Post: Ibn Ezra continues:
אמר אברהם המחבר:
משפט אנשי לה"ק פעם יבארו דבורם באר היטב ופעם יאמרו הצורך במלות קצרות שיוכל השומע להבין טעמם. ודע כי המלות הם כגופות והטעמים הם כנשמות והגוף לנשמה כמו כלי. ע"כ משפט כל החכמים בכל לשון שישמרו הטעמים ואינם חוששים משנוי המלות אחר שהם שוות בטעמן. והנה אתן לך דמיונות:
אמר ה' לקין: ארור אתה מן האדמה. כי תעבוד את האדמה לא תוסף תת כחה לך נע ונד תהיה בארץ.
וקין אמר: הן גרשת אותי היום מעל פני האדמה.
ומי הוא שאין לו לב שיחשוב כי הטעם אינו שוה בעבור שנוי המלות.
והנה אמר אליעזר: הגמיאיני נא.
והוא אמר: ואומר אליה השקיני נא.
אמר משה: בכור השבי אשר בבית הבור.
וכתוב: בכור השפחה אשר אחר הרחים.
ומשה הזכיר התפילה במשנה תורה שהתפלל על ישראל בעבור העגל, ואינו דומה לתפילה הנזכרת בפרשת כי תשא ,למי שאין לו לב להבין והכלל כל דבר שנוי כמו חלום פרעה ונבוכדנצר. ואחרים רבים תמצא מלות שונות. רק הטעם שוה. וכאשר אמרתי לך שפעם יאחזו דרך קצרה ופעם ארוכה. כך יעשו פעמים להוסיף אות משרת או לגרוע אותו. והדבר שוה.
אמר השם: ותכלת וארגמן.
ומשה אמר: תכלת וארגמן.
אמר השם: אבני שהם.
ומשה אמר: ואבני שהם.
וכאלה רבים ושניהם נכונים, כי הכתוב בלא וי"ו אחז דרך קצרה ולא יזיק. גם הכתוב בוי"ו לא יזיק בעבור שהוסיף לבאר. והנה הוי"ו שהיא נראית במבטא הפה אין אדם מבקש לו טעם למה נגרע ולמה נכתב ולמה נוסף. כי זה וזה נכון. והנה על הנראה שיבוטא בו לא יבקש עליו בכתב טעם. א"כ למה נבקש טעם בנח הנעלם שלא יבוטא בו. כמו מלת לעולם למה נכתב מלא או למה חסר. והנה בני הדור יבקשו טעם למלא גם לחסר. ואילו היו מבקשים טעם לאחד מהם. או שהמנהג היה לכתוב הכל על דרך א' הייתי מחריש.
והנה אתן לך משל: אמר לי אדם אחד כתוב לרעי וזה כתוב: אני פלוני אוהבך לעולם. וכתבתי פלני בלא וי"ו. אהבך גם כן בלא וי"ו. לעלם חסר. ובא ראובן ושאלני למה כתבת חסרים?!
ואני אין לי צורך לכתוב רק מה שאמר לי. ואין לי חפץ להיותם מלאים או חסרים אולי יבא לוי ויודיעני איך אכתוב. ולא ארצה להאריך רק המשכיל יבין ועתה אפרש לך השאלות הנזכרות.
דע כי עשרת הדברים כאשר הם כתובים בפרשה הזאת השם אמרם כלם. כי כתוב: וידבר אלוהים את כל הדברים האלה לאמר. ותחלתם אנכי וסופם וכל אשר לרעך.
וגם משה אמר כאשר הזכיר עשרת הדברים בשנית. את הדברים האלה דבר ה' אל כל קהלכם ואין הפסק ביניהם.
ועוד: כאשר נכתבו כולם באצבע אלהים. כן אמרם השם כולם. והעדות שהביאו שהכתוב בדבור השלישי והרביעי והחמישי אינו על דרך המדבר. יש להשיב אחרי שקבלת זה השם להיות לך לאלהים, על כן אמר: לא תשא את שם ה' אלוהיך לשוא.
גם כי ששת ימים עשה ה'.
ועוד: כי משפט אנשי לשון הקדש לדבר ככה.
