Post: This is a lengthy essay, and so people might overlook it. But contained within are important ideas from a Rishon. The first segment follows. It discusses the Ten Commandments. I give the Hebrew text from Ibn Ezra, and provide my own rough translation:
[כ, א]
וידבר אלהים -יש שאלות קשות בפרשה הזאת.
אמרו רבים:
כי השנים הדברים לבדם אמר השם. ועדותם שכתוב בדבור ראשון: אנכי ה' אלוהיך.
ובשניה כי: אנכי ה' אלוהיך אל קנא.
ובשלישי כתוב: את שם ה' אלהיך. גם: את אשר ישא את שמו לשוא. ולא אמר שמי.
וברביעי: כי ששת ימים עשה ה' וגו' על כן ברך ה'.
ובחמישי אמר: אשר ה' אלוהיך נותן לך.
ויש לשאול איך יספר דבור אנכי בעשרת הדברים, כי הוא המצוה והנה איננו מצוות עשה ולא מצוות לא תעשה?
"There are difficult questions in this parasha. Many say that the first two Dibros alone were said by Hashem. And their proof is that in the first Commandment, there is:
| ב אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים... | 2 I am the LORD thy God, who brought thee out of the land of Egypt, out of the house of bondage... |
and in the second,
| ד לֹא-תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם, וְלֹא תָעָבְדֵם: כִּי אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֵל קַנָּא--פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל-בָּנִים עַל-שִׁלֵּשִׁים וְעַל-רִבֵּעִים, לְשֹׂנְאָי. | 4 thou shalt not bow down unto them, nor serve them; for I the LORD thy God am a jealous God, visiting the iniquity of the fathers upon the children unto the third and fourth generation of them that hate Me; |
{both of which are in the first person}
But in the third is written {in the third person}:
| ו לֹא תִשָּׂא אֶת-שֵׁם-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לַשָּׁוְא: כִּי לֹא יְנַקֶּה יְהוָה, אֵת אֲשֶׁר-יִשָּׂא אֶת-שְׁמוֹ לַשָּׁוְא. {פ} | 6 Thou shalt not take the name of the LORD thy God in vain; for the LORD will not hold him guiltless that taketh His name in vain.{P} |
{where Shemo, His, is in third person} And in the fourth:
| י כִּי שֵׁשֶׁת-יָמִים עָשָׂה יְהוָה אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ, אֶת-הַיָּם וְאֶת-כָּל-אֲשֶׁר-בָּם, וַיָּנַח, בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי; עַל-כֵּן, בֵּרַךְ יְהוָה אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת--וַיְקַדְּשֵׁהוּ. {ס} | 10 for in six days the LORD made heaven and earth, the sea, and all that in them is, and rested on the seventh day; wherefore the LORD blessed the sabbath day, and hallowed it. {S} |
{which is third person}
And in the fifth:
| יא כַּבֵּד אֶת-אָבִיךָ, וְאֶת-אִמֶּךָ--לְמַעַן, יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ, עַל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ. {ס} | 11 Honour thy father and thy mother, that thy days may be long upon the land which the LORD thy God giveth thee. {S} |
{which seems to speak of Hashem in third person}
And there is to ask {upon this} how to count the Dibbur of Anochi {Hashem Elokecha} in the Aseres HaDibros, such that it would be a mitzvah. But behold, it is neither a positive commandment nor a negative commandment!
ושאלות קשות מאלה והנה אנחנו קראנו זו הפרשה שהיא פרשת וישמע יתרו ראשונה ופרשת ואתחנן שניה. והנה ראינו כי מתחלת אנכי ועד סוף את אשר ישא את שמו לשוא, אין שנוי בין שתי הפרשיות. ומתחלת זכור עד סוף עשרת הדברים שנוי בכל מקום.
בראשונה זכור
ובשנית שמור.
גם שם באחרונה תוספת כאשר צוך ה' אלהיך.
בראשונה ובהמתך.
ובשניה תוספת ושורך וחמרך.
והקשה מכל אלה כי בראשונה כתוב טעם שבת: כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ.
ואמר עוד: על כן ברך ה' את יום השבת.
ואלה הפסוקים אינם כתובים בשנית, רק טעם אחר: וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים. ואמר באחרונה: על כן צוך ה' אלוהיך לעשות את יום השבת.
בראשונה כתוב שכר כבוד אב ואם שהוא: למען יאריכון ימיך.
וכן בשניה, רק הוסיף: ולמען ייטב לך.
גם הוסיף בכבוד אב ואם. כאשר צוך ה' אלהיך.
