Material for Yerushalmi shiur this Shabbat

Absolute (singular): a man, a canal, a king, a queen
Definite (singular): the man, the canal, the king, the queen

מֶלֶךְ – melek - a king
מַלְכָּא – malka(`) - the king
מַלְכָּה – malka(h) - a queen
מַלְכְּתָא – malketa(h) - the queen

nedarim

דף ו, ב פרק ב הלכה ב גמרא

?איש מהו להתפיש לו נזירות בלשון אשה
תמן אמרין הא נזירה איעבר
אשה מהו להתפיש לה נזירות בלשון איש
ר יוסי כל עצמו אינו קרוי נזירות אלא בלשון אישא"
אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַפְלִא לִנְדֹּר נֶדֶר

nedarim
נדרים משנה א
כל כינויי נדרים כנדרים חרמים כחרמים שבועת כשבועות נזירות כנזירות

nazir 1a
נזיר משנה א
כל כינוי נזירות כנזירות
...
נזיר נזיק נזיח פזיח ה"ז נזיר

yerushalmi nedarim 3b
אמר ר' יוסי
נראין הדברים במקומות אחרים
אבל במקום שקוראין לנזיר נזיק
כן אני אומר נזיר פסילים לא יהא נזיר

nazir 1a
דף א, א פרק א הלכה א משנה כל כינוי נזירות כנזירות האומר אהא ה"ז נזיר או אהא נאוה נזיר נזיק נזיח פזיח ה"ז נזיר הריני כזה הריני מסלסל הרי אני מכלכל הרי עלי לשלח פרע הרי זה נזיר הרי עלי צפרים ר' מאיר אומר נזיר וחכמים אומרים אינו נזיר:

nazir 1a
דף א, א פרק א הלכה א גמרא כתיב (במדבר ל) איש כי ידור נדר מה תלמוד לומר נדר אלא מיכן שכינויי נדרים כנדרים (שם) או השבע מה תלמוד לומר שבועה אלא מיכן שכינוי שבועה כשבועה גר"ש ראש"ה דנדרי"ם קדמית"א ע"ד דמט"י אשכח

nazir 1b - importance of comparative sugyology
אמר ר' יוסי נראין דברים במקומות אחרים אבל במקום שקוראין לנזיר נזיק אנו אומרים נזיר פסילים אינו נזיר

pattern: mishna. two explanations: Bar Kappara and Rabbi Laizer. Discuss Bar Kappara. Inspect Rabbi Laizer. Digress to safek vs. sfek sfeka. and then back to Rabbi Laizer. Then dispute between Chavrayya and Rabbi Yossi about why not to do nisuin on Friday or motza`ei Shabbat. Proof to Chavraya, digression to Shmuel and discussion of Shmuel, and digression of what else not to do on erev Shabbat. Once talking about taanat betulim, discuss petach patuach, and what follows is a list of things related to safak sota.

מסכת כתובות פרק א
דף א, א פרק א הלכה א משנה

בתולה נישאת ביום הרביעי

ואלמנה ביום החמישי

שפעמים בשבת בתי דינין יושבין בעיירות ביום השני וביום החמישי

שאם היה לו טענת בתולים היה משכים לבית דין

דף א, א פרק א הלכה א גמרא

בר קפרא אמר מפני שכתוב בם ברכה

והלא אין כתיב ברכה אלא בחמישי ובששי בלבד

בחמישי בעופות ובדגים

בששי באדם וחוה

אמר רבי יוסי טעמא דבר קפרא

רביעי אור חמשיי חמישי אור ששי

והלא כתיב ברכה בשביעי

אין כתיב ברכה בבריות אלא ביום

מפני שאין כתיב ברכה בבריות

הא אילו הוה כתיב ברכה בבריות היתה נישאת בשבת

לא כן תני לא יבעול אדם בעילה בתחילה בשבת מפני שהוא עושה חבורה

אלא כאחרים מפני שאחרים מתירין כלום

אחרים מתירין אלא בשכנס

שעד שלא כנס אינו זכאי לא במציאתה ולא במעשה ידיה ולא בהפר נדריה

משכנס זכאי במציאתה ובמעשה ידיה ובהפר נדריה

אם אומר את כן נמצאתה כקונה קניין בשבת

אמר ר' מנא הדא אמרה

אילין דכנסין אמרלן צריך לכונסה מבעוד יום שלא יהא כקונה קניין בשבת

רבי לעזר מייתי לה טעם דמתני'

