Post: Ibn Ezra writes:
והאומרים כי דבור אנכי אינו מעשרת הדברים בזה נחלקו.And the ones who say that the Dibbur of Anochi is not from the Aseres HaDibros argue in this. There are those who says that "there shall not be to you {any other god} is the first Dibbur, while the second is "you shall not make for yourself an idol". And this is incorrect, for this and that are of one subject, whether in private or revealed, whether in the belief of the heart or in action. And behold, the Dibbur of Zachor {of Shabbat}, there is "you, and your son, and your daughter", in private or revealed, and it is all one commandment.
יש אומרים:
לא יהיה לך הוא הדבור הראשון.
והשני: לא תעשה לך פסל.
וזה אינו נכון, כי מענין אחד הוא זה וזה. בין בסתר בין בגלוי בין באמונת הלב בין במעשה. והנה בדבור זכור אתה ובנך ובתך בסתר ובגלוי והכל מצווה אחת.
ואחרים אמרו:
כי, לא תחמוד בית רעך דבור תשיעי.
והדבור עשירי לא תחמוד אשת רעך.
וראייתם כי השם אמר פעמים לא תחמוד, כי החמוד הוא על שני דברים:
האחד יוצא למעשה כמו גזל.
וכמוהו ולא יחמוד איש את ארצך. שאם זה החמוד בלב היה ארץ ישראל רעה.
ולא תחמוד השני הוא בלב, על כן הוצרך משה לפרש לא תתאוה, גם זה דברי הבל, כי מה טעם יזכור הגזל עם הבית לבדו. והנה לא הזכיר האחרים עמו.
והנה אתן לך מדברי משה ראיה שאלו לא דברו נכונה.
הנה השם אמר: לא תחמוד בית רעך.
ומשה אמר: לא תחמוד אשת רעך.
ולפי דעתם שלא תחמוד השני הכתוב בפרשה הזאת הוא בלב. והראשון גזלת הבית.
והנה משה הפך הדבר כי אמר עם ולא תתאוה בית רעך. ואמר: עם לא תחמוד שהוא הגזל אשת רעך. והנה נשחת טעמם.
והאמת כי דבור אנכי הוא הראשון כאשר אפרשנו במקומו.
ועתה אדבר על זכור ושמור.
דע כי הטעמים הם שמורים לא המלות. והנה יצחק אבינו אמר לעשו: בעבור תברכך נפשי בטרם אמות. ורבקה אמרה ליעקב ששמעה שאמר: ואברכך לפני ה' לפני מותי. כמו: בטרם אמות. א"כ מה טעם להוסיף לפני ה'?!
התשובה היא ידעה כי יצחק נביא לה'. והברכה שיברך בדרך נבואה היא, על כן אמרה ליעקב: לפני ה' והנה היא כמו מפרשת טעם הברכה וככה עשה משה, כי עשרת הדברים הכתובים בפרשה הזאת דברי השם בלי תוספת ומגרעת, והם לבדם הכתובים על לוחות הברית,
לא כאשר אמר הגאון: כי זכור הוא בלוח האחד ושמור בלוח השני
ועשרת הדברים הכתובים בפרשת ואתחנן הם דברי משה. והראיה הגמורה ששם כתיב פעמים: כאשר צוך ה' אלהיך.
ודע כי באחרית מוח הראש הוא הזכירה. והמקום מקום משמרת הצורות. והנה הזכירה כוללות השמירה וטעםזכור שיזכור כל יום איזה יום הוא מהשבוע. וכל זה בעבור שישמור היום השביעי שלא יעשה בו מלאכה והנה טעם הזכירה היא השמירה. וכאשר אמר השם: זכור הבינו כל השומעים כי טעמו כמו שמור כאלו בבת אחת נאמרו. ולא הוצרך משה להזכיר בשנית טעם כי ששת ימים עשה ה', כי בתחלה אמר: כאשר צוך ה' אלוהיך כאילו אומר ככתוב בתורתך בדבור זכור, עד ויקדשהו.
ובעבור שהשם ציווה שישבות העבד והאמה ולא פרש השם למה זה. פרש משה טעמו ואמר זה, שצוך השם שישבות העבד בעבור שתזכור שהיית עבד כמוהו במצרים ויפדך השם.
ודע כי השמונה דברים כולם מצוות לא תעשה.
