1) Amud Aleph:
הרדעי אמרי אפילו משום דינא דבר מצרא מסלקינן ליה משום שנאמר (דברים ו, יח) ועשית הישר והטוב בעיני ה
Is this just an idea of being nice? This is understood to be a Rabbinic enactment, guided by that principle, so that they will (according to the Nehardeans) even eject the interloper from his purchased property, such that he would have to give it to the abutting neighbor (with recompense). Or that when he buys it, he is acting as an (unwilling) agent for the abutting neighbor.
I would suggest that it is not the **standard** interpretation of ve'asisa hayashar vehatov, that is, introducing the idea of lifnim meshuras hadin. If so, it is difficult to say that lifnim mishuras hadin is being established as din, that we chase him off his purchased property.
I would suggest that this is rather a derasha on hayashar vehatov. The pasuk in full is:
וְעָשִׂיתָ הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב בְּעֵינֵי ה לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה לַאֲבֹתֶיךָ.
So it is related to inheriting the land. And hayashar doesn't just mean what is righteous. It literally means "you shall do straight and good". In the context of bar metzra, contiguous land is literally straight and good. So we have a *Biblically* established principle of making land good by being contiguous. And that is enough to chase off the interloper.
2) Don't miss out on the long Rashi on amud beis:
שכיני העיר ושכיני השדה שכיני העיר קודמין - נראה בעיני דלאו בדינא דבר מצרא איירי אלא להשיא עצה דרך ישר וטוב למוכר שאם יש לו שדה למכור ובאו עליה ללוקח שכינים הדרים אצלו בדירה ושכן שיש לו בשדה ששדותיהן סמוכות זו לזו וזו שיש לו למכור אינה סמוכה למצרן שכיני העיר קודמין ואני לא דקדקתי בה מפי רבינו כל צרכי ועד הנה פירשתי דבמצרן דיליה קאמר והשתא לא נראה לי דאם כן הוה ליה למיתנינהו בהדי הנך דלעיל ולמימר הכי לאשה וליתמי ולשותפי ולשכיני העיר ולת"ח לית בה משום דינא דבר מצרא מאי שנא דשני בלישנא דכולי שמעתא למינקט לישנא דקודמין ותו דקאמר שכן ותלמיד חכם ת"ח קודם אי האי שכן מצרן הוא אמאי ת"ח קודם תלמיד חכם לאו בר ועשית הישר והטוב הוא דהאי ועשית אלוקח שדיוה רבנן כדאמרינן לעיל גבי זבין לעכו"ם עכו"ם לאו בר ועשית כו' ותו קרוב ותלמיד חכם מאי דינא דבר מצרא איכא וא"ת כששניהן מצרנין אטו משום דת"ח הוא משלח גלימא דאינשי:
He basically says that, despite the words שכיני השדה, we are not speaking of an abutting neighbor (bar metzra), but of a neighbor in town vs. a neighbor of a different field of his, located elsewhere. Tosafot meanwhile makes this a case of bar metzra, but both the town person and the field person are abutting neighbors.
What is interesting about this Rashi is: ואני לא דקדקתי בה מפי רבינו כל צרכי ועד הנה פירשתי
הרדעי אמרי אפילו משום דינא דבר מצרא מסלקינן ליה משום שנאמר (דברים ו, יח) ועשית הישר והטוב בעיני ה
Is this just an idea of being nice? This is understood to be a Rabbinic enactment, guided by that principle, so that they will (according to the Nehardeans) even eject the interloper from his purchased property, such that he would have to give it to the abutting neighbor (with recompense). Or that when he buys it, he is acting as an (unwilling) agent for the abutting neighbor.
I would suggest that it is not the **standard** interpretation of ve'asisa hayashar vehatov, that is, introducing the idea of lifnim meshuras hadin. If so, it is difficult to say that lifnim mishuras hadin is being established as din, that we chase him off his purchased property.
I would suggest that this is rather a derasha on hayashar vehatov. The pasuk in full is:
וְעָשִׂיתָ הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב בְּעֵינֵי ה לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה לַאֲבֹתֶיךָ.
So it is related to inheriting the land. And hayashar doesn't just mean what is righteous. It literally means "you shall do straight and good". In the context of bar metzra, contiguous land is literally straight and good. So we have a *Biblically* established principle of making land good by being contiguous. And that is enough to chase off the interloper.
2) Don't miss out on the long Rashi on amud beis:
שכיני העיר ושכיני השדה שכיני העיר קודמין - נראה בעיני דלאו בדינא דבר מצרא איירי אלא להשיא עצה דרך ישר וטוב למוכר שאם יש לו שדה למכור ובאו עליה ללוקח שכינים הדרים אצלו בדירה ושכן שיש לו בשדה ששדותיהן סמוכות זו לזו וזו שיש לו למכור אינה סמוכה למצרן שכיני העיר קודמין ואני לא דקדקתי בה מפי רבינו כל צרכי ועד הנה פירשתי דבמצרן דיליה קאמר והשתא לא נראה לי דאם כן הוה ליה למיתנינהו בהדי הנך דלעיל ולמימר הכי לאשה וליתמי ולשותפי ולשכיני העיר ולת"ח לית בה משום דינא דבר מצרא מאי שנא דשני בלישנא דכולי שמעתא למינקט לישנא דקודמין ותו דקאמר שכן ותלמיד חכם ת"ח קודם אי האי שכן מצרן הוא אמאי ת"ח קודם תלמיד חכם לאו בר ועשית הישר והטוב הוא דהאי ועשית אלוקח שדיוה רבנן כדאמרינן לעיל גבי זבין לעכו"ם עכו"ם לאו בר ועשית כו' ותו קרוב ותלמיד חכם מאי דינא דבר מצרא איכא וא"ת כששניהן מצרנין אטו משום דת"ח הוא משלח גלימא דאינשי:
He basically says that, despite the words שכיני השדה, we are not speaking of an abutting neighbor (bar metzra), but of a neighbor in town vs. a neighbor of a different field of his, located elsewhere. Tosafot meanwhile makes this a case of bar metzra, but both the town person and the field person are abutting neighbors.
What is interesting about this Rashi is: ואני לא דקדקתי בה מפי רבינו כל צרכי ועד הנה פירשתי
No comments:
Post a Comment