Vayera: The Scribal Emendation Of Avraham Standing

DovBear recently had an interesting post on Rashi and Tikkun Soferim, and I thought I would expand upon it.

Bereishit 18:22 reads:

כב וַיִּפְנוּ מִשָּׁם הָאֲנָשִׁים, וַיֵּלְכוּ סְדֹמָה; וְאַבְרָהָם--עוֹדֶנּוּ עֹמֵד, לִפְנֵי ה.

22 And the men turned from thence, and went toward Sodom; but Abraham stood yet before the LORD.

On this verse, Rashi comments as follows (picture, left column; click on it to enlarge):

and Abraham was still standing, etc. But is it not so that he did not go to stand before Him, but the Holy One, blessed be He, came to him and said to him (above verse 20): “Because the cry of Sodom and Gomorrah has become great, etc.,” and it should have been written here: “and the Lord was still standing beside Abraham?” But this is a scribal emendation (Gen. Rabbah 49:7).

רש"י בראשית פרק יח פסוק כב ואברהם עודנו עומד לפני ה' - והלא לא הלך לעמוד לפניו אלא הקב"ה בא אצלו ואמר לו (פסוק כ) זעקת סדום ועמורה כי רבה, והיה לו לכתוב וה' עודנו עומד לפני אברהם, אלא תיקון סופרים הוא זה (אשר הפכוהו ז"ל לכתוב כן):ש

There is a difference between the text in this scan of this particular Mikraot Gedolot, on the one hand, and the translation, from Judaica Press, on the other hand. Judaica Press bases itself on a fairly common printing of Rashi, which does not have the last five words, which are present in the scan in parentheses. Those words read:

אשר הפכוהו ז"ל לכתוב כן
Which means, "which {our Sages} of blessed memory reverses to write like this.

According to the plain meaning of these words, the ones responsible for this "scribal emendation" are the Sages. The implication is that the words of the Torah were originally reversed, but Chazal found it in their power to change the actual Biblical text.

This is, of course, somewhat shocking.

It is possible Rashi did not write it, and it is possible that he did. It is found in over half of old Rashi manuscripts and there is the principle of lectio difficilior -- the rule of the more difficult word. It is more likely for someone to remove the offending phrase, for heresy, than to insert such a theologically problematic phrase. However, it is also possible to counter the argument and note that tikkun soferim is a phrase which needs explanation, and so someone might have inserted such an perhaps initially as a marginal note that made its way into the main text. Indeed, Siftei Chachamim is compelled to add an explanation to tikkun soferim, so why shouldn't someone else have done so as well, in a phrase attached to Rashi?

Siftei Chachamim cites the words of the Rashba to explain tikkun soferim to mean that they interpreted each verse called a tikkun soferim to be the reverse of what is stated. See the same picture, but the right column.



However, there seems to be no way to say this explanation in the words of Rashi, once he has the words אשר הפכוהו ז"ל לכתוב כן, which makes it clear that they changed it by writing it in reverse.

Rashi presumably bases himself on Bereishit Rabba 49:7. That reads:

בראשית רבה (וילנא) פרשה מט ז ויפנו משם האנשים, הדא אמרת אין עורף למלאכים,
וילכו סדומה ואברהם עודנו עומד לפני ה', א"ר סימון תיקון סופרים הוא זה שהשכינה היתה ממתנת לאברהם.

Thus, Rabbi Simon holds that the meaning is the reverse, and it is a tikkun soferim. But this particular midrash offers no explicit explanation of tikkun soferim.

The perush of Etz Yosef on Bereishit Rabba explains similar to Siftei Chachamim, that this was an Oral Tradition as to the meaning of the text. But then he ends by referring to midrash Tanchuma. Maharzu explains that it "as if" the pasuk said the reverse. But then, we have Matnot Kehuna, who starts with this explanation, but then based on Tanchuma and a definition of the Aruch, offers the explanation that these are actual emendations. He links it to certain letters with dots over them to show that perhaps they should not be present. See it inside.

Let us look at this Midrash Tanchuma. We want the one on Beshalach, not the one on Bereishit:

מדרש תנחומא (בובר) פרשת בראשית סימן ד
אמר ר' סימון ראה מה כתיב, ויפנו משם האנשים וילכו סדמה ואברהם עודנו עומד לפני ה' (שם שם /בראשית י"ח/ כב), לא היה צריך לומר אלא והאלהים עודנו עומד, אלא תיקון סופרים הוא, הוי (אומר) וענותך תרבני. אמר בן עזאי בא וראה ענותנותו של הקב"ה, מלך בשר ודם מי שמזכיר את שמו, אחר כך מזכיר (קטומה) [קטיזמא] שלו, אבל הקב"ה אינו כן, אלא כשהזכיר מעשיו, מזכיר אחר כך שמו, שנאמר בראשית ברא אלהים.