ודבור כבד הוא מצוות עשה ומשקול הדעת שנטע השם בלב האדם, חייב כל אדם להטיב למי שיטיב לו. והנה הבן לא יצא לעולם רק על יד אבותיו והם גמלוהו וטפחוהו ורבוהו והשקוהו והאכילוהו והלבישוהו חייב לכבדם כל ימיו, כי הם היו לו הסיבה להיותו חי על פני האדמה, על כן שכרו: למען יאריכון ימיך. ובעבור כי השם נפח בו נשמה ע"י האבות שתקנו הגוף ציווה שיכבד אבותיו כי מי שיכבדם הוא מכבד את השם.
והנה משה פירש ואמר: כבד את אביך ואת אמך ואמר כאשר צוך ה' אלוהיך, כי השכר הוא על מצוות עשה והעונש על מצוות לא תעשה כאשר אפרש בפסוק לא תאכלנו.
והנה אמר משה, אתה חייב לכבד האבות למען יאריכון ימיך. וזה החיוב הוא בשקול הדעת. גם בעבור שצוה השם שתכבדם יהיה לך עוד שכר טוב והוא למען ייטב לך בעבור ששמעת בקול השם. והנם דברי משה כאשר מפורש בדברי רבקה.
וכבר אמרתי, כי אבני שהם ואבני שהם שוה הוא. גם לא תנאף ולא תנאף ושוא ושקר בני אב אחד הם, גם תחמוד ותתאוה מבטן אחד יצאו.
והשם אמר: לא תחמוד בית רעך כי אנשי השכל יקנו בית ואחר כן אשה ואחר כן עבד ואמה ושור וחמור לחרוש שדהו וככה הם סדורים בפרשה הזאת ומשה סדרם על דרך אחר, כי הבחורים הם חומדים אשה תחלה ואחר כך בית וכנגד הבית והשדה הקדים שור וחמור שיחרוש בהם ואחר כך עבד ואמה. וכלל באחרונה וכל אשר לרעך כאשר כלל השם. ובעבור כי בדברי משה דברי השם מעורבין על כן כתוב: את הדברים ולא כל הדברים כאשר כתוב בראשונה.
And others say that "do not covet your fellow's house" is the ninth Dibbur, while the tenth Dibbur is "do not covet your fellow's wife". And their proof is that Hashem said twice "do not covet", for the coveting is upon two {separate} things. The one goes out for the action, such as theft, and like it is {Shemot 34:24}:
| כד כִּי-אוֹרִישׁ גּוֹיִם מִפָּנֶיךָ, וְהִרְחַבְתִּי אֶת-גְּבֻלֶךָ; וְלֹא-יַחְמֹד אִישׁ, אֶת-אַרְצְךָ, בַּעֲלֹתְךָ לֵרָאוֹת אֶת-פְּנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה. | 24 For I will cast out nations before thee, and enlarge thy borders; neither shall any man covet thy land, when thou goest up to appear before the LORD thy God three times in the year. |
for if this coveting were only in the heart, the land of Israel would be bad. {?} And the second "do not covet" is in the heart, and therefore {in the parallel in Vaeschanan}, לא תתאוה, "do not desire". This, as well, are words of foolishness, for for what reason would He mention the theft regarding the house alone? And behold He does not mention the others with it.
And behold, I will give you, from the words of Moshe, a proof that these people did not speak correctly. Behold, Hashem said {in Yisro}:
| יג לֹא תַחְמֹד, בֵּית רֵעֶךָ; {ס} לֹא-תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ, וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ, וְכֹל, אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ. {פ} | 13 Thou shalt not covet thy neighbour's house; {S} thou shalt not covet thy neighbour's wife, nor his man-servant, nor his maid-servant, nor his ox, nor his ass, nor any thing that is thy neighbour's. {P} |
{as the purported ninth command, which is to mean theft, and it mentions the house} and Moshe said {in Vaeschanan}:
| יז וְלֹא תַחְמֹד, אֵשֶׁת רֵעֶךָ; {ס} וְלֹא תִתְאַוֶּה בֵּית רֵעֶךָ, שָׂדֵהוּ וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ שׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ, וְכֹל, אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ. {ס} | 17 Neither shalt thou covet thy neighbour's wife; {S} neither shalt thou desire thy neighbour's house, his field, or his man-servant, or his maid-servant, his ox, or his ass, or any thing that is thy neighbour's. {S} |
{where the ninth one, purportedly about theft, is about the wife.} And according to their position that the second "do not covet" which is written in this parasha {of Yitro} refers to in the heart, while the first refers to the theft of the house, behold, Moshe has inverted the matter, for he said וְלֹא תִתְאַוֶּה בֵּית רֵעֶךָ, "do not desire the house of your fellow", and he said, associated with "do not covet", which is the theft, "the wife of your fellow". And behold, their meaning has been corrupted.
