Wednesday, December 15, 2004

Ha'avara for yerushlami ketubot class

There is a specific section in the first sugya in Ketubot that I think is stama degemara, even though it has an statement from Rabbi Mana. The material in this section comes from elsewhere. Some of the sources:


דף א, א פרק א הלכה א משנה בתולה נישאת ביום הרביעי ואלמנה ביום החמישי שפעמים בשבת בתי דינין יושבין בעיירות ביום השני וביום החמישי שאם היה לו טענת בתולים היה משכים לבית דין:

דף א, א פרק א הלכה א גמרא
מפני שאין כתיב ברכה בבריות
הא אילו הוה כתיב ברכה בבריות היתה נישאת בשבת
לא כן תני לא יבעול אדם בעילה בתחילה בשבת מפני שהוא עושה חבורה
אלא כאחרים מפני שאחרים מתירין
כלום אחרים מתירין אלא בשכנס
שעד שלא כנס אינו זכאי לא במציאתה ולא במעשה ידיה ולא בהפר נדריה
משכנס זכאי במציאתה ובמעשה ידיה ובהפר נדריה
אם אומר את כן נמצאתה כקונה קניין בשבת
אמר ר' מנא הדא אמרה אילין דכנסין אמרלן צריך לכונסה מבעוד יום שלא יהא כקונה קניין בשבת

דף א, א פרק א הלכה א משנה שבעת ימים קודם ליום הכיפורים מפרישין כהן גדול מביתו ללישכת פרהדרין ומתקינן לו כהן אחר תחתיו שמא יארע בו פסול ר' יהודה אומר אף אשה אחרת מתקינין לו שמא תמות אשתו שנאמר (ויקרא טז) וכפר בעדו ובעד ביתו ביתו היא אשתו אמרו לו חכמים א"כ אין לדבר סוף:

דף ה, ב פרק א הלכה א גמרא
ויקדש מאתמול
וכפר בעדו ובעד ביתו ולא בעד שני בתים
רבי גמליאל בר' איניוני בעא קומי רבי מנא לא נמצא כקונה קיניין בשבת
א"ל משום שבות שהתירו במקדש
אמר רבי מנא הדא אמרה אילין דכנסין ארמלן צריך לכונסן מבעוד יום שלא יהא כקונה קניין בשבת

דף יח, ב פרק ב הלכה ו משנה חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה. מעשה בר"ג שנשא וקרא לילה הראשון אמרו לו תלמידיו לימדתנו רבינו שחתן פטור אמר להם איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים אפי' שעה אחת:

דף יח, ב פרק ב הלכה ו גמרא ר' אלעזר בן אנטיגנוס בשם ר' אליעזר בי ר' ינאי זאת אומרת שמותר לבעול בעילה בתחילה בשבת. א"ר חגיי קומי ר' יוסה תיפתר באלמנה שאינה עושה חבורה. א"ל והא תנינן ארבעה לילות אית לך למימר ארבעה לילות באלמנה. א"ר יעקב בר זבדי קשייתה קומי

דף יט, א פרק ב הלכה ו גמרא ר' יוסי מה בינה לבין שובר את החבית לאכול ממנה גרוגרות. א"ל ומור דבתרה ובלבד שלא יתכוין לעשותה כלי. וכאן שמתכוין לעשותה בעולה כמי שמתכוין לעשותה כלי. רב יצחק בר רב משרשיא או מקשי מה בינה למיפיס מורסא בשבת. א"ל ומור דבתרה ובלבד שלא יתכוין לעשותה פה. וכאן מתכוין שהוא מתכוין לעשותה בעולה כמי שהוא מתכוין לעשותה כלי.
תני לא יבעול אדם בעילה לכתחילה בשבת מפני שהוא עושה חבורה ואחרים מתירין.
א"ר יוסי בי ר' אבון טעמון ואחרים למלאכתו הוא מתכוין מאיליה נעשה חבורה.
אסי אמר אסור

First let us examine the statement of Rabbi Mana. I think it is clear that the sugya of origin is in Yoma. Why? Firstly, the statement in Yoma is grammatical.

