Tuesday, September 09, 2008

Does Homeopathy Have A Basis In Authentic Jewish Mysticism and Thought?

Shirat Devorah links to an interesting article by Rabbi Yitzchak Ginsburgh, of his Gal Einai Institute, relating Kabbalah to the four contemporary medical methods -- Homeopathy, Allopathy, Osteopathy, and Naturopathy. The website touts itself as "Authentic Jewish Mysticism and Thought based on the teachings of Harav Yitzchak Ginsburgh."

But this does not strike by as "authentic Jewish mysticism." Rather, this is modern, New-Age kabbalah, which takes various approaches in alternative medicine and invests them with a pseudo-mystical framework. Before this article, many of these approaches already developed their own mystical frameworks, such that they are not just medicine but also spirituality and/or kishuf. For example, osteopathy. And those with Jewish leanings will try to invest these practices with "deep" kabbalistic meanings, often just reworkings of those other foreign beliefs clothed in kabbalistic terminology.

I am not claiming that homeopathy, or osteopathy, etc., does not work, nor that it does work. I am not going to address that issue in this post at all, because it is irrelevant to the topic at hand. The topic at hand is whether kabbalah, or authentic Jewish teaching, really discusses e.g. homeopathy, or whether sources are being misused and corrupted in order to lend Jewish credence to those ideas.

I'll focus on one particular paragraph, and then assess it.

Thus, Rabbi Ginsburgh writes:
The underlying principle of this healing system is known as the “law of similars,” where one paradoxically uses either the disease itself or something similar to the disease as the cure. This principle, long known to mankind, finds its explicit expression in the idiom of the sages as healing “like by like.”1 Furthermore, the sages teach that this is the method employed by God Himself, who “sweetens [that is, heals] bitterness with bitterness.”2 “Like by like” implies that the cure lies within the disease itself, meaning that the disease is merely a foreign “shell” of evil containing within it a kernel of good.
Firstly, regarding
This principle, long known to mankind, finds its explicit expression in the idiom of the sages as healing “like by like.”
I cannot find this explicit expression in the idiom of the Sages of healing "like by like." I will have to rely on the footnote provided by the author of the article (Rabbi Ginsburgh?) and assume that that is what he is referring to. In the footnote, the author writes:
See Nachmanides on Numbers 21:9.
The implication is that this will show that Ramban holds that one can cure like by like in general. But the actual Ramban, talking about the nachash henechoshet, shows Ramban saying the exact opposite:
ויעש משה נחש נחושת -
לא נאמר לו לעשותו של נחושת, אלא אמר משה הקב"ה אמר לי נחש, אני אעשנו של נחושת, לשון נופל על הלשון, זה לשון רש"י מדברי רבותינו (ב"ר לא ח).
ולא הבינותי זה, שהרי הקב"ה לא הזכיר לו "נחש" אלא "עשה לך שרף". אבל דעתם לומר כי הלך משה אחר שם העצם אשר לו.
והנראה בעיני בסוד הדבר הזה, כי הוא מדרכי התורה שכל מעשיה נס בתוך נס, תסיר הנזק במזיק ותרפא החולי במחליא, כמו שהזכירו (מכילתא ויסע א): בויורהו ה' עץ (שמות טו כה): וכן במלח אלישע במים (מ"ב ב כא). וידוע מדרכי הרפואות, שכל נשוכי בעלי הארס יסתכנו בראותם אותם או בראות דמותם, עד כי נשוכי הכלב השוטה וכן שאר הבהמות השוטות אם יביטו במים יראה להם שם בבואת הכלב או המזיק וימותו, כמו שכתוב בספרי הרפואות ומוזכר בגמרא במסכת יומא (פד א).

וכן ישמרו אותם הרופאים מהזכיר בפניהם שם הנושך, שלא יזכרו אותם כלל כי נפשם תדבק במחשבה ההיא ולא תיפרד ממנה כלל עד שתמית אותם. וכבר הזכירו דבר מנוסה מפלאות התולדה, כי נשוך הכלב השוטה אחרי שנשתטה בחוליו אם יקובל השתן שלו בכלי זכוכית יראה בשתן דמות גורי כלבים קטנים, ואם תעביר המים במטלית ותסננם לא תמצא בהם שום רושם כלל, וכשתחזירם לכלי הזכוכית וישתהו שם כשעה תחזור ותראה שם גורי הכלבים מתוארים, וזה אמת הוא בפלאי כוחות הנפש.

וכשיהיה כל זה כך, ראוי היה לישראל נשוכי הנחשים השרפים שלא יראו נחש ולא יזכרו ולא יעלו על לב כלל, וציוה הקב"ה למשה לעשות להם דמות שרף, הוא הממית אותם. וידוע כי הנחשים השרפים אדומי העיניים רחבי הראש שגופם כעין הנחושת בצווארם, ולכן לא מצא משה לקיים מצוותו בשרף בלתי שיעשה נחש נחושת כי הוא דמות נחש שרף, ואם יעשנו מדבר אחר היה דמות נחש ולא דמות שרף. ומה שאמרו מן הלשון הנופל על הלשון, כי הזכרת השם בלבד תזיק. והכלל, כי ציווה השם שיתרפאו במזיק הממית בטבע ועשו דמותו ושמו, וכשיהיה האדם מביט בכוונה אל נחש הנחושת שהוא כעין המזיק לגמרי, היה חי, להודיעם כי השם ממית ומחיה:
Thus, Ramban writes that the sod in this is that this miracle of healing people of their snake-bites is a miracle within another miracle, a nes betoch nes. Because as is well known to the doctors, the medical reality is that "like hurts like," not that "like cures like." By all rights, seeing the snake would kill them, rather than heal them. And he gives examples. And Ramban agrees with his contemporary doctors on this point.

