This is off topic and a week late but can you point me to any source explaining the simple sense of the pasuk ויעש להם בתים?
Seriously, though, to determine the peshat in this one phrase requires understanding of so much else in context. Namely, should we understand them as Hebrew midwives, or Egyptian midwives for the Hebrews? When they feared Elohim, was this Hashem or was it the local Egyptian deity? Were they individual midwives, or the heads of widwife guilds? And so on and so forth. This context will allow for different plausible answers to the question of just what vayaas lahem batim means.
Shadal covers it neatly, with a survey of what various pashtanim say. I'll correct the typing errors, but won't translate:
כא] ויעש להם בתים : רש"י על פי רז"ל (סוטה י"א ע"ב) פירש כי ה' עשה למילדות בתי כהונה ולויה ומלכות, וכן ראב"ע אמר שהוא גמול מאת ה' אל המילדות, וכן דעת אחרים, שבשכר שחיו המילדות את בני ישראל הרבה להן ה' משפחות וצאצאים ע"דונבנו בתוך עמי (ירמיה י"ב ט"ז ), אלהים מושיב יחידים ביתה (תהלים ס"ח ז' ); וגזניוס פירש בתים לשון הון ועושר, כמו בחכמה יבנה בית (משלי כ"ד ג' ), וכן גוסיציוס אומר כי הוראת ההצלחה נכללת עם ריבוי הזרע, כטעם גם נבנו עושה רשעה (מלאכי ג' ט"ו ); ורשב"ם ור"י עראמה והכורם פירשו שעשה פרעה בתים למילדות לשמרן, שלא תלכנה אל העבריות היולדות; וזה רחוק ממשמעות הלשון והעיקר חסר, כמו שהעיר רמבמ"ן; ור' משה חפץ (מלאכת מהשבת) פירש שאתר שנודעה צדקת המילדות נתרבו להן הבתים הקוראים אותן; ורמבמ"ן פירש הפסוק מחובר לשאחריו, ויהי כי יראו המילדות את האלהים וכי עשה האל להם (לישראל) בתים ומשפחות רבות אז ויצו פרעה לכל עמו כל הבן הילוד וגו', ועדיין מליצת ויעש להם בתים קשה ובלחי נהוגה להורות על ריבוי הזרע, כי מה תוסיף המליצה הזאת, וכבר ידענו שהיו בישראל משפחות הרבה; ואאז"ל אמר כי ישראל רצו לשלם גמול למילדות, ולהיותם מלומדים בחמר ובלבנים, בנו להם בתים; וגם לפירושו יקשה שהיל"ל "ויבן", ולשון ויעש הוא דוגמת כי בית יעשה לך ה' (ש"ב ז' י"א ), והוא נראה סיוע לפירוש רז"ל; ונראה לי שהיה מנהג כי רק הנשים, שלא היו להן בנים ולא היה להן טיפול בביתן, היו מילדות, וה' בירך את המילדות האלה ונתן להן בנים ופרו ורבו והעמידו בתים. להם: במקום להן, כמו למטה ב' י"ז את צאנם.
If I had to venture a guess, on a peshat level, I would say as follows: They were Egyptian midwives. In terms of וַתִּירֶאןָ הַמְיַלְּדֹת אֶת-הָאֱלֹהִים, this means that they were religious and ethical people. וַיֵּיטֶב אֱלֹהִים, לַמְיַלְּדֹת might be that they were successful in their work, or might already be this Divine recompense. וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים, I don't think this refers to the Israelites or the actions of the Israelites, but is the Divine reward. This would then show that no good deed, even from non-Hebrews, goes unrewarded. But what does batim mean? Perhaps that they formed their own midwife guilds. For such guilds existed in ancient Egypt. Either that or that they became important, wealthy, Houses in Egyptian society. At least that is how I would lean. Regardless, Shadal is a good starting point for investigating the question.
a
6 comments:
Very interesting. I never saw that Jpost article before.
The first time I saw such ideas mentioned was in a history book. I thought it was total kefirah. :)
It does seem to be a way to turn existing *Jewish* practice, since they were ovdei avodah zarah, into a Godly commandment.
One major difference still remains that Hashem commanded animal sacrifices.
It's pretty hard to suggest they weren't actually Yocheved and Miriam/Elisheva...
Thank you for responding to my request. This verse always seemed to me to defy simple explanation and I always thought that there was some context missing which might shed light on it. Now you may have provided it.
After reading your post I thought of another possibility and that is that להם refers not to the midwives but to Elohim which as you say could possibly be the egyptian deities. This would solve the problem raised by some of the rishonim as to why the verse uses the masculine להם and not the feminine להן.
בתים could mean houses of worship. So the meaning according to this would be that because of their fear of Elohim they built them houses of worship. The problem is that ויעש is singular and masculine so it can't refer to the midwives but maybe we can say that it refers to the "fear" itself. In other words their fear of Elohim when it became known engendered among the egyptians a renewed interest in the gods which resulted in the building of houses of worship for them.
