Behar: Yovel, From Cool Idolators Shouting "Yo, Baal!"

There is actually an interesting discussion amongst commentators on this point. The pasuk at the start of Behar reads:

יב כִּי יוֹבֵל הִוא, קֹדֶשׁ תִּהְיֶה לָכֶם; מִן-הַשָּׂדֶה--תֹּאכְלוּ, אֶת-תְּבוּאָתָהּ.

12 For it is a jubilee; it shall be holy unto you; ye shall eat the increase thereof out of the field.

Targum Yonatan, Rashi and Chazal say that Yovel means a ram (ayil), and thus Jubilee (yovel) gets its name from the ram's horn they blow. But see Rabbenu Bachya who cites Ramban that they did not blow that horn on this occasion. Rather, יובל means to bring, as in yevul. Thus, in next perek, וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם, בְּעִתָּם; וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ, וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ.

Shadal writes:

יא יובל : השם הזה היה נוהג קודם מתן תורה בין העמים עובדי הבעל , שהרי התורה אמר יובל היא כדבר ידוע מה הוא ; ונ " ל שהיא מילה מורכבת יו - בל , והנה יה יהו , יו , יו הוא קול של שמחה ( עיין פירושי בראשית ב ' ד ' לשם ה ') ובל הוא שם ע " ז כמו בעל בהבלעת העי " ן , ונראה כי הגוים בימי שמחתם היו קוראים הקריאה הזאת , וכיוצא בזה אצל היוונים והרומאים והתורה קידשה השמחה וציותה שיהיה הזמן ההוא זמן גאולה ודרור לעניים שהוצרכו למכור שדה אחוזתם או את גוייתם , ומלבד זה באותה שנה תהיה תבואת הארץ לכל יושביה בשווה , וישתוו העשיר והעני יחדיו . ויונתן ( ביהושע ו ') ורז " ל ( ראש השנה כ " ו ע " א ) ורש " י ( שמות י " ט י " ג ) פירשו יובל איל , אך אין בתנ " ך שום ראיה לזה , וקרן היובל אין ענינו אלא קרן שתוקעים בו לשמחת היובל , ואח " כ אמרו שופרות היובלים ( יהושע ו ' ד ') ואח " כ אמרו ג " כ ( שמות י " ט י " ג ) במשוך היובל .

Thus, in his suggestion, he connects it to "Yo, Baal." Bel is a shortening of Baal (with the loss of the ayin), while "Yo" is a sound of joy. Just as "Vay" is is sound of sorrow. That is why the pasuk was able to say "Yovel hi," assuming people would know what a "Yovel" was.

As he notes, in parshat Bereishit he explained the shem Hashem similarly, writing

ולדעתי מלת יה או יהו מתחילתה מילת הקריאה לשמחה והשתוממות על טובה גדולה, ומילת וה או הווה בהפך, קריאה וצעקה לצרה ושוד ושבר (כמו ווי), ושם בן ארבע המורכב משתי המלות מורה פועל הטובות והרעות.

This does not mean that Yovel was a pagan celebration. Rather, this concept of "Yovel" already existed, with its specific etymology, and the Torah simply coopts the word. The fact that other pesukim refer to the horn of Yovel does not mean that Yovel is an animal, but rather it simply refers to the horn that is blown at Yovel.