Ibn Janach on כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר

Summary: What I think may be a unique way of reading it.

Post: At the end of Shofetim, there is a rather famous pasuk (Devarim 20:19)

כ,יט כִּי-תָצוּר אֶל-עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ, לֹא-תַשְׁחִית אֶת-עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן--כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל, וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת:  כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה, לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר.

אֲרֵי תְּצוּר עַל קַרְתָּא יוֹמִין סַגִּיאִין לְאָגָחָא קְרָבָא עֲלַהּ לְמִכְבְּשַׁהּ, לָא תְּחַבֵּיל יָת אִילָנַהּ לְאָרָמָא עֲלוֹהִי בַּרְזְלָא--אֲרֵי מִנֵּיהּ תֵּיכוֹל, וְיָתֵיהּ לָא תְּקוּץ:  אֲרֵי לָא כַּאֲנָשָׁא אִילָן חַקְלָא, לְמֵיעַל מִן קֳדָמָךְ בִּצְיָרָא.

Onkelos renders it (above): "For not like a man is the tree of the field, to enter before you into the siege."

There is no word "not" in the Biblical Hebrew original, so I would take this as a reworking of the idea in the Hebrew. Such as that Onkelos understood this as a question, and rephrased it as a negative statement.

Similarly, Rashi:

19. When you besiege a city for many days to wage war against it to capture it, you shall not destroy its trees by wielding an ax against them, for you may eat from them, but you shall not cut them down. Is the tree of the field a man, to go into the siege before you?		יט. כִּי תָצוּר אֶל עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר:
		ימים: שנים:
		רבים: שלשה. מכאן אמרו אין צרין על עיירות של נכרים פחות משלשה ימים קודם לשבת. ולמד שפותח בשלום שנים או שלשה ימים. וכן הוא אומר (שמואל ב' א, א) וישב דוד בצקלג ימים שנים, ובמלחמת הרשות הכתוב מדבר:
		כי האדם עץ השדה: הרי כי משמש בלשון דלמא. שמא האדם עץ השדה להכנס בתוך המצור מפניך להתייסר ביסורי רעב וצמא כאנשי העיר למה תשחיתנו:

My translation: "Behold ki functions as a language of 'perhaps'. Perhaps a man is the tree of the field, to enter into the siege before you, to suffer the sufferings of hunger and thirst, like the men of the city? Why should you destroy it?"

Thus, Rashi regards it as a rhetorical question, and the Judaica Press translation (above) follows this.

But then, we have the following explanation, by Rabbi Yonah Ibn Janach:

"That is to say, 'when a man abandons the tree of the field in order to go before you into the siege, you should not cut it down if it is a food-tree. And there is hidden-ness. (In other words, a shortened verse.)"

If so, the actor of going into the siege is the man, not the tree. And ki is not, as Rashi puts it, a language of דלמא, but rather a language of כאשר.

I still gravitate towards the rhetorical question reading. It just sounds right to me. But this alternative is an interesting one to consider.