Midrash Rabba - Eicha - Petichata - 9

ט רבי יצחק פתח (ירמיה נ"א)בושנו כי שמענו חרפה כסתה כלמה פנינו כי באו זרים על מקדשי בית ה'
את מוצא בשעה שנכנסו שונאים לירושלים נכנסו עמהם עמונים ומואבים
שנאמר (איכה א')ידו פרש צר על כל מחמדיה כי ראתה גוים באו מקדשה אשר צויתה לא יבאו בקהל לך
נכנסו לבית קדשי הקדשים ומצאו שם שני כרובים
נטלו אותן ונתנו אותן בכליבה
והיו מחזירין אותן בחוצות ירושלים ואומרים לא הייתם אומרים שאין האומה הזאת עובדת עבודת כוכבים?
ראו מה מצינו להם ומה היו עובדים!
הא כל אפיין שוין.
הה"ד (יחזקאל כ"ה)יען אמור מואב ושעיר הנה ככל הגוים בית יהודה
באותה שעה נשבע הקב"ה שהוא מקעקע ביצתן מן העולם
שנאמר (צפניה ב')לכן חי אני נאם ה' צבאות אלהי ישראל כי מואב כסדם תהיה ובני עמון כעמרה
כיון שחטאו גלו וכיון שגלו התחיל ירמיה מקונן עליהם איכה

Rabbi Yitzchak began {Yirmiyahu 51:51}:

נא בֹּשְׁנוּ כִּי-שָׁמַעְנוּ חֶרְפָּה, כִּסְּתָה כְלִמָּה פָּנֵינוּ: כִּי בָּאוּ זָרִים, עַל-מִקְדְּשֵׁי בֵּית ה.

51 'We are ashamed, because we have heard reproach, confusion hath covered our faces; for strangers are come into the sanctuaries of the LORD'S house.'

You find that at the time the enemy entered Yerushalayim, Ammonites and Moabites entered with them. For it is stated {Eicha 1:10}:

י יָדוֹ פָּרַשׂ צָר, עַל כָּל-מַחֲמַדֶּיהָ: כִּי-רָאֲתָה גוֹיִם, בָּאוּ מִקְדָּשָׁהּ--אֲשֶׁר צִוִּיתָה, לֹא-יָבֹאוּ בַקָּהָל לָךְ.

10 The adversary hath spread out his hand upon all her treasures; for she hath seen that the heathen are entered into her sanctuary, concerning whom Thou didst command that they should not enter into Thy congregation.

They entered the Holy of Holies and they found there the cherubim.
They took them and put them in a box.
And they brought them about the streets of Yerushalayim and said, "Did you not say that this nation does not worship idols? See what we found to them and what they worshipped! Thus all faces are identical."

This is what is written (Yechezkel 25:8):

ח כֹּה אָמַר, ה אלקים: יַעַן, אֲמֹר מוֹאָב וְשֵׂעִיר, הִנֵּה כְּכָל-הַגּוֹיִם, בֵּית יְהוּדָה.

8 Thus saith the Lord GOD: Because that Moab and Seir do say: Behold, the house of Judah is like unto all the nations,

At that hour, Hashem swore that he would stamp out their eggs from the world {=exterminate them}. For it states {Tzefania 2:9}:

ח שָׁמַעְתִּי חֶרְפַּת מוֹאָב, וְגִדֻּפֵי בְּנֵי עַמּוֹן--אֲשֶׁר חֵרְפוּ אֶת-עַמִּי, וַיַּגְדִּילוּ עַל-גְּבוּלָם.	8 I have heard the taunt of Moab, and the revilings of the children of Ammon, wherewith they have taunted My people, and spoken boastfully concerning their border.
ט לָכֵן חַי-אָנִי נְאֻם ה צְבָאוֹת אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי-מוֹאָב כִּסְדֹם תִּהְיֶה וּבְנֵי עַמּוֹן כַּעֲמֹרָה, מִמְשַׁק חָרוּל וּמִכְרֵה-מֶלַח וּשְׁמָמָה, עַד-עוֹלָם; שְׁאֵרִית עַמִּי יְבָזּוּם, וְיֶתֶר גּוֹיִ יִנְחָלוּם.	9 Therefore as I live, saith the LORD of hosts, the God of Israel: Surely Moab shall be as Sodom, and the children of Ammon as Gomorrah, even the breeding-place of nettles, and saltpits, and a desolation, for ever; the residue of My people shall spoil them, and the remnant of My nation shall inherit them.

Once they sinned they were exiled. And once they were exiled, Yirmiyahu began to lament upon them: (Eicha 1:1) אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד - "Eicha Yashva Badad", How doth sit solitary...'

ד"א (ירמיה נ"א)בושנו כי שמענו חרפה
אלו שבעה עשר בתמוז
כסתה כלמה פנינו
אלו תשעה באב
כי באו זרים על מקדשי בית ה'
חורבן ראשון וחורבן שני
כיון שחטאו גלו וכיון שגלו התחיל ירמיה מקונן עליהם איכה

Another matter: {Yirmiyahu 51:51:

נא בֹּשְׁנוּ כִּי-שָׁמַעְנוּ חֶרְפָּה, כִּסְּתָה כְלִמָּה פָּנֵינוּ: כִּי בָּאוּ זָרִים, עַל-מִקְדְּשֵׁי בֵּית ה.

51 'We are ashamed, because we have heard reproach, confusion hath covered our faces; for strangers are come into the sanctuaries of the LORD'S house.'

}

בֹּשְׁנוּ כִּי-שָׁמַעְנוּ חֶרְפָּה - "We are ashamed, because we have heard reproach" - this is the 17th of Tammuz.

כִּסְּתָה כְלִמָּה פָּנֵינוּ - "confusion hath covered our faces" - this is the 9th of Av.

כִּי בָּאוּ זָרִים, עַל-מִקְדְּשֵׁי בֵּית ה - "for strangers are come into the sanctuaries of the LORD'S house" - the first and second destruction {of the Temple}.

Once they sinned they were exiled. And once they were exiled, Yirmiyahu began to lament upon them: (Eicha 1:1) אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד - "Eicha Yashva Badad", How doth sit solitary...'