כתוב: לא ילין חלב חגי ואחריו כתוב: תביא בית ה' אלהיך. ורבים כאלה.
Avraham {Ibn Ezra} the author says: The rules of the men {speakers} of the holy tongue, sometimes they explain their words extremely clearly and sometimes they say only what is necessary, in shorthand, such that the hearer can understand their meaning. And know that the words {lexical items} are like bodies and the meanings are like souls, and the body is as a vessel to the soul. Therefore, the rule of all the scholars of every language is to guard to meanings and not pay particular heed to changes in the words, since they are identical in their meaning.
And behold, I will give you examples. Hashem said to Kayin {in parshat Bereishit, Bereishit 4}:
And Kayin said:
| יד הֵן גֵּרַשְׁתָּ אֹתִי הַיּוֹם, מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וּמִפָּנֶיךָ, אֶסָּתֵר; וְהָיִיתִי נָע וָנָד, בָּאָרֶץ, וְהָיָה כָל-מֹצְאִי, יַהַרְגֵנִי. | 14 Behold, Thou hast driven me out this day from the face of the land; and from Thy face shall I be hid; and I shall be a fugitive and a wanderer in the earth; and it will come to pass, that whosoever findeth me will slay me.' |
And who is there who does not have a heart {=intellect} who would think that the meaning is not the same, because of the change in the wording?
And behold, Eliezer says {in Chayei Sara, in Bereishit 24:17}
| יז וַיָּרָץ הָעֶבֶד, לִקְרָאתָהּ; וַיֹּאמֶר, הַגְמִיאִינִי נָא מְעַט-מַיִם מִכַּדֵּךְ. | 17 And the servant ran to meet her, and said: 'Give me to drink, I pray thee, a little water of thy pitcher.' |
and he said {to her relatives}:
| מה אֲנִי טֶרֶם אֲכַלֶּה לְדַבֵּר אֶל-לִבִּי, וְהִנֵּה רִבְקָה יֹצֵאת וְכַדָּהּ עַל-שִׁכְמָהּ, וַתֵּרֶד הָעַיְנָה, וַתִּשְׁאָב; וָאֹמַר אֵלֶיהָ, הַשְׁקִינִי נָא. | 45 And before I had done speaking to my heart, behold, Rebekah came forth with her pitcher on her shoulder; and she went down unto the fountain, and drew. And I said unto her: Let me drink, I pray thee. |
| ה וּמֵת כָּל-בְּכוֹר, בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם--מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל-כִּסְאוֹ, עַד בְּכוֹר הַשִּׁפְחָה אֲשֶׁר אַחַר הָרֵחָיִם; וְכֹל, בְּכוֹר בְּהֵמָה. | 5 and all the first-born in the land of Egypt shall die, from the first-born of Pharaoh that sitteth upon his throne, even unto the first-born of the maid-servant that is behind the mill; and all the first-born of cattle. |
and it is written {perek 12}
| כט וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה, וַיהוָה הִכָּה כָל-בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, מִבְּכֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל-כִּסְאוֹ, עַד בְּכוֹר הַשְּׁבִי אֲשֶׁר בְּבֵית הַבּוֹר; וְכֹל, בְּכוֹר בְּהֵמָה. | 29 And it came to pass at midnight, that the LORD smote all the firstborn in the land of Egypt, from the first-born of Pharaoh that sat on his throne unto the first-born of the captive that was in the dungeon; and all the first-born of cattle. |
And Moshe mentions the prayer in Devarim that he prayed for the Israelites because of the Golden Calf, and it is not comparable to the prayer mentioned in parashat Ki Tisa, to one who has no heart to understand. And the general rule applies to every manner of change, such as the dream of Pharaoh and Nevuchadnezzar {whose descriptions change slightly in the retelling}. And many others you will find with different words, yet the meaning is identical. And as I said to you that sometimes they choose the short way and sometimes the long way, sometimes that will add a helping letter or to omit it, while the meaning is the same.
Hashem said: And techelet and argaman; and Moshe said: techelet and argaman.
Hashem said: Avnei shoham; and Moshe said: and avnei shoham.
