Thoughts on the Short Vort of Shemos

Here it is:

The Short Vort on Shemos - from Shlishi to Rviii: Learn about the Michilta that says Moshe agreed to give his son Gershom to Avoda Zara first. Rav Shimon Schwab Z"tl explains what this midrash really means.

The Mechilta reads as follows:

ש[יח, ג] ואת שני בניה וגו' נכריה-ש
ר' יהושע אומר: 
נכריה היתה לו ודאי. 

ר' אליעזר המודעי אומר: 
בארץ נכריה. 
אמר משה: הואיל וכל העולם עובדי עבודה זרה, אני אעבור לפני מי שאמר והיה העולם. שבשעה שאמר משה ליתרו: תן לי צפורה בתך לאשה. 
אמר לו יתרו: קבל עליך דבר זה שאומר לך ,ואני נותנה לך . 
אמר לו: מהו? אמר לו: בן שיהיה תחלה, יהיה לעבודה זרה, מכאן ואילך לשם שמים וקבל עליו. 
אמר לו: השבע! 
וישבע לו, שנאמר: ויואל משה, אין אלה אלא לשון שבועה,. שנאמר: ויואל שאול את העם לאמר. 
וכתיב: ויאמר נעמן הואל וקח ככרים,. לפיכך הקדים המלאך להרוג את משה, מיד ותקח צפורה צר ותכרות את ערלת בנה וגו' וירף וגו'. 

Rav Schwab wonders how Moshe Rabbenu could have agreed to this; and also wonders why Yisro would propose this, given that Yisro had already rejected all Avodah Zarah. And thus it must not mean really for avodah zarah, but rather a different way of approaching avodas Hashem, through explanation rather than via simple emunah and masorah, received from one's father. This even though Moshe's did not receive it as a masorah, but rather experienced Divine revelation firsthand.

I haven't seen it inside Maayan haShoeva to see if this is styled as a derush, but it certainly reads like one, with a message of how we should conduct ourselves nowadays. And as a pretext for a drush, it is certainly fine.

As a matter of understanding the midrashim, however, I am not yet convinced that this is a valid question. The Mechilta is a separate sefer of midrash than, say, Midrash Rabba. Unless one can establish from the perspective of the Mechilta that Yisro had explored and rejected all other religions prior to this, then we can say that Rabbi Eliezer HaModa'i in the Mechilta is entirely consistent. And I don't see this idea in the Mechilta. The closest I see is in parashat Yitro, in close proximity to the above-cited midrash:

וישמע יתרו -שבע שמות נקראו לו: 
יתר,
יתרו,
חובב,
בן רעואל,
פוטיאל,
קני. 

יתר, שהותיר פרשה אחת בתורה. 
יתרו, שייתר במעשים טובים. 
חובב, שהיה חביב למקום. 
רעואל, שהיה כריע למקום. 
פוטיאל, שנפטר מעבודה זרה. 
קני, שקנא לשמים וקנה לו תורה. 

But, he could have been niftar from Avodah subsequent to this incident.

Looking to Rashi, we see that other midrashim have a different account of the nature of this oath:

21. Moses consented to stay with the man, and he gave his daughter Zipporah to Moses.		כא. וַיּוֹאֶל מֹשֶׁה לָשֶׁבֶת אֶת הָאִישׁ וַיִּתֵּן אֶת צִפֹּרָה בִתּוֹ לְמֹשֶׁה:
consented: Heb. וַיּוֹאֶל, as the Targum [Onkelos] renders: (וּצְבִי), and similar to this: Accept (הוֹאֶל) now and lodge (Jud. 19:6); Would that we had been content (הוֹאַלְנוּ) (Josh. 7:7); Behold now I have desired (הוֹאַלְךְתִּי) (Gen. 18:31). Its midrashic interpretation is: וַיּוֹאֶל is] an expression of an oath (אלה), he [Moses] swore to him that he would not move from Midian except with his consent. [From Exod. Rabbah 1:33, Tanchuma, Shemoth 12]		ויואל: כתרגומו. ודומה לו (שופטים יט ו) הואל נא ולין, ולו הואלנו (יהושע ז ז), הואלתי לדבר (בראשית יח כז), ומדרשו לשון אלה, נשבע לו שלא יזוז ממדין כי אם ברשותו:

and those are the midrashim that have Yisro abandoning idolatry beforehand.

16. Now the chief of Midian had seven daughters, and they came and drew [water], and they filled the troughs to water their father's flocks.		טז. וּלְכֹהֵן מִדְיָן שֶׁבַע בָּנוֹת וַתָּבֹאנָה וַתִּדְלֶנָה וַתְּמַלֶּאנָה אֶת הָרְהָטִים לְהַשְׁקוֹת צֹאן אֲבִיהֶן:
Now the chief of Midian had: Heb. וּלְכֹהֵן מִדְיָן, i.e., the most prominent among them. He had abandoned idolatry, so they banned him from [living with] them. [From Exod. Rabbah 1:32, Tanchuma, Shemoth 11]		ולכהן מדין: רב שבהן ופירש לו מעבודה זרה ונידוהו מאצלם:

Why would Moshe agree? It wasn't a good thing, and the midrash even says that Moshe was punished for it. I don't know that we need to ameliorate it.

Here is a dvar Torah that gives a bunch of answers from R' Menachem Kasher in Torah Shleima (volume 8, page 97). In that dvar Torah, the author attributes the oath to dedicate to idolatry to Midrash Rabba, but in Torah Shleima, that it not the case. It is the Mechilta. As noted above, while Midrash Rabba mentions an oath, the nature of the oath was not to leave without asking permission from Yisro first:

ויואל משה
רבי יהודה אומר: שנשבע לו, ואין ויואל אלא לשון שבועה, שנאמר: (ש"א יד, כד) ויואל שאול את העם.
ולמה השביעו? 
אמר לו: יודע אני שיעקב אביכם, כשנתן לו לבן בנותיו, נטלן והלך לו חוץ מדעתו, שמא אם אתן לך את בתי, אתה עושה לי כך? מיד נשבע לו ונתן לו את צפורה. 

Of course, we do find the idea of Avodah Zarah not meaning literal avodah zarah, elsewhere, even in terms of a tradition relayed by Moshe to his descendants. We see in Bava Basra 110a:

(a) "Mi Hevi'acha Halom, u'Mah Atah Oseh ba'Zeh, u'Mah Lecha Po"- they asked him, don't you descend from Moshe, about whom it says "Al Tikrav Halom", "Mah Zeh b'Yadecha", and "v'Atah Po Amod Imadi"? Will you become a Kohen to idolatry?!

1. Yonason: I have a tradition from Moshe that it is better to hire himself out and doAvodah Zarah, than to be supported by others.

2. He thought that this means idolatry. Really, it means work that is foreign to him.