Thursday, December 15, 2011

Ibn Caspi and the trup on מַה פָּרַצְתָּ עָלֶיךָ פָּרֶץ

Summary: מַה פָּרַצְתָּ עָלֶיךָ פָּרֶץ can mean "With what strength you have strengthened yourself!" Alternatively, as Ibn Ezra suggests, it can mean two statements of מַה פָּרַצְתָּ (how have you breached) and עָלֶיךָ פָּרֶץ (the guilt of the breach is upon you). Ibn Caspi and others find support for Ibn Ezea's parse in the tipcha on מַה פָּרַצְתָּ.

Post: In parashat Vayeshev, consider the following pasuk (Bereshit 38:29):

29. And it came about, as he was drawing back his hand, behold, his brother emerged, and she said, "With what strength you have strengthened yourself!" And he (Judah) named him Perez.כט. וַיְהִי כְּמֵשִׁיב יָדוֹ וְהִנֵּה יָצָא אָחִיו וַתֹּאמֶר מַה פָּרַצְתָּ עָלֶיךָ פָּרֶץ וַיִּקְרָא שְׁמוֹ פָּרֶץ:

Rashi, following Onkelos, regards מַה פָּרַצְתָּ עָלֶיךָ פָּרֶץ as a single statement:

you have strengthened yourself: Heb. פָּרַצְתָּ with what strength you have strengthened yourself! [from Targum Onkelos]פרצת: חזקת עליך חוזק:


Rabbi Yosef Ibn Caspi writes:
"Also regarding this did the Men of the Great Assembly explain it according to the intent of the Author of the sefer -- that is to say, as two separate compulsory statements."

By this, he means that the trup, placed by the anshei kenesset hagedolah, is in line with what they received as the tradition of the meaning. And thus, it seems, trup is dispositive.

The supercommenter on the page, R' Isaac Last, tells us to look at Ibn Ezra and the Mevaer. Ibn Ezra writes:
[לח, כט]
מה פרצת -
כאדם שיפרוץ גדר ויצא ממנו והנה יש עליך משפט זה הפרץ. 

ואחרים אמרו: 
שהוא כמו ופרצת. 

והגאון אמר: 
כי מה פרצת כמשמעו רק עליך פרץ. מגזרת ויפרץ לרב.
"What have you breached: (1) Like a person who breaches a fence and leaves from it, and behold, there is upon you the judgement of this breach.


(2) And others say it [that מה פרצת] is like ופרצת [in Bereishit 28:14, וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ, וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה; וְנִבְרְכוּ בְךָ כָּל-מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה, וּבְזַרְעֶךָ; thus, 'spreading out'].


(3) And the Gaon [Rav Saadia] said that מה פרצת is as its simple implication [of 'what have you breached']; but that [the root פרץ in] עליך פרץ us patterned after ויפרץ לרב [in Bereishit 30:30, כִּי מְעַט אֲשֶׁר-הָיָה לְךָ לְפָנַי, וַיִּפְרֹץ לָרֹב, וַיְבָרֶךְ יְהוָה אֹתְךָ, לְרַגְלִי; וְעַתָּה, מָתַי אֶעֱשֶׂה גַם-אָנֹכִי--לְבֵיתִי; thus, 'increase']."

If we consider Ibn Ezra's statement, we see that there are two statements: mah paratzta; and alecha paretz. It is not a single statement, like Rashi.

Mechokekei Yehuda, a supercommentator on Ibn Ezra, explains, and refers us to Ramban and HaKsav veHakabbalah. Mechokekei Yehuda explains the 'judgement of this breach' as saying that it will be Peretz's fault if, due to the hastiness of his exit and his breaching, his brother Zerach dies.

Looking to Ramban, we see the following analysis:
כט): מה פרצת עליך פרץ - 
חזקת עליך חוזק, לשון רש"י. 
וענין פרץ בכל מקום נתיצת הגדר ועברו, מן פרוץ גדרו (ישעיה ה ה), למה פרצת גדריה (תהלים פ יג). ובלשונם (סוכה כו א): פרצה קוראה לגנב, אבל יאמר בלשון הקדש על כל עובר גבול הדבר, ופרצת ימה וקדמה (לעיל כח יד), ויפרוץ האיש מאד מאד (לעיל ל מג). ולכן אמר בכאן בהיות הראשון כמשיב ידו והוא מהר לצאת, מה פרצת פרץ גדול בגדר למהר לצאת קודם ממנו:
ואמר, עליך, כי היה הגדר עליו והוא כלוא בתוכו, כלומר מה פרצת עליך פרץ גדול בגדר ויצאת ממנו. 

ורבי אברהם אמר:
מה פרצת כאדם הפורץ גדר ויצא ממנו, והנה יש עליך משפט זה הפרץ. 
ואין בזה טעם:ובמדרשו של רבי נחוניא בן הקנה (ספר הבהיר קצו): ש
יזכיר סוד בשם אלה הילודים. אמרו איקרי זרח על שם החמה שהיא זורחת תמיד, ופרץ על שם הלבנה הנפרצת לעתים ונבנית לעתים. והרי פרץ הוא הבכור וחמה גדולה מן הלבנה, לא קשיא דהא כתיב ויתן יד וכתיב ואחר יצא אחיו. והנה לדעתם היה שם הלבנה לפרץ מפני מלכות בית דוד, והיו תאומים כי הלבנה מותאמת בחמה, והנה פרץ תאום לזרח הנותן יד, והוא בכור בכח עליון, כמו שאמר (תהלים פט כח): אף אני בכור אתנהו. וזהו מאמרם (ר"ה כה א): בקדוש החודש דוד מלך ישראל חי וקיים. 
והמשכיל יבין
"מַה פָּרַצְתָּ עָלֶיךָ פָּרֶץ -- 'with what strength you have strengthened yourself!' is the language of Rashi.


