Ibn Caspi and Diber Torah BeHoveh

Summary: He established this principle, as a signpost, by eshet yefat toar. Then, he uses it to explain other mitzvot, such as maakeh and divorce.

Post: In an earlier post on parashat Ki Teitzei, I discussed whether the beautiful captive woman really needed to be either objectively or subjectively pretty. And Ramban and Ibn Caspi said that this was an instance of dibber Torah b'hoveh, that the Torah uses the normal, commonly occurring case, but that even if she was not pretty, the Biblical law would apply. Ibn Caspi, there, indicated that this could be used as a basis for applying this principle in general, but he does not say, there, where he intended to apply it.

As we read through the rest of Ki Seitzei, we discover other places where, as a pashtan, he applies this principle.

One such instance is maakeh, putting a fence with a height of 10 tefachim atop a roof. The pasuk:

ח  כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ, וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ; וְלֹא-תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ, כִּי-יִפֹּל הַנֹּפֵל מִמֶּנּוּ.

8 When thou buildest a new house, then thou shalt make a parapet for thy roof, that thou bring not blood upon thy house, if any man fall from thence.

Ibn Caspi writes:

כי תבנה בית חדש, כבר קדם לנו כי וראית בשביה
אשת יפת תאר וחשקת למשל מופלג לכל התורה כלה, כי
דבר הכתוב בהוה ולכן רבינו משה בספר המצות כאשר מנה זאת
המצוה עשה גזרה בכלל להסיר המכשולים מכל רשותנו:

That is, though by eshet yefat toar she is describes as beautiful, this is not a requirement, but the Torah merely chooses the common case. So too here, even if it is not specifically a house, but some other thing in your domain which poses a danger to others, there is a Biblical requirement from this verse to remove it. He refers us to the Rambam, who writes the following in Mishneh Torah, in the 11th perek of hilchot rotzeach ushmirat nefesh:

א  מצות עשה לעשות אדם מעקה לגגו, שנאמר "ועשית מעקה לגגך" (דברים כב,ח):  והוא, שיהיה בית דירה; אבל בית האוצרות ובית הבקר וכיוצא בהן, אינו זקוק לו.  וכל בית שאין בו ארבע אמות על ארבע אמות, פטור מן המעקה.

...

ד  אחד הגג ואחד כל דבר שיש בו סכנה וראוי שייכשל בו אדם וימות, כגון שהייתה לו באר או בור בחצרו בין שיש בהן מים בין שאין בהן מים--חייב לעשות להן חוליה גבוהה עשרה טפחים, או לעשות לה כסוי כדי שלא ייפול בה אדם וימות.

ה  וכן כל מכשול שיש בו סכנת נפשות--מצות עשה להסירו ולהישמר ממנו ולהיזהר בדבר יפה יפה, שנאמר "הישמר לך ושמור נפשך" (דברים ד,ט).  ואם לא הסיר, והניח המכשולות המביאין לידי סכנה--ביטל מצות עשה, ועבר על "לא תשים דמים" (דברים כב,ח).ש

Halachah 4 does seem to imply that this is part of the Biblical command of maakeh; Rambam lists Rabbinic extensions a bit later. And he connects it to at least part of the pasuk, namely וְלֹא-תָשִׂים דָּמִים. And so one could say that this is a case of diber Torah beHoveh. Yet I wonder if he considers it so. Why does he base the asei portion of this הישמר לך ושמור נפשך on as opposed to that of ועשית מעקה לגגך?

Another instance of diber Torah beHoveh according to Ibn Caspi is divorce, where the pasuk states ki matza bah ervat davar. The pasuk, in Devarim 24:1:

א  כִּי-יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה, וּבְעָלָהּ; וְהָיָה אִם-לֹא תִמְצָא-חֵן בְּעֵינָיו, כִּי-מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר--וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת וְנָתַן בְּיָדָהּ, וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ.

1 When a man taketh a wife, and marrieth her, then it cometh to pass, if she find no favour in his eyes, because he hath found some unseemly thing in her, that he writeth her a bill of divorcement, and giveth it in her hand, and sendeth her out of his house,

There is a three-way dispute as to the meaning of the pasuk:

Beis Shammai— ervas davar, evidence of lewdness or adultery.
Beis Hillel— hikdicho tavshilo, she ruins your food.
Reb Akiva— motzo acheres no’eh heimeno, you found someone else who is more beautiful than she.

Though how they get this from the pasuk is another story, for another time. Ibn Caspi is rather expansive on the meaning for divorce.

Firstly, Ibn Caspi does not take ervat to mean some manner of lewdness or adultery. As he wrote earlier, on Devarim 23:15:

טו  כִּי ה אֱלֹהֶיךָ מִתְהַלֵּךְ בְּקֶרֶב מַחֲנֶךָ, לְהַצִּילְךָ וְלָתֵת אֹיְבֶיךָ לְפָנֶיךָ, וְהָיָה מַחֲנֶיךָ, קָדוֹשׁ:  וְלֹא-יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר, וְשָׁב מֵאַחֲרֶיךָ.  {ס}

15 For the LORD thy God walketh in the midst of thy camp, to deliver thee, and to give up thine enemies before thee; therefore shall thy camp be holy; that He see no unseemly thing in thee, and turn away from thee. {S}

Ervat davar means as follows:

ערות דבר. כבר בארנו בי ערוה ענינו גלוי, כי הצואה
אין ראוי שתהיה מגולה כי מוליד מאוס בנפש אבל ראוי שתהיה מכוסה:


Thus, it means "revealed matter." So too in case of reason for divorce, Ibn Caspi writes:

א) כי מצא בה ערות דבר. כמו שקדם אמרו ולא
יראה בך ערות דבר (כ״ג ט״ו), והטעם דבר כעור שהיה נסתר בה,
וכן ראוי הנה בשכבו עמה נגלה לו ומצאו ולכן ימאסנה, וכבר קדם לנו
כי הכתוב ידבר לעולם ביותר ההוה והנחנו לעד נאמן אשת יפת תאר :

Thus, it is that he discovers something previously concealed about her, perhaps when he sleeps with her. Therefore he detests her. But this is not to indicate some lewdness or adultery on her part. Furthermore, he maintains more or less like Bet Hillel or even Rabbi Akiva, that this is not a requirement, but rather the common occurrence. Just as we know from the case of the beautiful captive, where her beauty was not a requirement, dibra Torah behoveh. But really he can divorce her for whatever reason.