Tuesday, April 23, 2013

Does Ach only mean 'but'? Does it ever?

In parshas Emor, we are told about Yom Kippur:
On the word ach, Rashi writes:
But: Heb. אַךְ. Wherever the word אַךְ, “but,” or רַק, “only,” appear in the Torah, they denote an exclusion. [Thus,] Yom Kippur atones for those who repent, “but” it does not atone for those who do not repent. — [Shev. 13a]
This is obviously a derasha rather than simple peshat. Because nowhere would we think to exclude some subset of the people. If anything, we would think only on Yom Kippur do we get atonement but not on other days.
More than that, the word Ach does not really mean this in Biblical Hebrew. Rather it means achein, “indeed”. It only means an exclusion in Mishnaic Hebrew. But then Chazal took the meaning of Ach in their days and used it to interpret Biblical verses.
Ramban makes a similar, but not identical point. He writes at length on this subject, as below. To quicly summarize, first he shows how ach is midrashically understood in this manner across many pesukim. And some of them read rather compellingly in this manner. For example, when Aharon and Miriam criticize Moshe, they say harak ach beMoshe. Or forgive my sin ach this time. But, he notes, in reality, ach does not mean that in any of these cases, but means achein, “indeed”, “surely”, as an intensifier. And if you spend time analyzing each instance, you will understand how it works out in each case.
The slight difference between what Ramban said and what I am saying is possibly whether Ach could mean “only” or “but” in Biblical Hebrew, or whether it is a retrojection of meaning. Because as derash, alongside the peshat, one may select an improbable meaning. Here is Ramban; read it and then I’ll proceed.
(כז): אך בעשור לחדש - 
כל אכין ורקין שבתורה מעוטין, מכפר הוא על השבים ואינו מכפר על שאינן שבים, לשון רש"י מדברי רבותינו (שבועות יג א). 
ואם כן יהיה טעם הכתוב כי באחד לחודש יהיה לכם לכולכם יום זיכרון תרועה שתהיו כולכם נדונין לפניו, אך יהיה למקצתכם בעשור לחדש הזה יום הכיפורים. וה נה הוא כטעם "בלבד", וכן שא נא חטאתי אך הפעם (שמות י יז), וכן הרק אך במשה (במדבר יב ב), הבלבד במשה, וכן אך בחמשה עשר יום לחודש השביעי (פסוק לט), יאמר בלבד בחמשה עשר תחוגו את חג ה' שבעת ימים, לא רצופים, שאין חגיגה דוחה שבת. ובדרך הזה תפרשנו בכל המצוות כפי קבלת רבותינו. וכמוהו אך טרף טרף (בראשית מד כח), שלא נעשה בו עניין אחר לבד הטרף. וכן כי היו בני ישראל ובני יהודה אך עושים הרע בעיני מנעורותיהם כי בני ישראל אך מכעיסים אותי (ירמיה לב ל), שלא יעשו דבר אחר.
ועל דרך הפשט, "אך" טעמו "אכן" לאמת העניין, אכן נודע הדבר (שמות יב יד), אכן כאדם תמותון (תהילים פב ז). אכן בעשור לחודש יום הכיפורים הוא הבטחה באמיתת העניין, יאמר, באחד לחודש יום הדין אמנם בעשור לחודש יום כיפורים על כן תענו את נפשותיכם וכל מלאכה לא תעשו. וכן אך עצמי ובשרי אתה (בראשית כט יד), אך מלך ישראל הוא (מ"א כב לב), אך טוב לישראל אלוהים לברי לבב (תהילים עג א). וכן פירוש "אך את שבתותי תשמורו" (שמות לא יב), הנה ציוויתי אתכם במלאכת המשכן אכן את שבתותי תשמרו לעולם, וכן כולם יתפרשו לך בדרך הזה אם תשכיל בהם.

Finally, here is something to consider. What is Onkelos’ position? Does he say like the Midrash or like Ramban’s peshat?

He said beram, which usually people take to mean “but”. However, look at Jastrow on this:

See how sometimes it can mean “besides”, “however”, and “only”, but sometimes it can be an interjection meaning “surely”.
So we cannot definitively conclude on this basis. I would guess though that Onkelos is saying like Rambam’s peshat, rather than changing from the peshat to say like a midrash of Chazal.

No comments:


Blog Widget by LinkWithin