Thus, this is not Chazal (Ramban) endorsing "like cures like." Rather, it is Chazal endorsing the opposite, but Hashem is using like to cure like which is entirely opposite the derech hateva, in order to make it more of a miracle. So Ramban does discuss the concept, but not to say it is a valid methodology. Presenting it the way he does is incredibly misleading.

Also, Ramban is a major kabbalist. If what the author presents in the rest the article is "authentic kabbalah," shouldn't Ramban the kabbalist know about homeopathy, and list it as an alternative, rather than stating the position of contemporary doctors against homeopathy as definite medical fact?

The author continues endorsing homeopathy with the statement that
Furthermore, the sages teach that this is the method employed by God Himself, who “sweetens [that is, heals] bitterness with bitterness.”2
What is his basis for this? In footnote 2, he writes:
Bereishit Rabbah 77a.
This sourcing is also somewhat disappointing. That midrash states:
דברים לג) אין כאל ישורון רוכב שמים בעזרך

ר' ברכיה בשם ר' יהודה בר' סימון אמר:
אין כאל ומי כאל ישורון, הנאים והמשובחין שבכם, אתה מוצא כל מה שהקדוש ברוך הוא עתיד לעשות לעתיד לבא, הקדים ועשה על ידי הצדיקים בעולם הזה.
הקב"ה מחיה המתים,
ואליהו מחיה את המתים.

הקדוש ב"ה עוצר גשמים,
ואליהו עוצר גשמים.

הקדוש ברוך הוא מברך את המועט,
ואליהו מברך את המועט.

הקדוש ברוך הוא מחיה את המתים,
ואלישע מחיה את המתים.

הקדוש ברוך הוא פוקד עקרות,
ואלישע פוקד עקרות.

הקדוש ברוך הוא מברך את המועט,
ואלישע מברך את המועט.

הקדוש ברוך הוא ממתיק את המר,
ואלישע ממתיק את המר.

הקדוש ברוך הוא ממתיק את המר במר,
ואלישע המתיק את המר במר.
Thus, the midrash begins with the statement that there is none like Hashem. The idea is that Hashem does things well outside of derech hateva. The midrash continues that these are things that Hashem will do in the future, but indeed, his prophets, or rather the righteous, will precede Him in performing miracles in this world. An example is resurrection of the dead. Hashem will do it in the future, but Eliyahu and Elisha already did it, as we see in Tanach. And Hashem will make the bitter sweet, and so did Elisha. And Hashem will make the bitter sweet via bitter, and so did Elisha. This, once again, is the example of the nes betoch nes, that not only did he make the bitter into sweet, but he did it in a totally miraculous way, against the derech hateva, such that it is clear it is miraculous. That is why it is listed as two separate nissim -- making bitter into sweet, and more than that, making bitter into sweet via bitter.

So yes, it is the way that Hashem will operate, and that makes it a wonderful thing. But that does not necessarily mean that "bitter" in this case is metaphorical for a general curing via the same; and it does not mean that this is the general way of the world, the derech hateva, instead of something miraculous, such that medical practitioners, rather than righteous prophets, should be engaging in it and expect to have any kind of results.

If you want to find some sort of precedent of "like cures like" and quasi-endorsement by Chazal (rather than modern interpretations of Biblical stories, based on the eigel hazahav, the nachash hanechoshet, and Moshe sweetening the bitter waters), we can look to the Mishna in Yoma (83a)

מי שאחזו בולמוס מאכילין אותו אפי' דברים טמאים עד שיאורו עיניו מי שנשכו כלב שוטה אין מאכילין אותו מחצר הכבד שלו ר' מתיה בן חרש מתיר

where the idea is to feed someone bitten by a rabid dog the liver of that rabid dog, as a cure. Rabbi Matia endorses this and permits it, but the Tanna Kamma forbids feeding him this traif food.

Rashi explains that even though the (contemporary) doctors did practice giving it, the Tanna Kamma do not consider it a refuah gemurah. But Rabbi Matia does consider it a refuah gemurah. And so this is not Chazal giving basis, based on spiritual knowledge, to homeopathic practice, but rather a dispute in the metziut, whether this cure practiced by contemporary medical practitioners, is effective.

The Yerushalmi (Yoma 41b) elaborates that this cure does not work:
גרמני עבדיה דר' יודן נשייא נשכו כלב שוטה והאכילו מחצר כבד שלו ולא נתרפא מימיו אל יאמר לך אדם שנשכו כלב שוטה וחיה שעקצו חוורבר וחיה שבעטתו פרדה וחיה ובלבד פרדה לבנה

And so this is not a very solid basis for promoting homeopathy. Again, this does not mean that it does not work, or that it does work. That is an entirely separate question.

No comments:


Blog Widget by LinkWithin