yerushalmi sanhedrin daf 56b

דף נו, ב פרק יא הלכה ה משנה ונביא השקר והמתנבא מה שלא שמע ומה שלא נאמר לו אבל הכובש על נבואתו והמוות על דברי נביא ונביא שעבר על דברי עצמו מיתתו בידי שמים שנאמר אנכי אדרוש מעמו:

דף נו, ב פרק יא הלכה ה גמרא המתנבא מה שלא שמע כצדקיה בן כנענה ומה שלא נאמר לו כחנניה בן עזור. רבי יהושע בן לוי אמר חנניה בן עזור נביא אמת היה אלא שהיה לו קיבוסת והיה שומע מה שירמיה מתנבא בשוק העליון ויורד ומתנבא בשוק התחתון. אמר חנניה בן עזור כל סמא דמילתא לא דא היא אלא לפי מלאת לבבל שבעים שנה אפקוד אתכם. וכל ימיו של מנשה אינן אלא חמשים וחמש שנה צא מהן עשרים שנה שאין ב"ד של מעלה עונשין וכורתים ושתים של אמון ושלשים ואחד של יאשיה הדא היא דכתי' ויהי השנה ההיא בראשית ממלכת צדקיהו מלך יהודה בשנה החמישית בחדש החמישי אמר אלי חנניה בן עזור הנביא אשר מגבעון בית ה' לעיני הכהנים וכל העם לאמר כה אמר ה' אלהי צבאות אלהי ישראל לאמר שברת את עול מלך בבל בעוד שנתים ימים אני משיב אל המקום הזה את כל כלי בית ה' אשר לקח נבוכדנצר מלך בבל מן העיר הזאת ויביאם בבל. אמר לו ירמיה את אומר בעוד שנתים ימים אני משיב וגו' ואני אומר שנבוכדנצר בא ונוטל את השאר בבלה יובאו ושמה יהיו וגו'. אמר לו תן סימן לדבריך. א"ל אני מתנבא לרעה ואיני יכול ליתן סימן לדברי שהקב"ה אומר להביא רעה ומתנחם. ואתה מתנבא לטובה את הוא שאת הוא צריך ליתן סימן לדבריך. אמר לו לאו את הוא שאת צריך ליתן סימן לדבריך. אמר לו אין כיני הרי אני נותן אות ומופת באותו האיש השנה ההיא הוא מת כי סרה דבר על ה' והות ליה כן וימת חנניה הנביא בשנה ההיא בחדש השביעי. שנת אחרת היתה ותמר הכין. אלא מלמד שמת בערב ראש השנה וצוה את בניו ואת בני ביתו להסתיר את הדבר שיוציאוהו אחר ראש השנה בשביל לעשות נבואתו של ירמיה שקר

This is slightly at odds with the Rambam, perhaps. To be translated, continued, and elaborated upon...

From the perush of yedid nefesh, the gemara I use to learn yerushalmi. The bold black text is the text of the gemara, the gray and red is the commentary. (In the printed edition, the gray commentary is just not bolded and perhaps a bit smaller, and the red is usually in even smaller block print.)