Tanchuma on Beshalach reads:

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת בשלח סימן טז
וברוב גאונך הרבית להתגאות כנגד כל הקמים לנגדך, ומי הן, אלו הקמים כנגד בניך, מגיד שכל הקם כנגד ישראל כאלו קם כנגד השכינה, וכן הוא אומר אל תשכח קול צורריך (תהלים עד) כי הנה אויביך יהמיון ומשנאך נשאו ראש (שם /תהלים/ פג) מפני מה על עמך יערימו סוד ויתיעצו על צפוניך, וכתיב (שם /תהלים/ קלט) הלא משנאיך ה' אשנא ובתקוממך אתקוטט, מפני מה תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי וכה"א כי הנוגע בכם נוגע בבבת עינו (זכריה ב) עיני היה לו לומר אלא שכנהו הכתוב כלומר כביכול כלפי מעלן וכנהו הכתוב שהוא תיקון סופרים אנשי כנסת הגדולה, כיוצא בו ואמרתם הנה מתלאה והפחתם אותי (מלאכי א) אלא שכנהו הכתוב, כיוצא בו בעון אשר ידע כי מקללים להם בניו ולא כהה בם (שמואל א ג) אלא שכנהו הכתוב, כיוצא בו למה שמתני למפגע לך ואהיה עליך למשא (איוב ז) אלא שכנהו הכתוב, כיוצא בו הלא אתה מקדם ה' אלהי קדושי לא ימות (חבקוק א) אלא שכנהו הכתוב, כיוצא בו ההמיר גוי אלהים והמה לא אלהים ועמי המיר כבודי בלא יועיל (ירמיה ב) אלא שכנהו הכתוב, כיוצא בו וימירו את כבודי בתבנית שור אוכל עשב (תהלים קו) אלא שכנהו הכתוב, כיוצא בו כבודי בקלון אמיר (הושע ד) אלא שכנהו הכתוב, כיוצא בו ובשלשת רעיו חרה אפו על אשר לא מצאו מענה וירשיעו את איוב (איוב לב) אלא שכנהו הכתוב, כיוצא בו ואברהם עודנו עומד לפני ה' (בראשית יח) אלא שכנהו הכתוב, כיוצא בו (במדבר יא) ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג אם מצאתי חן בעיניך ואל אראה ברעתי, כיוצא בו (שם /במדבר/ יב) אל נא תהי כמת אשר בצאתו מרחם אמנו ויאכל חצי בשרנו אלא שכנהו הכתוב, כיוצא בו (מלכים א יב) מה לנו חלק לדוד /בדוד/ ולא נחלה בבן ישי לאהליך ישראל עתה ראה ביתך דוד וילך ישראל לאהליו ובדברי ימים לאלהיו, זכור תזכור ותשוח עלי נפשי (איכה ג), אולי יראה ה' בעיניו (שמואל ב טז) אלא שכינו פסוקים אלו אנשי כנסת הגדולה, ולכך נקראו סופרים שהיו סופרים כל אותיות שבתורה ודורשין אותו

Elsewhere we see the particular statement about הנוגע בכם נוגע בבבת עינו as a statement by Rabbi Yehoshua ben Levi, and he calls it a tikkun soferim.

Here, it is clear that the anshei knesset hagedolah were the ones who changed these around.

This is within their typical role. After all, they decided what goes in and stays out of the Biblical canon. And they seem to have added various (one pasuk) introductions to certain Biblical books. Perhaps a post later about this role.

Does this mean, as someone suggested in a comment on DovBear, that all our sifrei Torah are pasul? No, we need not say that. And there is a difference between scribal error in our modern sifrei Torah which would render the particular sefer Torah passul, and another one which follows the standard established text, even though that standard text might not have been entirely accurate in malei and chaser. The Anshei Knesset haGedolah included people with ruach hakodesh, and besides, their actions have the status of pesak. Just as where certain differences in the three standard sifrei Torah were resolved by democratic process, going after the rov, which is a halachic principle, so too here, if they decided this was to be the text, they did so in establishing the texts in the canon. And then, anything which diverted would be considered passul.

To sum up, this is a plausible explanation of Rashi and Midrash Rabbah, that the scribes actually switched around the text. It has firm basis in sources, and while it sounds quasi-heretical, it need not be. On the other hand, Midrash Rabbah does not include this explanation of tikkun soferim, and so a valid explanation of the term there could be as offered by Siftei Chachamim citing Rashba, or by other commentaries. And we do not know what Rashi said, or intended. If the five words were originally there, then it is clear what he meant. If they were not originally present, then it is possible that Rashi agrees with those five words, and it is possible that he does not. There is evidence in favor of the five words being original, but it can be countered. But even if Rashi did not say it, Midrash Tanchuma says it, the Aruch says it, Matnot Kehuna says it, and Etz Yosef refers to it.