And the truth is that the Dibbur of "Anochi" is the first one, as I will explain it in its place.
And now, I will speak about Zachor and Shamor. Know that the meanings are guarded, not the lexical items. And behold, Yitzchak Avinu said to Esav {in Toledot, Bereishit 27:4},
| ד וַעֲשֵׂה-לִי מַטְעַמִּים כַּאֲשֶׁר אָהַבְתִּי, וְהָבִיאָה לִּי--וְאֹכֵלָה: בַּעֲבוּר תְּבָרֶכְךָ נַפְשִׁי, בְּטֶרֶם אָמוּת. | 4 and make me savoury food, such as I love, and bring it to me, that I may eat; that my soul may bless thee before I die.' |
And Rivkah said to Yaakov that she heard that he {=Yitzchak said}:
| ז הָבִיאָה לִּי צַיִד וַעֲשֵׂה-לִי מַטְעַמִּים, וְאֹכֵלָה; וַאֲבָרֶכְכָה לִפְנֵי יְהוָה, לִפְנֵי מוֹתִי. | 7 Bring me venison, and make me savoury food, that I may eat, and bless thee before the LORD before my death. |
This {lifnei moti} is like beterem amut {before I die}. If so, what is the reason to add "before Hashem"? The answer is that she knew that Yitzchak was a prophet of Hashem, and the blessing that he would bless would be by way of prophecy, and therefore she said to Yaakov "before Hashem". And behold, she is as if explaining the meaning of the blessing. And so did Moshe do, for the Ten Statements which are written in this parasha {=Yisro}, are the words of Hashem without any addition or subtraction, and they alone were written on the tablets of the covenant.
Not as the Gaon said, that the word Zachor was on the first tablet and Shamor on the second tablet.
And the Ten Statements written in parashat Vaetchanan are the words of Moshe. And the complete proof is this there it is written there twice, "as Hashem your God commanded you."
 |
| Note the memory in the back |
And when Hashem said Zachor, all who heard understood that its meaning was like Shamor, as if they were said at one time. And Moshe did not need to mention, in the second {relaying, in Vaeschanan} the reason of "for for six days Hashem made". For in the beginning he said "as Hashem your God commanded you", such that it was as if he had said "as is written in your Torah in the Dibbur of Zachor" until "and sanctify it". And because Hashem commanded that the servant and maidservant rest, and Hashem did not explain why this was, Moshe explains its reason, and said this, that Hashem commanded that the servant rest in order that you recall that you were a servant just like him in Egypt, and Hashem redeemed you.
And know that all eight Devarim are negative commandments, while the commandment of "Honor..." is a positive commandment. And an assessment by the intellect which Hashem planted in the heard of man required every person to do good for whomever did good for him. And behold, the son does not go out into the world except via his parents, and they weaned him, nourished him, raised him, gave him to drink and eat, and clothed him -- he is obligated to honor them all of his days, for they are the cause of him being alive upon the face of the earth. Therefore, its rewards it "that your days be lengthened." And since Hashem breathed into him a soul via the parents who established the body, He commanded that he honor his parents. For he who honors them honors Hashem. And behold, Moshe explained and said "Honor your father and your mother" and said "as Hashem your God commanded you", for the reward is upon the positive commandment and the punishment is upon the negative commandments, as I will explain in the verse "you shall not consume {the blood}".
And behold, Moshe said that you are obligated to honor the parents "so that your life be prolonged". And this obligation is in the assessment of the intellect. Also, because Hashem commanded that you honor them, there will be further reward to you, and this is "that it be made good for you", because you listened to the voice of Hashem. And behold they are the words of Moshe, just as I explained by the words of Rivkah.
And I have already said that "avnei shoham" vs. "ve-avnei shoham" are equivalent. So too, "do not commit adultery" and "and do not commit adultery", and shav and sheker are sons of one father. So too "do not covet" and "desire" come from one womb.
And Hashem said "do not covet the house of your fellow", for men of intellect acquire a house; and after that a wife; and after that a servant and maidservant and an ox and donkey to plow his field. And so are they ordered in this parasha {of Yitro}. And Moshe ordered them in a different way, for the youths covet a wife first, and afterwards a house. And opposite the house and the field, he brought earlier the ox and the donkey with which he would plow, and afterwards the servant and maidservant. And he gave a general encompassing statement in the end "and all that is to your fellow" just as Hashem made the general statement. And because in the words of Moshe were mixed the words of Hashem, therefore is written "the statements" and not "all the statements" as was written in the first case.
End of Ibn Ezra's lengthy essay.
No comments:
Post a Comment