ומה שלא נאמר לו כחנניה בן עזור. רבי יהושע בן לוי אמר חנניה בן עזור בתחילה נביא אמת היה, אלא שהיה לו קיבוסת צער ודאגה והיה שומע מה שירמיה מתנבא בשוק העליון ויורד ומתנבא בשוק התחתון. אמר חנניה בן עזור הוא ניבא שבעוד שנתים ימים הקב"ה ישיב את כלי הבית בחזרה, ולא שמע נבואה זו אלא טעה בחשבון. ומפרש במה טעה. כל סמא דמילתא לא דא היא סך חשבון הדברים כך הוא אלא (ירמיה כט) לפי מלאת לבבל שבעים שנה אפקוד אתכם והרי הגזרה
נגזרה כבר בימי חזקיה שאמר לו ישעיה הנה ימים באים ונשא את כל אשר בביתך. ולפי חשבונו שבעים שנות הגלות מתחילות אחר מות חזקיה כשהתחיל מנשה בנו להרשיע וכל ימיו של מנשה אינן אלא חמשים וחמש שנה. צא מהן עשרים שנה שאין ב"ד של מעלה עונשין וכורתים נשארו ל"ה שנים ושתים של אמון בנו ושלשים ואחד של יאשיה ביחד ס"ח שנים שהגזרה הייתה בפועל הדא היא דכתיב וזה שכתוב (ירמיה כח) ויהי השנה ההיא בראשית ממלכת צדקיהו מלך יהודה בשנה החמישית בחדש החמישי אמר אלי חנניה בן עזור הנביא אשר מגבעון בית ה' לעיני הכהנים וכל העם לאמר. כה אמר ה' אלהי צבאות אלהי ישראל לאמר. שברת את עול מלך בבל. בעוד שנתים ימים אני משיב אל המקום הזה את כל כלי בית ה' אשר לקח נבוכדנצר מלך בבל מן העיר הזאת ויביאם בבל כי לפי חשבונו בעוד שתי שנים באו לסוף שבעים שנה. אמר לו ירמיה, את אומר בעוד שנתים ימים אני משיב וגו' ואני אומר שנבוכדנצר בא ונוטל את השאר (ירמיה כז) בבלה יובאו ושמה יהיו וגו'. א"ל חנניה לירמיה תן סימן לדבריך. א"ל השיב ירמיה אני מתנבא לרעה ואיני יכול ליתן סימן לדברי שהקב"ה אומר להביא רעה ומתנחם. ואתה מתנבא לטובה, את הוא שאת הוא צריך ליתן סימן לדבריך. א"ל חנניה לירמיה לאו, את הוא שאת צריך ליתן סימן לדבריך שטעיתי בחשבון א"ל ירמיה אין כיני כן, כך אני לומד הרי אני נותן אות ומופת. באותו האיש השנה ההיא הוא מת (שם כח) כי סרה דבר על ה'. והות ליה כן וכך אכן היה וימת חנניה הנביא בשנה ההיא בחדש השביעי. שואל הירושלמי שנת אחרת היתה והרי החדש השביעי היה שייך לשנה אחרת ותמר הכין? ואתה אומר כך? בתמיה! עונה הירושלמי אלא מלמד שמת בערב ראש השנה וצוה את בניו ואת בני ביתו להסתיר את הדבר שיוציאוהו אחר ראש השנה בשביל לעשות נבואתו של ירמיה שקר שיחשבו שלא מת בתוך השנה, שהסימן של ירמיה לא יתקיים ויחשבו שאמת ניבא.

"And that which was not said to him" - like Chanania ben Azzur {the prophet who contested with Yirmiyahu.} Rabbi Yehoshua ben Levi said, Chanania ben Azzue was {initially} a true prophet, but he experienced a prophetic intermission, and he heard what Yirmiyahu prophesied in the upper market and descended and prophesied in the lower market. Chanania ben Azzur said {that is he prophesied that in another two years Hashem will return the vessels of the Temple, and he did not actually hear this prophecy from Hashem but rather he erred in calculation. And now the gemara will explain in what he erred.} The entire sum of the matters, is it not this? Only {citing Yirmiyahu 29:10}

לְפִי מְלֹאת לְבָבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה, אֶפְקֹד אֶתְכֶם
"...After seventy years are accomplished for Babylon, I will remember you..."

{J: A word of explanation and context. Yirmiyahu 29 is the perek immediately following Yirmiyahu 28, which was the dispute between Yirmiyahu and Chanania ben Azzur. In Yirmiyahu 29 Hashem talks about false prophets and continues with when He will actually redeem Israel from Babylon. As the first pasuk of perek 29 notes, Yirmiyahu sent this as a letter to all the various captives, and so this is a well-publicized prophecy. Rabbi Yehoshua ben Levi appears to be taking this closeness of placement in the sefer and in subject matter of false prophecy and of time of redemption to explain that Chanania ben Azzur based and extrapolated his "prophecy" from that of Yirmiyahu. Further evidence that he did this is that one can calculate and see how you might mistakenly extrapolate this, plus perhaps various other things in the text that suggest that Chanania ben Azzur was originally a true prophet.

So Yirmiyahu had said that Hashem would remember tham after 70 years. /J

And the decree of exile had already been decreed in the days of King Chizkiyahu when the prophet Yeshayahu said to him, in Yeshayahu 39:6,

<>

הִנֵּה, יָמִים בָּאִים, וְנִשָּׂא כָּל-אֲשֶׁר בְּבֵיתֶךָ וַאֲשֶׁר אָצְרוּ אֲבֹתֶיךָ עַד-הַיּוֹם הַזֶּה, בָּבֶל: לֹא-יִוָּתֵר דָּבָר
"Behold, the days come, that all that is in thy house, and that which thy fathers have laid up in store until this day, shall be carried to Babylon; nothing shall be left, saith the LORD."

