Friday, July 25, 2008

Fasting on the 17th of Tammuz, pt i

First, a plug: It is still (always!) a good time to hop onto Rif Yomi. Today we (and Daf Yomi) are up to Gittin daf 14. But it should only take half an hour to catch up. Check out my Rif Yomi blog here.

The gemara in Rosh haShana makes an interesting statement about fasting on the 17th of Tammuz:

Rosh Hashana 18a - b:

דף יח, א משנה על ששה חדשים השלוחין יוצאין על ניסן מפני הפסח על אב מפני התענית על אלול מפני ר"ה על תשרי מפני תקנת המועדות על כסליו מפני חנוכה ועל אדר מפני הפורים וכשהיה בהמ"ק קיים יוצאין אף על אייר מפני פסח קטן:

דף יח, א גמרא וליפקו נמי אתמוז וטבת

דף יח, ב גמרא דאמר רב חנא בר ביזנא אמר ר"ש חסידא מאי דכתיב (זכריה ח) כה אמר ה' צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה קרי להו צום וקרי להו ששון ושמחה בזמן שיש שלום יהיו לששון ולשמחה אין שלום צום אמר רב פפא הכי קאמר בזמן שיש שלום יהיו לששון ולשמחה יש [גזרת המלכות] {שמד} צום אין [גזרת המלכות] {שמד} ואין שלום רצו מתענין רצו אין מתענין

Here is an image of the gemara, with Rashi, and one of Beis Yosef on Tur siman 550, where he discusses this Rashi.

A few things to note. There are three different states, according to Rav Pappa:

1) Shalom

2) Gezeiras haMalchus

3) No Gezeiras HaMalchus.

Based on the set up of the gemara, it would seem that states 2 and 3 involve a lack of "shalom."

How does Rashi define these states? Firstly, he takes the Beis HaMikdash not being standing, but rather nowadays, as a given in the Mishna. (See the first Rashi.) Thus, the Beis HaMikdash appears to be taken out of the equation.

Then, he gives definitions:

1) Shalom: That the hand of the gentiles is not strong on Israel. In such a case, it is, as per the pasuk in Navi, a time of sasson and simcha, such that, writes Rashi, fasting and mourning is forbidden.

2) Where this is "gezeiras hamalchus" -- or according to a variant text of the gemara -- shmad -- and this is how Beis Yosef cites it -- these there is an obligation to fast on these days.

3) Where there is no gezeiras hamalchus -- then it is a reshus.

Now, in Outlines of Halachos, they write: "Rashi defines Shalom to be autonomy for Yisrael. The Ramban and Tur say that it means when the Mikdash stands."

As we see, all he is doing in Beis Yosef is citing the opinions. I don't see any extra interpretation here. So they are reading "shalom," that the hands of the gentiles are not strong on Israel, as autonomy for Israel.

It certainly cannot be simply lack of shmad, because that would be state 3. And the fact that the negation of it is divided into states, namely that the government over us is nice to us or that they are mean to us, would seem to support this idea of autonomy.

Assuming that it actually means autonomy in Israel (and so it seems as well when Tzitz Eliezer uses the term), then at present we actually have this. Then, according to Rashi, it is prohibited to fast on the 17th of Tammuz, at the very least in Eretz Yisrael, and perhaps throughout the world.

It is not a matter of reshus or chovah to fast, either on an individual or communal level. Rather, Rashi says that in state 1, it is prohibited to fast. If the reshus according to other opinions is on an individual level, perhaps individuals should be machmir to not fast, so as to be choshesh for the opinion of Rashi. And if the reshus is on a communal level, perhaps the communities should opt to be machmir for Rashi's opinion, and decide that as a community they will not fast.

I would note that Ran says the same thing as Rashi.
ומקשי' בגמ' וליפקו נמי אתמוז ואטבת דאמר רב חנא בר ביזנא אר"ש חסידא מאי דכתיב צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה קרי להו צום וקרי להו ששון ושמחה אלא לאו הכי קאמר בזמן שיש להם שלום יהיה לששון ולשמחה אין שלום צום אמר רב פפא הכי קאמר בזמן שיש שלום יהיו לששון ולשמחה כלומר שאין העובדי כוכבים תקיפה על ישראל יהיו לששון ולשמחה כלומר שאסורים בהספד ובתענית יש גזירה יש צום אין גזירה ואין שלום רצו מתענין רצו אין מתענין. פירוש וכיון דרשות הוא לא מטרחינן שלוחין עלייהו ומקשי' אי הכי ט"ב נמי אמר רב פפא שאני ט"ב הואיל והוכפלו בו צרות דאמר מר ט"ב חרב הבית בראשונה ובשניה ונלכדה ביתר ונחרשה העיר:

However, there is a point claimed by Shu"t Divrei Yatziv that Rashi is really saying the same thing as Rabbenu Chananel, that "shalom" is when the Temple is built. Bli neder, if I continue this series, I will address this when addressing Rabbenu Chananel. I will say up front that I do not find it persuasive.
שו"ת דברי יציב חלק אורח חיים סימן רלד
תשעה באב בזמן בית שני

ב"ה, קרית צאנז, עיוהכ"פ תש"ל

אחדשת"ה קבלתי ברוב עונג הספר שהו"ל מהר"ז סופר, וביקשני שאשים עין עליו על מ"ש בסי' ג' בדברי הר"ח, ואם כי אין העת ללבלר לצאת בקולמוסו בכותבת הגסה מפאת היום הקדוש והנורא המתקרב ובא אלינו לטובה, מ"מ ליקרא דאורייתא לא אוכל לחשות ואבוא בשורותיים עכ"פ להראות אות כי חביבין עלי דברי דודים.

א) מ"ש להרבינו חננאל בר"ה דף י"ח ע"ב בזמן שיש שלום כלומר כל זמן שביהמ"ק קיים וכו'.

הנה למה לן לעשות פלוגתא בין רש"י והר"ח, די"ל דגם מ"ש רש"י שאין יד העכו"ם תקיפה על ישראל, היינו הך בזמן שבית המקדש קיים, והש"ס קאמר להדיא התם הני הוא דתלינהו רחמנא בבנין ביהמ"ק, וע"כ דהיינו הך שאין יד עכו"ם תקיפה, וכ"כ רש"י להדיא שם בד"ה אין שלום צום ואע"ג דבזמן הבית קרינהו מועדים טובים.

ומ"ש הר"ח שם בד"ה איתמר וכו' וראיה אלו ג' תעניות וכו' הני ג' צומות הוא דתלינהו רחמנא בבנין הבית וכו', לדעתי הכוונה, שמת"ב אין ראיה דבטלה מגילת תענית, דשאני ת"ב דהוכפלו בו הצרות כדאמר לעיל שם, ולכך נקט רק הנך ג' ודו"ק.
To be continued, bli neder...

Please note: Not halacha lemaaseh. And we have not covered the entirety of the topic. But food for thought.

No comments:


Blog Widget by LinkWithin