The pasuk in parashat Bechukotai reads:
Shadal. But first, we should have the background of the ideas Rashi brings down:
Heb. קֶרִי. Our Rabbis said that [this word means] temporary, by chance (מִקְרֶה), something that happens only sometimes. Thus, [our verse means:] “If you treat the commandments as happenstance, a temporary concern.” Menachem [Ben Saruk], (Machbereth, p. 1158) however, explains קֶרִי as refraining. Similar is, “hold back (הֹקֵר) your steps” (Prov. 25:17), and also, “he who keeps back (יְקַר) his breath” (Prov. 17:27). And this explanation [of לָלֶכֶת עִמִּי קֶרִי] resembles Onkelos’s translation, namely, denoting hardness (קשִׁי), i.e., [those who commit the sin of לָלֶכֶת עִמִּי קֶרִי] harden (מַקְשִׁין) their hearts to refrain from coming close to Me.Shadal writes:
כא ואם תלכו עמי קרי : נפתלי וויזל פירש אם תלכו עמי קרי , שגם במקרה הרעה הזאת שקרה לכם תלכו עמי כמו שהלכתם עמי קודם לכן ; ולפירושו העיקר חסר , שהרי שיעור הכתוב לפי פירוש זה הוא " אם גם עם המקרים והמכות האלה שהבאתי עליכם עדיין תכלו עמי " ומה טעם תלכו עמי , שהיא מליצה קרובה למליצת את האלהים התהלך נח ( בראשית ו ' ט ')?
ורמבמ " ן פירש לשון התנגדות , מגזרת לקראת , תלכו נגד רצוני , תשימו מגמת פניכם לעשות הפך רצוני ; אבל לא מצאנו מילת לקראת בענין התנגדות , ובהפך מצאנו ( במדבר כ " ד א ') ואל הלך כפעם בפעם לקראת נחשבים , שענינו ולא הלך אחרי נחשים : ומלבד זה , הנה כשהגיע אצל פסוק כ " ח והלכתי עמכם בחמת קרי , לא מצא ידיו ורגליו , כי מה טעם בחמת התנגדות ? וכל חמה היא התנגדות , והוצרך להפריד בין הדברים , ולתרגם בחמת קרי כאילו כתוב בחמה בקרי , ואין זה פירוש אלא עיוות הכתוב
Thus, Naftali Wiesel explains keri from the word mikreh. Even with this evil happening {mikre} you go as you were going before. This is indeed awkward; as Shadal points out, the main idea of "as you were acting before" is missing, and all it says is "you go with me." And is this not similar to with God walked Noach?
I personally think it is plausible, because of prior context and because it is immediately followed by וְלֹא תֹאבוּ לִשְׁמֹעַ לִי which may be read as elaboration. Despite this, I am not persuaded that this is the correct explanation. Shadal continues:
I personally think it is plausible, because of prior context and because it is immediately followed by וְלֹא תֹאבוּ לִשְׁמֹעַ לִי which may be read as elaboration. Despite this, I am not persuaded that this is the correct explanation. Shadal continues:
ורמבמ " ן פירש לשון התנגדות , מגזרת לקראת , תלכו נגד רצוני , תשימו מגמת פניכם לעשות הפך רצוני ; אבל לא מצאנו מילת לקראת בענין התנגדות , ובהפך מצאנו ( במדבר כ " ד א ') ואל הלך כפעם בפעם לקראת נחשבים , שענינו ולא הלך אחרי נחשים : ומלבד זה , הנה כשהגיע אצל פסוק כ " ח והלכתי עמכם בחמת קרי , לא מצא ידיו ורגליו , כי מה טעם בחמת התנגדות ? וכל חמה היא התנגדות , והוצרך להפריד בין הדברים , ולתרגם בחמת קרי כאילו כתוב בחמה בקרי , ואין זה פירוש אלא עיוות הכתוב
Thus, Mendelssohn explains it as opposition. Shadal rejects this because where do we find the word לקראת to mean opposition, and in fact we find the opposite. And furthermore, in pasuk 28
Shadal concludes:
, ומי יתן ואדע , מה רבו כל החכמים האלה לפנות כה וכה למצוא להם דרכים צרכים ודחוקים לפרש מילת בקרי , אחרי אשר קדמם המתרגם החשוב אנקלוס ע " ה , הראשון בזמן ובמעלה כקהל המפרשים , אשר על פי הקבלה , שהיתה בידו , תירגם מילת קרי הוראת הקושי ? - אחשוב שזה נמשך ממילת קורה , ואולם יהיה איך שיהיה , אין ספק שהיתה המילה הזאת ידועה לקדמונינו בקבלה מקדמוניהם , והם ידעו שהוראתה על הקושי (" בכורי העתים " תקפ " ט עמוד 98).שShadal concludes:
Thus endorsing Onkelos' explanation, that it means hardness. Shadal suggests that it is rooted in an old tradition. Perhaps from the word קורה, but regardless, that this was a word known to our forebears as a tradition from their forebears. And it works in context.
No comments:
Post a Comment