Two Noteworthy Comments About the Nature of Pshat and Drash

The first in last week's parsha, Vayishlach, and the second in this week's parsha, Vayeshev.

In last week's parsha {Bereshit 35:22}, we had:
וַיְהִי, בִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל בָּאָרֶץ הַהִוא, וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן וַיִּשְׁכַּב אֶת-בִּלְהָה פִּילֶגֶשׁ אָבִיו, וַיִּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל; {פ}וַיִּהְיוּ בְנֵי-יַעֲקֹב, שְׁנֵים עָשָׂר.

with Rashi citing that famous midrash:

and lay Since he (Reuben) disarranged his (Jacob’s) bed, Scripture considers it as if he had lain with her. Now why did he disarrange and profane his bed? [It was] because when Rachel died, Jacob took his bed, which had been regularly placed in Rachel’s tent and not in the other tents, and moved it in to Bilhah’s tent. Reuben came and protested his mother’s humiliation. He said,“If my mother’s sister was a rival to my mother, should my mother’s sister’s handmaid [now also] be a rival to my mother?” For this reason, he disarranged it. — [from Shab. 55b]

Ibn Ezra the pashtan is not one for derashot, but he makes a nice point here, in favor of the midrash, even as he does not endorse it as true. He writes:

וילך ראובן -
יפה פירשו רבותינו ז"ל:
וכסה קלון ערום.

In this week's parsha, there is the famous statement of Rashbam:

פסוק ב
אלה תולדות יעקב -
ישכילו ויבינו אוהבי שכל מה שלימדונו רבותינו, כי אין מקרא יוצא מידי פשוטו. אף כי עיקרה של תורה באה ללמדנו ולהודיענו ברמיזת הפשט וההגדות וההלכות והדינין ועל ידי אריכות הלשון ועל ידי שלושים ושתים מידות של ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי וע"י שלש עשרה מידות של ר' ישמעאל והראשונים מתוך חסידותם נתעסקו לנטות אחרי הדרשות שהן עיקר ומתוך כך לא הורגלו בעומק פשוטו של מקרא.

ולפי שאמרו חכמים: אל תרבו בניכם בהגיון. וגם אמרו: העוסק במקרא מדה ואינה מדה, העוסק בתלמוד אין לך מדה גדולה מזו ומתוך כך לא הורגלו כל כך בפשוטן של מקראות וכדאמרינן במסכת שבת: הוינא בר תמני סרי שנין וגרסינן כולה תלמודא ולא הוה ידענא דאין מקרא יוצא מידי פשוטו.

וגם רבינו שלמה אבי אמי מאיר עיני גולה שפירש תורה נביאים וכתובים, נתן לב לפרש פשוטו של מקרא. ואף אני שמואל ב"ר מאיר חתנו זצ"ל נתווכחתי עמו ולפניו והודה לי שאילו היה לו פנאי, היה צריך לעשות פירושים אחרים לפי הפשטות המתחדשים בכל יום. ועתה יראו המשכילים מה שפירשו הראשונים.