Bringing the bikkurim to the kohen who exists in those days

Summary: Ramban criticizes Rashi (respect) based on a Sifrei (kashrut), but Rashi is really just restating a different version of the Sifrei. And Ramban's peshat explanation, that it refers to the mishmar of that week, is not as convincing as that of Ibn Ezra, that it holds as long as kohanim are presiding. Though I would suggest something even smoother, that it is part of the future-tense tone.

Post: In Ki Tavo, the pasuk and Rashi:

3. And you shall come to the kohen who will be [serving] in those days, and say to him, "I declare this day to the Lord, your God, that I have come to the land which the Lord swore to our forefathers to give us."		ג. וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֵן אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְאָמַרְתָּ אֵלָיו הִגַּדְתִּי הַיּוֹם לַי־הֹוָ־ה אֱלֹהֶיךָ כִּי בָאתִי אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְ־הֹוָ־ה לַאֲבֹתֵינוּ לָתֶת לָנוּ:
who will be [serving] in those days: You have only the kohen in your days, whatever he is [and although he may not be as wise or holy as those of previous generations, you are obliged to address him with the respect due to his office as an agent of God]. — [Sifrei 26:3]		אשר יהיה בימים ההם: אין לך אלא כהן שבימיך, כמו שהוא:

This is not the only place this derasha is given. It exists on a more appropriate pasuk, as we see in Rosh haShanah 25b:

ואומר  (דברים יז, ט) ובאת אל הכהנים הלוים ואל השופט אשר יהיה בימים ההם וכי תעלה על דעתך שאדם הולך אצל הדיין שלא היה בימיו הא אין לך לילך אלא אצל שופט שבימיו

Indeed, Rashi makes the derasha on this pasuk in Devarim 17:9 as well:

9. And you shall come to the Levitic kohanim and to the judge who will be in those days, and you shall inquire, and they will tell you the words of judgment.		ט. וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְאֶל הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְדָרַשְׁתָּ וְהִגִּידוּ לְךָ אֵת דְּבַר הַמִּשְׁפָּט:
[And you shall come to] the Levitic kohanim: i.e., the kohanim, who are descended from the tribe of Levi.		הכהנים הלוים: הכהנים שיצאו משבט לוי:
and to the judge who will be in those days: Although this judge may not be [of the same stature] as other judges who preceded him, you must listen to him, for you have only the judge [who lives] in your time. — [R.H. 25b]		ואל השופט אשר יהיה בימים ההם:ואפילו אינו כשאר שופטים שהיו לפניו אתה צריך לשמוע לו. אין לך אלא שופט שבימיך:

Yet we see this derasha on this local pasuk in Sifrei, and that is where Rashi gets it from:

ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם
זו היא שאמר ר׳ יוסי הגלילי • וכי עלתה על דעתך שתלך אצל כהן שלא היה בימיך (ב) אלא
כהן שהוא (כשר) וכה״א אל תאמר מה היה שהימים הראשונים היו טובים מאלה•


Instead of כשר, the Gra emends to בימיך.

(In Yerushalmi Terumot 40b, this pasuk is darshened in a different way:

 ר' יוחנן בשם ר' ינאי זה אחד מן ג' מקראות שהן מחוורין בתורה ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם וכי יש כהן עכשיו ואין כהן לאחר זמן ואיזה זה שהיה עומד ומקריב ע"ג המזבח ונודע שהוא בן גרושה או בן חלוצה שעבודתו כשירה 

Or the equivalent in Bavli Kiddushin 66b:

רבי ינאי אמר מהכא (דברים כו) ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם וכי תעלה על דעתך שאדם הולך אצל כהן שלא היה בימיו אלא זה כשר ונתחלל בעל מום דעבודתו פסולה מנלן אמר רב יהודה אמר שמואל דאמר קרא (במדבר כה) לכן אמור הנני נותן לו את בריתי שלום כשהוא שלם ולא כשהוא חסר והא שלום כתיב אמר רב נחמן וי"ו דשלום קטיעה היא:

)

There is also the other derasha on Devarim 17, from Rabbi Yossi haGlili, on Sanhedrin 28b:

את זו דרש רבי יוסי הגלילי (דברים יז) ובאת אל הכהנים הלוים ואל השופט אשר יהיה בימים ההם וכי תעלה על דעתך שאדם הולך אצל שופט שלא היה בימיו אלא זה שהיה קרוב ונתרחק אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן הלכה כר' יוסי הגליל

Perhaps Rashi is simply following the consistent explanation of the Sifrei. I would say rather than trying to offer great peshat here, he is bringing down an important and famous derasha in these two places.