"It's pretty hard to suggest they weren't actually Yocheved and Miriam/Elisheva..."
why would it be hard to do so? abarbanel and shadal certainly saw fit to suggest so. to cite shadal, once again (same perek, just a bit above):
טו] למילדת העבריות : דעת רז"ל (שמות רבא א' י"ז) ואנקלוס ורשב"ם ורמבמ"ן שהיו המילדות האלה מזרע ישראל, ודעת המתרגם האלכסנדרי והיירונימוס ויוסף פלאויוס ודון יצחק שהיו מצריות מילדות העבריות, וכן נראה, כי איך ייתכן שיצוה לבנות ישראל להכרית את כל בני עמם ויאמין שלא תגלינה הדבר? וקלעריקוס טוען, שאם לא היו עבריות היל"ל לעבריות, וראזנמילר הגיה ואמר שהיל"ל את העבריות; ואין זו טענה, כי אמת שיכול היה לומר למילדות את העבריות, אך אפשר ג"כ לומר למילדות העבריות בהשמטת מלת את, כמו האדם האוכל הבוסר (ירמיה ל"א כ"ט ), ומה שטענו ממה שכתוב ותיראן המילדות את האלהים, איננה טענה כלל, כי את ה' אין כתוב כאן, אלא את האלהים, וכל מי שיש לו אלוה (יהיה אלהי אמת או אלהי שקר), הלא יירא מהכרית עוללים שלא חטאו, יהיו מאיזה עם שיהיו, ודוגמת זה נאמר בעמלק ויזנב בך כל הנחשלים אחריך ואתה עיף ויגע ולא ירא אלהים (דברים כ"ה י"ח ); ותלמידי חביבי החכם ר' יעקב חי פארדו זצ"ל מוסיף, שאם היו מעם אחר, יצדק לומר שעשו זה מיראת האל ולא מאהבה, אך אם היו עבריות אין צורך להזכיר יראת האל, כי כל אדם אוהב בני עמו. גם מה שטענו משמות שפרה ופועה שאינם מצריים אלא משורשים עבריים, איננה טענה, כי לדעתי המילדות האלה לא היו מצריות ממש, אלא מארץ גושן שהיתה קרובה לארץ כנען (עיין בראשית מ"ו ל"ד ), וקרוב שהיו מדברות שפת כנען ושמותן כנעניים ועבריים. והנה הדבר ברור כי עם רב ועצום לא ייתכן שלא תהיין לו אלא שתיים מילדות בלבד, על כן ראב"ע אומר כי שתיים אלה היו שרות על כל המילדות, ור' עובדיה ספורנו אומר כי פרעה דיבר תחילה עם המילדות שהיו בעירו, ואחר שהן לא עשו דברו, לא בטח עוד באותן של שאר מקומות; וזה רחוק בעיני, כי ישראל היו בארץ גשן, לא במצרים, ואין לפרש ותמלא הארץ אותם שנתפזרו בכל מצרים, כי גם למטה (טז כ"ו ) מצאנו רק בארץ גושן אשר שם בני ישראל לא היה ברד; ואני אומר כי לא רצה פרעה לדבר עם כל המילדות בפעם אחת, שאם היו כולן הורגות ילדי ישראל בזמן אחד, היה הדבר ניכר ומתפרסם, לא כן אם היו שתיים מהן הורגות אותם, ולא כן האחרות, היו יכולים לומר מקרה הוא, והיה בדעתו לצוות כן לכל המילדות בזו אחר זו לסירוגין כדי שלא יוודע הדבר.
in terms of abarbanel, follow this link and start reading from the very top:
kt,
josh
josh,
I'm curious as to your opinion of my pshat above.
N:
also, Malbim and Kli Yakar suggest it.
Z:
an interesting peshat, and it has some merit. it works with the egyptian nature of the midwives, and the elohim. that said, i'll give my analysis as to why i still prefer the idea that Hashem made for them Houses. that we don't know precisely what Houses is to mean is not an issue, because we can surmise that the ancient Israelites did mean that.
in terms of lahem vs. lahen, while some rishonim would grapple with it, i don't think it would compel a reinterpretation. see similar masculine language by Rut and Naomi, which demonstrates that the general rule is not really a fixed rule, and that masculine can simply function as neutral. vayaas also works well as explanation for וַיֵּיטֶב אֱלֹהִים לַמְיַלְּדֹת. (of course, all these can mean different things, such as that they did well in delivering, such that the Israelites had great houses, or that the Israelites made houses for them, or that Pharaoh threw them in the bet hasohar, prison.)
aside from the singular/plural issue of vayaas, what nags at me slightly is that *Elohim* would then be referred to as lahem, in the plural. And theological concerns aside, why וַיֵּיטֶב אֱלֹהִים in the previous pasuk.
in sum, i think you could argue it. but i think that you could also argue against it.
kt,
josh
Post a Comment