{Ketubot 71b}
Mishna:המדיר את אשתו שלא תלך לבית אביה בזמן שהן עמה בעיר חדש אחד יקיים שנים יוציא ויתן כתובה ובזמן שהן בעיר אחרת רגל אחד יקיים שנים יוציא ויתן כתובהIf one forbade his wife via a vow that she should not go to her father's house, when they are in the same city as her, for one month he stays but two months, he divorces and grants the ketuba. And when they are in another city, for one Festival he stays with her but for two months, he divorces and grants the ketuba.
המדיר את אשתו שלא תלך לבית האבל ולבית המשתה יוציא ויתן כתובה מפני שנועל דלת בפניה ואם היה טוען משום דבר אחר רשאי
אמר לה על מנת שתאמרי לאיש פלוני מה שאמרת לי או מה שאמרתי ליך או שתהא ממלאה ומערה לאשפה יוציא ויתן כתובה
If one forbade his wife via a vow that she should not go to the house of a mourner or to the house of feasting, he divorces and grants her ketuba, since he shuts the door before her. And if he pleads that this was because of some other reason, he is permitted.
If he said to her: "{There is no vow} on condition that you tell this man Ploni what you told me," or "what I told you," or "that you fill and spill out to the trash heap," he divorces and grants the ketuba.
Gemara:בשלמא לבית המשתה איכא נעל בפניה אלא לבית האבל מאי נעל איכא תנא למחר היא מתה ואין כל בריה סופדה ואיכא דאמרי אין כל בריה סופנה"To the house of feasting" is understandable {that there is an issue with his vow},
{Ketubot 72a}
for there is this aspect of shutting the door before her. But to the house of mourners, what "shutting" is there? A Tanna taught: Tomorrow she may die, and no one will eulogize her. And some {versions} say: No one will bury her.תניא היה ר"מ אומר מאי דכתיב טוב ללכת אל בית אבל וגו' מאי והחי יתן אל לבו דברים של מיתה דיספד יספדוניה דיקבור יקברוניה דילווי ילווניה דיטעון יטענוניהThey learnt {in a brayta}: Rabbi Meir would say: What is meant by what is written {Kohelet 7:2}:
Compare with the Yerushalmi:
המדיר את אשתו שלא תלך לבית אבל או לבית המשתה יוציא ויתן כתובה מפני שנועל בפניה ואם היה טוען משום דבר אחר רשאי אם א"ל שתאמרי לפלוני מה שאמרתי לך או שתהיי ממלאה ומערה לאשפות יוציא ויתן כתובה:
דף מד, ב פרק ז הלכה ה גמרא הדירה שלא להשאיל נפה וכברה יוציא ויתן כתובה מפני שהוא משיאה שם רע בשכינותיה וכן היא שנדרה שלא להשאיל נפה וכברה תצא שלא בכתובה מפני שהיא משיאתו שם רע על שכיניו הדירה לא תלך לבית האבל או לבית המשתה יוציא ויתן כתובה שלמחר מתה מוטל לפניה ואין ברייה משגחת עליה וכן היא שנדרה שלא תלך לבית האבל או לבית המשתה תצא שלא בכתובה שלמחר מתו מוטל לפניו ואין ברייה משגחת עליו רבי מאיר אומר משום רבי עקיבה רבו (קוהלת ז) טוב ללכת אל בית אבל מלכת אל בית משתה באשר הוא סוף כל האדם והחי יתן אל לבו מה תלמוד לומר והחי יתן אל לבו אלא עבד דיעבדון ספוד דיספדון קבור דיקברון לוויי דילוון
אם היה טוען משום דבר אחר רשאי משום שם רע אמר לה על מנת שתאמרי לאיש פלוני מה שאמרת לי ביחיד או מה שאמרתי לך ביחיד או שתהא ממלא ומערה לאשפות יוציא ויתן כתובה תמן אמרין כגון מעשה ער ורבנין דהכא אמרין דברים של בטלה
1. We see that these two gemaras are roughly parallel in terms of content. They cover the same idea. Comparisons/contrasts between the two may thus be rewarding.Let us first look at a bit of girsology. Rif's girsa actually differs a bit from that of our gemara. That is, Rif has:
but our gemara has one extra item -- דידל ידלוניה -- if he wails, they will wail for him, right before דילווי ילווניה. I can certainly see the argument that this is accidental duplication by a scribe, based on similarity to דילווי ילווניה. But also the plausible option that it was deleted accidentally, for the same reason. But when we compare with Yerushalmi, we see:תניא היה ר"מ אומר מאי דכתיב טוב ללכת אל בית אבל וגו' מאי והחי יתן אל לבו דברים של מיתה דיספד יספדוניה דיקבור יקברוניה דילווי ילווניה דיטעון יטענוניהThey learnt {in a brayta}: Rabbi Meir would say: What is meant by what is written {Kohelet 7:2}:
רבי מאיר אומר משום רבי עקיבה רבו (קוהלת ז) טוב ללכת אל בית אבל מלכת אל בית משתה באשר הוא סוף כל האדם והחי יתן אל לבו מה תלמוד לומר והחי יתן אל לבו אלא עבד דיעבדון ספוד דיספדון קבור דיקברון לוויי דילוון
Thus, Yerushalmi omits דידל ידלוניה, which is consistent with Rif's girsa.