Ramban has some objections to Rashi. He writes:

(ג): וטעם אל הכהן אשר יהיה בימים ההם - אל הכהן אשר יהיה שם בימים ההם, כי הם נתונים לאנשי משמר ככל הקורבנות, לא שיוליך עמו כהן מעירו להקריב בכוריו.

ורש"י כתב: 

אין לך אלא כהן שיהיה בימיך, כמות שהוא. 

ולא הבינותי זה, כי בעניין הזקן ראוי לומר "אל השופט אשר יהיה בימים ההם" (לעיל יז ט), אע"פ שאינו גדול וחכם כשופטים הראשונים אשר היו לפנינו מן העולם צריך לשמוע לו, יפתח בדורו כשמואל בדורו, אבל בהקרבת הבכורים למי יביאם אם לא לכהן אשר יהיה בימיו:

וכן ראיתי בספרי (תבוא ג): 

ובאת אל הכהן אשר יהיה, זו היא שר' יוסי הגלילי אומר וכי תעלה על דעתך כהן שאינו בימיך, אלא כהן שהוא מוחזק וכשר לך באותן הימים, היה קרוב ונתרחק כשר. 

וכן הוא אומר (קהלת ז י): אל תאמר מה היה שהימים הראשונים היו טובים מאלה וגו'. ונראה שהם ידרשו בזה, שאם הקריב בכורים או עולה וקורבנות בכהן שהוא בחזקת כשר ולאחר זמן נמצא שהוא בן גרושה הקורבנות כשרין, כמו שמוזכר בפרק האחרון של קידושין (סו ב).
ויכנס בו עוד, שאם היה קרוב ונתרחק כשר, וזה לעניין הזקן שאינו נדון על פי קרוב, ואינו עניין בבכורים:

Indeed, there are these difficulties with the interpretation given by Rashi, and if it were offered as peshat, it is legitimate to question it. It works out much better with the derasha regarding the shofet. But as he notes, his question of אבל בהקרבת הבכורים למי יביאם אם לא לכהן אשר יהיה בימיו echoes what the midrash, and Rabbi Yossi haGlili are saying prior to the derash. It is a good question, and therefore leads to the homiletic interpretation. And homiletic derashot are often quite semantically removed from the actual context of the pasuk. So his question is a good one, and that is why it is not relevant.

In terms of the Sifrei, we see that our Sifrei differs from that of Ramban. Yes, we have the word kasher which Gra removes (on the basis of sevara) and brings back to our context. And our Sifrei also has the text about וכה״א אל תאמר מה היה שהימים הראשונים היו טובים מאלה, which Ramban doesn't have. While Ramban uses this Sifrei as a question on Rashi, as it offers an alternative way of darshening,  it seems eminently likely that Rashi was using our girsa in the Sifrei, in which case this aspect of Ramban's question falls away. Rashi is merely echoing Chazal in the Sifrei.

In terms of Ramban's proffered peshat on this pasuk, namely:
אל הכהן אשר יהיה שם בימים ההם, כי הם נתונים לאנשי משמר ככל הקורבנות, לא שיוליך עמו כהן מעירו להקריב בכוריו. 

I may be objecting in ignorance, but according to Rashi on Taanis 26a, Shmuel and David established the 24 mishmarot. So to say that the much earlier pasuk is referring to the kohen of the week, rather than of the era, seems unlikely as peshat. Not to mention that the other pasuk in Devarim 17 which mentions shofet establishes the meaning of the phrase on the level of peshat, such that it is quite out of the ordinary for it to assume a different meaning here.

Ibn Ezra has an explanation more along the lines of peshat:
וטעם בימים ההם - שזה חיוב כל זמן ששם כהן גדול.

I, Josh, would simply say that since this is cast in the future, when they enter the land, this is keeping with the tone. Not to Aharon, but recall this is in the future, so to whichever kohen will be there at this time. And it is like asher yivchar in the previous pasuk.

(Gur Aryeh understands this Rashi as talking about other aspects of how to treat this kohen. I agree that this is its most likely meaning. Kli Yakar tried to resolve this Rashi by comparing it to a source about bringing a present to a talmid chacham.)