹא תֹאכַל, מִמֶּנּוּ: כִּי, בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ--מוֹת תָּמוּת .
וּמֵאִילָן, דְּאָכְלֵי פֵּירוֹהִי חָכְמִין בֵּין טָב לְבִישׁ--לָא תֵּיכוֹל, מִנֵּיהּ: אֲרֵי, בְּיוֹמָא דְּתֵיכוֹל מִנֵּיהּ--מְמָת תְּמוּת.
17 but of the tree of the knowledge of good and evil, thou shalt not eat of it; for in the day that thou eatest thereof thou shalt surely die.'
ומן אילנא דידעתא
דטבתא ודבישתא לא תאכול מנה מטל דביומא דתאבול מנה מותא תמות:
וַאֲמַר יְיָ אֱלֹהִים, לָא תָּקֵין דִּיהֵי אָדָם בִּלְחוֹדוֹהִי; אַעֲבֵיד לֵיהּ סְמָךְ, כְּקִבְלֵיהּ.
18 And the LORD God said: 'It is not good that the man should be alone; I will make him a help meet for him.'
ואמר
מריא אלהא לא שפיר דנהוא אדם בלחודוהי אעבד לה מעדרנא אכותה :
יט וַיִּצֶר יְהוָה אֱלֹהִים מִן-הָאֲדָמָה, כָּל-חַיַּת הַשָּׂדֶה וְאֵת כָּל-עוֹף הַשָּׁמַיִם, וַיָּבֵא אֶל-הָאָדָם, לִרְאוֹת מַה-יִּקְרָא-לוֹ; וְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא-לוֹ הָאָדָם נֶפֶשׁ חַיָּה, הוּא שְׁמוֹ.
וּבְרָא יְיָ אֱלֹהִים מִן אַרְעָא, כָּל חַיַּת בָּרָא וְיָת כָּל עוֹפָא דִּשְׁמַיָּא, וְאַיְתִי לְוָת אָדָם, לְמִחְזֵי מָא יִקְרֵי לֵיהּ; וְכֹל דַּהֲוָה קָרֵי לֵיהּ אָדָם נַפְשָׁא חַיְתָא, הוּא שְׁמֵיהּ.
19 And out of the ground the LORD God formed every beast of the field, and every fowl of the air; and brought them unto the man to see what he would call them; and whatsoever the man would call every living creature, that was to be the name thereof.
וגבל מריא אלהא מן ארעא כלה חיותא דדברא וכלה פרחתא דשמיא ואיתי אנון לות אדם
דנחזא מנא קרא להון וכל דקרא להון אדם נפשא חיתא הו הו שמה:
כוַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁמוֹת, לְכָל-הַבְּהֵמָה וּלְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וּלְכֹל, חַיַּת הַשָּׂדֶה; וּלְאָדָם, לֹא-מָצָא עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ.
וּקְרָא אָדָם שְׁמָהָן, לְכָל בְּעִירָא וּלְעוֹפָא דִּשְׁמַיָּא, וּלְכֹל, חַיַּת בָּרָא; וּלְאָדָם, לָא אַשְׁכַּח סְמָךְ כְּקִבְלֵיהּ.
20 And the man gave names to all cattle, and to the fowl of the air, and to every beast of the field; but for Adam there was not found a help meet for him.
וקרא אדם שמהא לכלה בעירא ולכלה פרחתא דשמיא ולכלה חיותא דדברא ולאדם לא
אשתכח לה מעדרנא אכותה:
כא וַיַּפֵּל יְהוָה אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה עַל-הָאָדָם, וַיִּישָׁן; וַיִּקַּח, אַחַת מִצַּלְעֹתָיו, וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר, תַּחְתֶּנָּה.
וּרְמָא יְיָ אֱלֹהִים שִׁינְתָא עַל אָדָם, וּדְמוּךְ; וּנְסֵיב, חֲדָא מֵעִלְעוֹהִי, וּמַלִּי בִּסְרָא, תְּחוֹתַהּ.
21 And the LORD God caused a deep sleep to fall upon the man, and he slept; and He took one of his ribs, and closed up the place with flesh instead thereof.
וארמי מריא אלהא שליא על אדם ודמך ונסב חדא מן
אלעוהי ואוחד בסרא חלפיה:
כב וַיִּבֶן יְהוָה אֱלֹהִים אֶת-הַצֵּלָע אֲשֶׁר-לָקַח מִן-הָאָדָם, לְאִשָּׁה; וַיְבִאֶהָ, אֶל-הָאָדָם.
וּבְנָא יְיָ אֱלֹהִים יָת עִלְעָא דִּנְסֵיב מִן אָדָם, לְאִתְּתָא; וְאַיְתְיַהּ, לְוָת אָדָם.
22 And the rib, which the LORD God had taken from the man, made He a woman, and brought her unto the man.
ותקן מריא אלהא אלעא דנסב מן אדם לאנתתא
ואיתיה לאדם:
כג וַיֹּאמֶר, הָאָדָם, זֹאת הַפַּעַם עֶצֶם מֵעֲצָמַי, וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי; לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה, כִּי מֵאִישׁ לֻקְחָה-זֹּאת.
וַאֲמַר, אָדָם, הָדָא זִמְנָא גַּרְמָא מִגַּרְמַי, וּבִסְרָא מִבִּסְרִי; לְדָא יִתְקְרֵי אִתְּתָא, אֲרֵי מִבַּעְלַהּ נְסִיבָא דָּא.
23 And the man said: 'This is now bone of my bones, and flesh of my flesh; she shall be called Woman, because she was taken out of Man.'
ואמר אדם הנא זבנא גרמא מן גרמי ובסרא מן בסרי הדא תתקרא אנתתא מטל דמן גברא נסיבא:
עַל כֵּין, יִשְׁבּוֹק גְּבַר, בֵּית מִשְׁכְּבֵי אֲבוּהִי, וְאִמֵּיהּ; וְיִדְבּוֹק בְּאִתְּתֵיהּ, וִיהוֹן לְבִסְרָא חַד.
24 Therefore shall a man leave his father and his mother, and shall cleave unto his wife, and they shall be one flesh.
מטל הנא נשבוק גברא לאבוהי ולאמה ונקף לאנתתה
ונהוון תריהון חד בסר:
וַהֲווֹ תַּרְוֵיהוֹן עַרְטִלָּאִין, אָדָם וְאִתְּתֵיהּ; וְלָא, מִתְכַּלְמִין.
והוו תריהון ערטליין אדם ואנתתה ולא בהתין:
No comments:
Post a Comment