Hinei Na -- If not now, then when?

Summary: Na means now! But did he not know beforehand that Sarah was beautiful?

Post: To cite the pasuk and Onkelos, from mechon-mamre's presentation of Lech Lecha:

יב,יא וַיְהִי, כַּאֲשֶׁר הִקְרִיב לָבוֹא מִצְרָיְמָה; וַיֹּאמֶר, אֶל-שָׂרַי אִשְׁתּוֹ, הִנֵּה-נָא יָדַעְתִּי, כִּי אִשָּׁה יְפַת-מַרְאֶה אָתְּ.

וַהֲוָה, כַּד קְרֵיב לְמֵיעַל לְמִצְרָיִם; וַאֲמַר, לְשָׂרַי אִתְּתֵיהּ, הָא כְּעַן יָדַעְנָא, אֲרֵי אִתְּתָא שַׁפִּירַת חֵיזוּ אַתְּ.

Na is translated as ke'an, meaning "now", just as it always is. So too Rashi:

יא) הנה נא ידעתי - מדרש אגדה: עד עכשיו לא הכיר בה מתוך צניעות שבשניהם, ועכשיו על ידי מעשה הכיר בה.

דבר אחר:מנהג העולם שעל ידי טורח הדרך אדם מתבזה, וזאת עמדה ביופייה.

ופשוטו של מקרא: הנה נא הגיע השעה שיש לדאוג על יופייך, ידעתי זה ימים רבים כי יפת מראה את, ועכשיו אנו באים בין אנשים שחורים ומכוערים, אחיהם של כושים, ולא הורגלו באשה יפה.
ודומה לו (בראשית יט ב) הנה נא אדוני סורו נא:

On both the level of peshat and derash, it means now. On the peshat level, of course he always knew, but now it has become relevant, because of a matter of comparative beauty. (There seem to be two points in what Rashi labels peshuto shel mikra, and it feels like we can divide one from the other. She can be simply beautiful, but now is the time to worry. Or, now there is a comparison, which will in turn cause the worry. But I don't see the real need for both parts.)

We can see his precedent for the maaseh in midrash Tanchuma. An excerpt:

באותה שעה הלכו שניהם, כיון שהגיע לפילי של מצרים ועמדו על היאור, ראה אברהם אבינו בבואה של שרה באותו נהר כחמה זורחת.

as well as in Midrash Aggadah, but read it in full. Ibn Ezra asserts something similar to Rashi, in terms of the comparison aspect, based on different climates causing different levels of beauty:

יב, יא]
כאשר הקריב. מחנהו -או הוא מהפעלים העומדים, כי ימצאו פעלים שיצאו ויעמדו.
ומלת נא –
כמו עתה.
וכן: הנה נא זקנתי
אוי נא לנו, והיא הפוכה בלשון ישמעאל.

וטעם הנה נא ידעתי –
שהיה כיופי שרה בארצה רק במצרים וארץ הנגב לא היה כמוה, כי הצורות משתנות בעבור האויר. 

However, I share Ibn Caspi's astonishment at all this:

Na is null, or else part of the phrase hinei na as an introduction of relevant subject matter. It is not meant to convey some sudden realization. Just as Lot, in offering his two daughters, did not suddenly become aware of their existence.

And so too Shadal:
הנה נא: לשון קריאה ואין ענינה עכשיו, וכמוהו רבים

There is always the trap of thinking of peshat, and of na always meaning "now" in Biblical Hebrew, and not the "please" in which the midrash often suggests, and as a result overapplying it. Here, we are dealing with idiom, and insisting on na as "now" and innovating reasons why now and not earlier is quasi-midrashic.

(See also how this intersects with Behaalotecha.)