sources for shabbos - mashiach from the dead

midrash rabba 98:14
יְהִי-דָן נָחָשׁ עֲלֵי-דֶרֶךְ
מה נחש זה מצוי בין הנשים כך שמשון בן מנוח מצוי בין הנשים
מה הנחש נאסר בשבועה כך שמשון בן מנוח נאסר בשבועה
(שופטים טו) וַיֹּאמֶר לָהֶם, שִׁמְשׁוֹן, הִשָּׁבְעוּ לִי
מה נחש זה כל כחו אינו אלא בראשו כך שמשון (שם טז) אִם-גֻּלַּחְתִּי וְסָר מִמֶּנִּי כֹחִי
מה הנחש הזה ריסו מחלחל לאחר המיתה כך (שם) וַיִּהְיוּ הַמֵּתִים, אֲשֶׁר הֵמִית בְּמוֹתוֹ [רַבִּים, מֵאֲשֶׁר הֵמִית בְּחַיָּיו]
הַנֹּשֵׁךְ, עִקְּבֵי-סוּס
(שם) וַיֹּאמְרוּ, קִרְאוּ לְשִׁמְשׁוֹן וִישַׂחֶק-לָנוּ
אמר ר' לוי כתיב (שם) וְעַל-הַגָּג, כִּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים
אלו מה שהיו על שפת הגג
אבל מה שהיו לאחוריהם ולאחורי אחוריהם אין בריה יודעת
ואת אמרת (שם) וַיֵּרְדוּ אֶחָיו וְכָל-בֵּית אָבִיהוּ, וַיִּשְׂאוּ אֹתוֹ, וַיַּעֲלוּ וַיִּקְבְּרוּ אוֹתוֹ ... בְּקֶבֶר מָנוֹחַ אָבִיו
...
וַיִּפֹּל רֹכְבוֹ, אָחוֹר
יחזרו דברים לאחוריהם
לפי שהיה יעקב אבינו רואה אותו וסבור בו שהוא מלך המשיח
כיון שראה אותו שמת אמר אף זה מת
לִישׁוּעָתְךָ, קִוִּיתִי ה'
אמר רבי יצחק הכל בקווי יסורין בקווי קדושת השם בקווי זכות אבות בקווי תאותו של עוה"ב בקווי
יסורין הה"ד (ישעיהו כו) אַף אֹרַח מִשְׁפָּטֶיךָ ה'
קִוִּינוּךָ אלו יסורין
לְשִׁמְךָ זו קדושת השם
וּלְזִכְרְךָ זו זכות אבות
תַּאֲוַת-נָפֶשׁ זו תאותו של עוה"ב
חנינה בקווי (שם לג) ה' חָנֵּנוּ, לְךָ קִוִּינוּ
סליחה בקווי (תהלים קל) כִּי-עִמְּךָ הַסְּלִיחָה
מה כתיב בתריה קִוִּיתִי ה'
לפי שהיה יעקב אבינו רואה אותו וסובר בו שגאולה מגעת בימיו
כיון שראה שמת מיד אמר לישועתך קויתי ה

yerushalmi brachot
דף יז, א פרק ב הלכה ד גמרא
רבי יהושע בן לוי אמר צמח שמו.
ר' יודן בריה דר' אייבו אמר מנחם שמו.
אמר חנינה בריה דר' אבהו ולא פליגי חושבניה דהדין כחושבניה דהדין
הוא צמח הוא מנחם.
ודא מסייעא להו דמר ר' יודן בריה דר' אייבו
עובדא הוה בחד יהודאי דהוה קאים רדי
דף יז, ב פרק ב הלכה ד גמרא
געת תורתיה קומוי
עבר חד ערביי ושמע קלה
א"ל בר יודאי בר יודאי שרי תורך ושרי קנקנך דהא חריב בית מקדשא
געת זמן תניינות
א"ל בר יודאי בר יודאי קטור תוריך וקטור קנקניך דהא יליד מלכא משיחא
א"ל מה שמיה
מנחם
א"ל ומה שמיה דאבוי
א"ל חזקיה
א"ל מן הן הוא
א"ל מן בירת מלכא דבית לחם יהודה
אזל זבין תורוי וזבין קנקנוי ואיתעביד זבין לבדין למיינוקא
והוה עייל קרייה ונפקא קרייה עד דעל לההוא קרתא
והויין כל נשייא זבנן ואימה דמנחם לא זבנה
שמע קלן דנשייא אמרין אימיה דמנחם אימיה דמנחם איתיי זובנין לברך
אמרה בעייא אנא מיחנקוניה סנאיהון דישראל דביומא דאיתיליד איחרוב בית מוקדשא
א"ל רחיציא אנן דברגליה חריב וברגליה מתבניי
א"ל לית לי פריטין
א"ל והוא מה איכפת ליה איתיי זובנין ליה אין לית קומך יומא דין בתר יומין אנא אתי ונסיב
בתר יומין עאל לההיא קרתא
אמר לה מהו מיינוקא עביד
א"ל מן שעתא דחמיתני אתון רוחין ועלעולי וחטפיניה מן ידיי.
א"ר בון מה לנו ללמוד מן הערבי הזה
ולא מקרא מלא הוא (ישעיהו י) והלבנון באדיר יפול
מה כתיב בתריה (ישעיהו יא) ויצא חוטר מגזע ישי