But while we are at it, there is a further distinction between our gemara and Rif, on the one hand, and Yerushalmi, on the other. (Besides the fact that Rabbi Meir attributes to Rabbi Akiva.)
Both Rif and our gemara end this statement with דיטעון יטענוניה -- "if he carries {to the grave}, they will carry him." But Yerushalmi omits it. Why?
I would suggest another issue of duplication, which either caused deletion or insertion of this phrase דיטעון יטענוניה. That is, in both Bavli and Yerushalmi, immediately after the end of the statement of Rabbi Meir in the brayta, we have a Gaonic piska, a citation of the Mishna upon which the subsequent gemara hinges. This statement is אם היה טוען משום דבר אחר רשאי. Note the words אם היה טוען, and how it shares the same root as דיטעון יטענוניה. Perhaps it could have started as אם היה טוען, which was interpreted as "if he had carried {to the grave}" and it was translated and expanded to include "they will carry him." Or perhaps the duplication in close proximity led to the deletion of that phrase in Yerushalmi. Or perhaps neither, but it just was cited differently in Bavli and Yerushalmi. However, we do indeed see duplication as a factor here in the girsology.
2. A similar girsological issue, with perhaps some resolution afforded by Yerushalmi, is the other statement above:
Thus, Yerushalmi omits דידל ידלוניה, which is consistent with Rif's girsa.
But while we are at it, there is a further distinction between our gemara and Rif, on the one hand, and Yerushalmi, on the other. (Besides the fact that Rabbi Meir attributes to Rabbi Akiva.)
Both Rif and our gemara end this statement with דיטעון יטענוניה -- "if he carries {to the grave}, they will carry him." But Yerushalmi omits it. Why?
I would suggest another issue of duplication, which either caused deletion or insertion of this phrase דיטעון יטענוניה. That is, in both Bavli and Yerushalmi, immediately after the end of the statement of Rabbi Meir in the brayta, we have a Gaonic piska, a citation of the Mishna upon which the subsequent gemara hinges. This statement is אם היה טוען משום דבר אחר רשאי. Note the words אם היה טוען, and how it shares the same root as דיטעון יטענוניה. Perhaps it could have started as אם היה טוען, which was interpreted as "if he had carried {to the grave}" and it was translated and expanded to include "they will carry him." Or perhaps the duplication in close proximity led to the deletion of that phrase in Yerushalmi. Or perhaps neither, but it just was cited differently in Bavli and Yerushalmi. However, we do indeed see duplication as a factor here in the girsology.
2. A similar girsological issue, with perhaps some resolution afforded by Yerushalmi, is the other statement above:
בשלמא לבית המשתה איכא נעל בפניה אלא לבית האבל מאי נעל איכא תנא למחר היא מתה ואין כל בריה סופדה ואיכא דאמרי אין כל בריה סופנה
As always, ואיכא דאמרי implies another girsa, another manuscript. If so, it appears to be a matter of disagreement among manuscripts whether the word should be סופדה or סופנה, with a nun or a daled. In this case, presence of the word ספד in proximity, as well as ספד being a more common word, argues in favor of סופנה with a nun. That is, lectio difficilior tells me that it is more likely to emend to the more common word סופדה than to the more arcane סופנה. Rashi interprets this as bury. Jastrow (page 1014) on ספן defines it as "look out for her, care for her (to bury her)."
Compare now with Yerushalmi:
Compare now with Yerushalmi:
הדירה לא תלך לבית האבל או לבית המשתה יוציא ויתן כתובה שלמחר מתה מוטל לפניה ואין ברייה משגחת עליה וכן היא שנדרה שלא תלך לבית האבל או לבית המשתה תצא שלא בכתובה שלמחר מתו מוטל לפניו ואין ברייה משגחת עליו
One is a translation of the other. משגחת means exactly the same thing as סופנה, with the same range of meanings. This is confirmation of what we already knew because of lectio difficilior.
Not that any of this makes a difference halacha lemaaseh. But it is good to apply the principles and methodology even to non-critical cases, and see how it works out.
One is a translation of the other. משגחת means exactly the same thing as סופנה, with the same range of meanings. This is confirmation of what we already knew because of lectio difficilior.
Not that any of this makes a difference halacha lemaaseh. But it is good to apply the principles and methodology even to non-critical cases, and see how it works out.
No comments:
Post a Comment