And there are many like these, and both of them are correct. For the Scripture without the vav chose the short way, and does no damage. Also the Scripture with the vav does no damage, since it added so as to explain. And behold, the vav, which appears in the pronunciation of the mouth, no man seeks for himself a reason why it is missing and why it is written, and why it is added. For both this and that are correct. And behold, it is apparent that the one who pronounces it would not seek upon it, when written, a reason. If so, why should we seek a reason for the omission of that which is not even pronounced. Such as, in the word le'olam, why it is written plene (with a vav) or deficient (without)? And if we were to seek a reason for only one of them (malei or chaser), or if the general custom was to write all of them in one way (malei or chaser), I would have remained silent.
And behold, I will give you an allegory. A person says to you, "Write to my friend, and this is what you should write: I, Ploni love you forever." And he writes Ploni, פלני, without the vav {which is acceptable in Hebrew}, and אהבך, 'I love you', also without the vav. And לעלם, "forever" also chaser. {In each case you can have a cholam chaser as opposed to a cholam malei.} And then Reuven comes and asks me, "why did you write them deficiently {chaser}? And meanwhile, I only have need to write that which he said to me, and I have no desire that they be either malei or chaser. Perhaps Levi will come and inform me how I shall write. I do not wish to go on at length. Rather, the intelligent person will understand.
And now I will explain to you the aforementioned questions.
Know that the ten statements (Aseres HaDevarim), when they are written in this parasha, Hashem said all of them. For it is written {in Yisro, in Shemos 20}:
| א וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים, אֵת כָּל-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר. {ס} | 1 And God spoke all these words, saying: {S} |
And at their beginning is the word Anochi and at the end,
| יג לֹא תַחְמֹד, בֵּית רֵעֶךָ; {ס} לֹא-תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ, וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ, וְכֹל, אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ. {פ} | 13 Thou shalt not covet thy neighbour's house; {S} thou shalt not covet thy neighbour's wife, nor his man-servant, nor his maid-servant, nor his ox, nor his ass, nor any thing that is thy neighbour's. {P} |
And Moshe also said them, as is mentioned in the Aseres HaDevarim the second time {in Vaeschanan, in Devarim 5}:
| יח אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה דִּבֶּר יְהוָה אֶל-כָּל-קְהַלְכֶם בָּהָר, מִתּוֹךְ הָאֵשׁ הֶעָנָן וְהָעֲרָפֶל--קוֹל גָּדוֹל, וְלֹא יָסָף; וַיִּכְתְּבֵם, עַל-שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים, וַיִּתְּנֵם, אֵלָי. | 18 These words the LORD spoke unto all your assembly in the mount out of the midst of the fire, of the cloud, and of the thick darkness, with a great voice, and it went on no more. And He wrote them upon two tables of stone, and gave them unto me. |
And there is no pause between them. {That is, the Aseres HaDibros ends in the immediately preceding pasuk.}
And further, just as all of them are written with the finger of God, so too Hashem said all of them. And the testimony that they bring that the verse, in the third, fourth, and fifth Dibbur is not in the first person {but rather the third person}, there is to answer that after this that you have accepted Hashem to be for you as a God, therefore it states "You shall not take the name of Hashem your God in vain", as well as "For in six days Hashem made." And further, the rule of the men {who speak} the holy tongue {Hebrew} is to speak in this manner. It is written {Shemot 23:18}:
| יח לֹא-תִזְבַּח עַל-חָמֵץ, דַּם-זִבְחִי; וְלֹא-יָלִין חֵלֶב-חַגִּי, עַד-בֹּקֶר. | 18 Thou shalt not offer the blood of My sacrifice with leavened bread; neither shall the fat of My feast remain all night until the morning. |
{which is first person} and afterwards is written {next pasuk}:
| יט רֵאשִׁית, בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ, תָּבִיא, בֵּית יְהוָה אֱלֹהֶיךָ; לֹא-תְבַשֵּׁל גְּדִי, בַּחֲלֵב אִמּוֹ. {פ} | 19 The choicest first-fruits of thy land thou shalt bring into the house of the LORD thy God. Thou shalt not seethe a kid in its mother's milk. {P} |
{which is third person}
And there are many like these.
No comments:
Post a Comment