yerushalmi brachot 17a:
רבנן אמרי
אהן מלכא משיחא
אין מי חייא הוא דוד שמיה
אין מי דמכייא הוא דוד שמיה.
א"ר תנחומא אנא אמרית טעמא
(תהילים יח) ועושה חסד למשיחו לדוד.
רבי יהושע בן לוי אמר צמח שמו.
ר' יודן בריה דר' אייבו אמר מנחם שמו.
אמר חנינה בריה דר' אבהו ולא פליגי
חושבניה דהדין כחושבניה דהדין הוא צמח הוא מנחם

bavli sanhedrin 98b:
מה שמו
דבי רבי שילא אמרי שילה שמו שנאמר
(בראשית מט) עד כי יבא שילה
דבי רבי ינאי אמרי ינון שמו שנאמר
(תהילים עב) יהי שמו לעולם לפני שמש ינון שמו
דבי רבי חנינה אמר חנינה שמו שנאמר
(ירמיהו טז) אשר לא אתן לכם חנינה
ויש אומרים מנחם בן חזקיה שמו שנאמר
(איכה א) כי רחק ממני מנחם משיב נפשי
ורבנן אמרי חיוורא דבי רבי שמו שנאמר
(ישעיהו נג) אכן חליינו הוא נשא ומכאובינו סבלם ואנחנו חשבנוהו נגוע מוכה אלהים ומעונה
אמר רב נחמן אי מן חייא הוא כגון אנא שנאמר
(ירמיהו ל) והיה אדירו ממנו ומושלו מקרבו יצא
אמר רב אי מן חייא הוא כגון רבינו הקדוש
אי מן מתיא הוא כגון דניאל איש חמודות
אמר רב יהודה אמר רב עתיד הקדוש ברוך הוא להעמיד להם דוד אחר שנאמר
(ירמיהו ל) ועבדו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם אשר אקים להם
הקים לא נאמר אלא אקים
א"ל רב פפא לאביי והכתיב
(יחזקאל לז) ודוד עבדי נשיא להם לעולם
כגון קיסר ופלגי קיסר

*rashi

אי מן חייא הוא כגון רבינו הקדוש
אם משיח מאותן
שחיים עכשיו
ודאי היינו רבינו הקדוש

דסובל תחלואים
וחסיד גמור הוה
כדאמרינן בבבא מציעא (דף פה
ואם היה מאותן שמתו כבר
היה דניאל איש חמודות
שנדון ביסורין בגוב אריות

וחסיד גמור היה
והאי כגון לאו דווקא

ל"א

כגון רבינו הקדוש

כלומר אם יש דוגמתו בחיים היינו רבינו הקדוש

ואם דוגמא הוא למתים היינו כגון דניאל איש חמודות

בעלי התוספות, אפרים אורבך
pg 39
רבינוביץ בעל דקדוקי סופרים כבר עמד על כך שפירוש חלך שלפנינו אינו מרשי אלא מאחד מתלמידיו

rambam hilchot melachim perek 11
ו [ג] אל יעלה על דעתך שהמלך המשיח, צריך לעשות אותות ומופתים, ומחדש דברים בעולם, או מחייה מתים, וכיוצא בדברים אלו שהטיפשים אומרים; אין הדבר כן--שהרי רבי עקיבה חכם גדול מחכמי משנה היה, והוא היה נושא כליו של בן כוזבא המלך, והוא היה אומר עליו, שהוא המלך המשיח. ודימה הוא וכל חכמי דורו שהוא המלך המשיח, עד שנהרג בעוונות; כיון שנהרג, נודע שאינו משיח, ולא שאלו ממנו חכמים, לא אות ולא מופת.

ז ועיקר הדברים, ככה הן: שהתורה הזאת אין חוקיה ומשפטיה משתנים לעולם, ולעולמי עולמים, ואין מוסיפין עליהן, ולא גורעין מהן; וכל המוסיף או גורע, או שגילה פנים בתורה והוציא הדברים של מצוות מפשוטן--הרי זה בוודאי רשע ואפיקורוס.

ח [ד] ואם יעמוד מלך מבית דויד הוגה בתורה ועוסק במצוות כדויד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה, ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה, ויילחם מלחמות ה'--הרי זה בחזקת שהוא משיח: אם עשה והצליח, וניצח כל האומות שסביביו, ובנה מקדש במקומו, וקיבץ נדחי ישראל--הרי זה משיח בוודאי.

ט ואם לא הצליח עד כה, או נהרג--בידוע שאינו זה שהבטיחה עליו תורה, והרי הוא ככל מלכי בית דויד השלמים הכשרים שמתו. ולא העמידו הקדוש ברוך הוא אלא לנסות בו רבים, שנאמר "ומן המשכילים ייכשלו, לצרוף בהן ולברר וללבן--עד עת קץ: כי עוד, למועד" (ראה דנייאל יא,לה).

י אף ישוע הנוצרי שדימה שיהיה משיח, ונהרג בבית דין--כבר נתנבא בו דנייאל, שנאמר "ובני פריצי עמך, יינשאו להעמיד חזון--ונכשלו" (דנייאל יא,יד). וכי יש מכשול גדול מזה: שכל הנביאים דיברו שהמשיח גואל ישראל ומושיעם, ומקבץ נדחיהם ומחזק מצוותן; וזה גרם לאבד ישראל בחרב, ולפזר שאריתם ולהשפילם, ולהחליף התורה, ולהטעות רוב העולם לעבוד אלוה מבלעדי ה'.

bavli eruvin
תא שמע הני שב שמעתא דאיתאמרן בצפר' בשבתא קמיה דרב חסדא בסורא בהדי פניא בשבתא קמיה דרבא בפומבדיתא מאן אמרינהו לאו אליהו אמרינהו אלמא אין תחומין למעלה מעשרה לא דלמא יוסף שידא אמרינהו