more on yerushalmi ketubot 1a, for shiur this shabbos

שו"ע אה"ע סימן סד סעיף ה

אין כונסין בתולה לחופה, בשבת
לפי שעל ידי החופה זוכה במציאתה ובמעשה ידיה
והוה לו כקונה קנין בשבת
ואלמנה, אין חופה קונה בה
אלא על ידי ייחוד של ביאה זוכה במציאתה ובמעשה ידיה
לפיכך צריך להתייחד עמה קודם שבת
כדי שלא יהא כקונה קנין בשבת (וע' בא"ח סימן של"ט

שו"ע או"ח סימן שלט סעיף ה

הכונס את האלמנה לא יבא עליה ביאה ראשונה

לא בשבת ולא בי"ט (וע"ל סי' ר"פ

bet shmuel:

בית שמואל אבן העזר סימן סד ס"ק ו

ואלמנה אין חופה קונה -

כן איתא בירושלמי הני דכנסין ארמלין בע"ש צריכים להכנס מבע"י וכן בין השמשות מותר דכל שבות לא גזרו ב"ה במקום מצוה ט"ז, והרא"ש פ"ק דכתובות הביא דברי ירושלמי זה וכן תוספות פ"ק דיומא ש"מ דנשתנה דין אלמנה מבתולה, ולמ"ד חופה היינו יחוד שראוי לביאה קונה בבתולה אז אלמנה אינו קונה ביחוד אלא בביאה ולמ"ד חופת בתולה היינו יחוד שאינו ראוי לביאה אז באלמנה א"צ ביאה אלא יחוד הראוי לביאה ולהר"ן דס"ל חופה היינו שהביא אותה לביתו אם כן באלמנה לא מהני, ולא כח"מ בסי' נ"ד והמ' פ' משילין פסק באלמנה צריך ביאה וכ"כ במהרי"ל וי"ל דס"ל כשיטות הפוסקים דס"ל חופה של בתולה היינו יחוד הראוי לביאה, והרמב"ם דס"ל חופה היינו יחוד הראוי לביאה מ"מ י"ל באלמנה א"צ ביאה כי י"ל דלא פסק בירושלמי אלא כש"ס שלנו דאין מחלק בין אלמנה לבתולה וכ"כ בתשו' רמ"א סי' קכ"ה לשיטת הרי"ף, מיהו בתשו' מהרי"ל תפס עיקר כפי' הרמב"ם דחופה היינו יחוד הראוי לביאה ופסק כירושלמי מ"ה פסק באלמנה צריך ביאה, לפ"ז דעת המחבר דפוסק כאן כירושלמי ובסימן ס"א פוסק כרמב"ם דחופה היינו יחוד הראוי לביאה צ"ל כאן בעינן יחוד של ביאה היינו ביאה ממש ולשונו לא משמע כן וצ"ע, ובתשו' מ"ב סימן הנ"ל פסק דמהני יחוד באלמנה היינו ע"פ פסק הרב רמ"א סימן ס"א דחופת נדה הוה חופה מ"ה מהני באלמנה יחוד הראוי לביאה ויחוד שאמרנו היינו אחר הקידושין אבל קודם הקדושין לא מהני דקי"ל חופה בלא קדושין אינו קונה גם אסור להתיחד עמה שם בתשו' מ"ב, ולשיטות הפוסקים דצריך ביאה באלמנה לאו גמר ביאה בעינן אלא העראה דהא כבר קידש אותה והעראה אחר הקידושין קונה כמ"ש בסימן נ"ה ומ"ש בתשו' מהרי"ל העראה לא מהני תמוה וכבר הקשה עליו בתשו' מ"ב שם וכל זה איירי אם היא טהורה אבל אם היא טמאה מותר לכונסה בערב שבת דהא הוא אין בא עליה בשבת ואינו קונה אותה בשבת וכ"כ בט"ז, וכת' עוד אע"ג חופה לא מהני באלמנה מ"מ אם הבעל הולך עמה מן החופה להוליכה לבית הנשואים קונה אותה בהולכה זו ואין נראה

To be continued...