שאם היה לו טענת בתולים היה משכים לבית דין

מתניתא מסייעא לרבי לעזר

מן הסכנה והילך נהגו לשאת בשלישי ולא מיחו בידן חכמים

בשני אין שומעין לו

ואם מפני האונס מותר

מהו מפני האונס

מפני הכשפים

מה בין שני לשלישי? לא

דף א, ב פרק א הלכה א גמרא

דומה משתהא יום אחד למשתהא שני ימים

וישתהא שני ימים

שלא יערב עליו המקח

ויערב עליו המקח

לית יכול

דאמר רבי אילא בשם ר' אלעזר מצא הפתח פתוח אסור לקיימה משום ספק סוטה

וחש לומר שמא אנוסה היא

קול יוצא לאנוסה

ואפי' תחוש לה משום אנוסה

לא ספק אחד ספק אנוסה ספק פתוחה מדבר תורה להחמיר

אמר רבי יוסי ואפילו תחוש לה משום אנוסה

שתי ספיקות: ספק אנוסה ספק פתוחה ספק משנתארסה ספק עד שלא תארס

שתי ספיקות מדבר תורה להקל

קידשה בחופה לית ליה באילין קנסייא

אמרין רבי מתניה עבד לברתיה כן

על דעתיה דר' לעזר

במקום שבתי דינין יושבין בכל יום תינשא בכל יום

ובמקום שאין בתי דינין יושבין בכל יום לא תינשא כל עיקר

שלא לעקור זמנו של רביעי

ויעקור זמנו של רביעי

אף הוא אית לה כהדא דתני בר קפרא

בר קפרא אמר מפני שכתוב בהן ברכה

ותינשא בראשון וישכים לבית דין בשני

אית דבעי מימר שלא לעקור זמנו של רביעי

ואית דבעי מימר כהדא דתני בר קפרא

דבר קפרא אמר מפני שכתוב בהן ברכה

שוין שאינה נישאת לא בערב שבת ולא במוצאי שבת

לא בערב שבת מפני כבוד שבת

ולא במוצאי שבת
חברייא אמרין מפני הטורח
רבי יוסי אומר

דף ב, א פרק א הלכה א גמרא מפני כבוד שבת
מתניתא מסייעא לחברייא
מפני מה אמרו בתולה נישאת ביום הרביעי?

כדי שיהא אדם מתקין צרכיו ג' ימים זה אחר זה
ר' בא בר כהן אמר קומי רבי יוסי רבי אחא בשם רבי יעקב בר אידי
אסור לאדם לישא אשה בערב שבת
הדא דאת אמר לעשות סעודת אירוסין הא לארוס יארס
שמואל אמר אפילו בתשעה באב יארס שלא יקדמנו אחר
מחלפא שיטתא דשמואל תמן הוא אמר (תהילים סח) אלהים מושיב יחידים ביתה וגו'
(תהילים סג) במאזנים לעלות המה מהבל יחד
ובההוא אמר אכין!
אלא שלא יקדמנו אחר בתפילה ואף על פי כן לא קיימה
רבי חזקיה רבי חייה בשם רבי אבהו אמר אסור לדון דיני ממונות בערב שבת
והא מתניתא פליגא לפיכך אין דנין לא בערב שבת ולא בערב יום טוב
דיני נפשות הא דיני ממונות דנין!
ותני רבי חייה כן
דנין דיני ממונות בערב שבת אבל לא דיני נפשות
כאן להלכה כאן לדבר תורה
רבי יונה בשם רבי קריספא בוגרת כחבית פתוחה היא
הדא דאת אמר שלא להפסידה מכתובתה אבל לקיימה אינו רשאי משום ספק סוטה
ואתייא כיי דרבי חנינא
דרבי חנינא אמר מעשה באשה אחת שלא נמצאו לה בתולים ובא מעשה לפני רבי
אמר לה איכן הן אמרה ליה מעלותיו של בית אבא היו גבוהין ונשרו והאמינה רבי
הדא דתימר שלא להפסידה מכתובתה אבל לקיימה אינו רשאי משום ספק סוטה
ואתייא כיי דתנינן תמן בתולה אלמנה גרושה וחלוצה מן האירוסין כתובתן מאתים ויש להן טענת בתולים
בתולה אלמנה גרושה חלוצה מן הנשואין כתובתן מנה ואין להן טענת בתולים
הדא דאת אמר בכתובת מנה מאתים אבל לקיימה אינו רשאי משום ספק סוטה
ואתייא כיי דתנינן תמן האוכל אצל חמיו ביהודה שלא בעדים
אינו יכול לטעון טענת בתולים מפני שהוא מתייחד עמה
הדא דמר לכתובת מנה מאתים אבל לקיימה אינו רשאי מפני ספק סוטה
ואתייא כיי דתנינן הנושא את האשה ולא מצא לה בתולים
היא אומרת משאירסתני נאנסתי ונסתחפה שדך
והוא אומר לא כי אלא עד שלא אירסתיך והיה מקחי מקח טעות
הדא דמר לכתובת מנה מאתים אבל לקיימה אינו רשאי משום ספק סוטה
ואתייא כיי

דף ב, ב פרק א הלכה א גמרא
דתנינן תמן היא אומרת מוכת עץ אני והוא אומר לא כי אלא דרוסת איש את
הדא דתימר בכתובת מנה מאתים אבל לקיימה אינו רשאי משום ספק סוטה
וכולהן מן ההיא דא"ר הילא בשם ר' אלעזר מצא הפתח פתוח אסור לקיימה משום ספק סוטה