Midrash Rabba - Eicha - Petichata - 10

י רבי יצחק פתח (ישעיה מ"ג)ולא אותי קראת יעקב כי יגעת בי ישראל
ר' יוחנן שמע לה מהדין קרייה (שם י"ז)משא דמשק הנה דמשק מוסר מעיר והיתה מעי מפלה עזובות ערי ערעור
עומד בדמשק ומזכיר ערוער
והלא אין ערוער אלא בתחום מואב?
אלא שלש מאות וששים וחמשה בתי עבודת כוכבים היו בדמשק
וכל אחת ואחת היו עובדין אותה יום אחד
והיה להם יום אחד והיו כולן עובדין באותו היום
וכולן עשו ישראל הגמוניא ועבדו אותן
דכתיב (שופטים י') ויוסיפו בני ישראל לעשות הרע בעיני ה' ויעבדו את הבעלים ואת העשתרות ואת אלהי ארם ואת אלהי צידון ואת אלהי מואב ואת אלהי בני עמון ואת אלהי פלשתים ויעזבו את ה' ולא עבדוהו
אפי' בשותפות
אמר ר' אבא בר כהנא לא תהיה כהנת כפונדקית
א"ר יוסי בר' חנינא הלואי עשו אותי בני כגרזימי הזו שהיא באה באחרונה
א"ר יודן משל לעבדו של מלך שעשה סעודה והזמין כל בני כנסיותיו ולא הזמין רבו
אמר המלך הלואי השוה אותי עבדי לבני כנסיותיו
כך אמר הקב"ה הלואי השוו אותי בני כגרזימי הזו שהיא באה באחרונה
אלא ולא אותי קראת יעקב:
קאים טרון כל יומא ולא לעי וצלויי קמוי את לעי קאים טרון כל יומא ולא לעי ואמר ליה חבריה אתי וצלי והוא אמר לית אנא יכיל
אצל הבעל מה כתיב (מלכים א' י"ח)ויקראו בשם הבעל מהבקר ועד הצהרים לאמר הבעל עננו ואין קול ואין עונה ויפסחו על המזבח אשר עשה
הוי ולא אותי קראת יעקב
הלואי לא הכרתיך יעקב! למה?
כי יגעת בי ישראל
לא הבאת לי שה עולותיך
שני תמידין שהיו מקריבים בכל יום
שנאמר (במדבר כ"ח)את הכבש אחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים
וזבחיך לא כבדתני
אלו קדשי קדשים
לא העבדתיך במנחה
זה קומץ המנחה
ולא הוגעתיך בלבונה
זה קומץ הלבונה
לא קנית לי בכסף קנה
רב הונא בשם ר' יוסף אמר קנמון היה גדל בארץ ישראל והיו עזים וצבאים אוכלין ממנו
וחלב זבחיך לא הרויתני
אלו אמורי קדשים קלים
אך העבדתני בחטאותיך הוגעתני בעונותיך
ראו מה גרמו לי עונותיכם לשרוף את ביתי ולחרוב את עירי ולהגלות את בני בין אומות העולם ולישב לי לבדי
איכה ישבה בדד

Rabbi Yitzchak began {Yeshaya 53:22}:

כב וְלֹא-אֹתִי קָרָאתָ, יַעֲקֹב: כִּי-יָגַעְתָּ בִּי, יִשְׂרָאֵל.

22 Yet thou hast not called upon Me, O Jacob, neither hast thou wearied thyself about Me, O Israel.

Rabbi Yochanan derived it from this verse {Yeshaya 17:1-2}:

א מַשָּׂא, דַּמָּשֶׂק: הִנֵּה דַמֶּשֶׂק מוּסָר מֵעִיר, וְהָיְתָה מְעִי מַפָּלָה	1 The burden of Damascus. Behold, Damascus is taken away from being a city, and it shall be a ruinous heap.
ב עֲזֻבוֹת, עָרֵי עֲרֹעֵר; לַעֲדָרִים תִּהְיֶינָה, וְרָבְצוּ וְאֵין מַחֲרִיד.	2 The cities of Aroer are forsaken; they shall be for flocks, which shall lie down, and none shall make them afraid.

He stands by Damascus and mentions Aroer! But is Aroer not in the border of Moab?
Rather, they had 365 houses of idols in Damascus
And each one of them they worshipped one day {in the solar year}
And they had one day in which they all {were} worshipped on that day.
And Israel declared all of them {these idols} one government and worshipped them
For it is written {Shofetim 10:6}:

ו וַיֹּסִיפוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה, וַיַּעַבְדוּ אֶת-הַבְּעָלִים וְאֶת-הָעַשְׁתָּרוֹת וְאֶת-אֱלֹהֵי אֲרָם וְאֶת-אֱלֹהֵי צִידוֹן וְאֵת אֱלֹהֵי מוֹאָב וְאֵת אֱלֹהֵי בְנֵי-עַמּוֹן, וְאֵת אֱלֹהֵי פְלִשְׁתִּים; וַיַּעַזְבוּ אֶת-ה, וְלֹא עֲבָדוּהוּ

6 And the children of Israel again did that which was evil in the sight of the LORD, and served the Baalim, and the Ashtaroth, and the gods of Aram, and the gods of Zidon, and the gods of Moab, and the gods of the children of Ammon, and the gods of the Philistines; and they forsook the LORD, and served Him not.

