Having laid some of the groundwork, we can now see what it states in Shulchan Aruch. The Mechaber, Rav Yosef Karo, writes:יתגבר כארי לעמוד בבוקר לעבודת בוראו, שיהא הוא מעורר השחר
"One should strengthen himself like a lion to arise in the morning in the service of his Creator, such that he awakens the dawn."
The Rema's gloss on this is:
הגה: ועל כל פנים לא יאחר זמן התפילה שהציבור מתפללין (טור).ח"And at the very least, he should not delay to after the time of prayer that the community {tzibbur} prays."
His basis for this is the Tur, from the end of the siman. We didn't actually get to this in the Tur yet, but here are the Tur's words. After speaking about wakening the dawn, by getting up immediately, and with an interjection of the sort of things to say, the Tur writes:
ואם אינו יכול להשכים קודם אור הבוקר, מכל מקום התפילה אשר היא מועד לכל חי, אל יאחר אותה, ויחשוב בליבו: אילו היה בעבודת מלך בשר ודם, וציוהו להשכים באור הבוקר לעבודתו, היה זהיר וזריז לעמוד לעבודתו כאשר ציוהו; כל שכן וקל וחומר בנו של קל וחומר לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה."And if he is not able to get up early before the light of morning, still, the prayer which is set for all who live, he should not delay it, and should think in his heart -- if this were in the service of a flesh-and-blood king, and he commanded him to arise at the light of morning to his service, he have care and alacrity to arise to his service, as he commanded him. All the more so, and a kal vachomer son of a kal vachomer before the king, king of kings, Hakadosh Baruch Hu."
The Rama's gloss continues, and he brings with shiviti Hashem lenegdi tamid, which was how he ended in the Darkei Moshe we just saw in the previous part.
הגה: "שויתי ה' לנגדי תמיד", הוא כלל גדול בתורה ובמעלות הצדיקים אשר הולכים לפני האלהים. כי אין ישיבת האדם ותנועותיו ועסקיו והוא לבדו בביתו, כישיבתו ותנועותיו ועסקיו והוא לפני מלך גדול; ולא דיבורו והרחבת פיו כרצונו, והוא עם אנשי ביתו וקרוביו, כדיבורו במושב המלך. כל שכן, כשישים האדם אל ליבו שהמלך הגדול, הקב"ה אשר מלא כל הארץ כבודו, עומד עליו ורואה במעשיו, כמו שנאמר: "אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו נאם ה'", מיד יגיע אליו היראה וההכנעה בפחד השי"ת ובושתו ממנו תמיד (מורה נבוכים ח"ג פ' נ"ב).ח
ולא יתבייש מפני בני אדם המלעיגים עליו בעבודת השי"ת גם בהצנע לכת, ובשכבו על משכבו – ידע לפני מי הוא שוכב. ומיד שיעור משנתו, יקום בזריזות לעבודת בוראו יתברך ויתעלה (טור).
"Gloss:
ח שִׁוִּיתִי ה לְנֶגְדִּי תָמִיד: כִּי מִימִינִי, בַּל-אֶמּוֹט. | 8 I have set the LORD always before me; surely He is at my right hand, I shall not be moved. |
"This is an important rule in the Torah, and in the virtues of the righteous who go before God. For the sitting {/dwelling} of a man, his movements and his business when he is alone in his house are not the same as his sitting, movements, and business when he is before a great king. Nor is his speech and the conversation as he wills it , when he is among members of his household and his relatives the same as his speech when in the king's court. All the more so, when a person sets in his heart that the great king, Hashem, who fills all the world with His glory, stands over him and sees his actions, as is written {Yirmeyahu 23:24}:
| כד אִם-יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים וַאֲנִי לֹא-אֶרְאֶנּוּ, נְאֻם-ה: הֲלוֹא אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ אֲנִי מָלֵא, נְאֻם-ה. | 24 Can any hide himself in secret places that I shall not see him? saith the LORD. Do not I fill heaven and earth? saith the LORD. |
Immediately, fear and humility will reach him, in fear of Hashem, and his shame from Him always (Moreh Nevuchim volume 3 perek 52).
And he will not be ashamed before people who mock him in his service of Hashem. He will also walk humbly {Michah 6:8}, and when he lays down on his bed, he will know before whom he lies down. And immediately when he arises from his slumber, he will arise with alacrity to the service of his Creator."
Magen Avraham writes:
"{And he will not be ashamed} before {people who mock him in his service of Hashem}" -- and even so, he should not quarrel with them.
{J: His basis is the Bet Yosef we saw here, that the Tur is careful in describing the azus that it should be stubbornness, or brazenness to persist in performing mitzvos, but deduces from this that it is not to engage in azus panim in arguing with them, because this will reinforce a negative character trait.}
"And immediately {when he arises from his slumber, he will arise with alacrity to the service of his Creator}": Not precisely, but rather he should wait a little bit, as is stated in Gittin daf 70a.
------
Josh: To explore this gemara in Gittin 70a:
שלשה דברים מתיזין גופו של אדם ואלו הן אכל מעומד ושתה מעומד ושימש מטתו מעומד
חמשה קרובין למיתה יותר מן החיים ואלו הן אכל ועמד שתה ועמד הקיז דם ועמד ישן ועמד שימש מטתו ועמד:"Three things sap the body of a person, and these are they: eating while standing, drinking while standing, have sexual intercourse while standing.
Five things are closer to death than life and these are they -- if he ate and {immediately} stood up, drank and stood up, let blood and stood up, slept and stood up, and sexual intercourse and stood up."