בראשונה כתוב: לא תרצח לא תנאף לא תגנוב ולא תענה.
בשניה כתוב: לא תרצח ולא תנאף ולא תגנוב ולא תענה.
בראשונה כתוב: עד שקר.
ובשנית: עד שוא.
בראשונה כתוב: לא תחמוד בית רעך לא תחמוד אשת רעך.
ובשנית: ולא תחמוד אשת רעך ולא תתאוה בית רעך.
בראשונה אין כתוב שדהו
ובשנית כתוב: שדהו.
בראשונה: עבדו ואמתו קודם שורו וחמורו.
ובשנית: שורו וחמורו לפני עבדו ואמתו.
בראשונה כתוב: וידבר אלוהים את כל הדברים האלה לאמר.
ובשנית את הדברים האלה דבר ה' אל כל קהלכם.
and there are more difficult questions than this. And behold, we read this parasha, which is the parasha of Vayishma Yisro {Shemos 20}, first, and the parasha of VaEschanan {Devarim 5} second. And behold, we see that from the beginning, of Anochi until "Who take his name in vain" {that is, from pasuk 2 to pasuk 6 in Yisro}, there is no difference between the two parshios. But from Zachor {"Remember"} until the end of the Ten Commandments, there are differences in every place.
{Note: Rather than translate each difference given by Ibn Ezra, I will put them against each other, side by side, bolding the differences and inserting asterisks by missing words. I also note some differences he doesn't bother with, such as the one in pasuk 5. The real changes begin in pasuk 7 / 11. He takes pains to highlight the differences in reasons for Shabbos:}
| Yisro | Vaeschanan |
| ב אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים: לֹא-יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים, עַל-פָּנָי. | ו אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים: לֹא-יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים, עַל-פָּנָי. |
| ג לֹא-תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל, וְכָל-תְּמוּנָה, אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל, וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת--וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם, מִתַּחַת לָאָרֶץ. | ז לֹא-תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל, כָּל-תְּמוּנָה, אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל, וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת--וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם, מִתַּחַת לָאָרֶץ. |
| ד לֹא-תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם, וְלֹא תָעָבְדֵם: כִּי אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֵל קַנָּא--פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל-בָּנִים עַל-שִׁלֵּשִׁים וְעַל-רִבֵּעִים, לְשֹׂנְאָי. | ח לֹא-תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם, וְלֹא תָעָבְדֵם: כִּי אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֵל קַנָּא--פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל-בָּנִים וְעַל-שִׁלֵּשִׁים וְעַל-רִבֵּעִים, לְשֹׂנְאָי. |
| ה וְעֹשֶׂה חֶסֶד, לַאֲלָפִים--לְאֹהֲבַי, וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָי. {ס} | ט וְעֹשֶׂה חֶסֶד, לַאֲלָפִים--לְאֹהֲבַי, וּלְשֹׁמְרֵי מצותו (מִצְוֹתָי). {ס} |
| ו לֹא תִשָּׂא אֶת-שֵׁם-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לַשָּׁוְא: כִּי לֹא יְנַקֶּה יְהוָה, אֵת אֲשֶׁר-יִשָּׂא אֶת-שְׁמוֹ לַשָּׁוְא. {פ} | י לֹא תִשָּׂא אֶת-שֵׁם-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לַשָּׁוְא: כִּי לֹא יְנַקֶּה יְהוָה, אֵת אֲשֶׁר-יִשָּׂא אֶת-שְׁמוֹ לַשָּׁוְא. {ס |
| ז זָכוֹר אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת, לְקַדְּשׁוֹ **** *** **** *****. | יא שָׁמוֹר אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת, לְקַדְּשׁוֹ, כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ. |
| ח שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד, וְעָשִׂיתָ כָּל-מְלַאכְתֶּךָ. | יב שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד, וְעָשִׂיתָ כָּל-מְלַאכְתֶּךָ. |
| ט וְיוֹם, הַשְּׁבִיעִי--שַׁבָּת, לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ: לֹא-תַעֲשֶׂה כָל-מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ, *עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ ***** ***** וּ** בְהֶמְתֶּךָ, וְגֵרְךָ, אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ **** **** **** ***** ****. | יג וְיוֹם, הַשְּׁבִיעִי--שַׁבָּת, לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ: לֹא תַעֲשֶׂה כָל-מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ-וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ-וַאֲמָתֶךָ וְשׁוֹרְךָ וַחֲמֹרְךָ וְכָל-בְּהֶמְתֶּךָ, וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ--לְמַעַן יָנוּחַ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ, כָּמוֹךָ. |