אמר רבי מנא הדא אמרה אילין דכנסין ארמלן צריך לכונסן מבעוד יום שלא יהא כקונה קניין בשבת

Here, it states that those (plural) who marry widows (plural) must marry them (plural)... That is, there is number agreement. Meanwhile, the same statement in Ketubot does not have the agreement.

אמר ר' מנא הדא אמרה אילין דכנסין אמרלן צריך לכונסה מבעוד יום שלא יהא כקונה קניין בשבת

Here, "widows" is plural and "marry her" is singular.

Furthermore, in the gemara in Yoma, when leads up to the statement of Rabbi Mana is a conversation between Rabbi Gamliel the son of Rabbi Inyoni and Rabbi Mana! Contrast this with the gemara in Ketubot, in which Rabbi Mana is not a participant.

Further, in Yoma, we see:
רבי גמליאל בר' איניוני בעא קומי רבי מנא
לא נמצא כקונה קיניין בשבת

Thus the question that marrying is like making a kinyan on Shabbat is attributed to Rabbi Gamliel son of Rabbi Inyoni. Contrast this with Ketubot, where the statement:

אם אומר את כן נמצאתה כקונה קניין בשבת

is entirely anonymous. Sure, it is in a slightly different context, but it is the same question, and posed directly to Rabbi Mana. It would seem that in terms of this question, at least, the source sugya is the one in Yoma.

The remainder of the sugya leading up to this point in Ketubot is entirely anonymous, starting as a question on an answer of Bar Kappara.

Those elements brought up in the anonymous sugya may also be found scattered throughout Shas, and it seems that they are probably original to those other sugin as well. For example, we see the Tanaaitic source about the first intercourse. In Brachot, we get the citation together with the Acherim, as well as an analysis of the reason of the Acherim. In Ketubot, we get a partial citation, with no mention of Acherim, and then a mention of the Acherim, as if the reader is expected to be familiar with the entire source. It seems that they discuss the Acherim, then cite the Rabbi Mana discussion to show that even according to them there is another issue, and interject an explanation of why is would be like someone who is koneh a kinyan on Shabbat on the basis of another sugya that talks about the nisuin actually gaining rights like dismissing oaths and access to the work of her hands.

The meforshim read this as an attack on Bar Kappara. Perhaps this is the aim of the back and forth of the sugya, or perhaps it is a digression, once we reach the opinion of the Acherim. But I think that at the least, Rabbi Mana is not reacting to this gemara, but rather to the local discussion in Yoma.

{Conjecture: Note also that in Yoma, the discussion is of a betula, since that is the only one a kohen gadol can marry. The suggestion is to do kiddushin as of yesterday, while he still has another wife. This is rejected on the basis of a derasha. Thus perhaps for a betula the only problem is if he did not do kiddushin. Rabbi Mana talks about widows, who are not betulot, and for whom kiddushin alone would not suffice to effect the kinyan of hafarat nedareha and maaseh yadeha. (This does not seem to be true, but rather it is a matter of kiddushin vs. nisuin, is the basis for the acquisition.)

However, according to what I've seen in the meforshim, this hafarat nedareha and maaseh yadeha is associated with arusa vs. nesua, in which case it would be a problem for a betula for a kohen gadol as well. The distinction they make is that by a betula you can use chuppa to effect the kinyan as well, so it will happen before Shabbat, which is not the case for almana. Something further to look into...

Update: Perhaps R Mana is not saying that it would not be a problem for betulot as well, but rather, since there was a problem according to one opinion of chillul shabbat for making a chabura, and others argue on this, he is saying that even where making a chabura would not occur - those who marry widows - there is another, Rabbinic issue, inherent in the question raised to him, which is making an acquisition on Shabbat, and so even widows one would have to marry before Shabbat. We then don't have to explain that he was thinking of doing nisuin of betulot via chuppa before Shabbat, but just extending the problem to a new scenario.}

No comments:


Blog Widget by LinkWithin