As far as I can tell, Rif does not cite this lehalacha, nor does the Rosh. The Rambam takes the earlier portion of the statement, about not getting up immediately after eating. In Hilchot Deot, perek 4:
ה [ג] לְעוֹלָם כְּשֶׁיֹּאכַל אָדָם, יֵשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ אוֹ יַטֶּה עַל שְׂמֹאל. וְלֹא יְהַלַּךְ וְלֹא יִרְכֹּב וְלֹא יִיגַע וְלֹא יְזַעְזַע גּוּפוֹ וְלֹא יִטַּיַּל, עַד שֶׁיִּתְאַכַּל הַמָּזוֹן שֶׁבְּמֵעָיו; וְכָל הַמִּטַּיֵּל אַחַר אֲכִילָתוֹ אוֹ שֶׁיָּגַע, הֲרֵי זֶה מֵבִיא עַל עַצְמוֹ חֳלָאִים רָעִים וְקָשִׁים.
And so too about intercourse while standing.
כו [יט] שִׁכְבַת זֶרַע, הִיא כּוֹחַ הַגּוּף וְחַיָּיו וּמְאוֹר הָעֵינַיִם; וְכָל זְמָן שֶׁתֵּצֵא בְּיוֹתֵר, הַגּוּף בּוֹלֶה וְכוֹחוֹ כּוֹלֶה וְחַיָּיו אוֹבְדִים. הוּא שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה בְּחָכְמָתוֹ, "אַל-תִּתֵּן לַנָּשִׁים חֵילֶךָ; וּדְרָכֶיךָ, לַמְחוֹת מְלָכִין" (משלי לא,ג).
כז כָּל הַשָּׁטוּף בִּבְעִילָה--זִקְנָה קוֹפֶצֶת עָלָיו, וְכוֹחוֹ תָּשֵׁשׁ וְעֵינָיו כֵּהוֹת וְרֵיחַ רָע נוֹדֵף מִפִּיו וּמִשְּׁחָיָיו; וּשְׂעַר רֹאשׁוֹ וְגַבּוֹת עֵינָיו וְרִיסֵי עֵינָיו נוֹשֵׁר, וּשְׂעַר זְקָנוֹ וּשְׁחָיָיו וּשְׂעַר רַגְלָיו רוֹבֶה; וְשִׁנָּיו נוֹפְלוֹת. וְהַרְבֵּה כְּאֵבִים חוּץ מֵאֵלּוּ בָּאִין עָלָיו.
כח אָמְרוּ חַכְמֵי הָרוֹפְאִים, אֶחָד מֵאֶלֶף מֵת בִּשְׁאָר חֳלָאִים; וְהָאֶלֶף, מֵרֹב הַתַּשְׁמִישׁ. לְפִיכָּךְ צָרִיךְ אָדָם לְהִזָּהֵר בְּדָבָר זֶה, אִם רָצָה לִהְיוֹת בְּטוֹבָה. וְלֹא יִבְעֹל אֵלָא כְּשֶׁיִּמְצָא גּוּפוֹ בָּרִיא וְחָזָק בְּיוֹתֵר, וְהוּא מִתְקַשֶּׁה הַרְבֵּה שֶׁלֹּא לְדַעְתּוֹ, וּמַסִּיחַ עַצְמוֹ לְדָבָר אַחֵר, וְהַקִּשּׁוּי כְּשֶׁהָיָה; וְיִמְצָא כֹּבֶד מִמָּתְנָיו וּלְמַטָּה וּכְאִלּוּ חוּטֵי הַבֵּיצִים נִמְשָׁכִים, וּבְשָׂרוֹ חַם. זֶה צָרִיךְ לִבְעֹל, וּרְפוּאָה לוֹ שֶׁיִּבְעֹל.
כט לֹא יִבְעֹל אָדָם וְהוּא שָׂבֵעַ, וְלֹא רָעֵב--אֵלָא אַחַר שֶׁיִּתְאַכַּל הַמָּזוֹן בְּמֵעָיו. וְיִבְדֹק נְקָבָיו קֹדֶם בְּעִילָה, וְאַחַר בְּעִילָה. וְלֹא יִבְעֹל מֵעוֹמֵד וְלֹא מִיּוֹשֵׁב, וְלֹא בְּבֵית הַמֶּרְחֵץ וְלֹא בְּיוֹם שֶׁיִּכָּנֵס לַמֶּרְחֵץ, וְלֹא בְּיוֹם הַקָּזָה, וְלֹא בְּיוֹם יְצִיאָה לַדֶּרֶךְ אוֹ בִּיאָה מִן הַדֶּרֶךְ; לֹא לִפְנֵיהֶם, וְלֹא לְאַחֲרֵיהֶם.
But this is inconsistent. I believe that this is because this falls under the medicine of the Talmud, which Rambam rejected for various reasons in favor of modern (for Rambam) medicine. See how in 28, he writes אָמְרוּ חַכְמֵי הָרוֹפְאִים. And the Rama drew this idea of getting up immediately from the Rambam in Moreh Nevuchim. Now, Rambam doesn't explicitly say this there, but it is an extension of the idea developed there, that
יעור משינתו וידע שהמלך הגדול המחופף עליו והדבק עמו תמיד הוא גדול מכל מלך בשר ודםBut this objection of Magen Avraham is not necessarily an objection. Rambam, at least, would not consider it necessarily relevant, unless his modern science agreed with this assessment.
We are not going to go through every Taz (Magen David). Next, I am going to return to Yehuda ben Teima, then assess much of what has been covered, and finally, look to Aruch Hashulchan. Then, I intend to consider a point or two in Be'eir Heitiv.
No comments:
Post a Comment