| י כִּי שֵׁשֶׁת-יָמִים עָשָׂה יְהוָה אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ, אֶת-הַיָּם וְאֶת-כָּל-אֲשֶׁר-בָּם, וַיָּנַח, בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי; עַל-כֵּן, בֵּרַךְ יְהוָה אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת--וַיְקַדְּשֵׁהוּ. {ס} | יד וְזָכַרְתָּ, כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, וַיֹּצִאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מִשָּׁם, בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה; עַל-כֵּן, צִוְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לַעֲשׂוֹת, אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת. {ס |
| יא כַּבֵּד אֶת-אָבִיךָ, וְאֶת-אִמֶּךָ--**** *** **** ***** לְמַעַן, יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ, ***** **** ** , עַל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ. {ס} | טו כַּבֵּד אֶת-אָבִיךָ וְאֶת-אִמֶּךָ, כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ--לְמַעַן יַאֲרִיכֻ*ן יָמֶיךָ, וּלְמַעַן יִיטַב לָךְ, עַל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ. {ס |
| יב לֹא תִרְצָח, {ס} *לֹא תִנְאָף; {ס} *לֹא תִגְנֹב, {ס} *לֹא-תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר. {ס} | טז לֹא תִרְצָח, {ס} וְלֹא תִנְאָף; {ס} וְלֹא תִגְנֹב, {ס} וְלֹא-תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁוְא. {ס |
| יג *לֹא תַחְמֹד, בֵּית רֵעֶךָ; {ס} *לֹא-תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ ****, וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ, וְכֹל, אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ. {פ} | יז וְלֹא תַחְמֹד, אֵשֶׁת רֵעֶךָ; {ס} וְלֹא תִתְאַוֶּה בֵּית רֵעֶךָ, שָׂדֵהוּ וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ *שׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ, וְכֹל, אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ. {ס |
{Finally, there is this difference:}
| א וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים, אֵת כָּל-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר. {ס} | יח אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה דִּבֶּר יְהוָה אֶל-כָּל-קְהַלְכֶם בָּהָר, מִתּוֹךְ הָאֵשׁ הֶעָנָן וְהָעֲרָפֶל--קוֹל גָּדוֹל, וְלֹא יָסָף; וַיִּכְתְּבֵם, עַל-שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים, וַיִּתְּנֵם, אֵלָי. |
{One note: Ibn Ezra writes the following difference: but
בראשונה: עבדו ואמתו קודם שורו וחמורו.
ובשנית: שורו וחמורו לפני עבדו ואמתו.
but it is not in fact the case, in any of our sefarim, that shoro vachamoro precedes avdo vaamaso. This would seem to be an error on Ibn Ezra's part.}
וכאשר חפשנו בדברי חז"ל מה אמרו על ככה, מצאנו שאמרו:
זכור ושמור בדבור אחד נאמרו.
וזה הדבר קשה מכל הקושיות שהיו לנו כאשר אפרש.
וחלילה חלילה שאומר שלא דברו נכונה, כי דעתנו נקלה כנגד דעתם. רק אנשי דורינו יחשבו כי דבריהם כמשמעם ואיננו כן כאשר אפרש בסוף אחר שאזכיר הקושיות.
ובאחרונה אפרש הדרך הישרה להסיר כל הקושיות והשאלות שבפרשה הזאת. ולא יתכן שיאמר זכור ושמור בבת אחת, רק במעשה נס.
And when we delve into the words of Chazal, what they say about this, we find that they said "Zachor and Shamor were said in a single statement." And this matter is even more difficult that all the questions that we have, as I will explain.
And forfend, forfend, that I say that they did not speak correctly, for our intellect is light compared to theirs. Rather, the men of our generation think that their words {meaning the words of Chazal} are as in their simple sense, and it is not so, as I will explain in the end, after I mention the difficulties. And at the end I will explain the correct path, to remove all the difficulties and the questions in this parasha; and it is not possible that He said zachor and shamor at one shared instant, except by way of miracle.
Josh: I will end the segment here. The next segment will introduce some of Ibn Ezra's difficulties with this. But here, on the words "Rather, the men of our generation think..." it is fitting to bring down Avi Ezer's words. He objects, in large part, to what Ibn Ezra will say about malei and chaser, and its significance:
I don't think that Avi Ezer is correct that a talmid toeh wrote this, and think it says more about the derech of Avi Ezer than it says anything about Ibn Ezra.
No comments:
Post a Comment