The bare sheva in קהת

Summary: Why should Minchas Shai take pains to point it out? It turns out that some sefarim had a chataf kamatz.

Post: Minchas Shai on parashat Korach leads off:

ויקח קרח -- petucha.

This presumably because it is of masoretic interest that the sidra opens with a petucha.

Then:
קהת -- the kuf has only a sheva, and so wrote the author of Mikneh Avraham, that the name Kehat is with a sheva, after the pattern of Dedan.

That is, Dedan mentioned several times in Tanach, including:

בראשית פרק כה

• פסוק ג: וְיָקְשָׁן יָלַד, אֶת-שְׁבָא וְאֶת-דְּדָן; וּבְנֵי דְדָן, הָיוּ אַשּׁוּרִם וּלְטוּשִׁם וּלְאֻמִּים. 

So too Or Torah:

But why is he taking pains to point this out? Because apparently there is a bit of a conflict. In the Leningrad Codex we indeed have with a plain, unadorned sheva.

And many chumashim have the same. (You can look at my source round-up to see a bunch.) Still, a few have a chataf kametz instead.

Thus, here is one from 1491:

1491	תנ"ך. תורה. רנ"א. ליסבון
	חמשה חומשי תורה : עם תרגום אונקלוס ופירוש רש"י.
	(אשבונה : דפוס אליעזר [טולידאנו], אב רנ"א).

Interestingly, while the Torah text has the chataf kamatz, the Onkelos text has the bare sheva. Also, Bomberg's first Mikraos Gedolos:

1518	תנ"ך. רע"ח. ונציה
	ארבע ועשרים : [תנ"ך] חומש עם תרגום ועם פירש"י, נביאים ראשונים ונביאים אחרונים עם תרגום יונתן ועם פי' רד"ק, תהלים עם תרגום רב יוסף ועם פי' רד"ק, משלי עם תרגום ר' ועם פי' קב ונקי, איוב עם תרגום ר"י ועם פי' הרמב"ן ור' אברהם פריצול, חמש מגלות עם תרגום ר"י ופירש"י, דניאל עם פי' רלב"ג, עזרא ודברי הימים עם פירש"י ושמעוני ...
	ויניציאה : דניאל בומבירגי, רע"ח.

And second Mikraos Gedolos:

1525	תנ"ך. רפ"ה. ונציה
	שער יהוה החדש : ... החומש עם תרגום ופי' רש"י ון' עזרא והנביאים ראשונים עם פי' רש"י וקמחי ורלב"ג והנביאים אחרונים ישעיה עם פי' רש"י ואבן עזרא. ירמיה ויחזקאל עם פי' רש"י וקמחי, תרי עשר עם פי' רש"י ואבן עזרא, והכתובים תולים עם פי' רש"י ואבן עזרא, משלי עם פי' אבן עזרא [ר' משה קמחי], ורלב"ג, איוב עם פי' אבן עזרא ורלב"ג, דניאל עם פירוש אבן עזרא ורבינו סעדיה גאון, עזרא עם פי' אבן עזרא [ר' משה קמחי], ורש"י, דברי הימים עם פי' מיוחס לרש"י, חמש מגילות עם פירוש רש"י ואבן עזרא ... / נערך בידי יעקב בן חיים מטוניס עם הקדמה ממנו.
	ויניצייא : דפוס ד. בומבירגי, (רפ"ה-רפ"ו).

And so on. Minchas Shai, indeed, often writes to correct error, or to differ with, this Mikraos Gedolos.

Why would we put a chataf kamatz there. An explanation of the chataf phenomenon in general, from a post on Avodah:

In some words, especially with gutturals, letters and sounds may be elided, slurred or distorted by sloppy speakers. To prevent this, Ben Asher (or others before him as well) saw a need to point out when the sheva'im in syllables in danger of elision  were na'im.  This was done by placing an appropriate vowel sign next to the sheva na'.  In most words the sheva had a slight "a" sound. Hataf-patach is, therefore, the most common reminder that the sheva is na'.  In the fewer cases where the sheva had a tint of e or o vowel sounds, they put a hataf segol or hataf-kamatz.  Although hataf-hiriks are not usually marked, there are five of them marked in the Keter. I don't remember ever reading of a hataf shuruk in a text but remember that one is shown in a written mesorah, I think the chet in hamechulal.  Also, a shortened  or weak shuruk often becomes o as when Uziel becomes ha-ozieli (accent on i not on the oz).

There is a following guttural, heh, in Kehat. Maybe some masoretes saw the need to mark it as sheva na? I don't know for certain.

Aside from this, try saying Kehat or listen to someone saying it, masiach lefi tumo, and I think you will likely hear a sort of short /u/ sound, of a chataf-kamatz. So they were quite likely encoding what they heard.