ערוך השלחן הלכות תשעה באב, סימן תקנ"א

כו: כתבו רבותינו בעלי השלחן ערוך בסעיף י' יש מע שאומר שהנוהג שלא לאכול בשר בימים הנזכרים מותרים בתבשיל
שנתבשל בו בשר, ואסורים בבשר מלוח ובשר עוף ויין תוסס, ומותר לשתות יין הבדלה, וברכת המזון, ונוהגין להחמיר שלא לשתות יין לא בברכת המזון ולא בהבדלה, אלא נותנים לתנוק, ובמקום דליכא תנוק מותר בעצמו לשתות ההבדלה, עד כאן לשונו.
ואנחנו נוהגים לאסור בתבשיל שנתבשל בו בשר [מגן אברהם סקכ"ט] וכן המנהג הפשוט ואין לשנות, וביין לברכת המזון, גם בלא גם בלא זה אין אנו נוהגין בחול בכוס לברכת המזון, ופשוט הוא דאם יש כוס יהיה של שכר או מע דבש, אך בהבדלה יש נוהגין לשתות, ואנחנו אין שותים ועושים הבדלה על השכר, וזה שכתבו ליתן לתנוק, ויש מי שדקדק מדבריהם דמותר ליתן לתנוק בשר ויין בכל ימים אלו [שם סקל"א] ואין המנהג כן אצלינו, ובוודאי תנוק שצריך לזה מפני חלישותו מותר, וגם בגדול מותר כשהוא חלוש לאכול בשר עוף כמ"ש, וגם המעוברת והמיניקות אם קשה עליהן מאכלי חלב וודאי מתירין להן בשר עוף, ואם אין בשר עוף יאכלו בשר בהמה, דבמקום חשש בריאות הגוף לא גזרו. אך בסתם תנוקות בוודאי אין להאכילם מאכלי בשר, וכן המנהג ואין לשנות. וזה שכתבו ליתן ההבדלה לתנוקות, זהו מפני שגם בעצמו מותר לשתות כמ"ש, דאם אין תנוק ישתה בעצמו, אך כשיש תנוק מוטב משישתה הגדול, ולא מפני שלתנוקות הותר ליתן להם בשר לכתחילה [וצ"ע על המ"א]

The Aruch HaShulchan on wine for havdala and bentching, whether to have a child drink instead, and feeding meat to children and pregnant and nursing women.
To be translated, and continued...

כז: עוד כתבו דבמילה ופדיון הבן וסיום מסכת וסעודת ארוסין אוכלין בשר ושותין יין כל השייכים לסעודה, אבל יש לצמצם שלא להוסיף, ובשבוע שחל תשעה באב בתוכה אין לאכל בשר ולשתות יין רק מניין מצומצם, וזה אפילו בע"ב ובלבד שלא יהיה בסעודה המפסיק בה, וכל מי שאוכל בשר במקום שנוהגים בו איסור פירץ גדר הוא וינשכנו נחש, ומותר לשתות כל שכר אפילו של דבש שקורין מע"ד, עד כאל לשונו. וחילקו בין מן ראש חודש לבין שבוע שחל תשעה באב בתוכה, דבשבוע זו יראו שלא יהיה יותר ממנין מצומצם ומן ראש חודש יכול להיות יותר, ורק לבלי להוסיף קרואים שאין להם שייכות להברית מילה ואילולי האכילת בשר לא היו קוראים אותם בוודאי יש לאסור

כח: ודע שיש שמניחים הסיום מסכת על ימים אלו כדי לאכול בשר ודבר מכוער הוא, דאף על גב דבמועד קטן [ט.] מוכח דמותר לשייר מקצת הגמר לסיום מצוה כדאיתא שם בבנין בית המקדש, עיין שם, מכל מקום להניח לכתחילה בשביל אכילת בשר לא נאה ולא יאה. ויש שלומדים לכתחילה מסכת כדי לעשות סיום בימים אלו ודבר זה אפשר כדאי לעשות שעל ידי זה יעסוק בתורה. מיהו אין לבקש על הסיום רק תלמידי חכמים השייכים ללימוד התורה. ואנחנו לא נהגנו בסיום ואפילו כשעארע סיום בימים אלו אנו מניחים הסיום עד אחר תשעה באב כדי שנוכל לשמוח בשמחת הסיום לכבוד התורה כראוי