{וַיַּעַזְבוּ אֶת-ה, וְלֹא עֲבָדוּהוּ: } even in partnership {=worshipping Hashem together with the idols}

Rabbi Abba bar Kahana said: Should the priest's wife {or female Kohen} not be {treated as well} as the hostess {of the inn}? {Similarly, should Hashem not be treated as well as the idols?}

Rabbi Yossi ben Chanina said: {Hashem said:} If only my sons would treat me at least like the nibblings {dessert} that comes at the end {of the meal}!

Rabbi Yidan said: It is a parable to the servant of a king who made a meal and invited all the members of his gathering, and did not invite his master.
The king said: If only my servant made me equivalent to the members of his gathering.
So did Hashem say: If only My sons made Me like the nibblings {dessert} which comes at the end {of the meal}.

But rather, {the meaning of Yeshaya 43:22, especially according to Rabbi Yochanan}:

כב וְלֹא-אֹתִי קָרָאתָ, יַעֲקֹב: כִּי-יָגַעְתָּ בִּי, יִשְׂרָאֵל.

22 Yet thou hast not called upon Me, O Jacob, neither hast thou wearied thyself about Me, O Israel.

One stands idly waiting a whole day and is not tired, but when his friend says 'come and pray' he says 'I am not able.'

By the Baal, what is written? {1 Kings 18:25}

כו וַיִּקְחוּ אֶת-הַפָּר אֲשֶׁר-נָתַן לָהֶם, וַיַּעֲשׂוּ, וַיִּקְרְאוּ בְשֵׁם-הַבַּעַל מֵהַבֹּקֶר וְעַד-הַצָּהֳרַיִם לֵאמֹר הַבַּעַל עֲנֵנוּ, וְאֵין קוֹל וְאֵין עֹנֶה; וַיְפַסְּחוּ, עַל-הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר עָשָׂה.

26 And they took the bullock which was given them, and they dressed it, and called on the name of Baal from morning even until noon, saying: 'O Baal, answer us.' But there was no voice, nor any that answered. And they danced in halting wise about the altar which was made.

Woe! {Yeshaya 43:22}:

כב וְלֹא-אֹתִי קָרָאתָ, יַעֲקֹב: כִּי-יָגַעְתָּ בִּי, יִשְׂרָאֵל.

22 Yet thou hast not called upon Me, O Jacob, neither hast thou wearied thyself about Me, O Israel.

If only I did not recognize you Israel. Why?
כִּי-יָגַעְתָּ בִּי, יִשְׂרָאֵל - "neither hast thou wearied thyself about Me, O Israel."

{The next pasuk, Yeshaya 43:23:

כג לֹא-הֵבֵיאתָ לִּי שֵׂה עֹלֹתֶיךָ, וּזְבָחֶיךָ לֹא כִבַּדְתָּנִי; לֹא הֶעֱבַדְתִּיךָ בְּמִנְחָה, וְלֹא הוֹגַעְתִּיךָ בִּלְבוֹנָה.

23 Thou hast not brought Me the small cattle of thy burnt-offerings; neither hast thou honoured Me with thy sacrifices. I have not burdened thee with a meal-offering, nor wearied thee with frankincense.

}

לֹא-הֵבֵיאתָ לִּי שֵׂה עֹלֹתֶיךָ - "Thou hast not brought Me the small cattle of thy burnt-offerings" - these are the two temidim they sacrificed each day.
For it states in {Bemidbar 28:4}:

ד אֶת-הַכֶּבֶשׂ אֶחָד, תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר; וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי, תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם

4 The one lamb shalt thou offer in the morning, and the other lamb shalt thou offer at dusk;

וּזְבָחֶיךָ לֹא כִבַּדְתָּנִי - "neither hast thou honoured Me with thy sacrifices" - these are the kodshei kodoshim {such as olot}.

לֹא הֶעֱבַדְתִּיךָ בְּמִנְחָה - "I have not burdened thee with a meal-offering" - this is the handful of mincha.

וְלֹא הוֹגַעְתִּיךָ בִּלְבוֹנָה - "nor wearied thee with frankincense" - this is the handful of frankincense.

{The next pasuk, Yeshaya 43:24:

כד לֹא-קָנִיתָ לִּי בַכֶּסֶף קָנֶה, וְחֵלֶב זְבָחֶיךָ לֹא הִרְוִיתָנִי; אַךְ, הֶעֱבַדְתַּנִי בְּחַטֹּאותֶיךָ, הוֹגַעְתַּנִי, בַּעֲו‍ֹנֹתֶיךָ.

24 Thou hast bought Me no sweet cane with money, neither hast thou satisfied Me with the fat of thy sacrifices; but thou hast burdened Me with thy sins, thou hast wearied Me with thine iniquities.

}

לֹא-קָנִיתָ לִּי בַכֶּסֶף קָנֶה - "Thou hast bought Me no sweet cane with money"
Rav Huna citing Rav Yosef said: Cinnamon would grow in the land of Israel and goats and deer would eat from it.

וְחֵלֶב זְבָחֶיךָ לֹא הִרְוִיתָנִי - "neither hast thou satisfied Me with the fat of thy sacrifices" - these are the sacrificed pieces of the lesser kodoshim.

אַךְ, הֶעֱבַדְתַּנִי בְּחַטֹּאותֶיךָ - "but thou hast burdened Me with thy sins" - See what your sins have caused Me - to burn My house and to destroy my city, and to exile my sons amongst the nations of the world and to sit alone by Myself.

אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד - "How doth sit solitary..."