And according to Chanania ben Azzur's calculation, these 70 years of exile began after the death of King Chizkiyahu when his son Menasheh began to do evil.}

And all the days of Menashe were only 55 years. Subtract from them 20 years {the initial ones of Menashe's life} in which the Heavenly Court does not punish nor cut off {so 55 - 20 = 35} plus the 2 of Ammon {his son} plus the 31 of Yoshiyahu {35 + 2 + 31 = 68 years that the decree was in effect.} This is what is written {Yirmiyahu 28:1-3,

וַיְהִי בַּשָּׁנָה הַהִיא, בְּרֵאשִׁית מַמְלֶכֶת צִדְקִיָּה מֶלֶךְ-יְהוּדָה, בשנת (בַּשָּׁנָה) הָרְבִעִית, בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי; אָמַר אֵלַי חֲנַנְיָה בֶן-עַזּוּר הַנָּבִיא אֲשֶׁר מִגִּבְעוֹן, בְּבֵית יְהוָה, לְעֵינֵי הַכֹּהֲנִים וְכָל-הָעָם, לֵאמֹר
כֹּה-אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל--לֵאמֹר: שָׁבַרְתִּי, אֶת-עֹל מֶלֶךְ בָּבֶל.
"And it came to pass the same year, in the beginning of the reign of Zedekiah king of Judah, in the fourth year, in the fifth month, that Hananiah the son of Azzur the prophet, who was of Gibeon, spoke unto me in the house of the LORD, in the presence of the priests and of all the people, saying:
'Thus speaketh the LORD of hosts, the God of Israel, saying: I have broken the yoke of the king of Babylon.
Within two full years will I bring back into this place all the vessels of the LORD'S house, that Nebuchadnezzar king of Babylon took away from this place, and carried them to Babylon;"

{J: Two things to note here. First, the Yerushalmi changed the text of the first pasuk, in that the Yerushalmi says it happened in the 5th year, while the pasuk in our Tanachs state it happened in the fourth year. There is already slight uncertainty in the pasuk in terms of the krei/ketiv we have of bashana/bashanat.

Secondly, we need to really figure out the accounting here. The subtraction of 20 years when the Heavenly Court does not punish seems strange and out of sorts in the accounting. The style is foreign to the text, and it is strange to be removing years from the count like this. Further, if you look in Divrei Hayamim, you will see that Menashe began ruling when he was 12 years old, and reigned for 55 years after that. So why would you remove a full 20 years from that, when he was already 12, and not 0, when he began to rule. You should remove 8 years, not 20! Further, why we do not remove sets of 20 years from the years of Yoshiyahu, for he began ruling at the age of 8, and ruled for 31 years. None of the other kings who ruled during this time began ruling before the age of 20.
I think we can answer this. Since Yoshiyahu was 8 at the beginning of rule, that discounts 12 years. And since Menashe was 12 at the beginning of his rule, that discounts 8 years. All other kings at this time were older than 20, so it is just these two kings, for a total of 20 discounted years. But why write this figure 20 by Menashe and not distribute this amongst the two kings?

Further, this assumes Tzidkiyahu began his reign immediately after Yoshiyahu, but see here, where it summarizes the reigns of the kings as listed in Divrei HaYamim, that after Yoshiyahu, first Yehoachaz for 3 months, then Yehoyakim reigned for 11 years, then Yehoyachin for 3 months, and only then Tzidkiyahu for 11 years. And it does seem that some reigned as co-kings, but still there seems to be some extra years here. And there are actually two Tzidkiyahu's in Divrei Hayamim, one and uncle of the other.

Further, if this happened in the 4th year of Tzidkiyahu, or if you want to take the Yerushalmi's girsa, the 5th, then it was not the 68th year of the decree, but rather the 68+4=72nd year, or the 68+5=73rd year. Thus, the accounting does not work out!

The answer certainly seems to be that Chazal understand "in the beginning of the reign of Zedekiah king of Judah" to mean just that - Tzidkiyahu's first year of rule. The fact that it is called the 4th or the 5th year is in some other system of counting. Thus, it would be 68 years.

We can also clarify the count as follows. Ignore the 20 years subtraction. We have 55 of Menashe, who was a bad king, plus the 2 of Ammon who was a bad king = 57. Yoshiyahu was a righteous king, so do not count his 31 years. Then there was Yehoachaz for 3 months which don't really count - they can be swallowed up in some other king's year. Then 11 of Yekoyakim who was a bad king = 68, and then another 3 months for Yehoyachin, which can be swallowed up in another king's year. Then, if we again assume it is the 1st and not the 4th or 5th year of Tzidkiyahu, then we are in year 68. And all the kings fit in, and there is no need for the subtraction of the 20 years.

A suspicion what happened is that it origianlly mentioned Menashe with his 55 years and Ammon with his 2, and the words Tzei Meihem, subtract from them, were written regarding the 31 years of Yoshiyahu. A sofer did not see how this added to 68, not realizing that after subtracting the 31, there were more unmentioned kings, who were not mentioned because all you needed to do was add their years, not omit their years. As a result, given these listed years, he saw that adding all the years mentioned was 88. To reach 68 you must remove 20, and he took the other saying of Chazal about not getting punishment for the first 20 years of life, even though it is strange since this is national and not personal punishment. He either blindly applied this to Menashe even though he was already 12 or insightfully came up with this figure by adding the pre-20 years of Menashe and Yoshiyahu. }