And the matter of peretz in every place is the breaching of the barrier and crossing is, from (Yeshaya 5:5)

ה  וְעַתָּה אוֹדִיעָה-נָּא אֶתְכֶם, אֵת אֲשֶׁר-אֲנִי עֹשֶׂה לְכַרְמִי:  הָסֵר מְשׂוּכָּתוֹ וְהָיָה לְבָעֵר, פָּרֹץ גְּדֵרוֹ וְהָיָה לְמִרְמָס.5 And now come, I will tell you what I will do to my vineyard: I will take away the hedge thereof, and it shall be eaten up; I will break down the fence thereof, and it shall be trodden down;

and (Tehillim 80:13

יג  לָמָּה, פָּרַצְתָּ גְדֵרֶיהָ;    וְאָרוּהָ, כָּל-עֹבְרֵי דָרֶךְ.13 Why hast Thou broken down her fences, so that all they that pass by the way do pluck her?

And in their [=Chazal's] language (in Succah 26a), 'the breach calls out to the thief.' But one says in the Holy Tongue [Hebrew] regarding anything which oversteps the bounds of a matter (Bereishit 28:14), 'ופרצת [and you shall spread out] west and east...' And (Bereshit 30:43) 'and the man ויפרוץ [increased] exceedingly.' 


And therefore, it states here, when the first one [Zerach] drew back his hand, and he [Peretz] hurried to come out [of the womb], 'what a great breach in the fence this was, to hurry to go out before him'. And it stated עליך, 'upon you', for the fence was about him, and he was imprisoned within it, so as to say 'what have you breached upon you a great breach in the fence, and you left from it.' {?}


And Ibn Ezra [interpreted the עליך, and the parse, and] said:
Like a person who breaches a fence and leaves from it, and behold, there is upon you the judgement of this breach.
And there is no taste [טעם] in this.


And in the midrash of Rabbi Nechunia ben Hakanah (Sefer HaBahir 196)... [And then he cites the Sefer HaBahir at length and ends with vehamaskil yavin.]"

That ends my citation of the Ramban. Turning now to HaKsav veHakabbalah, perhaps we can consider the impact of the trup on this:


 מה פרצת. פירש ראב״ע כאדם הפורץ גדר ויצא ממנו׳ והנה יש עליך משפט
 זה הפרץ אס מת אחיך בדחקך עליו. אמת שהנגינה מסכמת לפירוש זה כי הושם טפחא במלת
 מה פרצת׳ וחובר עליך במונח אתנחתא׳ אבל אין לשון המקרא מיושב היטב לדבריו׳ דא׳׳כ היה
 ראוי לומר, עליך משפט פרץ. לכן נ״ל לפרש ...

He cites Ibn Ezra. And the he says:
It is true that the trup agrees with this explanation, for it places a tipcha in the word מה-פרצת and connects עליך with a munach etnachta.

But he does not think it works out well with the wording, and so sides with Rashi and others, against Ibn Ezra.

We should probably show the trup of the pasuk as well:

This insight of HaKsav veHakabbalah is presumably the same one put forth by Rabbi Yosef Ibn Caspi. To explain it in terms of modern analyis of trup, the zakef katon, zakef gadol, and tipcha are all on the same level of division, and so provide the following division (with more bars meaning a greater dichotomy):

וַיְהִי | כְּמֵשִׁיב יָדוֹ || וְהִנֵּה | יָצָא אָחִיו ||| וַתֹּאמֶר || מַה-פָּרַצְתָּ | עָלֶיךָ פָּרֶץ

The tipcha separates off מַה-פָּרַצְתָּ and leaves עָלֶיךָ פָּרֶץ as a unit. The parse, according to the typical interpretation of the pasuk, should have joined מַה-פָּרַצְתָּ to the word עָלֶיךָ, and left the word פָּרֶץ alone. This, I suppose, because since מַה-פָּרַצְתָּ is a verb, we should lop off the last element, the noun פָּרֶץ, first.

I don't find these sorts of narrow joinings / separatings to be such compelling evidence. If the trup joined or separated something higher up, it could create a joining which reads against a typical interpretation. But, when we get to such a narrow joining / separating as this, we are dealing with a short, three-word phrase, and a syntactic dichotomy question of whether we consider the עָלֶיךָ פָּרֶץ as a prepositional unit, to be joined to the verb פָּרַצְתָּ, or whether we should consider the object פָּרֶץ as something to be lopped off of פָּרַצְתָּ עָלֶיךָ. I could see people arguing for either position, even within the standard interpretation, and so don't find it as compelling, to interpret the trup as arguing against that standard interpretation.

No comments:

LinkWithin

Blog Widget by LinkWithin